יצחק רבין ז״ל: תרבות דמוקרטית

פתיחה

אתגרי הדמוקרטיה

שאלה ראשונה: אילו אתגרים ואיומים אתם מזהים שהיו בתקופת רצח רבין על הדמוקרטיה ?

נכתוב את התשובות על הלוח או על הקיר בעזרת בריסטולים על פי חלוקה לשתי קטגוריות:

אתגרים חיצוניים: כלומר שהם חיצוניים לאזרחים, למבנה ולמהות המשטר הדמוקרטי – והם צעדים אנטי דמוקרטיים כמו הסתה, אלימות, שחיטות, פופוליזם, פייק ניוז…

אתגריים פנימיים אתגריים שהם חלק מהותי מהאופן שבו דמוקרטיה ליברלית איתנה מתקיימת וקשורים באזרחים – פלורליזם, מעורבות והשתתפות האזרחים, אחריות..

מטרת החלוקה בין אתגרים פנימיים וחיצוניים הינה להרחיב את התפיסה של משבר נקודתי, בעיה פרסונאלית או עניין נקודתי שיש לפתור, לעניין מהותי ומתמשך שמחייב את כולנו.

החלוקה על הלוח תשמש אותנו לאורך כל הפעילות ואנו נוסיף אליה עוד ועוד אתגרים על פי רצף הפעילות, על כן יש לשמור עליה ולא למחוק אותה. וכך יכול להיות שבשלב הזה עוד לא יהיו אתגרים פנימיים על הלוח וזה בסדר.

הערה: יכול להיות שיש דברים שיכולים להיות גם גם פה או גם פה או שהם איפשהו על הרצף. התלבטות היכן ממקום כל אתגר היא הזדמנות לחידוד והעמקה ולאו דווקא לדייק במיקום של כל אתגר.

הסבר ביניים: גם בימנו, המשטר הדמוקרטי בימינו נמצא בנקודת מבחן היסטורית משמעותית להמשך קיומו. איומים מבחוץ ומבפנים מאתגרים את הדמוקרטיה ומערערים על קיומה. במשבצת הזו נלמד עוד על האתגרים השונים.

חלק א’: אתגרים חיצוניים

טקסט (15 דקות)

קוראים יחד את הקטע (נספח א’) מתוך חוברת זיכרון שהוציא המכון הישראלי לדמוקרטיה ביום הזיכרון ה-20 לרצח רבין. ומזהים באמצעותו, יחד עם המשתתפים את המשברים שהדמוקרטיה העולמית, ובמיוחד הישראלית, מתמודדת איתם לאורו של הטקסט. ומוסיפים תשובות ללוח.

שאלות לדיון:

  • לאחר הקריאה, אילו אתגרים נוספים אנחנו מזהים שעומדים בפני הדמוקרטיה בישראל כיום?
  • באיזה אופן המלחמה משפיעה על הדמוקרטיה לדעתכם?
  • האם בכלל חשוב להתעסק בדמוקרטיה הישראלית בזמן מלחמה? או שמדובר בשיח פריבילגי?

הכרות עם דוגמאות (10 דקות)

על אף שהמהפכה המשפטית בצורתה הקודמת הופסקה לאחר המלחמה, נראה כי הממשלה עוד ממשיכה לקדם מהלכים בפועל שמחלישים את הדמוקרטיה בישראל ומשפיעים על תפקוד המדינה והחוסן שלה וממשיכים לקטב ולשסות הציבור.

נכיר כמה דוגמאות למהלכים שקוראים היום בממשלה.

נחלק את הקבוצה לשלוש קבוצות. כל קבוצה תקבל דוגמא למהלכים הפוגעים בתקינות המשטר הדמוקרטי בזמן המלחמה ותדון עליו:

שאלות לדיון:

  • מה דעתכם על המהלכים הללו? מדוע להבנתכם המהלך הזה יכולה לפגוע בדמוקרטיה?
  • איך זה משפיע על כישרותה של מדינת ישראל בתקופת מלחמה?
  • איך המהלכים האלו משפיעים על הציבור הישראלי באופן כללי ועל רוחו?

אספו את הקבוצות ובקשו מכל קבוצה להציג בקצרה מה התכנים בהם היא עסקה. שאלה לדיון משותף:

  • מה אתם חושבים על כך שהדברים הללו מקודמים בימים אלו?
  • האם יש לכך קשב ציבורי?

חלק ב’: אתגרים פנימיים

פעילות צירים (15 דק׳)

מגדירים קצה אחד בחלל כ-10 וקצה שני כ-1. המנחה אומר בכל פעם משפט על פי הרשימה מטה, ומבקשים מהמשתתפים למקם את עצמן על גבי הציר ביחס למשפט, כאשר 10 זה מסכים במידה רבה ו-1 זה לא מסכים בכלל.

לאחר שהמשתתפים נעמדים מבקשים מהם התייחסויות, שואלים אותם שאלות ביחס לבחירה שלהם כמו למה נעמדת כאן? מדוע זה כך? מה ישנה את המיקום שלך? האם טוב לך במיקום זה?

1.יש לי עמדה מוצקה לגבי הוויכוח על סמכויות מערכת המשפט

2.אני מבינה ומודעת לגבי מהלכים מדיניים שמבוצעים בימים אלו הפוגעים בדמוקרטיה הישראלית.

