מצפן: נפילתו של הרודן הסורי

ההיסטוריה מתרחשת לנגד עינינו. השלטון הממושך של שושלת אסד, מהדיקטטורות האלימות והדכאניות ביותר בעולם, הגיע לקיצו. מי היו בני המשפחה, מי הכוחות שרוצים להחליף אותם, ואיזה שחקנים בסוריה מאמינים בדמוקרטיה? על זאת ועוד במצפן הקצר שלפניכם.

משפחת אסד: 50 שנה של דיכוי רצחני

  • למה אנחנו יודעים מעט מאוד על השכנים שלנו מצפון?
  • האם שלטון דיקטטורי שמדכא את העם תמיד ייפול בסופו של דבר?

המורדים: מהפכה בדמשק

  • מה מרגיש העם בסוריה?
  • למה חופש ושחרור מדיכוי זו שאיפה אוניברסלית?

הפסיפס הסורי והיום שאחרי אסד

  • מה הפתרון למדינה משוסעת כל כך?
  • מה ישראל יכולה לעשות כדי לחזק את הדמוקרטיה בסוריה?

הכורדים: הזרם הדמוקרטי

בצפון סוריה חיים יותר ממיליון כורדים, שנאבקו בדיקטטורה של אסד ונלחמו נגד הפונמנטליזם הקיצוני של דעאש, בשביל לקיים אוטונומיה דמוקרטית משל עצמם. מעמד האישה הכורדית הוא כנראה הטוב ביותר בציבור הנשים בסוריה. למה הכורדים הם התקווה לדמוקרטיה בסוריה? תרגום לעברית בפנים

להרחבה

מצפן: הפרטת תאגיד השידור הציבורי

הכנסת אישרה בקריאה טרומית הצעת חוק שקודמה על-ידי שר התקשורת שלמה קרעי, לסגירת תאגיד השידור הציבורי. שידור ציבורי הוא גוף תקשורת אשר ממומן על-ידי הציבור ולא כפוף לשיקולים מסחריים כמו יתר גופי השידור. שידור ציבורי נהוג בכל העולם, ובישראל פועל באמצעות תאגיד השידור הציבורי “כאן” (ובעבר רשות השידור).

השידור הציבורי:

שאלות לדיון:

  • עבור מי פועל השידור הציבורי?
  • למי השידור הציבורי יכול להפריע?

התערבות הממשלה בתקשורת:

דוגמאות נוספות להתערבות הממשלה בשוק התקשורת:

שאלות לדיון:

  • מה המשמעות של התערבות השלטון בכלי התקשורת?
  • מדוע תקשורת ציבורית עצמאית היא הכרחית במדינה דמוקרטית?

תקשורת וחופש הביטוי

לדיון

  • באיזה אופן חופש הביטוי עשוי להיפגע מסגירת התאגיד?

לסיכום

אסף ליברמן, עיתונאי התאגיד, על הפרטת תאגיד השידור הישראלי:

View this post on Instagram

A post shared by אסף ליברמן (@asaflib)

לשידור הציבורי תפקיד חשוב במדינה דמוקרטית. בהיותו חף משיקולים מסחריים או פוליטיים, הוא מאפשר חופש ביטוי וחופש עיתונות שהכרחיים לשמירה על הדמוקרטיה. בנוסף, מייצג השידור הציבורי את כלל הציבורי ומייצג את כלל הקבוצות בחברה (למשל שידורי “מכאן” בשפה הערבית). שידור ציבורי הוא שירות ציבורי, ושירותים ציבוריים יעילים ואיכותיים משרתים את עיקרון השוויון החברתי בישראל.

עוד על חשיבות השידור הציבורי ברחבי העולם.

להרחבה:

כלים לאוריינות מדיה | גיל גרטל

בעלי עניין תמיד קידמו מידע חלקי, מוטה או מסולף, והצפת המידע בעידן הרשתות החברתיות עוד מקשה על צריכה ביקורתית של אינפורמציה. מול אלה למחנכות ולמחנכים יש כלים טובים להקניית אוריינות תקשורת, ההכרחית לקידום סדר יום חדש. התפרסם ב”שיחה מקומית”, 21.3.24.

נייר עמדה להצעת החוק להפרטת השידור הציבורי | מכון זולת

מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו? הצעת חוק לשליטה ממשלתית בתקציב התאגיד/ עו”ד רונן ריינגולד ועו”ד אורי בסט

מערכים נוספים בנושא:

חקיקה אנטי דמוקרטית

מאז שהוקמה הממשלה הנוכחית, בנובמבר 2022, קודמו 305 חוקים אנטי דמוקרטיים ברמות שונות. שבעה חוקים אנטי דמוקרטיים כבר עברו.
כעת משחזרה הכנסת לעבוד במסגרת מושב החורף, נדמה כי בחסות המלחמה ובמסגרת ההפיכה המשטרית השקטה, עולים להצבעה עוד ועוד חוקים שהם אנטי-דמוקרטיים ביסודם.

פופוליזם והמתקפה על היועמ”שית

הפופוליזם הישראלי לא חדל מלתקוף את יסודות הדמוקרטיה הליברלית. כמו משטרים פופוליסטים בשאר העולם, מתמקדים חברי הממשלה במתקפה ארסית נגד שלטון החוק, שומרי הסף המקצועיים, התקשורת ושאר המוסדות שמגנים על ערכי השוויון והחירות הבסיסיים ביותר.

(קרדיט לתמונה בראש העמוד יוסי זמיר ושתיל סטוק)

מצפן: פופוליזם והמתקפה על היועמ”שית

הפופוליזם הישראלי לא חדל מלתקוף את יסודות הדמוקרטיה הליברלית. כמו משטרים פופוליסטים בשאר העולם, מתמקדים חברי הממשלה במתקפה ארסית נגד שלטון החוק, שומרי הסף המקצועיים, התקשורת ושאר המוסדות שמגנים על ערכי השוויון והחירות הבסיסיים ביותר.

ההסתה נגד היועצת המשפטית לממשלה

לאחרונה מתגברות המתקפות מתוך הממשלה על היועצת המשפטית לממשלה.
כתבה המסכמת את המתקפות על היעומ”שית:

היועצת המשפטית לממשלה היא הגורם שתפקידו להבטיח שהממשלה לא פועלת בניגוד לחוק. מתקפה עליה היא מתקפה על שלטון החוק, במטרה לכופף אותו לצרכים פוליטיים או מגזריים.

  • מה עולה לכם כשאתם שומעים עוד שר שתוקף את היועמש”ית?
  • למה המתקפות הללו מתגברות לאחרונה?

להרחבה על הייעוץ המשפטי לממשלה

מהו פופוליזם?

מוצעים כאן שלושה הסברים זהים מבחינת התוכן למושג ‘פופוליזם’ ולאיומיו על הדמוקרטיה הליברלית. מומלץ לבחור את ההסבר שהכי מתאים לקהל היעד, ניתן לשלב את הסברים 1 ו-2.

  1. מבוא קצר לפופוליזם (סרטון של 2 דקות):

2. מה מאפיין את הפופוליזם (מצגת של 5 שקופיות)

3. מהו פופוליזם מבחינה היסטורית (סרטון של 6 דקות למתקדמים)

פופוליזם ואלימות פוליטית

במקרים של ארה”ב וישראל, התנועה הפופוליסטית אינה נמנעת משימוש באלימות פוליטית מובהקת, בתמיכה שלטונית. כך קרה בוושינגטון ב-2021, ובישראל ב-2024, בפרשת ההתפרעות החמורה בבסיסים בשדה תימן ובית ליד.


אירועי ה-6 בינואר, ארה”ב:

אירועי הפריצה לבסיסים בבית ליד ובשדה תימן ביולי 2024, ישראל:

להרחבה: מדוע אירועי שדה תימן ובית ליד מאיימים על שלטון החוק והאתיקה הרפואית

לדיון:

  • מה המשמעות של שימוש באלימות פוליטית בתמיכת הממשל?
  • למה יש כאן סכנה חמורה לדמוקרטיה?

לסיכום: התשובה לפופוליזם

@yayafink בלימת פיטורי היועמשית תלויה גם בנו #חדשות13 #יועמשית #מחאה #פשע ♬ צליל מקורי – יאיא פינק | כן ליהדות לא לכפיה

לדיון:

  • מה חשוב שנעשה כעת?

להרחבה:

מדוע חשוב כעת לעסוק בחינוך פוליטי לדמוקרטיה ליברלית?

מערכים נוספים באתר:

מעקב אחר חקיקה אנטי דמוקרטית

איך נזהה חקיקה אנטי דמוקרטית? מה הם חוקים אנטי דמוקרטיים?

(קרדיט לתמונה בראש העמוד יוסי זמיר ושתיל סטוק)

מצפן: ליל גלנט 2

ב-5.11.24 בשעת ערב הודיע ראש הממשלה לשר הביטחון כי הוא מפוטר מתפקידו.
שר הבטחון גלנט נתפס לאורך מרבית כהונתו כשר בממשלה באופזיציה ממלכתית ומתונה יחסית לחבריה הקיצוניים. משפיטר נתניהו את גלנט דרכה של ממשלתו, סלולה להעברת חוקים סקטוריאליים, להחלשת המערכות הציבוריות, ולהבטחת המשך שלטונו.

שאלה: למה נתניהו פיטר את גלנט? למה הוא פיטר אותו כעת?

פוליטיקה בזמן מלחמה:

פיטורי גלנט עוררו ביקורת רבה מצד אנשי האופוזיציה והציבור אשר יצא לרחובות, פעם נוספת, באופן ספונטני לליל מחאה.

הטענות שהועלו כלפי נתניהו כי הפיטורים נעשו לצרכיו הפוליטיים האישיים כדי למנוע משבר בקואליציה ולהמשיך את הישרדותו הפוליטית כראש ממשלה. כל זאת, כשהמחיר הוא לפטר את שר הביטחון בזמן מלחמה, כשברקע איומי איראן במתקפה.

שאלות לדיון:

  • מדוע לדעתכם דווקא פיטורי גלנט הוציאו את הציבור מהבתים אחרי שהמחאה עד כה עסקה בעיקר בהשבת החטופים?
  • באיזה אופן מאיימים פיטורי גלנט על הדמוקטיה? (חשבו על משמעות מגוון הדעות בממשלה ובניהול המלחמה בפרט)
  • מה ההשלכות של אמון נמוך של הציבור בממשלה בזמן מלחמה?

ללא מחלוקות

בתגובתו של גלנט לפיטוריו יצא בהצהרה תקשורתית ובה הניח את המחלוקות העיקריות בינו לבין נתניהו:

ועדת חקירה ממלכתית:

גלנט ציין שפוטר בשל תמיכתו בהקמת ועדת חקירה ממלכתית למלחמת “חרבות ברזל”. בעוד נתניהו מתנגד לוועדת חקירה ממלכתית, שעשויה לסכן את המשך שלטונו.

השבת החטופים:

גלנט ציין עוד כי פוטר גם בשל עמדתו החיובית על השבת החטופים.

תגובות משפחות חטופים:

מחלוקת בשאלת חוק הגיוס

גלנט הודיע כי סיבה נוספת לפיטוריו היא התנגדותו לחוקים שמקדמת הממשלה.

בימים אלה מקדמת הממשלה חקיקה לא-שוויונית שנועדה להבטיח את הפטור מגיוס חרדים:

משרתים רבים הביעו כעס על החלטת ראש הממשלה לפטר את שר הבטחון בעיצומה של מלחמה ולקדם חוק גיוס לא שוויוני.

שאלות לדיון:

  • מה המשמעות של פיטורי השר הבולט שהתנגד לחקיקה מגזרית?
  • מה ההשפעה שיש לכך על מידת האמון של המתגייסים לשירות בסדיר ובמילואים בזמן מלחמה בממשלה ובעומדים בראשה?

מערכים נוספים בנושא:

ממלכתיות VS. סקטוריאליות

המאבק בין גישה מגזרית לגישה ממלכתית ואוניברסלית הוא אחד הצירים המרכזיים בפוליטיקה, ומעצב גם את מטרות המלחמה והטיפול בעורף. המערך הנוכחי עוסק במשמעויות הערכיות והחינוכיות של ההתנגשות הזו.

#גיוס_לכולם? #משבר_האמנה_החברתית #שלטון_הסקטוקרטיה

חקיקה אנטי דמוקרטית

מאז שהוקמה הממשלה הנוכחית, בנובמבר 2022, קודמו 305 חוקים אנטי דמוקרטיים ברמות שונות. שבעה חוקים אנטי דמוקרטיים כבר עברו.
כעת משחזרה הכנסת לעבוד במסגרת מושב החורף, נדמה כי בחסות המלחמה ובמסגרת ההפיכה המשטרית השקטה, עולים להצבעה עוד ועוד חוקים שהם אנטי-דמוקרטיים ביסודם.

מצפן: אמהות ונשים למען שחרור החטופים

הדיון על בטחונם של הישראלים מוטה לטובת נקודת המבט הגברית והצבאית. בדמוקרטיה ליברלית יכולה כל אזרחית ויכול כל אזרח לחלוק על מדיניות הביטחון, ולהציע חלופה שתשמור טוב יותר על בטחון האזרחים. שורה של קמפיינים בהובלתן של נשים ואמהות חברו יחד לטובת הפעלת לחץ ציבורי להשבת החטופים, לפני שיהיה מאוחר.

(קרדיט לתמונה בראש העמוד קובי גדעון, לשכת העיתונות הממשלתית)

יצחק רבין ז״ל: חזון דמוקרטי משותף

פתיחה

מגילת העצמאות (5 דק’)

נראה קטע קצר מתוך הכרזת העצמאות מדקה 7:40-8:25 לרשום לעצמם עקרונות למדינה שהניח החזון של מגילת העצמאות ולחר מכן נקיים דיון קצר.

שאלות לדיון:

  • איזה מן מדינה אתם מדמיינים נוכח החזון של מגילת העצמאות?
  • מה אתם מרגישים נוכח ההקשבה להצהרה בעת הזו?
  • מה היחס בין הצהרה של בן גוריון ובין מה שלמדנו על אוסלו, על רצח רבין ועל משבר הדמוקרטיה?
  • איפה אנחנו לדעתכם כחברה ביחס לחזון הזה?

נסכם: המשבר הנוכחי, והאתגרים הרבים והארוכים בחברה הישראלית מעלים סימני שאלה לגבי השותפות של החלקים השונים בחברה ליצירת חברה צודקת לעתיד. בסדנא הקרובה ננסה לשרטט את הבסיס לחזון משותף ודמוקרטי לחברה הישראלית ולייצר תקווה בתוך הערפל הקיים היום במרחב הפוליטי – חברתי.

חלק א’- חזון וחלום

דמיון מודרך (20 דק׳)

מבקשים מהמשתתפים לעצום עיניים, עושים קצת תרגילי נשימה והרגעות ומדריכים אותם לדמיין:

אתם עומדים להיכנס למדינה ישראל שעומדת לקום. אתם לא מי שאתם היום, אתם עוד לא יודעים מי בדיוק אתם הולכים להיות במדינה החדשה – אולי תהיו יושבי מעברה, אולי יושבי קיבוץ, אולי תהיו עולים מאתיופיה בשנות ה- 90 או מרוסיה בשנות ה 70. אולי תהיו ערבים אזרחי ישראל, אולי תהיו תושבי מזרח ירושלים, אולי תהיו בדואים, תושבי פריפריה או תל אביב, אולי תהיו עובדי מפעל, עובדי חקלאות, אנשי היי -טק, חרדים, אולי תהיו חילונים, דתיים לאומיים, רפורמים וכו’. אתם מדמיינים לכם חיים טובים של שגשוג וחיים בכבוד, יכולת לבטא את הזהות שלכם ולספק את צרכים האישים והקבוצתיים שלכם. חיכיתם לחיות במרחב כזה ולחיות חיים כאלו במדינה צודקת. תדמיינו מה החוויה ללכת ברחוב, איזה מן יחסים יש בין הקבוצות השונות, איך נראית התנהלות השלטון והאזרחים במדינה כזו. מה האתגרים של החיים בה?…

איך נראה הגוף הנבחר של המדינה שלנו? מי נמצא שם? האם יהיה לכם יצוג? מי משתמש בתפקידים בכירים בממשלה ובמשרדיה? עם מי עושים משא ומתן? מי יושב סביב השולחן?…

תדמיינו את המרחב הציבורי, איך הוא נראה? איך מתנהלים בו? (תזכרו שאתם לא יודעים מי אתם תהיו במדינה הזו) מה אסור ומה מותר לעשות בו? מי מחליט עליו? …

תדמיינו את היחסים עם המדינות הערביות השכנות, אילו מן יחסים אלו? על איזה שטח יושבת המדינה? איך המדינה והאזרחים מתנהלים לגבי המקומות הקדושים כמו הכותל? ומסגד אל אקצא והר הבית? ומה לגבי היחסים עם הפלסטינים?

2. בסיום הדמיון המודרך, מבקשים מהם לפתוח עיניים.

3. ומחלקים אותם לקבוצות של 2-3 משתתפים, ומבקשים מהם לשתף – מה היא החברה והמדינה שהם מדמיינים בעקבות התרגיל. כל קבוצה מקבלת דף עיבוד בו הם מתבקשים להתייחס להיבטים שונים במדינה המדומיינת (נספח א’)

מומלץ להסתובב בין המשתתפים, לכוון אותם ולאתגר אותם.

