מטרות:

1. הבנה כי הציונות לא יכולה להתקיים ללא יסוד עמוק של אחריות חברתית.
2. היכרות עם מוסדות המדינה שהוקמו מתוך תפיסת האחריות החברתית.
3. דיון בהתפרקות האחריות החברתית ומוסדות המדינה והשפעותיה על הציונות.

מהלך השיעור

פתיחה (15 דק’)

נקרא קטע של ברל כצנלסון בשם “לדמות תנועתנו”:

מן הרגע הראשון, בעוד פעולתנו דלה וזעירה, היה כיוונה לקראת אפיקים רחבים. בעוד היינו מעטים וחלשים… כבר ניכרו בנו אותות של שני קווים עיקרים שקבעו אח”כ את דמותה של תנועתנו. שני יסודות אלו הם: החברות הפועלית והכרת שליחותנו החלוצית בחיי האומה.

יסוד החברות בקע ועלה בתנועתנו מימיה הראשונים. הבדידות והיתמות העמיקו את קשרי החברות. העזובה והמצוקה המריצו לעזרה הדדית. זו הייתה מתחילה יותר מעזרה הדדית בלבד. מראשיתה היה טמון בה גרעין השוויון. מכאן צמחו השאיפות לצורות חיים ומשק על יסוד השיתוף, האחריות ההדדית, השויון, וההתלכדות החברתית. 

מראשית היותנו פעמה בנו ההכרה, כי אנו שלוחי עם עני […] מכאן הרצון החי להתאים כל עשייה אל הפתרון האחד, למצוקת העם, מכאן החרדה לקראת עליה ולגורל העולה. 

צירוף זה של נאמנות חברתית ונאמנות לאומית הוא שעמד לנו במשברים קשים שעברו עלינו, בימים שנדמה כאילו כבר נגזרה עלינו כליה.

מזיגה זו של חברות וחלוציות […] סוד אחדות תנועתנו, סוד כוחה ועוצמתה.

(ברל כצנלסון, “לדמות תנועתנו”, מתוך “מאסף ההסתדרות”, תש”ו, עמ’ 31)

דיון:

• מהם התנאים הפיזיים שלדעת ברל יצרו את תפיסת השוויון בקרב החלוצים של העלייה השנייה?
• למה ברל מתכוון כשהוא אומר שאותה אחריות הדדית וחברוּת הן שעזרו לציונות להתגבר על משברים?
• מדוע הוא כותב שהחברות היא סוד כוחה של התנועה?
• האם הציונות הייתה יכולה לקום בלי היסודות האלו?
• איך לדעתכם נראית חברה שמושתתת על אחריות הדדית ושוויון?

חלק א’- הקמת ההסתדרות – אבן דרך ראשונה ברעיון האחריות החברתית (20 דק’)

עוד לפני קום המדינה, הבין ברל  שנדרשים מוסדות ומערכות חברתיים שיתנו מענה למצוקותיהם וקשייהם של החלוצים והפועלים שמגיעים ארצה. באין מדינה, פעל ברל להקמתה של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, השואפת ליצור אחדות וערבות בין הפועלים וליצור מערכת שתוכל לענות על צורכיהם. 

ניצור “תערוכה” של מוסדות ההסתדרות: נפזר בחדר קטעים המתארים חלק מהמוסדות שההסתדרות הקימה (נספח 1 למערך זה) והמשתתפים יעברו ביניהם ויקראו עליהם. בין המוסדות: קופת חולים, הוצאת עם עובד, המשביר לצרכן, בנק הפועלים, תנועת הנוער. 

המשתתפים יעברו בחדר ויקראו על הקמת המוסדות השונים. 

דיון:

• באילו תחומי חיים ההסתדרות לוקחת חלק? 
• מה בין המוסדות הללו לבין היסוד של ערבות הדדית שבר דיבר עליה?
• האם אתם מרגישים היום כאזרחי המדינה שמישהו דואג לכם? ואחראי עליכם?
• האם תפיסת האחריות הזאת לדעתכם הייתה רלוונטית לשנות ההקמה של המדינה אך היום היא כבר לא נחוצה?
  

חלק ב’- קריסת מוסדות המדינה (30 דק’)

עם קום המדינה, הפכה המדינה לאחראית על השירותים לאזרחים. מוסדות ההסתדרות היוו תשתית לבניית מוסדות המדינה, מתוך אותה תפיסת אחריות חברתית שהביאה להקמת מוסדות ההסתדרות. 

נרצה לשאול מהי האחריות של המדינה כלפי האזרחים כיום. 

נתחלק ל-3 קבוצות עבודה, כל קבוצה תצפה סרטון על סוגייה אחת, תדון בה על-פי השאלות מטה ותציג אותה למליאה:  (אם כמות המשתתפים רבה, ניתן לחלק ל-6 קבוצות עבודה ושתי קבוצות ינתחו כל סוגייה).

שאלות לניתוח:

• האם המצב המתואר בכתבות הפתיע אתכם? באיזה אופן הוא משפיע על חייכם?
• כיצד באה לידי ביטוי הסרת האחריות של המדינה על השירותים הציבוריים בכתבה? 
• באיזה אופן המציאות המתוארת פוגעת במפעל הציוני לדעתכם?

חלק ג’- האחריות החברתית אז והיום (15 דק’)

נקרא קטע מתוך “כלים שלובים” של יגאל אלון, 1977:

“בראשית היה החזון, החלום. ואכן, על-פי כל אמת מידה של תנועת תחיה לאומית חברתית-תרבותית, ישראל היא חלום שהתגשם. אלא שתוך כדי התגשמותו, קרה למדינה מה שקורה לעיתים לחלומות: היא התחילה מאבדת גובה. בת שלושה עשורים, בסך הכל, וכבר מכורסת (יושבת בכורסה), שריריה מתרפים ורגליה תרות אחרי האנפילאות (נעלי בית) המרופדות. במהירות מדאיגה היא מתרחקת מן הדמות שחזוה בעיני רוחם אבות התנועה הציונית […]

הרס איטי, אך מתמיד, של התאים הבריאים פוקד את החברה הישראלית בעקבות ההגמוניה של ההישגיות, המחנכת לתחרות שלוחת רסן, לניכור, לדורסנות, לפולחן האלימות והכוח, לנצחון האנוכיות והנוחות הרגעית – על חשבון רמתה של הסולידאריות והעזרה ההדדית. […] ההישג בחברה כזאת איננו אמצעי כי אם מטרה, אב המעשים ותכליתם גם יחד, שסופו לתסכל אף את בעל ההישג עצמו, שהרי תמיד יימצא מישהו אשר הישגו מרשים יותר.

בולמוס ההתעשרות, הרעבתנות והראוותנות והרדיפה אחרי חיים הנראים קלים, סופם לעיתים קרובות חיים קלוקלים, המותירים אחריהם לוחות שבורים וסולמות ערכים משובשים עד לאין הכר, לגבי ערכים לאומיים וכלל אנושיים גם יחד.”

דיון:

• מה יגאל אלון מתאר שקרה לנו כחברה, איך איבדנו את יסוד הערבות ההדדית?
• איך איבוד החזון של ערבות הדדית ושוויון יפגע לדעתכם בחזון הציוני?
• האם אתם מרגישים את “בולמוס ההתעשרות” שיגאל אלון מתאר היום? האם אתם מרגישים אותו בכם.

לסיכום:

התנועה הציונית קמה על בסיס ערכי שוויון ודאגה ועזרה לזולת. לאור זאת האחריות החברתית הפכה להיות עיקרון מארגן אשר על בסיסו נוסדו מוסדות ההסתדרות התנועתיים. מוסדות אלה היוו את התשתית להקמת מוסדות המדינה. ראינו שעם הזמן וככל שאנו מתרחקים מהערכים המכוננים של הציונות, כפי שדנו בפעילות הקודמת, גם האחריות של המדינה על השירותים הציבוריים הולכת ונחלשת.

דיון: 

• כיצד האחריות החברתית באה לידי ביטוי בחיי היום-יום שלנו?
• מה אנחנו מצפים מהמדינה לעשות על מנת לחזק את ערכי השוויון ואת האחריות החברתית?

---

להורדת נספחי המערך