3.תקינות ומקצועיות ניהול המלחמה מטרידה אותי.

4.אני מעדיפה לא לקחת חלק בשיח המעורר מחלוקת ציבורית בזמן זה

5. רוב בני גילי מעורים במה שקורה בפוליטיקה בזמן זה.

6. רוב בני גילי בסביבתי מעורבים (עושים משהו אקטיבי כמו הפגנה) ביחס למה שמתרחש.

7. יש לי עמדה מוצקה ביחס להגעה להסכם עם חמאס שישיב את החטופים.

8. אני מרגיש/ה שאני יכולה להשפיע על החברה ועל העתיד שלי.

9. פוליטיקה היא חלק מהשיחה היומיומית שלי עם חברים

10. אני מרגישה מבולבלת מהדעות השונות והטענות השונוות כלפי המציאות, לא ברור לי מה נכון.

11. בסביבה שלי יש הרבה דעות מגוונות ביחס לסוגיות חברתיות.

12. בסביבתי, כל מי שיכול להצביע בבחירות מצביע.

13. הייתי בהפגנה בעבר שלא קשורה למהפכה המשפטית או לחטופים (בעד או נגד)

14.הייתי רוצה להיות מעורב/ת יותר בנעשה במדינה שלי אבל אני לא יודע/ת איך.

הערה: במידה והתרגיל המשותף לא מתאים לקבוצה, ניתן גם לערוך תרגיל אישי, בו כל משתתף מקבל דף עם ציר אישי וימקם את עצמו על הציר לפי כל משפט. בסוף כל המשפטים לערוך דיון משותף על התמונה האישית שמצטיירת.

קלפי שיר (15 דק׳)

חלוקה לקבוצות- על הרצפה מפזרים כרטיסיות עם שירים (נספח ב’). שמים כ 3-5 עותקים מכל שיר, בהתאם לגודל הקבוצה. כל אחד מהמשתתפים בוחרים שיר שמעניין אותם מסקרן אותם כך שנוצרות קבוצות קטנות של 3-5 לפי בחירת השיר (אפשר גם לחלק את המשתתפים כרעות עיניכם)

עבודה בקבוצות- הזמינו אותם לשמוע את השיר עם אזניית ולאחר מכן להתייחס לשאלות שתחלקו להם (נספח ג’)

למדריכ.ה – עברו בין הקבוצות ואתגרו את השיח.

שאלות לעבודה בקבוצות:
1.איזה תחושות השיר מעורר בכם/ן?
2.איזה אתגר העומד בפני הדמוקרטיה זיהיתם במילות השיר ?
3.האם אתן/ם מזהות את האתגר הזה גם בחברה הישראלית, אם כן הסבירו למה?

בסיום התרגיל בקשו מכל קבוצה להגיד אתגר אחד משמעותי שהיא מזהה בחברה לאור והוסיפו אותם לחלוקה שיצרתם בתחילת השיעור על הלוח.

שאלה לדיון משותף:

מה לדעתכם יש לעשות נוכח האתגרים הפנימיים שהועלו?

סיכום

הדמוקרטיה הליברלית כפי שאנחנו מכירות ומכירים אותה נמצאת בנקודת מכרעת בהיסטוריה. האתגרים מבחוץ ומבפנים פוגעים ביכולת שלנו כאזרחים וכאזרחיות לפעול בתוך המציאות החברתית של חיינו ועלולים להשפיע על חינו. התקופה האחרונה בה נראית מעורבות חברתית גבוהה ודיון ציבורי ער נוכח האירועים ומה שמתרחש בזירות השלטון מלמדות אותנו משהו על דמוקרטיה מהותית לא רק בעתות משבר. אסור לנו להיות אדישים לגבי מה שקרה אצל מקבלי ההחלטות ביום יום. חשוב שנעקוב, נבין ונעמיק בסוגיות החברתיות השונות וביחס בין השלטון לאזרחים. חשוב שנהיה ביקורתיים כלפי המתרחש. מעורבות חברתית חשובה גם להבעת תמיכה במשטר, לוודא שהמשטר פועל באופן תקין, מבצע את תפקידו, מציף סוגיות שמפריעות לנו למעלה ולחתור להשפיע עליהן גם אם זה קשה. זו חלק מתרבות דמוקרטית וחלק מיצירה ובניה של מדינה דמוקרטית. שזה לא נגמר רק בבחירות. כעת, אל מול האתגרים העומדים בפני הדמוקרטיה הליברלית, יש צורך שנפעל במשותף כדי לייצר חזון דמוקרטי לישראל.

מה (לא) למדנו מהרצח?

חלק א׳ – מה היא הסתה?

פתיחה

למורה / מדריכ/ה: רצח רבין שהתרחש לפני 29 שנים, הינו שבר בחברה הישראלית אשר נותן את אותותיו עד ימינו אנו. הרצח היה נקודת קצה של תקופה מלאה בהסתה נגד רבין והמהלך המדיני שקידם. תמונות של מנהיגי המדינה במהלך שנות ה-90 במדים של תומכי טרור או מנהיגי ss וקריאות מסוג “פושעי אוסלו לדין” נשמעו כחלק ממחאת הנגד. לפני שנבין מה למדנו מאותה תקופה או יותר נכון מה לא למדנו מאותה תקופה, חשוב שנבין מספר מושגים/תופעות מרכזיות שדרכן נבחן את המציאות של ימינו.