4. אוספים את כל הקבוצות ומבקשים מכל קבוצה תובנה אחת שעולה מהדיון שלהם.

קטע קריאה (15 דק׳)

*ניתן לבחור לקרוא את המאמר המלא אם הקבוצה מתאימה לכך (עמ’ 5-8) מתוכו קראנו גם קטע במערך הקודם

**ניתן לקרוא בחברותות או בקבוצה.

3. עורכים דיון בסיום הקריאה:

שאלות לדיון:

  • הכותב מתייחס לצורך בחזון משותף בחברה מגוונת כל כך כמו החברה הישראלית. האם לדעתכם שותפות כזו בין קבוצות שונות וחלוקות כל כך אפשרית?
  • האם מדובר במחנה משותף נמוך או שיש אפשרות לבסיס ערכי עמוק? מה המשמעויות של כל אפשרות כזו?
  • מה השותפות הזו דורשת ?
  • מה גבולות המחנה המשותף?
  • מה אתם חושבים על דבריו לגבי החינוך הממלכתי? האם נכון ליצר זרמים או דווקא לפרק את הגבולות? מה יכול להיות הבסיס הרחב של חינוך ממלכתי אחד לכל הזרמים והקבוצות? מה היתרונות? מה האתגרים?

חלק ב’ מחלוקות בחברה דמוקרטית

סוגיות פוליטיות (30 דק׳)

  • מחלקים את הקבוצה לקבוצות של כ5 משתתפים. כל קבוצה מקבלת סוגיה מדינית לדיון (נספח ג’). אפשר לתת לשתי קבוצות את אותה סוגיה .
  • הקבוצה צריכה לקרוא על הסוגייה ולדון כיצד היא רואה את הסוגייה שקיבלה בחזון לעתיד בעקבות תרגיל הדמיון שעשו.
  • כל קבוצה מקבלת “מפת הכרעה” (נספח ב’) אותה היא צריכה למלא במהלך הדיון.
  • בסיום העבודה בקבוצות נכנס את הקבוצה למליאה. כל קבוצה תציג את מפת ההכרעה שיצרה ותובנה מרכזית שיצאו איתה מהתרגיל.

למנח/ה – מטרת התרגיל אינה ללמוד לעומק כל סוגייה וסוגיה ולגבש עמד מוצקה סביב הסוגייה אלא לדון ולדייק את הערכים וגבולות השיח המשותף כבסיס להתמודדות עם מחלוקות במדינה דמוקרטית ליברלית ומגוונת.

שאלות לדיון:

  • מה הם העקרונות של כל צד עליהם מובססת המחלוקת
  • אילו אפשרויות עומדות להכרעת המחלוקת?
  • מה הם הגבולות הדמוקרטיים של פתרון והכרעה במחלוקות זו? אילו דברים לא יוכלו להיכנס פנימה?
  • מה החסמים הפנימיים של כל צד ושלנו כציבור למנוע פתרון?
  • מה דרוש מהצדדים השונים על מנת לעמוד בגבולות הגזרה שהגדרתם? האם לדעתכם זה אפשרי?

חזון השלום

מציגים לקבוצה שני שירים שמבוצעים על ידי להקות צבאיות ומבקשים מהם למלא את הדף המצורף על כל שיר (נספח ד’)

שאלות לדיון משותף:

  • באיזה אופן לדעתכם משפיע כל שיר על הרוח הלאומית בזמן מלחמה?
  • שני השירים נכתבו לפני שנים רבות, לשיר ” לא תנצחו אותי כל כך מהר” יצאה גרסה עכשווית על רקע המלחמה הנוכחית. האם יש מקום בתרבות שלנו גם לחידוש של “שיר לשלום”?
  • איך זה משפיע עלינו ועל המלחמה לדעתכם?
  • איזה מן חזון מציעים לנו המנהיגים שלנו בימים אלו של המלחמה?

לסיכום חלק זה: רבין הציע לישראל כמנהיג חזון של שלום. יצירת השלום כרוכה בפרטים רבים, ויתורים קשים ובוודאי שיש על כך מחלוקות ודעות רבות. אך מעניין לבחון את החזון אותו מעמידים מנהיגינו והתרבות אותה אנו מטפחים- איזו רוח ועתיד הם מציעים לנו ואותה אנחנו מטפחים

סיכום

נקרא את הקטע מתוך נאומו האחרון של רבין על החזון השלום:

… העם בְּאמת רוֹצה בְּשׁלוֹם וּמתְנַגֵּד לאלימוּת.
אלימוּת היא כּרְסוּם יְסוֹד הַדֵּמוֹקְרַטְיָה הישׂראלית.
ישׁ לְגַנּוֹת אוֹתה, לְהוֹקיעַ אוֹתה, לְבוֹדֵד אוֹתה.
זוֹ לא דַּרְכָּה שׁל מְדינת ישׂראל.
יֵשׁ דּמוֹקרטיה, יְכוֹלוֹת להיוֹת מַחלוֹקוֹת, אך הַכרָעָה תהְיה בּבְחירוֹת דֵּמוֹקרטיוֹת …
הַשָּׁלוֹם נוֹתֵן פֶּתַח לְכַלְכָּלָה וְחברָה מתְקַדֶּמֶת;
הַשּׁלוֹם הוּא בְּאמת לא רק בַּתְּפילוֹת. הוּא קוֹדם כּל בַּתְּפילוֹת, אבל הוּא שְׁאיפת העם הַיְּהוּדי.
שְׁאיפה אמיתית לְשלום …
זה כָּרוּך בּקְשׁיים, גם בְּמַכְאוֹבים. אין דרך לְישראל בְּלי מכְאוֹבים.
עדיפה דרך הַשָּׁלוֹם מאשר דרך הַמּלְחָמָה …

סיכום למורה / מדריכ/ה – בנאומו האחרון רבין מציג לנו חזון אמיתי לחברה הישראלית, חזון של שלום שמטרתו לכונן דמוקרטיה המושתת על ערכי השוויון. רבין בדבריו דורש מאיתנו להאמין בדרך הארוכה (התלם הארוך) ולמרות המחלוקות והקשיים להאמין בכוחה של הדמוקרטיה לעצב את החברה הישראלית כחברה שוויונית יותר לכולן/ם.

יצחק רבין ז״ל: תרבות דמוקרטית

פתיחה

אתגרי הדמוקרטיה

שאלה ראשונה: אילו אתגרים ואיומים אתם מזהים שהיו בתקופת רצח רבין על הדמוקרטיה ?

נכתוב את התשובות על הלוח או על הקיר בעזרת בריסטולים על פי חלוקה לשתי קטגוריות:

אתגרים חיצוניים: כלומר שהם חיצוניים לאזרחים, למבנה ולמהות המשטר הדמוקרטי – והם צעדים אנטי דמוקרטיים כמו הסתה, אלימות, שחיטות, פופוליזם, פייק ניוז…

אתגריים פנימיים אתגריים שהם חלק מהותי מהאופן שבו דמוקרטיה ליברלית איתנה מתקיימת וקשורים באזרחים – פלורליזם, מעורבות והשתתפות האזרחים, אחריות..

מטרת החלוקה בין אתגרים פנימיים וחיצוניים הינה להרחיב את התפיסה של משבר נקודתי, בעיה פרסונאלית או עניין נקודתי שיש לפתור, לעניין מהותי ומתמשך שמחייב את כולנו.

החלוקה על הלוח תשמש אותנו לאורך כל הפעילות ואנו נוסיף אליה עוד ועוד אתגרים על פי רצף הפעילות, על כן יש לשמור עליה ולא למחוק אותה. וכך יכול להיות שבשלב הזה עוד לא יהיו אתגרים פנימיים על הלוח וזה בסדר.

הערה: יכול להיות שיש דברים שיכולים להיות גם גם פה או גם פה או שהם איפשהו על הרצף. התלבטות היכן ממקום כל אתגר היא הזדמנות לחידוד והעמקה ולאו דווקא לדייק במיקום של כל אתגר.

הסבר ביניים: גם בימנו, המשטר הדמוקרטי בימינו נמצא בנקודת מבחן היסטורית משמעותית להמשך קיומו. איומים מבחוץ ומבפנים מאתגרים את הדמוקרטיה ומערערים על קיומה. במשבצת הזו נלמד עוד על האתגרים השונים.

