(צילום ברל כצנלסון: קלוגר זולטן, לשכת העיתונות הממשלתית)

מטרות:

1. דיון בציונות של היום ביחס לציונות של קום המדינה -התפתחות הרעיון והפערים.
2. חיבור יסודי של הציונות לערכים ההומניסטיים שהנחו אותה בראשית דרכה.
3. הצבת חזונו של ברל כמוביל תפיסת הציונות ההומניסטית.

רקע למנחה:

הגותו של ברל כצנלסון משלבת שני יסודות מהותיים לתנועה הציונית: היסוד הלאומי שרואה בציונות תנועה לשחרור העם היהודי (ערכים פרטיקולריים); והיסוד המוסרי המחייב בעיניו את העם היהודי להקים בית לאומי שיפעל ברוח ערכים הומניים (ערכים אוניברסליים). טענתו המרכזית של ברל היתה שיסודות אלו לא רק שאינם סותרים זה את זה, אלא שכוחה של התנועה הציונית טמון בהחזקת שתי התפיסות האלו יחדיו. בשיעור הראשון נשוחח על יסודות אלו באמצעות כתביהם של הרצל וברל, ונבחן את ערכי ומעשי הציונות כיום לאור אותה תפיסה.

מהלך המערך

פתיחה: מהי ציונות?  (15 דק’)

• נבקש מהמשתתפים לכתוב על פתק מהי ציונות לדעתם, ולהניח את הפתק ברחבי החדר.
• לאחר מכן, המשתתפים ישוטטו בחדר ויקראו את ההגדרות השונות.
• דיון: מהו הקשר באופן בו אנו רואים את הציוניות היום לאופן בו היא נתפסה לפני קום המדינה?

הצגת נושא השיעור: בשעה הקרובה נשוחח על האופן שבו ברל כצנלסון תפס את המעשה הציוני ואת תפקידו בעולם. בפתיחת השיחה דווקא לא נדבר על ברל אלא על מנהיג ציוני שכולם מכירים היטב – בנימין זאב הרצל.

שאלות:

• מי יודע מי היה הרצל?
• מהו הקשר של הרצל לציונות? 
• האם קראתם פעם דברים שהרצל כתב? 
• האם אתם יודעים לספר מה היתה תפיסתו הציונית?

חלק א’- חברה חדשה (10 דק’)

נקרא משפט של הרצל מתוך נאומו בקונגרס הציוני השני ב־1898: 

“ואיך צריכים אנו לתאר לעצמנו את ימי הטובה האלה, שכיום הזה עדיין נמצאים מעבר לחוג הראייה שלנו? האם תוכנם מתמצא בקניין קרקעי, בחשיבות שתתווסף לנו, בחיי שלווה באין מפריע? לא! דווקא אלו מביננו, המוכנים כיום למסור את כל ישותם בעד העניין, יצטערו אף על צעד אחד שעשו לשם כך, אם יצליחו לכונן חברה חדשה ולא גם חברה צודקת”

דיון:

• הרצל מניח שיש קשר בלתי נפרד בין הציונות לבין חברה צודקת. האם אתם מסכימים?
• הקונגרס הציוני השני היה עדיין בתחילת דרכה של הציונות המדינית. למה לדעתכם הרצל בחר לומר בעיתוי הזה דווקא את הדברים האלה? 
• מהי לדעתכם חברה צודקת? אילו ערכים מובילים חברה שכזו?

חלק ב’- חברה צודקת לפי הרצל וברל (25 דק’)

נפזר בחדר קטעים שונים מתוך כתביהם של הרצל וברל המופיעים בנספח 1 למערך הנוכחי. ניתן לציין שחלק מהקטעים של הרצל לקוחים מספרו “אלטנוילנד” (בעברית: “ארץ ישנה־חדשה”), רומן שכתב ב־1902 ובו תיאר את המדינה היהודית העתידית, בהתאם לחזונו.

נבקש מהמשתתפים לבחור קטע שאליו התחברו במיוחד ומסמל עבורכם חברה צודקת.

