הדילמות, האתגרים וההזדמנויות שבשותפות יהודית ערבית בסדרה על חינוך דו לשוני
CPT Tag: יהודים-ערבים
מכון שלום הרטמן SHALOM HARTMAN INSTITUTE
מכון שלום הרטמן הוא מרכז פלורליסטי למחקר, להגות, ולחינוך יהודי. המכון חותר להעמיק ולחדש את השיח הערכי בנושאי יהדות וישראליות במאה ה-21, פלורליזם דתי, מדינה יהודית ודמוקרטית, מדינת ישראל והעם היהודי, ויחסי היהדות עם דתות העולם.
ארץ לכולם – שתי מדינות מולדת אחת
תנועה ישראלית פלסטינית המציעה חזון מדיני אלטרנטיבי ומעורר תקווה המבוסס על פרדיגמה של שותפות במקום הפרדה ועל עקרונות השוויון, הצדק והכרה וכבוד לשני העמים שחיים במרחב שבין הירדן לים בדמות שתי מדינות, מולדת אחת.
גבעת חביבה
גבעת חביבה היא ארגון אזרחי לשינוי חברתי, מייסודה של קבוצת חבצלת, הפועל לקידום חברת מופת בישראל, בדגש על יצירת חברה משותפת ליהודים וערבים. עקרונותיה של חברה זו מעוגנים בכבוד הדדי, אמון, פלורליזם ושוויון מהותי בין אזרחים.יות. אנו פועלים לקידומה של חברה דמוקרטית ומשגשגת לכלל אזרחי.יות ישראל, החותרת לשלום עם שכנותיה ואחוות עמים. פעילותנו מתמקדת בתחומי חינוך, לימוד שפות, תרבות ואמנות.
זוכרות
עמותה הפועלת לחשיפה והנגשה של מידע היסטורי אודות הנכבה הפלסטינית. הנַכּבַּה, אסון בערבית, היא הפיכתם של כ-85% מהערבים-הפלסטינים לפליטים, החרבת מאות ישוביהם והגדיעה של התרבות, הכלכלה והחיים החברתיים שהיו כאן עד 1948. על אף שמדובר באירוע מכונן, אשר משפיע גם כיום על מציאות החיים של מיליוני אנשים, פלסטינים ויהודים, בישראל ומחוץ לה, זהו ככל הנראה הנושא המושתק ביותר בחברה הישראלית. למידה על הנכבה והפליטים הפלסטינים היא אתגר מורכב עבור ישראלים רבים: היא מערערת את היסודות עליהם חונכנו, מעלה בנו חששות ורתיעה, אבל היא הכרחית גם להבנת המציאות והזהות שלנו ולכן מעוררת סקרנות ותקווה לשינוי. הסיורים והסדנאות של “זוכרות” מאפשרים לחשוף אירועים, נופים ואנשים שלמדנו לא לראות, הם מעניקים כלים לחשיבה ביקורתית ומזמינים אותנו לדמיין ולקדם צורות שונות של חיים משותפים המבוססים על צדק ושוויון.
פרדס – מרכז לחינוך ערכי
פרדס – מרכז חינוך ערכי, שואף ליצור חברה דמוקרטית ופלורליסטית ברוח ערכי הציונות, הסולידריות, שוויון ערך האדם והשאיפה לשלום. אנחנו שואפים להיות חלק מוביל בהעצמת החינוך הערכי והביקורתי במערכת החינוך, תוך העמקת המחויבות והאחריות של בני נוער, מדריכים, הורים ומורים כלפי החברה הישראלית.
אנו מציעים מפגש חינוכי-סדנאי עם תוכן מרענן ומתודות מקוריות וייחודיות שלא מתחמקות מעיסוק ישיר בבעיות אך מאפשרות לתלמידים מרקעים שונים להתמודד איתן. התהליך מתבצע בשותפות מלאה עם המורים, בין כתלי בית הספר ובחוץ. בני הנוער הלוקחים חלק בפעילות עושים זאת כחלק מקבוצה אורגנית בה מתאפשר להם להביע דעה, להיות פעילים ולעבור תהליכי שינוי ביחד עם החברה בה הם מתנהלים.
מצפן: חיי ערבים אינם הפקר
משבר האלימות הקשה
שנת 2025 נפתחה עם מספר גבוה ביותר של נרצחים בחברה בערבים, פי 2.5 מהנתון המקביל בשנה שעברה.
המשרד לביטחון לאומי מאויש כעת באופן זמני ע”י שר התיירות חיים כץ, שמכהן במקביל בארבעה משרדי ממשלה, מתוך אינטרס פוליטי.