שמש אסוציואציות

  • רושמים על הלוח/פדלט – “הסתה” ומבקשים מהמשתתפים לזרוק אסוציאציות, כותבים אותן על הלוח ומנסים להבין יחד את הניואנסים השונים ולהציף דילמות ואתגרים.
  • מקריאים למשתתפים את ההגדרה להסתה או מחלקים למשתתפים הגדרה מפורקת (נספח 1) ומורים להם להרכיב ההגדרה בעצמם בקבוצות של 2-3 בעצמם.

הסתה היא התבטאות העלולה בנסיבות העניין, (תוכן ההתבטאות, הדובר, השומע והאווירה) להוביל למעשים אלימים ולא חוקיים. (מתוך ‘תדהמה’, מרכז רבין)

שאלות:

  • מה המשמעות איך יודעים שאמירה כלשהי יכולה להוביל למעשה כזה?
  • האם אין חשיבות, האם אין נכון שאדם יוכל להגיד את אשר על ליבו באופן חופשי?
  • איך נוכל להבחין בין חופש הביטוי להסתה?

קירות מדברים

תולים ברחבי החדר תמונות וקטעים (נספח 2) מבקשים מהמשתתפים להסתובב ברחבי החדר ולסמן איקס ליד כל תמונה שמבחינתם מסמנת הסתה ולסמן וי ליד כל מה שמסמן מבחינתם ביקורת לגיטימית . מטרת התרגיל היא לחדד עם המשתתפים את ההבדל בין הסתה לבין חופש הביטוי.

בסיום התרגיל מרכזים בצד אחד את השלטים שסומנו על פי רוב כמסיתים ובצד שני את אלו שסומנו על פי רוב כביקורת לגיטימית. רואים אם יש שלט שהייתה עליו אי הסכמה ומעוררים על כך דיון וויכוח: במה זה תלוי, מתי זה יהפוך להסתה או מתי זה יהפוך ללגיטימי?

הסבר –

ישנן שתי גישות מרכזיות מגדירות מהי הסתה:

הגישה התועלתנית: משתמשת לקבוע האם יש הסתה על הסבירות של פגיעה בפועל בבני אדם בשל דברים הנאמרים.

הגישה העקרונית: לפי גישה זו, תוכן הדברים הפוגעניים בדמוקרטיה הוא המבחין בין חופש ביטוי להסתה. כך שלא מדובר בעניין הקשור ברמת הסכנה. השולל את עקרונות הדמוקרטיה חייב להיות מוגבל*

*להרחבה בנושא-כוחה של מילה, מדרשת אדם לדמוקרטיה ושלום .

שאלות נוספות לדיון:

  • האם ההבחנות בין הסתה לחופש ביטוי מסייעות לדייק את הדילמות של התרגיל? כיצד?
  • מה הקשר בין הסתה לקיטוב חברתי ?
  • מה התפקיד של ההנהגה אל מול ההסתה?
  • מה הם הגבולות להתנגדות? ממה יש להיזהר בהגבלתה?

הערות למורה / מדריכ.ה: חופש הביטוי הוא אחת החירויות המרכזיות והחשובות בדמוקרטיה ונחשב לאמצעי משמעותי לשמירתה. חופש הביטוי חיוני למימוש רצונות ועמדות האדם ומאפשר להיחשף לצרכים והעמדות של האחר, לבקר את השלטון ואת המציאות החברתית הסובבת אותו. עם זאת, ברור שגם לחופש הביטוי, כמו לכל זכות דמוקרטית אחרת, יש גבולות המתחייבים מן הצורך לכבד גם את זכויות הזולת. הזכות לחופש ביטוי סותרת לעיתים את הזכות לחיים, וכאשר מתקיימת סתירה כזו על חופש הדיבור לסגת מפני הזכות לחיים. המשטר הדמוקרטי יגן על חופש הביטוי, כל עוד חוש הביטוי אינו פוגע בדמוקרטיה עצמה. רצח יצחק רבין הבליט את חוסר ההבנה באשר לחיוניותו של חופש הדיבור מצד אחד ובאשר להקפדה על גבולותיו של חופש זה מצד אחר. חופש הדיבור אפשר במקרה הזה הסתה. (להרחבה חפשו – בתדהמה, חפש הביטוי והסתה, מרכז יצחק רבין כוחה של מילה, מדרשת אדם.)

סרטון של המכון הישראלי לדמוקרטיה: חופש הביטוי או הסתה?

חלק ב׳ – החברה הישראלית

לאחר שהבנו את המושג ‘הסתה’, נבחן את מצבה של החברה הישראלית בעזרת צפייה במספר סרטונים קצרים: (דברי סמוטריץ’ נגד חברי הכנסת הערבים, לימור סון הר מלך קוראת נגד הפצ”רית, רון קופמן נגד החרדים)

*ניתן לצפות רק בחלק מהסרטונים

שאלות לדיון:

  • מה הסרטונים משקפים על החברה שלנו? האם זה קשור להסתה?
  • האם גם אתם חווים את החברה הישראלית בצורה הזאת? מדוע לדעתכם זה כך?
  • מה הייתם מצפים מהחברה שלנו בעקבות הלקחים של רצח רבין?
  • כיצד נדרשת לדעתכם מנהיגות לפעול בנושא?

