הקדמה
בשנים האחרונות אנחנו עדים למגמה הולכת וגוברת ברחבי העולם המערבי של ערעור ואתגור הדמוקרטיה הליברלית, על מוסדותיה ותפיסותיה. בישראל מתקיימת מערכה שלא הוכרעה עדיין, על דמותה של הדמוקרטיה הישראלית, בתוכה ניתן להבחין בבירור בשחיקתה של הדמוקרטיה ובהיחלשות התשתית החברתית, הכלכלית והפוליטית התומכת בקיומה.
בתוך כך, הולך ומתבהר כי למיעוט העיסוק בתפיסת העולם הדמוקרטית-ליברלית ומקורותיה, במערכת החינוך ובשיח הציבורי בישראל, יש תרומה לא מבוטלת לתהליכי השחיקה שלה. מערכי היסוד של “אתגרי הדמוקרטיה הליברלית” נועדו לצרכי הוראה והדרכה, לשם הכרות מעמיקה ושיטתית עם מקורות הדמוקרטיה, הבסיס הערכי עליו היא עומדת, והאתגרים שניצבים בפניה מיסודה.
המערכים נועדו לצייד את החניכים והחניכות בכלי ניתוח שיאפשרו להם לבקר את השיח הפוליטי האקטואלי, מתוך הבנה עמוקה של סוגיות היסוד הדמוקרטיות-ליברליות, ומתוך כוונה להרחיב את הדמוקרטיה הישראלית ולהפוך אותה לשוויונית יותר, מכילה יותר, וצודקת יותר. הקורס מחולק ל4 חטיבות תוכן, יסודות הדמוקרטיה, סכנות לדמוקרטיה, הדמוקרטיה והציונות, סוגיות בדמוקרטיה הישראלית.
מטרות
1. הכרות עם הבסיס הערכי וההיסטורי של תפיסת הדמוקרטיה הליברלית
2. בירור יסודותיה של הדמוקרטיה הליברלית הישראלית מאז 1948
3. עמידה על אתגריה הנוכחיים של הדמוקרטיה הליברלית, והכלים להתמודד איתם
4. חיבור פנימי ורגשי לתפיסת העולם והתרבות הדמוקרטית
5. עיצוב עמדה לגבי תפקידנו במשבר הנוכחי של הדמוקרטיה בישראל
מערכים
מערך 1:
למה בכלל דמוקרטיה?
אילו משטרים שונים קיימים לניהול היחסים והמחלוקות בחברה? וסוגי הדמוקרטיה השונים.
מערך 2:
יסודות הדמוקרטיה
בירור המקורות הרעיוניים של הדמוקרטיה, עקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי.
מערך 3:
מאבקים ששינו את העולם
מאבקים חברתיים-פוליטיים המדגישים את חשיבות המעורבות האזרחית לשמירה והרחבה של המשטר הדמוקרטי.
מערך 4:
פוליטיקה של טינה
במערך זה נדון בכוחה של השנאה ככח מניע של הפוליטיקה וננסה לחשוב מה סוד כוחה ואיך ניתן להיאבק בה.
מערך 5:
אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה
על אלימות פוליטית ככלי לשחיקת הדמוקרטיה, מקרי בוחן של שימוש באלימות פוליטית בישראל ובחינת הקווים האדומים בדמוקרטיה ליברלית?
מערך 6:
רשתות חברתיות ופייק ניוז
בעידן המודרני הניו מדיה הפכה לכיכר העיר החדשה, שם אנו צורכים חדשות ומתווכחים ונוצר קיטוב מרחיק לכת. כיצד דמוקרטיה יכולה להתנהל במציאות של פוסט-אמת?