חלק א’: אתגרים חיצוניים

טקסט (15 דקות)

קוראים יחד את הקטע (נספח א’) מתוך חוברת זיכרון שהוציא המכון הישראלי לדמוקרטיה ביום הזיכרון ה-20 לרצח רבין. ומזהים באמצעותו, יחד עם המשתתפים את המשברים שהדמוקרטיה העולמית, ובמיוחד הישראלית, מתמודדת איתם לאורו של הטקסט. ומוסיפים תשובות ללוח.

שאלות לדיון:

  • לאחר הקריאה, אילו אתגרים נוספים אנחנו מזהים שעומדים בפני הדמוקרטיה בישראל כיום?
  • באיזה אופן המלחמה משפיעה על הדמוקרטיה לדעתכם?
  • האם בכלל חשוב להתעסק בדמוקרטיה הישראלית בזמן מלחמה? או שמדובר בשיח פריבילגי?

הכרות עם דוגמאות (10 דקות)

על אף שהמהפכה המשפטית בצורתה הקודמת הופסקה לאחר המלחמה, נראה כי הממשלה עוד ממשיכה לקדם מהלכים בפועל שמחלישים את הדמוקרטיה בישראל ומשפיעים על תפקוד המדינה והחוסן שלה וממשיכים לקטב ולשסות הציבור.

נכיר כמה דוגמאות למהלכים שקוראים היום בממשלה.

נחלק את הקבוצה לשלוש קבוצות. כל קבוצה תקבל דוגמא למהלכים הפוגעים בתקינות המשטר הדמוקרטי בזמן המלחמה ותדון עליו:

שאלות לדיון:

  • מה דעתכם על המהלכים הללו? מדוע להבנתכם המהלך הזה יכולה לפגוע בדמוקרטיה?
  • איך זה משפיע על כישרותה של מדינת ישראל בתקופת מלחמה?
  • איך המהלכים האלו משפיעים על הציבור הישראלי באופן כללי ועל רוחו?

אספו את הקבוצות ובקשו מכל קבוצה להציג בקצרה מה התכנים בהם היא עסקה. שאלה לדיון משותף:

  • מה אתם חושבים על כך שהדברים הללו מקודמים בימים אלו?
  • האם יש לכך קשב ציבורי?

חלק ב’: אתגרים פנימיים

פעילות צירים (15 דק׳)

מגדירים קצה אחד בחלל כ-10 וקצה שני כ-1. המנחה אומר בכל פעם משפט על פי הרשימה מטה, ומבקשים מהמשתתפים למקם את עצמן על גבי הציר ביחס למשפט, כאשר 10 זה מסכים במידה רבה ו-1 זה לא מסכים בכלל.

לאחר שהמשתתפים נעמדים מבקשים מהם התייחסויות, שואלים אותם שאלות ביחס לבחירה שלהם כמו למה נעמדת כאן? מדוע זה כך? מה ישנה את המיקום שלך? האם טוב לך במיקום זה?

1.יש לי עמדה מוצקה לגבי הוויכוח על סמכויות מערכת המשפט

2.אני מבינה ומודעת לגבי מהלכים מדיניים שמבוצעים בימים אלו הפוגעים בדמוקרטיה הישראלית.

3.תקינות ומקצועיות ניהול המלחמה מטרידה אותי.

4.אני מעדיפה לא לקחת חלק בשיח המעורר מחלוקת ציבורית בזמן זה

5. רוב בני גילי מעורים במה שקורה בפוליטיקה בזמן זה.

6. רוב בני גילי בסביבתי מעורבים (עושים משהו אקטיבי כמו הפגנה) ביחס למה שמתרחש.

7. יש לי עמדה מוצקה ביחס להגעה להסכם עם חמאס שישיב את החטופים.

8. אני מרגיש/ה שאני יכולה להשפיע על החברה ועל העתיד שלי.

9. פוליטיקה היא חלק מהשיחה היומיומית שלי עם חברים

10. אני מרגישה מבולבלת מהדעות השונות והטענות השונוות כלפי המציאות, לא ברור לי מה נכון.

11. בסביבה שלי יש הרבה דעות מגוונות ביחס לסוגיות חברתיות.

12. בסביבתי, כל מי שיכול להצביע בבחירות מצביע.

13. הייתי בהפגנה בעבר שלא קשורה למהפכה המשפטית או לחטופים (בעד או נגד)

14.הייתי רוצה להיות מעורב/ת יותר בנעשה במדינה שלי אבל אני לא יודע/ת איך.

הערה: במידה והתרגיל המשותף לא מתאים לקבוצה, ניתן גם לערוך תרגיל אישי, בו כל משתתף מקבל דף עם ציר אישי וימקם את עצמו על הציר לפי כל משפט. בסוף כל המשפטים לערוך דיון משותף על התמונה האישית שמצטיירת.

קלפי שיר (15 דק׳)

חלוקה לקבוצות- על הרצפה מפזרים כרטיסיות עם שירים (נספח ב’). שמים כ 3-5 עותקים מכל שיר, בהתאם לגודל הקבוצה. כל אחד מהמשתתפים בוחרים שיר שמעניין אותם מסקרן אותם כך שנוצרות קבוצות קטנות של 3-5 לפי בחירת השיר (אפשר גם לחלק את המשתתפים כרעות עיניכם)

עבודה בקבוצות- הזמינו אותם לשמוע את השיר עם אזניית ולאחר מכן להתייחס לשאלות שתחלקו להם (נספח ג’)

למדריכ.ה – עברו בין הקבוצות ואתגרו את השיח.

שאלות לעבודה בקבוצות:
1.איזה תחושות השיר מעורר בכם/ן?
2.איזה אתגר העומד בפני הדמוקרטיה זיהיתם במילות השיר ?
3.האם אתן/ם מזהות את האתגר הזה גם בחברה הישראלית, אם כן הסבירו למה?

בסיום התרגיל בקשו מכל קבוצה להגיד אתגר אחד משמעותי שהיא מזהה בחברה לאור והוסיפו אותם לחלוקה שיצרתם בתחילת השיעור על הלוח.

שאלה לדיון משותף:

מה לדעתכם יש לעשות נוכח האתגרים הפנימיים שהועלו?

סיכום

הדמוקרטיה הליברלית כפי שאנחנו מכירות ומכירים אותה נמצאת בנקודת מכרעת בהיסטוריה. האתגרים מבחוץ ומבפנים פוגעים ביכולת שלנו כאזרחים וכאזרחיות לפעול בתוך המציאות החברתית של חיינו ועלולים להשפיע על חינו. התקופה האחרונה בה נראית מעורבות חברתית גבוהה ודיון ציבורי ער נוכח האירועים ומה שמתרחש בזירות השלטון מלמדות אותנו משהו על דמוקרטיה מהותית לא רק בעתות משבר. אסור לנו להיות אדישים לגבי מה שקרה אצל מקבלי ההחלטות ביום יום. חשוב שנעקוב, נבין ונעמיק בסוגיות החברתיות השונות וביחס בין השלטון לאזרחים. חשוב שנהיה ביקורתיים כלפי המתרחש. מעורבות חברתית חשובה גם להבעת תמיכה במשטר, לוודא שהמשטר פועל באופן תקין, מבצע את תפקידו, מציף סוגיות שמפריעות לנו למעלה ולחתור להשפיע עליהן גם אם זה קשה. זו חלק מתרבות דמוקרטית וחלק מיצירה ובניה של מדינה דמוקרטית. שזה לא נגמר רק בבחירות. כעת, אל מול האתגרים העומדים בפני הדמוקרטיה הליברלית, יש צורך שנפעל במשותף כדי לייצר חזון דמוקרטי לישראל.

מה (לא) למדנו מהרצח?

חלק א׳ – מה היא הסתה?

פתיחה

למורה / מדריכ/ה: רצח רבין שהתרחש לפני 29 שנים, הינו שבר בחברה הישראלית אשר נותן את אותותיו עד ימינו אנו. הרצח היה נקודת קצה של תקופה מלאה בהסתה נגד רבין והמהלך המדיני שקידם. תמונות של מנהיגי המדינה במהלך שנות ה-90 במדים של תומכי טרור או מנהיגי ss וקריאות מסוג “פושעי אוסלו לדין” נשמעו כחלק ממחאת הנגד. לפני שנבין מה למדנו מאותה תקופה או יותר נכון מה לא למדנו מאותה תקופה, חשוב שנבין מספר מושגים/תופעות מרכזיות שדרכן נבחן את המציאות של ימינו.

שמש אסוציואציות

  • רושמים על הלוח/פדלט – “הסתה” ומבקשים מהמשתתפים לזרוק אסוציאציות, כותבים אותן על הלוח ומנסים להבין יחד את הניואנסים השונים ולהציף דילמות ואתגרים.
  • מקריאים למשתתפים את ההגדרה להסתה או מחלקים למשתתפים הגדרה מפורקת (נספח 1) ומורים להם להרכיב ההגדרה בעצמם בקבוצות של 2-3 בעצמם.