דיון:

• מדוע בחרתם דווקא בקטע זה?
• מהי דמותה של חברה צודקת, כפי שעולה מתוך הקטעים? את הערכים המרכזיים שעולים בשיחה נרשום על הלוח.
• למה לדעתכם רעיונות השוויון והחירות היו כל כך חשובים להרצל ולברל? 
• מדוע הם חלק הכרחי של המפעל הציוני?
• האם לדעתכם הערכים הללו עדיין מצויים בבסיס הרעיון הציוני?

חלק ג’- ערכי הציונות לפי ברל (25 דק’)

נקרא קטע קצר של ברל כצנלסון מתוך שיחה שקיים בדצמבר 1932 עם בני נוער מתנועת “הנוער העובד והלומד”. 

ברל דיבר על הבחירה להניף באסיפת התנועה שני דגלים:  – גם הדגל האדום המסמל את תנועת הפועלים בעולם, וגם הדגל הכחול־לבן המסמל את הלאום היהודי. ברל ביקש להסביר לנערים כי אין סתירה בין שני הדגלים, ושהם למעשה משלימים זה את זה.

“אתמוֹל, בּאסיפה שלכם, היוּ שני דגלים: אדוֹם וכחוֹל־לבן. מה פּירוּש הדגלים הללוּ? הילד יאמר: דגל המעמד – האדוֹם; דגל השחרוּר הלאוּמי – הכּחוֹל־לבן. כּאילוּ שני פּרצוּפים: פרצוּף אחד של מעמד, ואחד – של העם. ויש אנשים שחוֹשבים כּאילוּ התנוּעה שלנוּ מוּרכּבת מטלאים, שאפשר להפריד בּיניהם. יש אוֹמרים: קוֹדם כּל נביא את היהוּדים לארץ־ישראל, אחר־כּך נדאג לפּוֹעל. ויש נוֹער שנפגש בּניצוּל בּבית־המלאכה ורוֹאה את העוֹלם רק בּלבוּש זה של מנַצלים וּמנוּצלים; הללו אוֹמרים: למה לנוּ הדאגה הזאת? ידאגוּ אחרים לעם, אוּלי גם בּלי הדאגה שלנוּ תבוֹא הגאוּלה לעמנוּ. ויש אומרים: דאגת הפּרט עיקר; כּי ישנם יסוּרים בּכל חֶברה, מחלוֹת, מות, צער, יאוּש – בּין שאדם שייך למעמד הפּוֹעלים, בּין שהוּא שייך למעמד אחר; אוּלי אתיחד בּשאלת הפּרט ועניניו. אפשר להרחיב את החוּגים והסוּגים האלה.

הלָך־מחשבה זה, המפריד את החברה ורוֹאה אוֹתה אברים אברים שאינם מתאחדים – פּעם יֵרָאה האדם רק כּפוֹעל, פּעם רק כּבן לעמוֹ, פעם כיחיד – הלָך־מחשבה זה משגה הוּא, סכּנה גדוֹלה בּו.

הדבר המציין בּאוֹפן מיוּחד את התנוּעה שלנוּ על כּל גילוּייה הוּא – שהיא מאַחדת את כּל הצרכים הללו: שאין היא דוֹאגת רק לצד אחד, למטרה מצוּמצמת. תנוּעת הפּוֹעלים בּארץ־ישראל יש לה רצוֹן אחד: גאוּלה. אבל אין זוֹ גאוּלה חלקית של מעמד, עם, פּרט, אלא זאת היא הגאוּלה השלמה, גאוּלת האדם כוּלוֹ לכל היקפוֹ – בּחייו הפּרטיים, בּעבודה, בּבית־הספר, בּקשר עם עמוֹ ועם עמים אחרים.”

(מתוך “בכינוּס הנוֹער העוֹבד, חנוּכה תרצ”ג, פורסם בעיתון הנוער העובד והלומד “במעלה”, אוגוסט 1933)

דיון:

• מה הם שני היסודות בתנועה הציונית שעליהם מדבר ברל? (לאומיות וצדק אוניברסלי – ניתן להגדיר לחניכים את המושגים “ערך פרטיקולרי” ו”ערך אוניברסלי”).
• האם אתם מסכימים עם ברל שאותם יסודות אינם סותרים? 
• האם אתם מוצאים סתירה כזאת במציאות העכשווית?
• מה הסכנה בניתוק החתירה לשוויון ולחירות מהציונות?
• האם אתם חושבים שהתפיסה של ברל עדיין רלוונטית למציאות כיום?

