מטרות

1. הבנה של תפקידו של זיכרון חברתי משותף בעיצובה של חברה.
2. התמודדות עם דילמות באשר לעיצוב את הזיכרון הלאומי הישראלי לקראת “הימים הלאומיים”

מהלך הפעילות

פתיחה

הזיכרון שלנו אינו רק תיעוד של העבר, אלא חלק מהותי בזהות שלנו כיחידים וכחברה. אנו זוכרים אירועים משמעותיים, אבל איך הזיכרון הזה נבנה? מי מחליט מה ייזכר ומה יישכח? במערך הזה נבחן יחד את מושג הזיכרון הקולקטיבי – איך הוא מתעצב, כיצד הוא משפיע על הדרך שבה אנחנו רואים את עצמנו כחברה, ואיזה תפקיד יש לנו בעיצובו. ננסה להבין איך הזיכרון הלאומי שלנו קשור לימים הלאומיים, ומה האחריות שלנו כלפי הדרך שבה אנו זוכרים את העבר ומשמעותו בהווה.

חלק א’

נבקש מהמשתתפות/ים לכתוב זיכרון אישי מאירוע בחיים שעיצב אותם.ן.

נשאל:

• מה הפך את הזיכרון הזה לכל כך משמעותי , למה דווקא הוא נחקק אצלכם?
• מה גורם לנו לזכור אירועים מסוימים בצורה יותר בולטת ? האם זה בהכרח החשיבות או גודל האירוע?

חלק ב’

נקרא ביחד הגדרה ל”זיכרון קולקטיבי”

“זיכרון קולקטיבי הוא מידע שנשמר על ידי קבוצות שגודלן יכול לנוע בין משפחה קטנה אחת לכל דוברי האנגלית או הסינית בעולם ואף האנושות כולה. הוא מאפשר לאנשים לחיות יחד וליצור קהילות וזהוּת משותפת, והקהילות בתורן מעצבות לעצמן את הזיכרון הקולקטיבי. זהו הזיכרון המתגבש סביב טקסים משותפים, כגון ליל הסדר בפסח והדלקת נרות חנוכה, שפות ופתגמים המשותפים לקהילה מסויימת, ועוד.”
(שני השלבים של הזיכרון הקוקלטיבי, נעם דיבון)

שאלות:

• מה מבדיל בין זיכרון קולקטיבי לזיכרון אישי?
• האם יכול להיות שאנו “זוכרים” אירוע שבכלל לא השתתפנו בו או שקרה לפני שנולדנו ? איך אירוע כזה יכול להשפיע עלינו?
• איך לדעתכם מתעצב זיכרון קולקטיבי האם זה דבר שחברה עושה בצורה מודעת או לא מודעת?
• אילו אירועים לדעתכם נמצאים בזיכרון הקוקטיבי של העם היהודי ושל החברה הישראלית? (נערוך רשימה על הלוח)

חלק ג’

נחלק לקבוצות עבודה של 4-5. כל קבוצה בוחרת מועד מהרשימה שעשינו. על הקבוצה לחפש אופן זיכרון של אותו מועד מהאינטרנט ולענות על שאלות הבאות:

• מה השוני בין אופני הזיכרון?
• איזה ערכים האופנים השונים מבטאים? לאיזה אחת מהאופנים אתם יותר מתחברים?
• איך לדעתכם אופן הזיכרון מעצב את החברה?

חלק ד’

נישאר בקבוצות העבודה. כל קבוצה מקבלת אחד מארבעה קטעים לימוד על זיכרון (עזרים).

בחזרה במליאה נשאל:

• מה לדעתך השאלות שעלינו לשאול את עצמנו ביחס לאופן הזיכרון לקראת הימים הלאומיים?
• מה החשיבות של האקטיביות שלנו ביחס לעיצוב הזיכרון שלנו?

סיכום:

המערך לא עסק רק בזיכרון האישי שלנו, אלא כיצד הזיכרון מעוצב וכיצד הוא משפיע על זהותנו כחברה. הזיכרון הקולקטיבי אינו רק תיעוד היסטורי, אלא סיפור שהחברה מספרת לעצמה – סיפור שבונה זהות, מבליט ערכים מסוימים ומדחיק אחרים.

הזיכרון הלאומי מתעצב באופן מתמשך דרך טקסים, חינוך ושיח ציבורי, כשהשאלות המרכזיות הן: אילו אירועים נזכור, כיצד נבחר להנציח אותם, ואיזה מסר נעביר לדורות הבאים. המערך עורר מחשבה על האחריות שלנו בעיצוב הזיכרון – האם לקבל נרטיבים קיימים או להטיל בהם ספק, לחפש זוויות נוספות ולשאול מה חסר.

בסופו של דבר, זיכרון אינו רק מבט לעבר, אלא בחירה מודעת לעיצוב העתיד. אם נעצב אותו באחריות, הוא יהפוך לכלי משמעותי לבניית חברה מוסרית, מלוכדת וערכית.

מערכים נוספים בסדרה