הסתה היא התבטאות העלולה בנסיבות העניין, (תוכן ההתבטאות, הדובר, השומע והאווירה) להוביל למעשים אלימים ולא חוקיים. (מתוך ‘תדהמה’, מרכז רבין)

שאלות:

  • מה המשמעות איך יודעים שאמירה כלשהי יכולה להוביל למעשה כזה?
  • האם אין חשיבות, האם אין נכון שאדם יוכל להגיד את אשר על ליבו באופן חופשי?
  • איך נוכל להבחין בין חופש הביטוי להסתה?

קירות מדברים

תולים ברחבי החדר תמונות וקטעים (נספח 2) מבקשים מהמשתתפים להסתובב ברחבי החדר ולסמן איקס ליד כל תמונה שמבחינתם מסמנת הסתה ולסמן וי ליד כל מה שמסמן מבחינתם ביקורת לגיטימית . מטרת התרגיל היא לחדד עם המשתתפים את ההבדל בין הסתה לבין חופש הביטוי.

בסיום התרגיל מרכזים בצד אחד את השלטים שסומנו על פי רוב כמסיתים ובצד שני את אלו שסומנו על פי רוב כביקורת לגיטימית. רואים אם יש שלט שהייתה עליו אי הסכמה ומעוררים על כך דיון וויכוח: במה זה תלוי, מתי זה יהפוך להסתה או מתי זה יהפוך ללגיטימי?

הסבר –

ישנן שתי גישות מרכזיות מגדירות מהי הסתה:

הגישה התועלתנית: משתמשת לקבוע האם יש הסתה על הסבירות של פגיעה בפועל בבני אדם בשל דברים הנאמרים.

הגישה העקרונית: לפי גישה זו, תוכן הדברים הפוגעניים בדמוקרטיה הוא המבחין בין חופש ביטוי להסתה. כך שלא מדובר בעניין הקשור ברמת הסכנה. השולל את עקרונות הדמוקרטיה חייב להיות מוגבל*

*להרחבה בנושא-כוחה של מילה, מדרשת אדם לדמוקרטיה ושלום .

שאלות נוספות לדיון:

  • האם ההבחנות בין הסתה לחופש ביטוי מסייעות לדייק את הדילמות של התרגיל? כיצד?
  • מה הקשר בין הסתה לקיטוב חברתי ?
  • מה התפקיד של ההנהגה אל מול ההסתה?
  • מה הם הגבולות להתנגדות? ממה יש להיזהר בהגבלתה?

הערות למורה / מדריכ.ה: חופש הביטוי הוא אחת החירויות המרכזיות והחשובות בדמוקרטיה ונחשב לאמצעי משמעותי לשמירתה. חופש הביטוי חיוני למימוש רצונות ועמדות האדם ומאפשר להיחשף לצרכים והעמדות של האחר, לבקר את השלטון ואת המציאות החברתית הסובבת אותו. עם זאת, ברור שגם לחופש הביטוי, כמו לכל זכות דמוקרטית אחרת, יש גבולות המתחייבים מן הצורך לכבד גם את זכויות הזולת. הזכות לחופש ביטוי סותרת לעיתים את הזכות לחיים, וכאשר מתקיימת סתירה כזו על חופש הדיבור לסגת מפני הזכות לחיים. המשטר הדמוקרטי יגן על חופש הביטוי, כל עוד חוש הביטוי אינו פוגע בדמוקרטיה עצמה. רצח יצחק רבין הבליט את חוסר ההבנה באשר לחיוניותו של חופש הדיבור מצד אחד ובאשר להקפדה על גבולותיו של חופש זה מצד אחר. חופש הדיבור אפשר במקרה הזה הסתה. (להרחבה חפשו – בתדהמה, חפש הביטוי והסתה, מרכז יצחק רבין כוחה של מילה, מדרשת אדם.)

סרטון של המכון הישראלי לדמוקרטיה: חופש הביטוי או הסתה?

חלק ב׳ – החברה הישראלית

לאחר שהבנו את המושג ‘הסתה’, נבחן את מצבה של החברה הישראלית בעזרת צפייה במספר סרטונים קצרים: (דברי סמוטריץ’ נגד חברי הכנסת הערבים, לימור סון הר מלך קוראת נגד הפצ”רית, רון קופמן נגד החרדים)

*ניתן לצפות רק בחלק מהסרטונים

שאלות לדיון:

  • מה הסרטונים משקפים על החברה שלנו? האם זה קשור להסתה?
  • האם גם אתם חווים את החברה הישראלית בצורה הזאת? מדוע לדעתכם זה כך?
  • מה הייתם מצפים מהחברה שלנו בעקבות הלקחים של רצח רבין?
  • כיצד נדרשת לדעתכם מנהיגות לפעול בנושא?

טקסט לקריאה

קוראים יחד קטע ערוך מתוך טור דעה של ד”ר יורם יובל – בין תעמולה להסתה. (נספח 3)

שאלות לדיון:

  • מדוע לדעתכם כל כך הרבה בחברה מרגישים שיש נגדם הסתה?
  • אצל מי האחריות? האם זה באמת כך?
  • מדוע חשוב להעביר ביקורת נוקבת?
  • איפה עובד הגבול בין ביקורת לגיטימית לבין הסתה?

סיכום:

הסתה היא דבר מסוכן. בין אם היא מלבה ארס ושנאה כלפי קבוצה או ציבור, ובוודאי אם היא חמורה עד כדי עבירה פלילית. כך או כך, היא מזיקה ומשחיתה את החברה. במיוחד בתקופה קשה כמו עכשיו, ההסתה מקטבת את אזרחי המדינה וגורמת לנו להפנות את הכוחות שלנו בזמן המלחמה כנגד אזרחים פנימיים ומחלישה אותנו ואת כוחנו.

במקביל חשוב מאוד לשין לב כי סתימת הפיות באמצעות זעקות ‘הסתה’ מסוכנת לא פחות. להאשים את האחר בהסתה, גם כשהוא משמיע ביקורת לגיטימית היא פגיעה בחופש הביטוי ובדמוקרטיה, והיא עלולה ליצר התססה. חשוב שנדע לפתח ראייה ביקורתית על המציאות ושנדע להבחין את הגבול הדק בין מחאה לגיטימית המאפשרת את חופש הביטוי לבין הסתה שמהווה מעשה פלילי.

יצחק רבין ז״ל: זיכרון מכונן לחברה דמוקרטית משותפת

פתיחה: קרוסלת זיכרונות (20 דק׳)

  • מעמידים את המשתתפים בשני מעגלים – פנימי וחיצוני – המעגל החיצוני עם הפנים למעגל והמעגל הפנימי עם הפנים כלפי חוץ, כך שכל משתתף מהמעגל הפנימי עומד מול משתתף מהמעגל החיצוני (להלן הזוגות).
  • בכל תור נותנים למשתתפים שאלה ונותנים לכל זוג 2 דקות לשתף אחד אחד את השני.
  • לאחר מכן אומרים למעגל הפנימי לזוז צעד אחד ימינה, כך שכל משתתף עומד כעת מול משתתף חדש מהמעגל השני, ונותנים שאלה חדשה וחוזר חלילה.
  • אפשרות נוספות היא לתת למשתתפים להסתובב בחלל לרקע של מוזיקה רגועה. בכל פעם שעוצרים את המוסיקה הם צריכים להיעמד מול משתתף אחד ונותנים להם שאלה לשתף עד לחזרת מוסיקה אז הם ממשיכים ללכת בחלל.
  • בחרו 6 שאלות מתוך הרשימה לפי אופי הקבוצה, אם יש לכם הרבה זמן לפעילות, אפשר להוסיף עוד שאלות שימו לב לתת שאלות גם מההתחלה וגם מהסוף.

הערה: התאימו את האינטימיות של השאלות לאופי של הקבוצה, אך אל תהססו לאתגר אותם.

שאלות לקרוסלת השאלות: (בחרו כשש שאלות)

  • מה הזיכרון הראשון שלי?
  • מה אני זוכר מהיום האחרון של בית הספר בשנה שעברה?
  • מה הזיכרון הראשון שלי ממך?
  • זיכרון שההורים שלי מספרים לי על עצמם מתקופה שהיו צעירים או ילדים?
  • זיכרון אישי מהקורונה.
  • מה אני זוכר מימי הזיכרון לרצח רבין מהיסודי/מהתיכון/ממקום אחר
  • משהו שהשפיע על החיים שלי, שקרה לפני שנולדתי.
  • טקס/אירוע/רטאול שיש בחיים שלי עבור זיכרון של דברים חשובים.
  • משהו שאני זוכרת ממשהו שכבר אינו בחיים.
  • זיכרון משמעותי שהשפיע על מי שאני היום.
  • זיכרון אישי מה-7/10 או מאירוע לאומי אחר.
  • זיכרון לאומי (שאינו אישי) שאני מרגיש שהוא קשור אלי.

דיון:

בסיום הפעילות אספו את הקבוצה ודונו בקצרה:

  • מה המשמעות של הזיכרון בחיים שלנו?
  • האם יש משמעות לזיכרון שאינו זיכרון ממשי שלנו?
  • אילו בחירות יש לנו על מקומו של הזיכרון?
  • כיצד לדעתכם נזכור את ימי האסון והמלחמה בהם אנחנו נמצאים עכשיו? מה ישפיע על כך?
  • כיצד נראה יום הזיכרון לרצח רבין בבית הספר שלכם?

*למורה / מדריכ.ה: שאלו אותם שאלות מכוונות- מה היו המסרים המרכזיים בימים אלו? מה הייתה החוויה המרכזית מימים אלו?

  • מה אמורים לזכור ביום הזיכרון לרצח רבין לדעתכם?

*מנסים למפות עם החניכים את סוגי ההתייחסויות: רבין האיש/דרך השלום/ נאבקים על הדמוקרטיה/ אחדות העם. ורושמים על הלוח.

הסבר ביניים:

בפעילות הקודמת דיברנו על מה שקרה ברצח רבין ועל מה שהוביל אליו. המחלוקת ממשיכה ללוות אותנו גם לגבי האופן שבו אנחנו זוכרים את הרצח. בפעילות הזו נבדוק איזה מקום האירוע הזה מקבל בזיכרון הלאומי שלנו ואיזו מן חברה נבנית ביחס לאופן שבו אנחנו זוכרים? זו גם הזדנמות להתחיל לפתח את החשיבה על אופן הזיכרון של אסון ה-7/10 והמלחמה הנוכחית.

חלק א׳

גלגולה של עצרת (צפייה 30-54 דק׳)

  • צופים בכתבה – גלגולה של עצרת:

רקע- הכתבה עוסקת בעיצוב עצרת הזיכרון המרכזית הנערכת כל שנה בכיכר רבין. העצרת אינה טקס של המדינה ואת קיומה בחרו לקחת גורמים שונים שמתחבטים בסוגיית הזיכרון.

1.צופים בכתבה כולה, ניתן לערוך חלק ממנה לצפייה, בהתאם לזמן שיש (קטעים מומלצים 0-1:27 | 3:56-6:06 | 11:55-15:50 | 20:08-:00 | 39:07-42:04 )

2. מחלקים למשתתפים דפים ועטים ומבקשים מהם לרשום נקודות, משפטים חשובים שנאמרים, תחושות ומחשבות במהלך הצפייה.

3. בסיום הצפייה עורכים דיון משותף.

דיון

במה הזיכרון צריך לעסוק?

1.בקשו מהם לשתף במחשבות ותחושות בעקבות הכתבה. אספו 3-4 התייחסויות

שאלות עזר:

  • בסרט מוזכר המשפט ‘לא נשכח ולא נסלח’ – מה אסור לשכוח? ולמה ולמי אסור לסלוח? (חשבו על העמדות השונות והלקחים השונים שהדוברים הזכירו והעלו)
  • בסיום הכתבה המפיק של העצרת אומר כי אם העצרת נגמרת כל שנה עם ‘שיר לשלום’ שום דבר אחר אינו חשוב. מה אתם חושבים על האמירה הזו? האם אתם מסכימים?
  • האם שמעתם על ציון יום הזיכרון לרחל אמנו באותו יום עם רצח רבין? מה אתם חושבים על כך? מה המשמעות של ציון שני הימים יחד?

2. מדייקים את הדילמה ומוודאים שכולם מבינים אותה.

3. מבקשים לעמוד בשורה. כל פעם נותנים קריטריון לתוכן של עצרת זיכרון שאמור לפנות לכלל החברה הישראלית. אם הם חושבים שנכון לקיים עצרת כזו הם צועדים צעד קדימה . אם הם לא, הם צועדים צעד אחורה .

4. כל פעם עוצרים ושואלים חלק מהמשתתפים למה הם בחרו כך.

תכנים אופציונאלים:

  • אחדות חברתית
  • רצח הוא לא דרך להכריע מחלוקות
  • לא לאלימות
  • כן לשלום לא לאלימות
  • הסתה וחופש הביטוי
  • רבין – האיש והמנהיג
  • סובלנות
  • חשיבות הדמוקרטיה ומאפייניה
  • סיום הסכסוך
  • הסכמי אוסלו

שאלות דיון:

מחלוקות קשות מלוות אותנו גם היום, האם לדעתכם יש לוותר על מסרים ותכנים מסוימים בעיצוב הזיכרון, על מה לא תוותרו? איזו עוד דרך יש לנו להתמודד עם מחלוקות?

למדריך.ה – חשוב לדייק את הדילמה – התייחסות לדרכו של רבין מדירה מהזיכרון הקולקטיבי את מתנגדיו. האם על מנת “לא לפגוע” בציבור הימני או הדתי יש לטשטש את נסיבות הרצח? את החזון הפוליטי שעליו רבין נרצח? אלה שאלות קשות שהתשובה להן היא לא חד משמעית, חשוב להציף עם החניכים את הדילמות, אך לא להניח להם להישאר באזורי הנוחות ולאתגר:

  • מה המחיר של טשטוש המחלוקת וההקשר הפוליטי של הרצח?
  • איזה זיכרון יאפשר לנו להמשיך הלאה ולבנות חברה דמוקרטית משותפת?
  • מה תמונת המצב של היום (האלימות, האיום על הדמוקרטיה, הקיטוב, המלחמה) מלמד אותנו על מה שחשוב להזכיר ולזכור? האם זה דורש להגביה את החומות או דווקא להוריד אותן?
  • מה אתם חושבים, עכשיו אחרי השיחה הזו, על תפקידה של העצרת המרכזית – מה היא אמורה לצעוק? מה היא אמורה להזכיר?
  • איך אתם חושבים זיכרון הרצח כמו שאנחנו מעצבים אותו משפיע או היה יכול להשפיע על האופן שבו אנחנו תופסים את המציאות והמלחמה כיום?

חלק ב׳

טקסט (15 דק’)

קוראים את הכתבה .”רבין היה בוגד ולכן הגיע לו למות” משנת 2014 (ראו בנספח). בקבוצה או בחברותות.

שאלות לדיון

  • מה עולה בכתבה הזו?
  • איך נראית תמונת הזיכרון של החברה הישראלית? איפה הלקחים מהרצח?
  • מה היא דמותה של החברה הישראלית העולה מאופי הזיכרון?
  • מה המשמעות בכינוי משהו בוגד? מה זה עושה לחברה שלנו?
  • מה בין ביקורת לבגידה?

סיכום: סרטון

לסיים עם נאומה הקצר של ציפי ליבני בעין פרת:

רצח ראש המשלה יצחק רבין הוא אירוע דרמטי בהיסטוריה הישראלית. הוא רגע פוליטי מכונן שחשוב להמשיך לזכור ולהזכיר. חשוב לשים לב מה אנחנו בוחרים לזכור. הזיכרון מכונן את החברה והעתיד שלנו. זיכרון משותף, הוא חלק מהיכולת שלנו להיות חברה משותפת וחזקה, והוא מכונן את השאיפות שלנו בימים האלו ואת ההתנהלות של האזרחים והשטלון.

חשוב לזכור שהרצח הוא רצח פוליטי, שנעשה לאור הסתה במטרה להשיג השג פוליטי. המחלוקת הפוליטית ממשיכה ללוות אותנו, הסתה ואלימות שממשיכות ללוות אותנו ולאיים על מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. ההתמודדות שלנו עם הזיכרון הם התמודדות נגד כל האיומים הללו על הדמוקרטיה .

יצחק רבין ז״ל: רקע היסטורי, אוסלו והרצח

חלק א’: רקע היסטורי

פתיחה

ההיכרות עם ההיסטוריה, עם התהליכים, הפרטים השונים והעובדות מאפשרת לנו לגבש עמדה מבוססת ונרטיב דרכו אנחנו מתייחסים להווה ולעתיד. הרקע של רצח רבין הוא זכוכית המגדלת שדרכה אנחנו בוחנים את המציאות שבה אנו חיים היום. ההעמקה בהיסטוריה, מה קרה ובאיזו אווירה לאומית זה קרה, מאפשר לנו להבין טוב יותר את ימנו, מה יכול לקרות ומה אסור שיקרה לעולם שוב.

נצפה עכשיו בפרק האחרון של סדרה בשם “תקומה: 50 השנים הראשונות” – סדרת טלוויזיה תיעודית בת 22 פרקים של הערוץ הראשון ששודרה בשנת 1998 לציון 50 שנה להכרזת העצמאות ומספרת על ההיסטוריה של מדינת ישראל.