טקסט לקריאה

קוראים יחד קטע ערוך מתוך טור דעה של ד”ר יורם יובל – בין תעמולה להסתה. (נספח 3)

שאלות לדיון:

  • מדוע לדעתכם כל כך הרבה בחברה מרגישים שיש נגדם הסתה?
  • אצל מי האחריות? האם זה באמת כך?
  • מדוע חשוב להעביר ביקורת נוקבת?
  • איפה עובד הגבול בין ביקורת לגיטימית לבין הסתה?

סיכום:

הסתה היא דבר מסוכן. בין אם היא מלבה ארס ושנאה כלפי קבוצה או ציבור, ובוודאי אם היא חמורה עד כדי עבירה פלילית. כך או כך, היא מזיקה ומשחיתה את החברה. במיוחד בתקופה קשה כמו עכשיו, ההסתה מקטבת את אזרחי המדינה וגורמת לנו להפנות את הכוחות שלנו בזמן המלחמה כנגד אזרחים פנימיים ומחלישה אותנו ואת כוחנו.

במקביל חשוב מאוד לשין לב כי סתימת הפיות באמצעות זעקות ‘הסתה’ מסוכנת לא פחות. להאשים את האחר בהסתה, גם כשהוא משמיע ביקורת לגיטימית היא פגיעה בחופש הביטוי ובדמוקרטיה, והיא עלולה ליצר התססה. חשוב שנדע לפתח ראייה ביקורתית על המציאות ושנדע להבחין את הגבול הדק בין מחאה לגיטימית המאפשרת את חופש הביטוי לבין הסתה שמהווה מעשה פלילי.

יצחק רבין ז״ל: זיכרון מכונן לחברה דמוקרטית משותפת

פתיחה: קרוסלת זיכרונות (20 דק׳)

  • מעמידים את המשתתפים בשני מעגלים – פנימי וחיצוני – המעגל החיצוני עם הפנים למעגל והמעגל הפנימי עם הפנים כלפי חוץ, כך שכל משתתף מהמעגל הפנימי עומד מול משתתף מהמעגל החיצוני (להלן הזוגות).
  • בכל תור נותנים למשתתפים שאלה ונותנים לכל זוג 2 דקות לשתף אחד אחד את השני.
  • לאחר מכן אומרים למעגל הפנימי לזוז צעד אחד ימינה, כך שכל משתתף עומד כעת מול משתתף חדש מהמעגל השני, ונותנים שאלה חדשה וחוזר חלילה.
  • אפשרות נוספות היא לתת למשתתפים להסתובב בחלל לרקע של מוזיקה רגועה. בכל פעם שעוצרים את המוסיקה הם צריכים להיעמד מול משתתף אחד ונותנים להם שאלה לשתף עד לחזרת מוסיקה אז הם ממשיכים ללכת בחלל.
  • בחרו 6 שאלות מתוך הרשימה לפי אופי הקבוצה, אם יש לכם הרבה זמן לפעילות, אפשר להוסיף עוד שאלות שימו לב לתת שאלות גם מההתחלה וגם מהסוף.

הערה: התאימו את האינטימיות של השאלות לאופי של הקבוצה, אך אל תהססו לאתגר אותם.

שאלות לקרוסלת השאלות: (בחרו כשש שאלות)

  • מה הזיכרון הראשון שלי?
  • מה אני זוכר מהיום האחרון של בית הספר בשנה שעברה?
  • מה הזיכרון הראשון שלי ממך?
  • זיכרון שההורים שלי מספרים לי על עצמם מתקופה שהיו צעירים או ילדים?
  • זיכרון אישי מהקורונה.
  • מה אני זוכר מימי הזיכרון לרצח רבין מהיסודי/מהתיכון/ממקום אחר
  • משהו שהשפיע על החיים שלי, שקרה לפני שנולדתי.
  • טקס/אירוע/רטאול שיש בחיים שלי עבור זיכרון של דברים חשובים.
  • משהו שאני זוכרת ממשהו שכבר אינו בחיים.
  • זיכרון משמעותי שהשפיע על מי שאני היום.
  • זיכרון אישי מה-7/10 או מאירוע לאומי אחר.
  • זיכרון לאומי (שאינו אישי) שאני מרגיש שהוא קשור אלי.

דיון:

בסיום הפעילות אספו את הקבוצה ודונו בקצרה:

  • מה המשמעות של הזיכרון בחיים שלנו?
  • האם יש משמעות לזיכרון שאינו זיכרון ממשי שלנו?
  • אילו בחירות יש לנו על מקומו של הזיכרון?
  • כיצד לדעתכם נזכור את ימי האסון והמלחמה בהם אנחנו נמצאים עכשיו? מה ישפיע על כך?
  • כיצד נראה יום הזיכרון לרצח רבין בבית הספר שלכם?

