הסיפור המארגן:

הדמוקרטיה המהותית נשענת על חברה דמוקרטית שלפרטים ולקהילות שלה יש חוויה דמוקרטית יומיומית – איך נראים יחסים בין גברים ונשים, כמה המשפחה מתנהלת באופן פטריארכלי, איך מתקבלות החלטות ברמה היומיומית (מילים או אלימות), כמה כל איש ואישה חופשיים לקבוע את גורלם, לרכוש השכלה, לבחור בזוגיות, וכו’.

מהלך המערך

פתיחה:

צופיםבהרצאה קצרהשל משה הלברטל על השיח הדמוקרטי כתרבות של שכנוע, החל מדקה 1:56. הלברטל מגדיר מה דרוש כדי שאנשים יוכלו לשכנע אלה את אלה בתהליך הדמוקרטי. לפני הצפייה מומלץ לשאול את המשתתפים, איך היו מגדירים את הדמוקרטיה לילדה בת חמש ששואלת, ‘מה זה דמוקרטיה?’.

לב המשבצת:

בעזר הבא תמצאו 20 היגדים של ‘תנאים לתרבות דמוקרטית’. הם מבוססים ברובם על מגילת זכויות האדם של האו”ם (1948).

א. מחלקים את הקבוצה לשלשות, ומבקשים מכל שלשה לדרג במספר כל היגד, כאשר 1 מתאר במדויק את המציאות בישראל, ו-10 רחוק מאוד מהמציאות בישראל. מומלץ להוסיף שהמספר משקף את הממוצע, וכמובן שזה תלוי לגבי איזו קבוצה שואלים.
ב. אחרי שכל שלשה דירגה את ההיגדים, מבקשים לסכום את המספרים שיצאו. בסוף ייצא מספר שנע בין 20 ל-200. ככל שהמספר גבוה יותר, כך יש פחות חירות וזכויות במציאות.
ג. מחזירים את כולם למליאה, ומנהלים שיחה סביב השאלה, למה נוצר כזה פער בין הקבוצות. בסוף השיחה שואלים, איך נכון למדוד את הדמוקרטיה?

סיכום:

מדידה של רמת הדמוקרטיה במדינות העולם מתקיימת כבר עשרות שנים. מכיוון שדמוקרטיה נמדדת תמיד בסקאלה, ולא לפי ‘כן דמוקרטיה’ או ‘לא דמוקרטיה’, רוב המדינות נמצאות על הרצף שבין דמוקרטיה משגשגת לדיקטטורה. ישראל ממוקמת בדרך כלל בשליש העליון של המדד העולמי, אבל יחסית בתחתית שלו. תקציר שמסכם שורה של מדדים נמצא כאן. נסכם עם סרטון שנוגע בקצרה במדד של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2022:

שאלה מאתגרת:

איך מגבירים תפיסות דמוקרטיות בקרב אזרחים שאינם מקיימים אורח חיים דמוקרטי?

למערך הבא בסדרה:

המאבק להרחבת הדמוקרטיה

התמקדות במאבקים חברתיים-פוליטיים במטרה להדגיש את חשיבות המעורבות האזרחית לשמירה והרחבה של המשטר הדמוקטי.

לעמוד המערך