הציונות היא המודרניזציה הלאומית וההומניסטית של העם היהודי. היא מגדירה את העם היהודי בתור קולקטיב פוליטי שמקיים חברת מופת שנועדה לסיים את הדיכוי החברתי והאזרחי שחוו היהודים בתפוצות. כבר מראשיתה התקיימו בציונות זרמים סותרים. הציונות השוויונית מבית מדרשו של הרצל, נסמכת על ערכי השוויון האנושי, ההומניזם האוניברסלי, ומוסר הנביאים. הציונות השוויונית מסתכמת בנוסחת שבע המילים: מדינת רווחה יהודית ודמוקרטית שכל אזרחיה שווים.
המתח שקיים בין הגדרה עצמית יהודית ובין חברה אוניברסלית, מחדד את הצורך בדיון חינוכי שאינו זונח את המחוייבות הציונית, ונאבק במקביל במגמות הגזעניות והאנטי-דמוקרטיות שנפוצו בישראל, ומגדירות באופן שגוי את הציונות בתור עליונות יהודית. תפיסת הריבונות של הציונות השוויונית דוגלת בסיום הכיבוש על עם אחר, בחתירה לשוויון חברתי ואזרחי בתוך מדינת ישראל, ודאגה לכל אזרח ואזרחית באשר הם, מבלי לוותר על זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית.