פתיחה:

שמש אסוציאציות למילה ממלכתיות \ לחילופין אפשר לתת לחניכים לנסות לכתוב הגדרה למילה ממלכתיות לעשות סבבה בין ההגדרות ושהחניכים יסמנו את ההגדרות שהם מתחברים אליהן.

אמור : אנחנו שומעים בשנים האחרונות שימוש הולך וגובר בחברה ובפוליטיקה הישראלית לשימוש במילה ממלכתי, במקרים רבים פוליטיקאים משתמשים במונח על מנת לתת קונטקסט חיובי למעשיהם ולדמותם, אך האם אנו מבינים מה המושג אומר ? או יודעים להבחין במציאות בין מעשה ממלכתי ושאינו ממלכתי?

חלק א’:

קוראים עם החניכים את הפתיחה של מאמרו של ידידיה שטרן “ממלכתיות בעת הזו” .

“על מגרש המסדרים הצה”לי בגליל העליון עמדו כמאתיים חיילות וחיילים במסדר סיום של קורס המיועד לחיילים עולים. אלה הם צעירים יהודים שגדלו בחו”ל והחליטו לשרת בצה”ל, איש ואישה מסיבותיו. מפקד המסדר ביקש מהטירונים לומר “כמה טוב להיות בארץ” בשפת אימם. לתדהמתי, המשפט נאמר בלא פחות מ-36 שפות. הצעירים שנקבצו ובאו מארבע כנפות תבל ממש, לובשים מדי זית אחידים, עומדים בדום מתוח על הר גלילי קירח, המחישו את שיבת ציון בדורנו. התרגשתי מאוד. הנה אני צופה בהתגשמות חלום הנביאים של קיבוץ הגלויות. ישעיהו הנביא, מי יגלה עפר מעיניך.

גל נוסף של התרגשות אחז בי כשהתברר לי שמפקד המסדר, קצין הדוּר סמכות, הוא איש העדה הדרוזית. אל ההיבט היהודי הצטרף ההיבט האזרחי – והשניים אחוזים זה בזה ומזינים איש את רעהו. הפעם הומחשה לי משמעות הממלכתיות: צעירים יהודים מבלרוס ועד ברזיל, מאוסטרליה עד קליפורניה, מאוחדים במשימה עם קצין דרוזי באמצעות הזיקה המשותפת שיש להם אל השירות הצבאי, אל המדינה. דוד בן-גוריון, אבי הממלכתיות, מי יגלה עפר מעיניך.”

שאלות:

• האם אתם מזדהים אם הכותב שהתמונה הזו מייצגת ממלכתיות ישראלית? מה בה מייצג את זה?
• למה לדעתכם השירות הצבאי וצה”ל כל כך מזוהים עם הממלכתיות?
• האם גם אחרי השנה האחרונה לדעתכם צהל הוא ייצוג למקום ממלכתי?

חלק ב’:

קוראים את “ערך הממלכתיות” כפי שהוא מנוסח ברוח צה”ל. מספרים שערך הממלכתיות הוסף לרוח צהל על ידי אביב כוכבי לפני מספר שנים. אפשר בנוסף לשמוע את נאומו של אביב כוכבי:

שאלות:

• מה אתם מבינים שהיא ממלכתיות על פי המסמך?
• למה לדעתכם בכירי צה”ל הרגישו שצריך להוסיף את ערך הממלכתיות? מה השתנה בחברה הישראלית שדרש את זה?
• נתעכב על המשפט “חיילי צה”ל יפעלו כשרק המשימה ערכי צהל וביטחון ישראל יעמדו נגד עיניהם” האם המשפט הזה הוא מובן מאליו? אילו עוד דברים יכולים לעמוד מול עיניו של חייל?
• מה הסכנות שלדעתכם יש בכך שחיילי צה”ל לא יתנהגו בממלכתיות ? מה יקרה לצבא ולחברה?
• האם יש לכם דוגמאות לאופני פעולה לא ממלכתיות של חיילי צהל לאורך השנה האחרונה או של נבחרי ציבור כלפי צה”ל?

חלק ג’:

נחלק ל-3 קבוצות עבודה קטנות. כל קבוצה תקבל כתבה ותנתח אותה לאור שאלות לדיון.

1. התקפה על רוח צהל.

שאלות:

1. למה לדעתכם יש התקפה על רוח צהל?
2. מה לדעתכם היו ההשלכות של שינוי הקוד האתי של צה”ל?

2. הממשלה נגד הצבא.

שאלות:

1. מה ההבדל בין לבקר את צהל לבין להשתלח בו מה אתם מזהים בתגובות אלו?
2. מה אתם חושבים שההשלכות ארוכות הטווח של התקפות אלו על הצבא?
3. למה לדעתכם פוליטקאים בוחרים לתקוף כך א צהל?

3. התבטאויות פוליטיות של חיילים.

שאלות:

1. למה הרמטכל מסיר את הפאץ? מה הבעיה שהרמטכל מזהה.
2. מה הסכנות בהחדרת השיח הפוליטי לתוך צהל והכנסת מטרות פוליטית לתוך צהל?

נחזור למליאה ונשאל:

• אילו סכנות טמונות לצבא בזמן לחימה , שמגמות כאלה מתפתחות בו?
• איפה יש התנגשות במקרים הללו עם עיקרון הממלכתיות?
• האם אתם חושבים שהאנשים שמאחורי המקרים הרגישו שהם פועלים בחוסר ממלכתיות?

סיכום:

‘קוראים את הקטע “‘ממלכתיות צבאית’ ועל ‘ממלכתיות חלולה'” מאת קצין חינוך ראשי תא”ל אופיר לויוס

שאלות:

• מה ההבדל שהוא עושה בין ממלכתיות חלולה לממלכתיות מהותית?
• למה במציאות היום הממלכתיות דורשת אומץ?
• למלשבים: איזו אחריות אתם מרגישים שיש לכם כלפי שמירת הממלכתיות במציאות שבה צה”ל והחברה הישראלית נמצאים היום?

קרדיט לתמונה בראש העמוד: PINN HANS הנס פין HANS PIN אוסף התצלומים הממשלתי.

מערכים נוספים באתר: