המלחמה סוחפת אחריה את כל תחומי החיים, וגם מרחב של צרכנות הופך למאבק בין תמיכה בישראל לתמיכה בפלסטינים. מצד אחד בעלי הון ותאגידים מחזיקים בתפיסות שונות לגבי המלחמה ומדיניותה של ישראל משפיעים על ציבור הצרכנים. מצד שני גם לציבור הצרכנים עצמו יש כוח צרכני להחליט על גבולות הלגימיות. במערך הקרוב נתמקד בביקורת על אותם תאגידים, ונבחן את הכוח של הציבור כצרכן.
שאלות פתיחה
- מה אני מתכנן/ת לקנות בנובמבר סייל?
- לפי מה אני בוחר איפה אני קונה?
- האם המלחמה משפיעה על הבחירות שלנו בקניות?
מלחמה וצרכנות
לפניכם ארבע דוגמאות ליחס המורכב שבין עולם הצרכנות והמלחמה. נתחו את הכתבות יחד עם המשתתפים.
שאלות לדיון
- מי הגורמים שיושפעו מהבחירה הצרכנית?
- אילו ערכים הבחירה הזו משרתת?
- של מי כוח ההשפעה כאן? מניין הכוח שלו?
- מה מקרים אלו חושפים לגבי השלכות ההתנהלות הכלכלית שלנו וכוחו של הכסף מעבר למלחמה?
מקרה נוסף של השפעות המלחמה על החלטות כלכליות קשור לבעלי הון יהודים התורמים לאוניברסיטאות הגדולות בארה”ב, בהן ישנה מחאה גדולה כנגד ישראל:
- מה ההבדל בין המקרה של האוניברסיטאות לבין סוגיות הצרכנות?
- אילו סכנות עלולות להיות בשמירת סף מסוג זה? (חשבו למשל על חילופי התורמים לאונברסיטאות כפי שעלה בכתבה? )
- מה צריך לדעתכם לשמור על הדרך הערכית והפוליטית של מוסדות?
צרכנות פוליטית
קראו עם המשתתפים את ההגדרות לצרכנות פוליטית במאמר של המכון הישראלי לדמוקרטיה. בקשו מהמשתתפים לכתוב ולשתף:
- אילו ערכים היינו רוצים שיעמדו בבסיס ההתנהלות הצרכנית שלנו?
- באיזה אופן זה ישפיע על ההתנהלות הצרכנית בתקופות זו ובכלל?