שינויי שיטת המשטר והסכנה לדמוקרטיה ולשוויון

דצמבר 2022

בנובמבר 2022 קמה בישראל ממשלת הימין הקיצונית בתולדותיה. מעולם לא קמה ממשלה שהורכבה מנציגים כה רבים של מפעל ההתנחלויות והכהניזם, יחד עם הנהגת שלושת המגזרים - חרדים לאומיים, ש"ס ויהדות התורה. המפלגות המרכיבות את הממשלה שמו להן למטרה להעמיק את הכיבוש והשליטה הישראלית בגדה המערבית, להסדיר את חלוקת המשאבים על בסיס מגזרי מוחלט, ולהבטיח מדיניות ניאו-ליברלית של חנק תקציבי, שבצידה מנגנוני נאמנות ופיצוי לתומכי הממשלה. המֶלֵט שמחבר את לבני הממשלה הוא מתקפה פופוליסטית אנטי-ליברלית כלפי מוסדות שלטון החוק וצמרת כוחות הביטחון, כלפי ציבור אזרחי ישראל הערבים, וכלפי להט"בים ונשים - ולמעשה נגד כל קבוצה שאינה דוגלת בעליונות יהודית לאומנית. על מנת להחליש את הביקורת ואת ניסיונות ההתנגדות שיקומו כנגד הממשלה החדשה, יבקשו מפלגות הימין לחולל שינוי משטרי עמוק והדרגתי בסדרי השלטון והממשל הישראליים, במטרה לחסל את האוניברסליות של החוק, להחליש את מנגנוני הגנת המיעוטים, ולפורר עוד יותר את השירותים הציבוריים האוניברסליים. זאת, יחד עם דה-לגיטימציה לכל ביקורת מצד קבוצות מאורגנות ואנשים פרטיים שתומכים בשוויון בפני החוק, במדיניות רווחה אוניברסלית, בזכויות נשים ולהט"ב, ובשוויון ובשותפות אזרחית יהודית-ערבית. תנועת המלקחיים של השינוי המשטרי ופעולת הדה-לגיטימציה נפגשות במכשיר האנטי-דמוקרטי המכונה 'פסקת ההתגברות', שנועד לעקר את המנגנון הכמעט יחידי שמאפשר הגנה על זכויות אדם ואזרח. במערך הקרוב נעסוק בתחילה בפסקת ההתגברות, לאחר מכן נפגוש את הנפגעים הפוטנציאליים של הממשלה הדורסנית החדשה, ולסיכום נדון בשאלה, מדוע התשובה לפופוליזם המגזרי איננה רק שמירה על בג"צ, אלא גם ובעיקר חזרה ליסודות של שמאל עממי שדואג לכל הציבורים בפריפריה, מתנגד לכיבוש, ומאמין בשותפות יהודית-ערבית.

על המערך

מטרות

    1. לחדד את הבעיה והאיום שיוצרת ממשלת הימין החדשה.
    2. להצביע על הקבוצות שנמצאות בסיכון גבוה תחת המדיניות שלה.
    3. להסביר את המקור לפסקת ההתגברות, כדי לדון בחלופה שהשטח יכול להציע אל מולה.