*למורה / מדריכ.ה: שאלו אותם שאלות מכוונות- מה היו המסרים המרכזיים בימים אלו? מה הייתה החוויה המרכזית מימים אלו?

  • מה אמורים לזכור ביום הזיכרון לרצח רבין לדעתכם?

*מנסים למפות עם החניכים את סוגי ההתייחסויות: רבין האיש/דרך השלום/ נאבקים על הדמוקרטיה/ אחדות העם. ורושמים על הלוח.

הסבר ביניים:

בפעילות הקודמת דיברנו על מה שקרה ברצח רבין ועל מה שהוביל אליו. המחלוקת ממשיכה ללוות אותנו גם לגבי האופן שבו אנחנו זוכרים את הרצח. בפעילות הזו נבדוק איזה מקום האירוע הזה מקבל בזיכרון הלאומי שלנו ואיזו מן חברה נבנית ביחס לאופן שבו אנחנו זוכרים? זו גם הזדנמות להתחיל לפתח את החשיבה על אופן הזיכרון של אסון ה-7/10 והמלחמה הנוכחית.

חלק א׳

גלגולה של עצרת (צפייה 30-54 דק׳)

  • צופים בכתבה – גלגולה של עצרת:

רקע- הכתבה עוסקת בעיצוב עצרת הזיכרון המרכזית הנערכת כל שנה בכיכר רבין. העצרת אינה טקס של המדינה ואת קיומה בחרו לקחת גורמים שונים שמתחבטים בסוגיית הזיכרון.

1.צופים בכתבה כולה, ניתן לערוך חלק ממנה לצפייה, בהתאם לזמן שיש (קטעים מומלצים 0-1:27 | 3:56-6:06 | 11:55-15:50 | 20:08-:00 | 39:07-42:04 )

2. מחלקים למשתתפים דפים ועטים ומבקשים מהם לרשום נקודות, משפטים חשובים שנאמרים, תחושות ומחשבות במהלך הצפייה.

3. בסיום הצפייה עורכים דיון משותף.

דיון

במה הזיכרון צריך לעסוק?

1.בקשו מהם לשתף במחשבות ותחושות בעקבות הכתבה. אספו 3-4 התייחסויות

שאלות עזר:

  • בסרט מוזכר המשפט ‘לא נשכח ולא נסלח’ – מה אסור לשכוח? ולמה ולמי אסור לסלוח? (חשבו על העמדות השונות והלקחים השונים שהדוברים הזכירו והעלו)
  • בסיום הכתבה המפיק של העצרת אומר כי אם העצרת נגמרת כל שנה עם ‘שיר לשלום’ שום דבר אחר אינו חשוב. מה אתם חושבים על האמירה הזו? האם אתם מסכימים?
  • האם שמעתם על ציון יום הזיכרון לרחל אמנו באותו יום עם רצח רבין? מה אתם חושבים על כך? מה המשמעות של ציון שני הימים יחד?

2. מדייקים את הדילמה ומוודאים שכולם מבינים אותה.

3. מבקשים לעמוד בשורה. כל פעם נותנים קריטריון לתוכן של עצרת זיכרון שאמור לפנות לכלל החברה הישראלית. אם הם חושבים שנכון לקיים עצרת כזו הם צועדים צעד קדימה . אם הם לא, הם צועדים צעד אחורה .

4. כל פעם עוצרים ושואלים חלק מהמשתתפים למה הם בחרו כך.

תכנים אופציונאלים:

  • אחדות חברתית
  • רצח הוא לא דרך להכריע מחלוקות
  • לא לאלימות
  • כן לשלום לא לאלימות
  • הסתה וחופש הביטוי
  • רבין – האיש והמנהיג
  • סובלנות
  • חשיבות הדמוקרטיה ומאפייניה
  • סיום הסכסוך
  • הסכמי אוסלו

שאלות דיון:

מחלוקות קשות מלוות אותנו גם היום, האם לדעתכם יש לוותר על מסרים ותכנים מסוימים בעיצוב הזיכרון, על מה לא תוותרו? איזו עוד דרך יש לנו להתמודד עם מחלוקות?

למדריך.ה – חשוב לדייק את הדילמה – התייחסות לדרכו של רבין מדירה מהזיכרון הקולקטיבי את מתנגדיו. האם על מנת “לא לפגוע” בציבור הימני או הדתי יש לטשטש את נסיבות הרצח? את החזון הפוליטי שעליו רבין נרצח? אלה שאלות קשות שהתשובה להן היא לא חד משמעית, חשוב להציף עם החניכים את הדילמות, אך לא להניח להם להישאר באזורי הנוחות ולאתגר:

  • מה המחיר של טשטוש המחלוקת וההקשר הפוליטי של הרצח?
  • איזה זיכרון יאפשר לנו להמשיך הלאה ולבנות חברה דמוקרטית משותפת?
  • מה תמונת המצב של היום (האלימות, האיום על הדמוקרטיה, הקיטוב, המלחמה) מלמד אותנו על מה שחשוב להזכיר ולזכור? האם זה דורש להגביה את החומות או דווקא להוריד אותן?
  • מה אתם חושבים, עכשיו אחרי השיחה הזו, על תפקידה של העצרת המרכזית – מה היא אמורה לצעוק? מה היא אמורה להזכיר?
  • איך אתם חושבים זיכרון הרצח כמו שאנחנו מעצבים אותו משפיע או היה יכול להשפיע על האופן שבו אנחנו תופסים את המציאות והמלחמה כיום?

חלק ב׳

טקסט (15 דק’)

קוראים את הכתבה .”רבין היה בוגד ולכן הגיע לו למות” משנת 2014 (ראו בנספח). בקבוצה או בחברותות.

שאלות לדיון

  • מה עולה בכתבה הזו?
  • איך נראית תמונת הזיכרון של החברה הישראלית? איפה הלקחים מהרצח?
  • מה היא דמותה של החברה הישראלית העולה מאופי הזיכרון?
  • מה המשמעות בכינוי משהו בוגד? מה זה עושה לחברה שלנו?
  • מה בין ביקורת לבגידה?

סיכום: סרטון

לסיים עם נאומה הקצר של ציפי ליבני בעין פרת:

רצח ראש המשלה יצחק רבין הוא אירוע דרמטי בהיסטוריה הישראלית. הוא רגע פוליטי מכונן שחשוב להמשיך לזכור ולהזכיר. חשוב לשים לב מה אנחנו בוחרים לזכור. הזיכרון מכונן את החברה והעתיד שלנו. זיכרון משותף, הוא חלק מהיכולת שלנו להיות חברה משותפת וחזקה, והוא מכונן את השאיפות שלנו בימים האלו ואת ההתנהלות של האזרחים והשטלון.

חשוב לזכור שהרצח הוא רצח פוליטי, שנעשה לאור הסתה במטרה להשיג השג פוליטי. המחלוקת הפוליטית ממשיכה ללוות אותנו, הסתה ואלימות שממשיכות ללוות אותנו ולאיים על מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. ההתמודדות שלנו עם הזיכרון הם התמודדות נגד כל האיומים הללו על הדמוקרטיה .

יצחק רבין ז״ל: רקע היסטורי, אוסלו והרצח

חלק א’: רקע היסטורי

פתיחה

ההיכרות עם ההיסטוריה, עם התהליכים, הפרטים השונים והעובדות מאפשרת לנו לגבש עמדה מבוססת ונרטיב דרכו אנחנו מתייחסים להווה ולעתיד. הרקע של רצח רבין הוא זכוכית המגדלת שדרכה אנחנו בוחנים את המציאות שבה אנו חיים היום. ההעמקה בהיסטוריה, מה קרה ובאיזו אווירה לאומית זה קרה, מאפשר לנו להבין טוב יותר את ימנו, מה יכול לקרות ומה אסור שיקרה לעולם שוב.

נצפה עכשיו בפרק האחרון של סדרה בשם “תקומה: 50 השנים הראשונות” – סדרת טלוויזיה תיעודית בת 22 פרקים של הערוץ הראשון ששודרה בשנת 1998 לציון 50 שנה להכרזת העצמאות ומספרת על ההיסטוריה של מדינת ישראל.

רקע היסטורי:

לאורך כל שנות הסכסוך בין הישוב היהודי או מדינת ישראל עם הפלסטינים לא היתה הכרה רשמית כל אחד מהצדדים זה בזה או בזכות של הצד השני לשבת באזור ישראל-פלסטין כישות ריבונית. הנהגת אש”ף (ארגון לשחרור פלסטין) פעלה לאורך שנים בגלות. החל מ 1967 ישראל החזיקה בשטחים, כולל במרכזי ההתיישבות הפלסטיניים באמצעות שליטה צבאית של צה”ל, כאשר כבשה ישראל מידי ירדן את הגדה המערבית ממצרים את עזה ואת רמת הגולן מסוריה במלחמת ששת הימים. בשטחים אלו חיו וחיים עד היום פלסטינים ללא אזרחות ישראלית.

הסכם אוסלו הינו הסכם מדיני שנחתם בוושינגטון בין מדינת ישראל וארגון אש”ף ב-13 בספטמבר 1993, במטרה לסיים את הסכסוך בין ישראל והפלסטינאים בדרך של פשרה טריטוריאלית בין ישראל לפלסטינים . ההסכם הוגדר כהסכם ביניים, כלומר הוא תוכנן להיות חלק מתהליך ארוך טווח . הוא כלל הכרה הדדית בין ישראל ואש”ף ועסק בהסדרי ביניים לקראת הקמת ממשל עצמי לפלסטינים בעזה ויריחו.

בשנת 1995 נחתם הסכם ביניים נוסף הידוע בשם “אוסלו ב'” . הסכם זה כלל העברת סמכויות, פיתוח יחסי כלכלה ושיתוף פעולה בין הצדדים והעניק לפלסטינים ממשל עצמי בשטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה באמצעות רשות פלסטינית נבחרת – המועצה הפלסטינית. ההסכם חילק את השליטה וניהול השטח ביהודה ושומרון לפי אזורים (A/B/C) שמהווה הרקע להסדרי השליטה עד ימנו.

צפייה:

מחלקים למשתתפים דפים ועטים ומבקשים מהם לרשום נקודות, משפטים חשובים שנאמרים, תחושות ומחשבות במהלך הצפייה.

הערה: מומלץ לצפות בכתבה לפני הצפייה עם החניכים ולסמן היבטים בתוכן שאינם ברורים ומוכרים לכם/ן ולקרוא עליהם מראש שתוכלו לתת תשובות ולהסביר לחניכים נקודות בצפייה. כדאי לצאת מנקודת הנחה שהרבה מהאירועים והדמויות המופיעים שם אינם מוכרים למשתתפים. ולא תמיד ניתן להבין את ההקשר שלהן מצפייה בכתבה בלבד. כדאי לעודד אותם לרשום מושגים שלא הכירו ולעודד אותם לחקור ולהעמיק, ניתן לשלב זאת כחלק מהצפייה והפעילות.

לדוגמא:

  • טבח ברוך גולדשטיין במערת המכפלה
  • היחס והתיאום בין המשטרה הפלסטינית לכוחות צה”ל
  • היחס בין שלום עם הפלסטינים לבין שלום עם מדינות ערב

חלק ב’: דיון

פתיחה

ההיכרות עם ההיסטוריה, עם התהליכים, הפרטים השונים והעובדות מאפשרת לנו לגבש עמדה מבוססת ונרטיב דרכו אנחנו מתייחסים להווה ולעתיד. הרקע של רצח רבין הוא זכוכית המגדלת שדרכה אנחנו בוחנים את המציאות שבה אנו חיים היום. ההעמקה בהיסטוריה, מה קרה ובאיזו אווירה לאומית זה קרה, מאפשר לנו להבין טוב יותר את ימנו, מה יכול לקרות ומה אסור שיקרה לעולם שוב.

נצפה עכשיו בפרק האחרון של סדרה בשם “תקומה: 50 השנים הראשונות” – סדרת טלוויזיה תיעודית בת 22 פרקים של הערוץ הראשון ששודרה בשנת 1998 לציון 50 שנה להכרזת העצמאות ומספרת על ההיסטוריה של מדינת ישראל.

שיתוף בקבוצות (5 דק’)

בסיום הצפייה, מחלקים את המשתתפים לקבוצות קטנות של 3-5 משתתפים ומבקשים מהם לשתף בוויה שלהם מהצפייה בכתבה.

מומלץ לחלק לכל קבוצה כרטיסיה עם שאלות לחלק לכל קבוצה (ראו בעזרים בסוף המערך)

במידה ואתם קצרים בזמן, אפשר לאחד בין השיתוף בקבוצה לדיון במליאה.

שאלות לדיון בקבוצות: (ראו כרטיסיה לחלוקה)

  • אילו תחושות עלו במהלך הצפייה?
  • משהו חדש שלמדתי / שלא ידעתי / גיליתי עכשיו
  • אילו דברים עדין לא ברורים לי ואני צריכ.ה ללמוד עליהם יותר?

דיון במליאה (20 ד’)

מחזירים את כל המשתתפים לדיון משותף במליאה.

שאלות לדיון במליאה:

  • מה בעיניכם המסקנה הגדולה שהחברה הישראלית הייתה צריכה ללמוד מהאירוע הזה?
  • הסדרה נעשתה ב- 1998, מה אתם מרגישים על המצב החברתי היום ביחס לדבריו של הקריין בסוף הכתבה על החברה הישראלית ועתידה ב 1998?
  • הכתבה הציגה תקופה עם שיח של תקווה לשלום. איפה לדעתכם החברה שלנו נמצאת ביחס לזה היום? מדוע?
  • מה משקפת עבורכם הכתבה ביחס למשבר של לימנו?

סיכום

התייחסו לבחירתכם להתייחס לרצח רבין ללמוד ולהעמיק במשמעויות של הרצח מאז להיום כחלק משבוע דמוקרטיה:

יש היום מי שקורה תיגר על זיכרון הרצח והסיפור שקרה, יש לנו החובה להכיר את היסטוריה, גם על הדברים הקשים שבה והמאתגרים של הסיפור שלנו. חשוב שנבין את המחלוקת הגדולה עליה התרחש רצח של ראש ממשלה בישראל, את היותו של הרצח רצח פוליטי. ובהקשר של המציאות הנוכחית – חשוב שנזכור את המשמעות של אלימות, על כל סוגיה, על פירוק המסגרת הדמוקרטית ומה תפקידה של הדמוקרטיה ביצירת חברה ועתיד של צדק.

לאור הקיטוב, המתקפה על דמוקרטיה הישראלית, ההסלמה ביחסים עם הפלסטינים וטשטוש הזיכרון של רצח רבין, בחרנו לעסוק באופן מעמיק השנה ברצח רבין ובדמוקרטיה הישראלית באופן נרחב.

הערה: השיתוף והדיון בחלק זה חשובים מאוד. אם יש אפשרות, מומלץ לתת לכך יותר זמן ליצירת שיחה מעמיקה משמעותית

מרכז יצחק רבין

מחלקת החינוך במרכז יצחק רבין מציעה סיורים מודרכים וסדנאות עיבוד והעשרה לכל הקהלים: תלמידים, חניכי תנועות נוער מכינות וש”ש, חיילים, מפקדים, גימלאים, תיירים וכל סוגי הקבוצות והארגונים מהמגזר הציבורי והפרטי.
מגוון ימי הפעילות עוסקים במורכבותה של החברה הישראלית, בהטמעת ערכים
דמוקרטיים וכן במנהיגות ודילמות של מנהיגים בזירות פעולה שונות, תוך קישור למטרות הקבוצה ותפקידם של חבריה.

״ימים נוראים״ | צפייה חינוכית

מהלך הפעילות:

מטרות:

1. ניתוח התנאים החברתיים והסביבתיים העלולים לייצר רוצח של ראש ממשלה?

2. חשיפה לאירועים שקדמו לרצח באופן מוחשי

3. בסיס לדיון המחבר בין אירועי 1995 והרצח לבין התחזקות עוצמה יהודית היום

רקע למדריך/מחנך:

מומלץ לקרוא להכיר יותר את הסכם אוסלו ואת כהנא (מתנועת ׳כך׳).

מילות פתיחה לפני הצפייה:

1. ההבדל בין דוקו לפיקציה: לצילומי הסרט קדם תחקיר מעמיק על מנת לבסס אותו על אירועים אמיתיים.

2. מהי צפייה ביקורתית בסרט, ואיזה שאלות צריך להחזיק בראש

3. ניתן לרשום על הלוח את השאלה שעומדת במרכז השיח שיתנהל אחרי הצפייה: איזו סביבה עלולה לייצר רוצח של ראש ממשלה?

4. מומלץ לרשום מה אנחנו לא יודעים או רוצים להעמיק בו יותר – מושגים, אירועים, דמויות ועוד. בשביל שנוכל אחר כך להמשיך את הלימוד המשותף.

5. אם רוצים אפשר לעשות רשימה של כל מי שמשפיע עליהם היום ונותן לגיטימציה למחשבות/התנהגות שלהם.

צפייה בסרט

ניתן לצפות בסרט דרך YES VOD.

אם יש מגבלת זמן, ניתן לחתוך את הסרט באמצע, ולדלג מהמפגש הראשון עם נאווה, לפגישה הראשונה עם מרגלית. מה מפספסים שם:

  • עוד פיגועים
  • שבת ביריחו בהובלת עמיר
  • כישלון השידוך עם נאווה, בשל סלידת הוריה מן החתן

עיבוד אחרי הצפייה:

מפזרים על הלוח/רצפה את הציטוטים מתוך הסרט, מבקשים מכל משתתפ/ת לבחור ציטוט חזק שעורר רגש/מחשבה, ומשתפים:

הערה למדריך:

1. עיבוד לסרט יכול להיות מאוד אסוציאטיבי כי אנשים חווים חוויה רגשית שונה וחשוב לתת לזה מקום. לצד זה, אנחנו אנשי החינוך צריכים לנתב את השיחה ולמנף את החוויה גם לשיח על ערכים ותפיסות.

2. הסרט עוסק גם בסיפור האהבה. יגאל עמיר טען שהחלק הזה בסרט מאוד לא מדויק, לעומת שאר הסרט שמתאר יחסית במדויק. שימו לב לא לתת לזה משקל נרחב מידי בעיבוד.

3. נוח לנו כבני אדם לחשוב שרוצחים הם פסיכופטים. זה לעיתים נכון אך במובן מסוים נותן לגיטימציה ומפחית מחומרת המעשה. חשוב לתת את הדעת על הסוגיה הזו ולא לפשט את המעשים והאווירה החברתית שעודדו את יגאל עמיר לרצוח את יצחק רבין, מעבר למבנה האישיות שלו.

אפשרות העמקה נוספת:

הסרט ממחיש את הדילמה של הערוץ המדיני והתפיסה לגבי נצחון חמאס. במידה ומתאים לאור התקופה הרגישה מה מתקיים יום הזכרון לרצח רבין, ניתן גם לפתח דיון בכיוון הזה.

30 לאוסלו | שיעור אחד ביום

הסכמי אוסלו הם סדר ת הסכמים בין ישראל ובין אש״ף – ארגון הגג של התנועות הפלסטיניות הלאומיות, כחלק מתהליך השלום בין ישראל לפלסטינים.

רבין: הנאום האחרון

במוצאי השבת ה-4 בנובמבר 1995 השתתף ראש הממשלה יצחק רבין בעצרת “כן לשלום, לא לאלימות” בכיכר מלכי ישראל בתל אביב. במהלך העצרת, לפני שנרצח בסיומה, הוא נשא את הנאום האחרון בחייו.

רבין: השעות האחרונות

.סרטו של גיורא חמיצר על הרגעית האחרונים לפני רצח יצחק רבין בערוץ טין ניק

ירון זילברמן

במאי, תסריטאי יוצר ומפיק המתגורר עם אשתו ושלושת ילדיו בתל אביב. יצירותיו כוללות את הסרט זוכה פרס אופיר ״ימים נוראים״ (2019) העוקב אחר האירועים שהובילו לרצח יצחק רבין מנקודת מבטו של הרוצח יגאל עמיר, הסדרה ״שעת נעילה״ (2020), שהוגדרה כארוע הטלוויזיוני של השנה, המתרחשת על רקע קרבות הבלימה בחזית הצפונית במלחמת יום הכיפורים.

Skip to content