המהלך:

1. פתיחה

נבקש מהחניכים לכתוב על ריב או קונפליקט אישי שהיה להם (בן \ בת זוג, הורים, חברים וכו’). נבקש משני מתנדבים להקריא ולספר על הסכסוך שהיה להם, ולאחר מכן נבקש לספר את על אותו ריב מנקודת מבטו של האדם האחר.

לאחר מכן נשאל את המציגים:

• האם במהלך הקונפליקטים האישיים שכתבתן עליהם, הרגשתם שהאמת אינה ברורה לכן לחלוטין?
• למה חשוב לראות את הצד השני?
• למה שנטרח בכלל?

נסביר כי מהמקום הזה אנחנו מעוניינים ללמוד יחד את הנרטיב הפלסטיני.

2. צלילה לתוך הנרטיבים של הסכסוך

מחלקים את החניכים ל9- קבוצות (3/4 בקבוצה). כל קבוצה תחקור אירוע מסוים משתי נקודות המבט (אפשר ללמוד על האירוע יחד או להתחלק בתוך הקבוצה). כל קבוצה תקבל דף עם שאלות מכוונות + חומר עזר על הנושא.

האירועים: הצהרת בלפור, מאורעות תרפ”ט, החלטת החלוקה, 48′ – הכרזה + נכבה, סיום הממשל הצבאי, מלחמת ששת הימים, האינתיפאדה הראשונה, אוסלו, האינתיפאדה השנייה+ חומת מגן. כל קבוצה מציגה (בדרך שתבחר) את האירוע שלה משני הנרטיבים.

*לחלק זה נצטרך להיעזר בספר “ללמוד את הנרטיב ההיסטורי של האחר“, אשר האירועים הנ”ל מוצגים בו מנקודת המבט הישראלית והפלסטינית.

3. נרטיבים של סכסוך

לאחר בחינת האירועים מנקודת מבט דו נרטיבית , נקרא את הטקסט “נרטיבים של סכסוך” מאת מרדכי בר-און. נבקש מהחניכים תוך כדי קריאה, לחשוב על מושגים שיכולים להיות טעונים או נרטיביים (מושגים כמו- ארץ ישראל, פלסטין, מלחמת העצמאות, הנכבה, הקו הירוק, גירשו, עזיבה מרצון, התנחלויות, התיישבות, ריבונות ישראלית, כיבוש).

לאחר הקריאה נדון עם החניכים בשאלות הבאות:

• כיצד מרדכי בר-און מגדיר את המושג נרטיב?
• למה לפי בר-און הנרטיבים הם חלק חשוב מהסכסוך הישראלי פלסטיני?
• מה התפקיד של הסטוריונים לדעתכם, לאחר קריאת הטקסט?
• מה האחריות שלנו, לאחר הלימוד על הנרטיבים השונים בסכסוך?

4. סיכום

נשאל את החניכים והחניכות- מה ניתן לקחת מהדיון על נרטיבים, באופן כללי ובפרט בנוגע לסכסוך הישראלי- פלסטיני? האם משהו השתנה בדעתם, במחשבותיהם או בתחושותיהם בנוגע לסכסוך? האם היו דברים אשר גרמו לתחושת אי נוחות?