ציטוטים

“פסקת ההתגברות תאפשר לכנסת, ברוב של 61, להעביר כל חוק שתרצה. כן, גם חוקים המנוגדים לחוקי היסוד, הפוגעים בזכויות של כולנו כמו עקרון השוויון, חופש ההפגנה ועוד… נשמע “דמוקרטי”, נכון? אבל דמוקרטיה היא לא רק שלטון הרוב. היא גם הגנה אפקטיבית על זכויות האדם. אם הרוב רוצה לפגוע קשות במיעוט, מה נגיד אז? צריך לזכור: העם הוא הריבון. כל העם. כל החלקים של העם. בדמוקרטיה ייצוגית, הם מיוצג בכנסת, באמצעות 120 חברי כנסת”.
פרופ’ סוזי נבות, גלובס | 5.12.2022
״הניסיון הראשון להעביר פסקת התגברות באה מהמפלגות החרדיות, על רקע חוק הגיוס הפוגע בשוויון, לפני עשרות שנים. אל החרדים הצטרפו המתנחלים. במשך 50 שנה יש כעס עצום בקרב מובילי תנועת ההתנחלות על בית המשפט העליון. הפלח הבא של הימין שתומך נלהבות בפסקת התגברות הוא זה שנאבק נגד ה”מסתננים”. מתנגדי האקטיביזם השיפוטי הם הקבוצה הרביעית מקרב הימין המנהלת קרב חורמה כנגד בג”ץ: נגד הרחבת זכות העמידה, נגד הפיכת חוקי היסוד כבוד האדם וחירותו וחופש הקניין ל-Bill of Rights של החוקה הישראלית, ונגד ביקורת שיפוטית. נתניהו ונאמניו, הקבוצה החמישית, עברו לא מכבר לתמוך בפסקת ההתגברות אחרי שהימין האידיאולוגי גינה את ראש הממשלה במשך שנים כמי שהגן על עצמאות בית המשפט העליון. קריטי להבין שפסקת ההתגברות מדרדרת את ישראל לכיוון של עריצות הרוב. איילת שקד כשרת משפטים הציעה שרוב של 61 ח”כים יוכל להתגבר על פסיקות בג”ץ, הקובעות כי חוק רגיל סותר חוק יסוד או פוגע בשוויון זכויות בישראל. 61 זהו הרוב של הקואליציה, לא ייצוג של העם כריבון.״
גייל טלשיר, שיחה מקומית | 19.5.2021

טבלת תוכן עניינים

כותרת 
חלק א׳ - שמש אסוציאציות
חלק א׳ - יישור קו מושגי
חלק א׳ - סכנת עריצות הרוב 
חלק א׳ - סרטונים על פסקת ההתגברות
חלק ב׳ - הנפגעים הפוטנציאליים מהחלשת בג"צ
חלק ב׳ - שלוש הקבוצות הראשונות להפגע
חלק ב׳ - האלימות שמאיימת על כולם
חלק ג׳ - מה אפשר ללמוד מתגובות שגויה
חלק ג׳ - סיכום: הרחבת שותפויות ברמה המקומית
משך זמן
5 דק׳
5 דק׳
10 דק׳
15 דק׳
15 דק׳
15 דק׳
15 דק׳
15 דק׳
20 דק׳
תוכן
שואלים מה האסוציאציה ל'פסקת ההתגברות'
מהן שלוש הרשויות
דיון עקרוני על מהות הדמוקרטיה: שלטון מרוסן של הרוב
הסבר ברמות משתנות על המושג, גם בהיבטים חוקתיים וגם בהיבטים פוליטיים רחבים
היכרות עם החוקים שבג"צ פסל כדי ללמוד על ההגנה שהוא מעניק למיעוטים
דיון על פסקת ההתגברות מנקודת המבט של מי שמאויים ממנה, ושיחה על  הסכנה שנשקפת ממנה
'פעילות שקט' שנועדה להמחיש את התנאים להתפרצות אלימה תחת הממשלה החדשה
היכרות עם שלוש תגובות שמבהירות מהי הגישה השגויה למצב
ניפוץ הגישה השבטית וחיבור לציבורים שיכולים להיות שותפים למאבק על הדמוקרטיה
עזרים
לוח\פלקט גדול, טושים
מצגת, מחשב , מקרן, או לוח\פלקט גדול, טושים
ציטוטי דה-טוקוויל במצגת נלווית או על הלוח, מחשב, מקרן
מחשב, מקרן, רמקולים
כרטיסיות עם תעודת זהות, כרטיסיות עם חוק שנפסל
ברקודים לטקסטים, סורק בסלולרי
כרטיסיות מודפסות מראש
שלושה פוסטים במצגת נלווית, מחשב, מקרן
שלטים עם קטעי קריאה לתערוכה, דפים ריקים, כלי כתיבה, נייר דבק 

חלק א’: פסקת ההתגברות והגדרת הבעיה

פתיחה

בהתאם לקהל היעד ולזמן המתוכנן, יש לתאר את המהלך שאנחנו עומדים לעבור.

הסבר למחנכ.ת: בשביל להתחיל, ננסה להבין מה הקבוצה יודעת על המושג ‘פסקת ההתגברות’.

שמש אסוציאציות (5 דק׳)

שואלים, מהי פסקת ההתגברות; כותבים את התשובות ב’שמש אסוציאציות’.

