(צילום: Mark Neyman, Amos Ben Gershom, Kobi Gideon, לע”מ)
סיפור מארגן
יחסי המדינה והרוב היהודי עם החברה הערבית בישראל הם זירה שבה הדמוקרטיה הישראלית יכולה לעבור כברת דרך משמעותית. מערכת היחסים הזו מהווה מבחן מרכזי לדמוקרטיות של המדינה. במשבצת נכיר טוב יותר את סיפורה של החברה הערבית בישראל, ונדון בשאלה – אילו צעדים ניתן וראוי לנקוט לשיפור מעמדה.
מסר מרכזי
יחסו של הרוב היהודי ומוסדות המדינה לחברה הערבית הם בין המבחנים החשובים של הדמוקרטיה הישראלית.
שאלה מסדרת
באילו תחומים והיבטים יכולה הדמוקרטיה הישראלית להפוך למכילה ומשלבת יותר ביחס למיעוט הערבי?
מהלך המערך
1. פתיחה (5 דקות): הצגת הנושא באמצעות סוגיית “חוק הלאום”
- הסבר: סערה שחולל חוק הלאום משקפת נקודה חשובה: היחסים בין המדינה למיעוט הערבי מהווים מבחן חשוב לדמוקרטיה הישראלית, וזירה בה מובלטים אתגריה, כשליה, וכן פוטנציאל החיזוק וההתרחבות שלה.
- נתחיל משיפור ההיכרות שלנו עם החברה הערבית בישראל.
2. הסבר של המרצה (בליווי מצגת ועל בסיס הנספחים): נקודות ציון הכרחיות עבור דיון בסוגייה (15 דקות):
- מידע בסיסי על המיעוט הערבי בישראל: דמוגרפיה, התפלגות גיאוגרפית ודתית-עדתית, מאפיינים כלכליים בסיסיים.
- רקע היסטורי חיוני להבנת נקודת המבט הערבית על הדמוקרטיה הישראלית: הממשל הצבאי, מדיניות הפקעת הקרקעות ו”יום האדמה” (1976) כרכיבים מרכזיים בזיכרון הקולקטיבי של המיעוט הערבי בישראל.
- אירועי אוקטובר 2000 ומסקנות ועדת אור
3. שאלה לפתיחת המחשבה של החניכים על הסוגייה – ללא דיון (2 דקות)
אילו אתגרים יוצרת מערכת היחסים בין מדינת ישראל והרוב היהודי לבין המיעוט הערבי, בפני הדמוקרטיה הישראלית?
מומלץ להנחות את החניכים לחשוב ולכתוב במחברת תשובה קצרה לשאלה הזו ולהקצות לכך שתי דקות – גם כי זה יכול להוביל כל אחד מהם לחשוב על העניין במקום לסגור את הסיפור בזה שמספר מוגבל של חניכים יגידו את דעתם בדיון פתוח, וגם מכיוון שרצוי לקיים את עיקר הדיון אחרי החלקים הבאים במערך ובמהלכם.
4. מתודת היגדים (5 דקות): במה חשוב לנו שהאופי היהודי של המדינה יבוא לידי ביטוי?
המורה מפזר על הרצפה דפים שעליהם מופיעים היגדים המבטאים תשובות שונות לשאלה הזו, ועל החניכים לעבור על ההיגדים ולבחור את ההיגד הקרוב ביותר לעמדתם (כל אחד בעצמו). ניתן להנחות אותם לבחור, נוסף לכך, היגד שאותו הם שוללים לחלוטין.
מאחר שחלק גדול מהשיח על מה יש ואין לעשות ולשנות בנוגע למיעוט הערבי נשען על ההערכות שלנו כי צעד זה או אחר לא עולה בקנה אחד עם הרעיון של מדינה יהודית, או פוגע בו, המטרה של התרגיל הקצר הזה היא לחשוב על השאלה הזו באופן מודע ושקול לפני הדיון על המדיניות ביחס למיעוט הערבי.
רשימת ההיגדים: (לשאול ולכתוב על הלוח)
o מדינה שיש בה רוב יהודי.
o מדינה שתמיד תהווה מקלט לכל יהודי מכל מקום בעולם.
o מדינה שבה מערכת החינוך מנחילה מורשת, תרבות וערכים יהודיים וציוניים.
o מדינה שבה היהודים יכולים לפתח את התרבות שלהם כרצונם.
o מדינה שבה כל יהודי יכול לחיות על-פי דרכו.
o מדינה שבה המרחב הציבורי מתנהל על-פי ההלכה היהודית.
o מדינה שבה ניתנת עדיפות לאזרחים יהודים על-פני אזרחים לא יהודים בתחומים מסוימים.
o מדינה שבה כל יהודי יכול להרגיש בבית.
o מדינה שתשלוט על כל שטחי ארץ-ישראל.
o מדינה שתממש את חזונם של נביאי ישראל.
5. קריאת קטע מהמאמר של משה הלברטל – (10 דקות).
6. עבודה בקבוצות (15 דקות)
כל קבוצה מקבלת פתקים עליהם רשומים צעדי מדיניות או כיווני פעולה לשינוי המצב הקיים בנוגע למעמדה של החברה הערבית בישראל ויחסיה עם המדינה (נספח “צעדים דמוקרטיים ביחס למיעוט הערבי”). יש לקיים דיון במטרה להחליט אילו מן הצעדים הללו יש לנקוט, ולנמק את ההחלטות.
7. במליאה: המדריך מנחה דיון על בסיס שיתוף החניכים במה שקרה בקבוצות (10 דקות)
8. סיכום (5 דקות). ניתן להיעזר בציטוט הבא של יגאל אלון
“[…] תמיד יחיה בקירבנו מיעוט ערבי ניכר, ותמיד תהיה מדינת ישראל מוקפת בארצות ערב. אילו נשאלתי כיצד, לדעתי, יש לנהוג במיעוט הערבי, תשובתי היא: כפי שהייתי רוצה שינהגו בכל מיעוט יהודי בארצות תפוצותיו של העם. היחס אל הערבי כיחיד ואל הערבים כקולקטיב, הוא מן המבחנים ההומאניים הראשיים שבו עומדת החברה הישראלית.“
נספחים
מצגת שיעור
ערביי ישראל – סוגיית הקרקאות – מאמר
מערך 9 – היגדים – התביעה הערבית לשוויון
מערך 9 – היגדים – צעדים דמוקרטיים ביחס למיעוט הערבי
מערך 9 – ממשל צבאי והפקעת קרקעות
לשער הבא – שער 3
שער 3: משבר הדמוקרטיה ופתרונו
למערך הבא – מערך 11
הישגים ובעיות בדמוקרטיה הישראלית