רקע היסטורי:

לאורך כל שנות הסכסוך בין הישוב היהודי או מדינת ישראל עם הפלסטינים לא היתה הכרה רשמית כל אחד מהצדדים זה בזה או בזכות של הצד השני לשבת באזור ישראל-פלסטין כישות ריבונית. הנהגת אש”ף (ארגון לשחרור פלסטין) פעלה לאורך שנים בגלות. החל מ 1967 ישראל החזיקה בשטחים, כולל במרכזי ההתיישבות הפלסטיניים באמצעות שליטה צבאית של צה”ל, כאשר כבשה ישראל מידי ירדן את הגדה המערבית ממצרים את עזה ואת רמת הגולן מסוריה במלחמת ששת הימים. בשטחים אלו חיו וחיים עד היום פלסטינים ללא אזרחות ישראלית.

הסכם אוסלו הינו הסכם מדיני שנחתם בוושינגטון בין מדינת ישראל וארגון אש”ף ב-13 בספטמבר 1993, במטרה לסיים את הסכסוך בין ישראל והפלסטינאים בדרך של פשרה טריטוריאלית בין ישראל לפלסטינים . ההסכם הוגדר כהסכם ביניים, כלומר הוא תוכנן להיות חלק מתהליך ארוך טווח . הוא כלל הכרה הדדית בין ישראל ואש”ף ועסק בהסדרי ביניים לקראת הקמת ממשל עצמי לפלסטינים בעזה ויריחו.

בשנת 1995 נחתם הסכם ביניים נוסף הידוע בשם “אוסלו ב'” . הסכם זה כלל העברת סמכויות, פיתוח יחסי כלכלה ושיתוף פעולה בין הצדדים והעניק לפלסטינים ממשל עצמי בשטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה באמצעות רשות פלסטינית נבחרת – המועצה הפלסטינית. ההסכם חילק את השליטה וניהול השטח ביהודה ושומרון לפי אזורים (A/B/C) שמהווה הרקע להסדרי השליטה עד ימנו.

צפייה:

מחלקים למשתתפים דפים ועטים ומבקשים מהם לרשום נקודות, משפטים חשובים שנאמרים, תחושות ומחשבות במהלך הצפייה.

הערה: מומלץ לצפות בכתבה לפני הצפייה עם החניכים ולסמן היבטים בתוכן שאינם ברורים ומוכרים לכם/ן ולקרוא עליהם מראש שתוכלו לתת תשובות ולהסביר לחניכים נקודות בצפייה. כדאי לצאת מנקודת הנחה שהרבה מהאירועים והדמויות המופיעים שם אינם מוכרים למשתתפים. ולא תמיד ניתן להבין את ההקשר שלהן מצפייה בכתבה בלבד. כדאי לעודד אותם לרשום מושגים שלא הכירו ולעודד אותם לחקור ולהעמיק, ניתן לשלב זאת כחלק מהצפייה והפעילות.

לדוגמא:

  • טבח ברוך גולדשטיין במערת המכפלה
  • היחס והתיאום בין המשטרה הפלסטינית לכוחות צה”ל
  • היחס בין שלום עם הפלסטינים לבין שלום עם מדינות ערב

חלק ב’: דיון

פתיחה

ההיכרות עם ההיסטוריה, עם התהליכים, הפרטים השונים והעובדות מאפשרת לנו לגבש עמדה מבוססת ונרטיב דרכו אנחנו מתייחסים להווה ולעתיד. הרקע של רצח רבין הוא זכוכית המגדלת שדרכה אנחנו בוחנים את המציאות שבה אנו חיים היום. ההעמקה בהיסטוריה, מה קרה ובאיזו אווירה לאומית זה קרה, מאפשר לנו להבין טוב יותר את ימנו, מה יכול לקרות ומה אסור שיקרה לעולם שוב.

נצפה עכשיו בפרק האחרון של סדרה בשם “תקומה: 50 השנים הראשונות” – סדרת טלוויזיה תיעודית בת 22 פרקים של הערוץ הראשון ששודרה בשנת 1998 לציון 50 שנה להכרזת העצמאות ומספרת על ההיסטוריה של מדינת ישראל.

שיתוף בקבוצות (5 דק’)

בסיום הצפייה, מחלקים את המשתתפים לקבוצות קטנות של 3-5 משתתפים ומבקשים מהם לשתף בוויה שלהם מהצפייה בכתבה.

מומלץ לחלק לכל קבוצה כרטיסיה עם שאלות לחלק לכל קבוצה (ראו בעזרים בסוף המערך)

במידה ואתם קצרים בזמן, אפשר לאחד בין השיתוף בקבוצה לדיון במליאה.

שאלות לדיון בקבוצות: (ראו כרטיסיה לחלוקה)

  • אילו תחושות עלו במהלך הצפייה?
  • משהו חדש שלמדתי / שלא ידעתי / גיליתי עכשיו
  • אילו דברים עדין לא ברורים לי ואני צריכ.ה ללמוד עליהם יותר?

דיון במליאה (20 ד’)

מחזירים את כל המשתתפים לדיון משותף במליאה.

שאלות לדיון במליאה:

  • מה בעיניכם המסקנה הגדולה שהחברה הישראלית הייתה צריכה ללמוד מהאירוע הזה?
  • הסדרה נעשתה ב- 1998, מה אתם מרגישים על המצב החברתי היום ביחס לדבריו של הקריין בסוף הכתבה על החברה הישראלית ועתידה ב 1998?
  • הכתבה הציגה תקופה עם שיח של תקווה לשלום. איפה לדעתכם החברה שלנו נמצאת ביחס לזה היום? מדוע?
  • מה משקפת עבורכם הכתבה ביחס למשבר של לימנו?

סיכום

התייחסו לבחירתכם להתייחס לרצח רבין ללמוד ולהעמיק במשמעויות של הרצח מאז להיום כחלק משבוע דמוקרטיה:

יש היום מי שקורה תיגר על זיכרון הרצח והסיפור שקרה, יש לנו החובה להכיר את היסטוריה, גם על הדברים הקשים שבה והמאתגרים של הסיפור שלנו. חשוב שנבין את המחלוקת הגדולה עליה התרחש רצח של ראש ממשלה בישראל, את היותו של הרצח רצח פוליטי. ובהקשר של המציאות הנוכחית – חשוב שנזכור את המשמעות של אלימות, על כל סוגיה, על פירוק המסגרת הדמוקרטית ומה תפקידה של הדמוקרטיה ביצירת חברה ועתיד של צדק.

לאור הקיטוב, המתקפה על דמוקרטיה הישראלית, ההסלמה ביחסים עם הפלסטינים וטשטוש הזיכרון של רצח רבין, בחרנו לעסוק באופן מעמיק השנה ברצח רבין ובדמוקרטיה הישראלית באופן נרחב.

הערה: השיתוף והדיון בחלק זה חשובים מאוד. אם יש אפשרות, מומלץ לתת לכך יותר זמן ליצירת שיחה מעמיקה משמעותית

מצפן: הבחירות לנשיאות בארה”ב

הקדמה: למה חשוב לעסוק בפוליטיקה האמריקאית

ב-5 בנובמבר ייערכו הבחירות לנשיאות בארה”ב, והציבור האמריקאי יבחר בין קמלה האריס הדמוקרטית לדונלד טראמפ הרפובילקאי.

התלות הגבוהה של מדינת ישראל בארצות הברית בהקשרים תרבותיים, כלכליים ובטחוניים הופכת את הפוליטיקה האמריקאית לחשובה ביותר עבור הציבור הישראלי, שנייה רק לפוליטיקה הישראלית. הבנה בסיסית של הפוליטיקה האמריקאית חשובה גם בגלל ההשפעה שלה על ישראל, וגם בזכות החשיפה המשמעותית של הציבור כאן למחלוקות הציבוריות שם. גם הימין וגם השמאל הישראליים מושפעים מהדיון האמריקאי ושואבים ממנו רעיונות וקמפיינים.

מהן המחלוקות הגדולות?

קמפיין בחירות ממקד הרבה תשומת לב לשאלות פוליטיות, אבל חלק ניכר מהעיסוק נוגע לסטריאוטיפים ודימויים של המתמודדים. מכיוון שפוליטיקה היא לא רק קרב בין כנופיות, אלא מאבק על רעיונות, חשוב לעצור ולשאול:

מהן המחלוקות בין הדמוקרטים לרפובליקאים? על מה טראמפ והאריס מתווכחים, מעבר להכפשות?

אנחנו נתמקד כעת בשלוש מחלוקות מרכזיות: פופוליזם מול ממלכתיות; בריאות ציבורית; המאבק על ההפלות.

