מהלך המערך:
1. פתיחה
מסבירים שבמשבצת הקרובה נעסוק בבירור ההשפעות העמוקות והדרמטיות שיש לסכסוך הישראלי פלסטיני על כל תחומי החיים בישראל.
ניתן לשאול לפתיחה:
- איזה תחומים אתם יכולים לשער שמושפעים מקיומו של הסכסוך? מעבר להיבט הבטחוני?
2. השלכות כלכליות
מדיניות ניהול הסכסוך גובה מחיר כלכלי גבוה, ומעבר לכך- קיים פוטנציאל כלכלי גדול במציאות של שלום בין ישראל והפלסטינים.
מחלקים את המשתתפים לשתי קבוצות:
- קבוצה אחת תדון בעלויות הקיימות בניהול הסכסוך (אילו דברים עולים כסף למדינה כתוצאה מהסכסוך הישראלי-פלסטיני?)
- וקבוצה אחרת תדון בפוטנציאל הכלכלי בהסכם שלום עם הפלסטינים.
אפשר להשתמש בפרק הזה, מהפודקאסט “חיות כיס”, העוסק במחיר הסכסוך:
נקרא את הטקסט כמה עולה לנו הסכסוך וכמה נרוויח מסיומו, ונדון:
- האם ההיבטים הכלכליים שעלו בטקסט תואמים את מה שעלה בקבוצה? אילו
דברים התחדשו לכם בעקבות הקריאה? - האם יצא לכם לעסוק בשאלת המחיר הכלכלי של הסכסוך? אם כן- איפה? אם
לא- מדוע לדעתכם ממעטים לעסוק בסוגיית העלות הכלכלית? - כיצד אתם הייתם מציעים לתווך את נושא העלות הכלכלית של הסכסוך, כך
שימצא בשיח הישראלי סביב פתרון הסכסוך?
3. חברה מיליטנטית
נשאל את המשתתפים אם הם יודעים מה פירוש המושג “מיליטריזם”? איזה
ביטויים יש למיליטריזם בתוך חברה? (אם הם לא מכירים, אפשר לקרוא איתם טקסט קצר
המסביר את המושג)
| מיליטריזם היא אידיאולוגיה רווחת אשר מגדירה את הצבא כערך עליון, אידיאולוגיה זו מאדירה את הערכים והאתוס המלחמתי, עם או בלי קשר למצב בטחוני נתון. “תהליכי מיליטריזציה מתרחשים צעד אחר צעד, באמצעותם בני אדם נעשים תלויים יותר ויותר ברעיונות צבאיים ובהדרגה משתעבדים להם” (גור, 2005). חברה מיליטריסטית לפיכך היא חברה המחזיקה באידיאולוגיה זו ומקדשת את הצבאיות, אשר מהווה חלק בלתי נפרד מהחיים החברתיים. המילטירזיציה היא תהליך חודרני הפולש לכל תחומי החיים של הפרט ושל החברה. היא אינה נראית מאיימת או בעייתית ולכן מחלחלת בהצלחה לתחומי חיים רבים, ומתווכת על ידי סוכני חברות שונים כמו החינוך, התקשורת, המשפחה, התרבות והשיח הציבורי |
נערוך סבב עם המשתתפים והמשתתפות ונבקש שיספרו על המפגש הראשון שזכור להם בינם לבין המערכת הצבאית. באיזה גיל זה היה? באיזו מסגרת? האם זה היה מפגש חיובי או שלילי? לאחר מכן נצפה בסרטון הילד של כולנו ונדון בשאלות הבאות:
- מה לדעתכם ההשפעה של נוכחות צבאית בשלל תחומי החיים?
- מה דעתכם על חשיפה להיבטים צבאיים עוד בגיל הגן, ועל הדרך שבה הדבר נעשה?
- כיצד אתם הייתם מציעים לקיים שיח על הצבא והסכסוך עם ילדים ובני נוער?
4. השלכות פסיכולוגיות
נתחלק לזוגות, וכל זוג ידבר על חוויות אישיות שלהם הנובעות מהסכסוך (יכולות להיות חוויות אישיות שלהם או של משפחה, קרובים וכו’). נחזור למליאה ונצפה בסרטון על דור הקסאמים. לאחר הצפייה נשאל:
- מה דעתכם על כך שכמעט כל אדם במדינה נכווה בצורה כזו או אחרת כתוצאה מהסכסוך?
- המחיר הנפשי שאנו כחברה משלמים על הסכסוך אינו חדש לנו (מציינים זאת לפחות אחת לשנה), אז למה שנקבל את המציאות הזו ואת ההשלכות האלה?
5. גזענות ואלימות
תולים את הכתבות המצורפות על הקיר, ונותנים למשתתפים זמן להסתובב ביניהן ולקרוא. לאחר הסבב נחזור לדיון:
- מה חשבתם / הרגשתם לאור קריאת הכתבות?
- האם היה משהו שהפתיע אתכם?
- האם נתקלתם במקרה של גזענות שקשורה לסכסוך?
- האם הסכסוך יוצא את הגזענות, או רק מגביר אותה?
| למדריך/ה: חשוב לציין כי קיימת תופעה הרסנית רחבה של גזענות ואלימות בחברה הישראלית, וכאן נעסוק בגזענות ואלימות הנובעת מהסכסוך הישראלי פלסטיני- נגד הציבור הערבי בישראל. |
- הלינץ’ בבאר שבע
- סטודנט ערבי נזרק מאוטובוס ציבורי
- סלקציה באוטובוס בבי”ח ברזילי
- מדד הגזענות -2018 כל 66 שניות פוסט נגד ערבי
- סמוטריץ’ על הפרדת יולדות יהודיות וערביות
6. מעמד בינלאומי
- כיצד לדעתכם הסכסוך פוגע במעמדה הבינלאומי של ישראל?
- האם יש לכם דוגמאות שאתם מכירים / שמעתם על פגיעה כזו?
- מדוע לדעתכם חשוב לשמור על מעמד בינלאומי חיובי של ישראל?
לאחר הדיון נקרא את הדו”ח של מרכז אדווה (עמוד 36) אשר עוסק בפגיעה במעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל אודות הסכסוך.
7. סיכום
- האם עסקתם בעבר בהשלכות הסכסוך הישראלי- פלסטיני על תחומי החיים בחברה, מלבד התחום הביטחוני?
- האם השתנתה/ התחדדה דעתכם באשר לאינטרס הקיים בפתרון הסכסוך לאור דברים אלו?
- האם לדעתכם היבטים אלו צריכים להימצא יותר בלב השיח הישראלי אודות הסכסוך ופתרונו?
תמונת הנושא: יוסי זמיר, שתיל סטוק