(צילום: Kobi Gideon, לשכת העיתונות הממשלתית)
מטרות
- להניח תשתית מושגית, היסטורית ופוליטית למתח בין יהדות ומדינה בישראל, בהקשר דמוקרטי-ליברלי
- לברר את הבעיות המרכזיות סביב המתח הזה
- לחדד את הזהות החילונית הפלורליסטית בדרך לתחושת בעלות ואחריות על פתרון פוליטי
הקדמה
יחסי הדת והמדינה הם סוגיה מרכזית במדינה המודרנית, ומהווים מתח משמעותי במדינת ישראל. מהלך חינוכי זה מתמקד במתח בין יהדות ומדינה, לו השלכות רבות על זכויות הפרט והמרחב הציבורי. יחסי הדת היהודית והמדינה והבעיות הנגזרות מהם, מאתגרים את חובתה של המדינה לקיים שוויון אזרחי מלא, ומהווים אבן בוחן מרכזיות לדמותה הליברלית.
אם ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, מה המשמעות של היותה יהודית? לשאלה זו השלכות נרחבות הנוגעות למושגי האזרחות וההתאזרחות, תפיסת הרוב היהודי והלגיטימציה הפוליטית של לא-יהודים, יחסי המשפחה ומעמד הנישואין, האווירה והמתכונת של יום השבת (תחבורה ציבורית? בתי עסק? מקומות בילוי?), הגדרת מיהו יהודי, יחסי ישראל והתפוצות היהודיות, ועוד ועוד.
הבנה ובירור של ההתנגשות בין יהדות למדינה, תוך חידוד הזהות הפלורליסטית שלנו, הם מוצא מהזנחתו של התחום בידי רבים בציבור הליברלי, וישמשו תשתית חשובה לצורך לקחת אחריות על הפתרונות. הבטחת החופש לבטא את הזהות היהודית, תרבותית או דתית, והחופש מדת לכלל אזרחי ישראל, הם שלב חשוב בדרך לפיתוח אופיה של מדינת ישראל כדמוקרטיה ליברלית.
להרחבה
מאמר – חופש הדת חופש מדת והגנה על רגשות דתיים סטטמן וספיר
ראיון עם מאיר אזרי – הפלורליזם ההיסטורי של היהדות – דצמבר 2024
תוכנית המערכים
משבצת 1
מדינה יהודית ושאלת הדמוקרטיה
משבצת 2
בעיות יסוד בקשר בין יהדות ומדינה
משבצת 3
בין מאבק ליברלי לזהות פלורליסטית
קרדיט לצילומים מימין לשמאל: לע”מ: עמוס עוז 1973, חנניה הרמן; קהל המונים חולק כבוד אחרון לרב כדורי 2006, עמוס בן גרשום; יוסי זמיר, שירה ויינברג. שתיל סטוק
קורס זה נכתב בליווי מכון שלום הרטמן