מהלך המערך
מטרות:
- קיום שיח על משמעות מקום המגורים של אדם לעיצוב אופיו וערכיו והזיקה שלנו אליו
- לבחון את הקשר בין השייכות הקהילתית לשייכות הלאומית
ציוד נדרש:
מפת ארץ ישראל גדולה, דפים, כלי כתיבה, עותקים של נספח א’ כמספר חברי הקבוצה, טוש ללוח, לוח.
מפת ארץ ישראל גדולה, דפים, כלי כתיבה, עותקים של נספח א’ כמספר חברי הקבוצה, טוש ללוח, לוח.
למדריך: אם ניחשו כבר את אותו אדם, עוברים לפתק הבא, עד שבסוף יש זוגות – יכול להיות שזה יהיה טיפה מסובך – אפשר לזרום עם המתודה. חשוב גם לא לאפשר זוגות שמכירים אחד את השני.
את הציורים מפזרים על הרצפה ומבקשים מכולם להסתובב ולבחור ציור אחד שנראה להם כמו מקום שהם היו רוצים לחיות בו. לאחר שבחרו – עושים סבב קצר, בו כל אחד מספר על הציור שבחר ולמה בחר דווקא בו. לאחר שהוא מסיים, מי שצייר את הציור חושף שהציור שלו ומספר על הציור שהוא בחר ולמה.
דיון קצר:
קוראים את השיר “האדם אינו אלא” ושואלים:
| האדם אינו אלא / שאול טשרניחובסקי האדם אינו אלא קרקע ארץ קטנה, האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו, רק מה – שספגה אזנו עודה רעננה, רק מה – שספגה עינו טרם שבעה לראות, כל אשר פגע במשעולי – טללים ילד מתלבט, נכשל על כל גוש ועי – אדמה, בעוד בסתר נפשו ובלא – דע ערוך מזבח, עליו יקטיר מדי יום ביומו ממלכת – השמים, לכוכב ומזלות. ואך ברבות הימים ובמלחמת – ישות, ומגלת ספר חייו הולכה מתפרשת, ובאו אחד אחד, ויגלה פשר כל אות ואות וסמל סמל כל הבאות, שחקקו עליה בראשית בריתה, האדם אינו אלא תבנית – נוף מולדתו. |
קוראים את הקטע “ישוביזם צר” ושואלים:
| לחידוש ההגשמה החלוצית בהתיישבות, יצחק טבנקין, 1958 “אין זו מליצה ריקה, כשאנו אומרים ליהודי המתיישב מול הסכנות האורבות לקיומנו כעם, שעליו לשמור על ביתו. אבל הזדהות האדם עם ביתו כוללת הזדהות עם סביבתו הלאומית, האנושית והתרבותית, עד כדי כך שאין הוא מרגיש את עצמו בה זר, נתון לשלטון חיצוני, מכני. כל הזדהות אחרת, המצמצמת את המושג “בית” לדירתו של החבר בלבד, ואפילו לכפרו, היא “יישוביזם” צר. אין כל אמת ב”ביתיות” זו, שכן פינה בודדת בארץ לחלק קטן של העם אין בה ביטחון וקיום של ממש, ואין לטפח את ההכרה ואת החוויה הנפשית כי אכן זהו “בית”. |
כיצד השייכות המקומית השפיעה על השייכות הלאומית שלכם?
מה יותר חזק בחיים שלכם?