חלק ד’ – מורשת הרצל על פי ברל (15 דק’)

נקרא קטע של ברל כצנלסון שנכתב במלוא 30 שנה למותו של הרצל (ניתן לקרוא גרסה קצרה זו של הקטע, או את הטקסט המלא).

“אך יש לחשוֹש שהדוֹר הבּא לא יֵדע את הרצל בּלתי אם כּשם, כּסיסמה, כּדגל, לכל היוֹתר כּאגדה נאה. […]

הפרַזה הלאוּמית השטחית האוֹפפת אוֹתנו עלוּלה להפוֹך את מיטב נכסינוּ הרוּחניים לגרוּטאוֹת וּלרוֹקן מתכנם את מיטב שמוֹתינוּ. יש לחשוֹש לדוֹר יבוֹא, ואם גם חניך המסוֹרת הציוֹנית, אשר לא יֵדע ולא יבין לרוּח הרצל האיש, בּמציאוּת הציוֹנית אנו נתקלים לא פּעם בּסילוּף דמוּתוֹ של הרצל, סילוּף בּזדוֹן אוֹ בּחוֹסר־ידיעה. את הרצל מבקשים להציג כּסמל הלאוּמיוּת המוּפשטת אשר אינה פּוֹנה “ימינה אוֹ שׂמאלה”.

[….]

בּשם הרצל מבקשים להשיא אוֹתנוּ, כּי הציוֹנוּת “הצרוּפה” היא “נייטרלית” לגבּי סדרי החברה, נתוּקה מכּל בּקשת שינוּיים וּפתרון וכי כּל נסיוֹן לאַחד את בּניית המוֹלדת עם תיקוּן יסוֹדי של סדרי החברה, וכל שאיפה להגבּיר בּתוך מוֹלדת הנבנית את סוֹדוֹת העבוֹדה והשויוֹן והצדק החברתי – אינם אלא “שעטנז” וּ“בגידה”. אבל הרצל עצמו איננוּ אלא סתירה חריפה לתפיסה מזוּיפת זוּ.

[…] הרצל ראה את “מדינת היהוּדים” כּאחד המאמצים החשוּבים בּריפּוּי נגעי העוֹלם.”

(מתוך המאמר “הרצל לדור”, פורסם בחוברת “חזון הרצל” שצורפה לעיתון “דבר” ב־3.7.1934)

דיון:

ברל טוען שעם הזמן, דמותו של הרצל הופכת להיות סמל ורעיונותיו המקוריים מסולפים. 

• מה הם אותם רעיונות?
• איפה אנחנו רואים היום את הסילוף לדמותו ולרעיונותיו של הרצל?
• מה החשש שברל מצביע עליו, אם החברה הישראלית תשכח מרעיונותיו של הרצל?

לסיכום (5 דק’)

במערך זה עסקנו בציונות לא רק כמאבק לאומי של העם היהודי אלא גם כתנועה הומניסטית השואפת לצדק חברתי ולשוויון. ראינו כיצד ברל כצנלסון, מגדולי ההוגים הציוניים, הדגיש את הצורך לאחד את שני היסודות הללו – הלאומיות וההומניזם – בחזון הציוני. ברל טען כי כל ניסיון להפריד בין שני המרכיבים מסכן את הזהות הציונית ויוביל אותנו לאובדן דרך. עלינו לזכור כי הציונות לא נועדה רק להקים מדינה, אלא גם להקים חברה צודקת ושוויונית. 

בחיים המודרניים, כאשר לעתים נדמה כי הציונות מאבדת את ממד הערכים החברתיים, חשיבותה של מורשתו של ברל כצנלסון עולה שבעתיים. עלינו לזכור כי הציונות האמתית, כפי שתיאר אותה, לא יכולה להתקיים בלי מחויבות לשוויון, לצדק ולחירות לכל אדם.

---

להורדת נספחי המערך