בשנת 2024 בהנחיית השר דאז בן-גביר החליטה הממשלה הנוכחית לבטל את מבצע “מסלול בטוח” שהוביל לירידה במספר הנרצחים, מכיווןשטיפל בתשתיתהכלכלית והארגונית של ארגוני הפשיעה, שאחראים לחלק ניכר מן ההרג. כאשר אפילו ארגון ‘יוזמות אברהם’, שאוסף נתונים על האלימותמותקף ברימון נפץ,המדינה לא מצליחה לספק הגנה לאזרחיה, והמשטרה מודה בחוסר האונים שלה. מספר הנרצחים תחת הממשלה הנוכחית הוכפל לעומת קודמתה, ואי-הטיפול בבעיה הוא חלק מהמדיניות.
בעיות עומק
לאלימות בחברה הערבית ישנם גורמי עומק שאי אפשר לטפל בהם רק באמצעים משטרתיים או כוחניים. ההצעהלהשתמש בשב”כהנתמכת על ידי ראש הממשלה והשר לבטחון לאומי, מעוררתביקורתמנקודת מבט דמוקרטית, ובכל מקרה לא תתן מענה למחסור בתשתיות, בתעסוקה ובנגישות להשכלה. דו”ח של מבקר המדינה הצביע עלבעיית השורששל חוסר המעש בקרב עשרות אלפי צעירים וצעירות ערביים שאינם לומדים ואינם עובדים במקום עבודה מסודר. שיעורם של הצעירים המוגדרים “חסרי מעש” הוא כפול מן הממוצע ב-OECD.
תאמר נאפר, הוציאקליפלשיר גו-ת’ר, כחלק מקמפיין נגד אלימות בחברה הערבית. הקליפ לא קל לצפייה וכולל קטעי אלימות ומסרים מורכבים. יחד עם זאת, הוא חשוב ומומלץ כבסיס לשיח חינוכי עם הקבוצות המתאימות. יש תרגום לעברית.
דיון
- איזה תחושות מעוררים אירועי האלימות הקשה?
- למה בעיית האלימות בחברה הערבית צריכה להדאיג את החברה היהודית?
- איזה מדיניות נחוצה על מנת להתמודד עם הבעיה?
- עוצרים את הלו”ז: איזה מעשים של סולידריות ניתן לבצע בשטח?
קרדיט לתמונה: עמוד הפייסבוק של יוזמות אברהם.
תכנים להרחבה
מדדהייצוג של אלימות בחברה הערבית
כאב של קליע| ألم رصاص
מערכים נוספים באתר:
שותפות יהודית ערבית
#חיים_משותפים #מאבק_פוליטי_לשוויון
שותפות יהודית ערבית בעת מלחמה
מערכים לשעת חירום
אמנון ארבל
מקדם חברה הוגנת וצודקת. במשך 35 שנים בחינוך. ריכזתי את תנועת קבוצות הבחירה, לימדתי בבית ספר תיכון היסטוריה ואזרחות כעשר שנים, ריכזתי את הצוות החינוכי של בית יגאל אלון. במקביל אני מלמד במכינות קדם צבאיות כ 25 שנים. תואר ראשון בהיסטוריה כללית ומזה”ת, תואר שני בהיסטוריה של עם ישראל. מעביר קורסים מתמשכים, הרצאות, וימי פעילות שלמים בנושא יחיד וחברה ובנושא פוליטיקה.
אלון-לי גרין
פעיל חברתי ופוליטי, מנהל שותף של תנועת עומדים ביחד. אלון-לי גרין הוא פעיל חברתי, מנהל שותף ואחד ממייסדיה של תנועת עומדים ביחד. את פעילותו החל בגיל 18 כשארגן את ועד העובדים של רשת בתי הקפה “קופי בין”, והוביל שביתה בת 6 שבועות ברשת. בהמשך עבד בכנסת כיועץ פוליטי ופרלמנטרי, והיה אחד ממנהיגי המחאה החברתית בקיץ 2011. בשנת 2015 היה שותף להקמת התנועה היהודית-ערבית “עומדים ביחד”, אותה הוא מנהל עד היום.
עמותת יד ביד
עמותת “יד ביד” היא ארגון השותפות היהודית-ערבית הגדול בישראל. מאז 1998 “יד ביד” הקימה ותומכת ב-6 מוסדות חינוך דו לשוניים ברחבי הארץ שבהם לומדים מעל 2000 תלמידים ערבים ויהודים מגילאי 3-18. בנוסף, העמותה מפעילה קהילות משפחות סביב כל אחד ממוסדותיה שבה חברים כ-10,000 איש ואישה.