בין פופוליזם ימני של טראמפ לממלכתיות ליברלית של האריס:

נאום של טראמפ:

“היא (קמלה האריס) התחילה בלהגיד שתעשה את זה ואת זה, ואת כל הדברים הנפלאים. למה היא לא עשתה את זה עדיין? היא שם 3.5 שנים. היו להם 3.5 שנים לתקן את הגבול, ליצור עבודות, וכל מה שדיברנו עליו. למה היא לא עשתה את זה? היא צריכה ללכת עכשיו, לרדת לבית הלבן היפהפה, לקפיטול, לאסוף את כולם ולעשות את מה שהיא רוצה. אבל היא לא עשתה את זה, ולא תעשה את זה. כי היא מאמינה בדברים שהעם האמריקאי לא מאמין.

את מאמינה בדברים כמו “אנחנו לא נקדח ונמצא נפט, אנחנו לא נשתמש בדלקים פוסיליים (=שתורמים למשבר האקלים).” אנחנו נהפוך את המדינה הזו לחזקה יותר, אם תרצו או לא תרצו. גרמניה ניסתה (לא להשתמש בדלקים פוסיליים), וחזרה אחרי שנה להשתמש בתחנות כוח נורמליות. לא נוכל להקריב את המדינה שלנו לטובת חזונות רעים.

אני בסך הכל שואל שאלה פשוטה: למה היא לא עשתה את זה? אנחנו אומה שוקעת, אנחנו בשקיעה רצינית. צוחקים עלינו בכל העולם. אני מכיר את המנהיגים היטב, הם באים לפגוש אותי, מתקשרים אלי, וצוחקים עלינו בכל העולם. לא מבינים מה קרה לנו כאומה. אנחנו לא מנהיגים יותר. אין לנו מושג מה קורה. יש מלחמות שקורות במזרח התיכון, באוקראינה ורוסיה. אנחנו נסיים במלחמת עולם שלישית, ותהיה זו מלחמה שלא היה דומה לה, בגלל שישתמשו בנשק גרעיני.

אני אבנה את הצבא שלנו. היא ויתרה על חלק גדול ממנו לטאליבן, לאפגניסטן. מה שהדמוקרטים עשו למדינה שלנו… הדבר הכי קשה הוא שנתנו למיליונים להכנס למדינה, מיליונים מהם פושעים. הם הורסים את המדינה שלנו. זה הנשיא הכי גרוע, סגנית הנשיאה הגרועה ביותר, בהיסטורה של המדינה שלנו.”

נאום של האריס:

“אומר לך. התחלתי את הקריירה שלי כתובעת משפטית, והייתי סנאטורית ועכשיו סגנית נשיא. יש לי לקוח אחד: העם. בתור תובעת מעולם לא שאלתי קורבן או עד, האם הוא רפובליקני או דמוקרטי. הדבר היחידי ששאלתי: האם אתה בסדר? זה סוג הנשיא שנחוץ לנו כעת. מישהו שאכפת לו מאיתנו, שלא שם אותנו בפני אחרים. אני אהיה נשיאה של כל האמריקאים, ואתמקד במה שנעשה בעשור ובעשרים השנה הבאות, לבנות מחדש את המדינה באמצעות השקעה בכם, בעם האמריקה.”

לדיון:

  • מה ההבדלים הבולטים ביניהם?
  • אל מי בציבור כל אחד מהם פונה?

הוויכוח על הבריאות הציבורית:

*בארה”ב, אין ביטוח בריאות ממלכתי לכל האזרחים, ומיליוני אמריקאים לא זכאים לטיפול רפואי בסיסי

מול:

לדיון:

  • מה ההבדל בין העמדות של האריס וטראמפ?
  • למה בישראל יש ביטוח בריאות ממלכתי שמכסה טיפול רפואי לכל אזרח באשר הוא?

זכותה של אישה על גופה: הוויכוח על הזכות להפלה

אחד הנושאים שנמצאים במוקד המחלוקת הפוליטית בין רפובליקנים ודמוקרטים הוא מרחב ההחלטה שיש לאישה לקבוע אם יתאפשר לה לעבור הפלה אם נכנסה להריון לא רצוי.

בעוד שהדמוקרטים בעד זכות בחירה מלאה לאישה בשלבי ההריון הראשונים, ועל כן נוטים לתמוך בשמירה פדרלית על הזכות להפלה, רבים מהרפובליקנים דורשים למנוע זאת, ולתת לכל מדינה להחליט אם לאפשר לנשים לעבור הפלה.

לנושא הזה יש היסטוריה ארוכה, ועל כן אם רוצים להבין את הוויכוח בין טראמפ (נגד הפלות, חוץ מבמקרים של אונס, גילוי עריות וסכנה לאישה), ובין האריס (בעד לתת לנשים זכות מלאה להחליט על גופן), צריך להבין את הסיפור לאחור:

לדיון:

  • מה הבעיה בכך שפוליטיקאים מחליטים לנשים על הגוף?
  • מה ידוע לכם על המצב בישראל?

ישראל בוויכוח בין האריס לטראמפ

לדיון:

  • איך הייתם מנסחים את העמדות השונות בין האריס לטראמפ ביחס לישראל?
  • למה התמיכה בקיומה של ישראל היא תמיכה חוצת מפלגות?
  • למה הרפובליקאים אינם מקדמים את פתרון שתי המדינות?

הטראמפיזם: פוליטיקה של שקרים מוחלטים

טראמפ חזה שאם האריס תיבחר, ישראל תחדל מלהתקיים בתוך שנתיים. מכירים תחזיות נוספות שלו?

העובדות: הכלכלה האמריקאית חוותה מיתון רציני במהלך 2020 (כהונת טראמפ), אבל במהלך כהונת ביידן נהנתה מצמיחה כלכלית ממושכת.

העובדות: ממשל ביידן-האריס הגיע לשיעורי פתיחת בתי ספר של 95% בסוף 2021, בעיצומה של הקורונה, ולא אסר על חתונות וחגיגות משפחתיות.

העובדות: ממשל ביידן והמפלגה הדמוקרטית לא ניסו לבטל את התיקון השני לחוקה, אבל ביידן הצליח להגביל מכירת נשק לאנשים עם רקע בעייתי במיוחד שמהווים סכנה לציבור. גם האריס וגם סגן הנשיא המיועד שלה, תומכים בזכות לשאת נשק.

העובדות: דבר מזה לא קרה.

לסיכום: מה הבעיה בשימוש בשקרים בוטים כל כך בפוליטיקה?

תכנים נוספים באתר:

פוליטיקה של טינה

בשנים האחרונות אנו עדים לעליה בכוחן של מפלגות פופליסטיות ברחבי העולם, מפלגות אלו משתמשות בשיח של שנאה כלפי קבוצות שונות בחברה. במערך זה נדון בכוחה של השנאה ככח מניע של הפוליטיקה וננסה לחשוב מה סוד כוחה ואיך ניתן להיאבק בה.

רשתות חברתיות ופייק ניוז

בעידן המודרני הניו מדיה הפכה לכיכר העיר החדשה, שם אנו צורכים חדשות ומתווכחים ונוצר קיטוב מרחיק לכת. כיצד דמוקרטיה יכולה להתנהל במציאות של פוסט-אמת?

להרחבה:

סכנת המפלגה הרפובליקנית שלא חשבנו עליה | נדב תמיר

אם טראמפ יזכה לקדנציה שנייה, נראה שקבוצת הבדלנים במפלגתו תהיה השלטת, ולא מופרך להניח שמהר מאוד הם יזנחו את הברית עם ישראל.

היהודים האמריקאים יבחרו בהאריס – זה ממש לא אומר שהם נגדנו  | נדב תמיר

יהודי ארה”ב חרדים לגורלה של ישראל, אך סולדים מממשלתה ונרתעים מהברית שכרת ראש הממשלה נתניהו עם דונלד טראמפ והמחנה הרפובליקני.

הפרדוקס הישראלי: תמיכה במדיניות ביידן, העדפה למנהיגות טראמפ| נדב תמיר

כאשר הממשל האמריקאי מותח ביקורת על ממשלת נתניהו, ישראלים רבים מפרשים זאת כחוסר תמיכה של הממשל בישראל.

טראמפ או האריס: כל מה שצריך לדעת על הבחירות בארה”ב| כלכליסט

החלפת מועמד, שני ניסיונות התנקשות – ושיח אלים: מערכת הבחירות הסוערת בארה”ב תגיע לסופה ביום שלישי הקרוב. איך ייבחר הדייר החדש בבית הלבן, מתי יהיו תוצאות ראשונות – ועל מה עוד יצביעו האמריקאים.

Skip to content