דיון:

מי מתגבר על מי בעצם? למה צריך להתגבר? באילו מצבים אתם חושבים שיש צורך לבית המשפט להגביל או להתגבר על חוק שהכנסת חוקקה? באילו מצבים אתם חושבים שהכנסת תרצה להתגבר על פסקה של בג”צ?

שלוש רשויות (5 דק׳)

3 הרשויות:

מציירים על הלוח (או משתמשים בשקף 1 במצגת עזר) משולש ורושמים בכל קודקוד רשות אחרת – בית המשפט העליון, הכנסת, הממשלה.

דיון:

מה הרשות שהכי מייצגת לפי דעתכם את המהות הדמוקרטית? מהי בכלל המהות הדמוקרטית? איזו עוד רשויות קיימות מעבר למשולש הזה (למשל, יש הטוענים שהרשות הרביעית היא התקשורת). בסדנה למחנכים ניתן לשאול, מה התפקיד של החינוך בתוך דמוקרטיה.

עריצות הרוב (10 דק׳)

סכנת עריצות הרוב:

מציגים (שקף 2 במצגת עזר) או כותבים על הלוח את הציטוט הבא מתוך ספרו של אלכסיס דה-טוקוויל, הדמוקרטיה באמריקה, מן הספרים החשובים בתולדות המחשבה המדינית המודרנית. דה-טוקוויל מזהיר בו מפני סכנת עריצות הרוב:

נטייתן הטבעית של דמוקרטיות היא לרכז את כל הכוח החברתי בידי הגוף המחוקק. הואיל וגוף זה הוא כוח הנובע באורח הישיר ביותר מן העם, הרי הוא גם נוטל חלק רב ביותר בעוצמתו הכל יכולה של העם. ניכרת בו אפוא מגמה קבועה להשיג שליטת יחיד על כל הסמכויות. ריכוז זה של סמכויות מזיק מאוד למינהל תקין ומשמש יסוד לעריצותו של הרוב. מחוקקי המדינות החברות נכנעו לעתים קרובות לנטיות הדמוקרטיות הללו; מחוקקיו של האיחוד התנגדו להן תדיר ובאומץ רוח. (עמ’ 158)

אחד הגורמים המסייעים יותר מכל השאר לשמירת קיומה של הרפובליקה הדמוקרטית (…) הוא מבנה הרשות השופטת. הראיתי איך בתי המשפט משמשים לריסון סטיותיה של דמוקרטיה, ואיך הם בולמים ומנחים את דחפי הרוב אם כי לעולם אינם מצליחים להפסיק את פעילותו. (עמ’ 302)

דיון:

  • מתי הרוב הופך לעריץ וזקוק לריסון?
  • אל מה טוקוויל מתכוון באומרו שבתי משפט מרסנים את הרוב, אבל לא מפסיקים את פעילותו?

צפייה בסרטון (15 דק׳)

בעמוד מס. 14 (עזר מס. 1) תמצאו מספר אפשרויות לסרטונים המציפים דיונים בהקשרים שונים על פסקת ההתגברות. מומלץ לבחור לפי רמת הקבוצה:

דיון:

  • מה ההבדל בין שלטון העם לשלטון הרוב?
  • מה הבעייתיות בכך שהרוב קובע?
  • למה חשוב להגן על עצמאותו של בית המשפט העליון?
  • למה לדעתכם פסקת ההתגברות חשובה כל כך למפלגות הימין?
הסבר למחנכ.ת:
מומלץ לקרוא מראש את נייר העמדה הקצר של עמיר פוקס, ואת ההסבר שלו על הפרדת הרשויות, בשביל להיות מסוגלים לענות על שאלות בהרחבה.

המסר החשוב כאן הוא שפסקת ההתגברות ורעיונות העליונות היהודית של הימין מבקשים לבסס תפיסה גזענית של דמוקרטיה ליהודים בלבד, כשאין לגיטימציה לנציגים ערבים להיות חלק מהרוב.

חלק ב’: מי הראשונים להפגע

המרוויחות מבג״צ (10 דק׳)

החשש מהיחלשות של בג”צ עשויה לפגוע במשמעות הכללית של בג”צ לא רק בהקשר של פסילת חוקים. סרטון קצר על הפגיעה הפוטנציאלית של בג”צ בנשים. אחת הדוגמאות המעניינות של המשמעות של בג”צ:

על משמר הכנסת | 31.7.2018

בג”ץ הורה לבטל סעיף האוסר על התמודדות נשים לרשימה החרדית, אגודת ישראל.

למחנכ.ת: מוזמנ.ת לקרוא עוד על “נבחרות“.

פעילות אופציונלית נוספת להרחבה

למיטיבי לכת: פרק מתוך סדרה דוקומנטרית “שופטים בשר ודם” שמסבירה מי הם בעצם השופטים בעצם ומה פועלם. מעלה שאלות מה יקרה אם בעצם תתבטל המשמעות שלהם.

סדנה בת שעתיים – הנפגעים המידיים

שלוש הקבוצות הראשונות להפגע (15 דק’)

הסבר:

ההשלכות של פסקת ההתגברות והרפורמה במערכת המשפט חורגות בהרבה מסוגיות משפטיות ושלטוניות. הן מאיימות לפגוע בצורה הכי קונקרטית בקבוצות שונות בחברה בישראל.

מהלך:

מחלקים את הקבוצה ל-3, כל קבוצה מקבלת כרטיסיה (עמוד מס. 18, עזר מס 4) עם קטעי קריאה שעוסק בערבים, נשים ולהט”בים.

אחרי שכל קבוצה קוראת ועונה על השאלות, מתכנסים לסבב של שיתוף בתשובות ל-3 השאלות הבאות:

  • איך מגדירים בימין הלאומני את הבעיה שקשורה באותה קבוצה?
  • מהם האיומים שנשקפים כאן?
  • איפה האיומים האלה מתחברים לחיים שלכם?
למחנכ.ת:
מומלץ לקרוא דרישות של מאבקים של כל אחת מהקבוצות הללו, על מנת לעבות את הדיון באיומים עליהן:
המאבק לטיפול באלימות נגד נשים
המאבק למען זכויות להט”ב
המאבק למען שוויון אזרחי לערבים

מקורות נוספים שעוסקים בפגיעת פסקת ההתגברות בנשים נמצאים ב:
סרטון ״אם בג”ץ לא יוכל להגן עליי, מי יגן עליי עכשיו?״,
גלובס
הארץ

האלימות שמאיימת על כולם

פעילות שקט עם כרטיסיות (15 דק’)

הסבר:

עכשיו נפגוש ניתוח של פרופ’ עידן לנדאו, בלשן ופובליציסט שפועל נגד הכיבוש הישראלי בשטחים. אפשר להתווכח על התחזית שלו, אבל חשוב להכיר את התנאים והנתונים.

עידן לנדאו | נובמבר 2022

הדפיסו את שרשור הציוצים של פרופ׳ לנדאו (עמ׳ מס. 19-22, עזר מס 5), וגזרו כל ציוץ בכדי לייצר את כרטיסיות הפעילות.

מהלך:

מסבירים לקבוצה שעכשיו נקרא בשקט כרטיסיות בזו אחר זו. יש להעביר למי שמשמאל את הכרטיסיה בתום הקריאה, כך עד שהאחרון מסיים לקרוא.

למחנכ.ת:
יש להעביר את הכרטיסיות בקצב איטי, כדי שכולם יספיקו לקרוא, בלי שיווצר פקק. בחלוקת הכרטיסיות חשוב להבחין שאין עומס כרטיסיות אצל מישהו במעגל, וששומרים על השקט תוך כדי קריאה – כל החלק הזה מתבצע בשקט, עד שהאחרון מסיים לקרוא.

דיון:

  • עד כמה זה מופרך בעיניכם שהאלימות שחווינו במאי 2021 תחזור על עצמה?
  • במה יהיה שונה המצב כשבן גביר, שחולל את גל האלימות הקודם בתור חבר כנסת סהרורי, יכהן כעת כשר בממשלה?
  • מה אנחנו יכולים לעשות במצב של גל אלימות דומה?
למחנכ.ת:
לנדאו מסביר את התנאים ליצירתו של גל אלימות בין יהודים לערבים בשראל, שיבטל את ההבדל בין ההתנחלויות לערים המעורבות, ויחמיר מאוד את מצב היחסים בין אזרחים יהודים וערבים. הוא טוען שזה מהלך מכוון של הממשלה החדשה, שנשען על גורמים ושינויים תפיסתיים שטופחו במשך שנים, בהם הקמת ארגוני מיליציה כמו ‘השומר החדש’, שימוש בצה”ל כנגד אזרחים, ויצירת תסיסה מכוונת בציבור הערבי. לנדו מסביר שהמטרה היא יצירת עימות אלים בין המדינה ואזרחיה הערבים, במטרה לשנות את מעמדם מאזרחים לאויבים, וכל זה, בחסות תקשורת המיינסטרים.

חלק ג’: מחאה אזרחית ותגובה פוליטית

למיטיבי לכת – מה אפשר ללמוד מתגובות שגויה (15 דק’)

הסבר:

הממשלה החדשה יוצרת רושם שגוי, כאילו המאבק מתקיים נגד דתיים – לאומיים וחרדיים, ונגד מצביעי הליכוד מהפריפריה. אבל השאלה הגדולה היא לא איך להיאבק בציבורים האלה, אלא איך לבנות שותפויות חוצות מגזרים ומעמדות סוציו-אקונומיים, שיאפשרו להציב חלופה דמוקרטית, שוויונית וסולידרית ברחוב ובארגונים האזרחיים, למול הממשלה הניאו-ליברלית המגזרית הקיצונית ביותר שקמה כאן. המטרה שלנו היא לערער על הנחה של רבים שמאבק בממשלה הוא מאבק באנשים שנחשבים חלק מהמגזר שלה.

מהלך:

מקרינים על הלוח את הפוסטים (שקף 3 במצגת העזר), שהתפרסמו בעקבות הניצחון של הימין בבחירות:

דיון:

  • מה דעתכם על הטקסטים הללו? מה הם מייצרים? מה החלוקה שהם מייצרים בתוך החברה הישראלית? מה דעתכם על החלוקה הזו וכיצד ניתן לייצר חלוקות אחרות בעצם?
  • איפה עמרי חורש והקופאית בסופר, דווקא היו יכולים להיפגש? (לדוגמא: המאבק על שכר המינימום; חוק הקופאיות של שלי יחימוביץ’, שנאבקה בעצמה על זכויות להט”ב)
  • כיצד מצליחים לרתום ציבורים רחבים להגן על הדמוקרטיה הישראלי ולייצר מאבקים לא מגזריים?

דיון מסכם (20 דק׳)

איך אנחנו יכולים להרחיב שותפויות ברמה המקומית?

במידה ולא עשיתם את החלק הקודם ניתן לייצר מעבר ישיר להצעה שלנו לסיכום – יצירת שותפות חוצת מגזרים למען קידום חברה דמוקרטית ושוויונית.

מהלך:

תולים על הקירות פלקט עם קטעים מתוך הכתבות הבאות:

שותפות יהודית ערביתשותפות בין פריפריה למרכזשותפות חוצת-ציבורים בין נשים עו”סיות
פמיניסטיות חרדיותקריאה למרד דתי-ליברלישותפות בין להט”ב ומעמד הפועלים

מסבירים למשתתפים שעליהם להסתובב בין הכתבות השונות, ולרשום מחשבות ותחושות שעלו בהם לנוכח הקריאה. לאחר שכולם סיימו לעבור על כל הכתבות והטקסטים, מחזירים את הדפים עם הרישומים למעגל, ומנחים דיון.

דיון:

  • איך הרגשתם לקרוא את הדוגמאות השונות?
  • מה אנחנו צריכים לעשות כדי להרחיב את ההיכרות שלנו עם ציבורים שהם לא אנחנו?
  • איזה שותפויות אנחנו יכולים לקדם ברמה המקומית והארצית שלנו כארגון או מקום?


מסר לסיכום

המאבק לדמוקרטיה ולשוויון של המחנה הדמוקרטי-ליברלי עובר דרך שותפות חוצת ‘שבטים’. פירוק החשיבה המגזרית, וסולידריות אזרחית ופוליטית בין פריפריה למרכז, חילונים דמוקרטיים ודתיים דמוקרטיים, ושותפות יהודית-ערבית, הן האיום הכי גדול על הממשלה החדשה, שתתאמץ ככל יכולה לפרק את הדמוקרטיה ולשחוק את השוויון והאוניברסליות. הסולידריות הזו מתחילה בבבית הספר, בארגון, בתנועה, בסניף וביישוב שלי, והיא תהיה סלע איתן גם בימים קשים שיבואו תחת כהונת הממשלה החדשה.

ארגז כלים עם חומרי עזר בנושא

הישארו בקשר





    Skip to content