(קרדיט: נעם ריבקון פנטון, שתיל סטוק)

מטרות

1. היכרות עם הזכות להתאגדות וזכות השביתה בדמוקרטיה
2. זיהוי העבודה המאורגנת כחלק מהסיפור הציוני
3. חשיפה לחשיבות ההתאגדות בתקופה הנוכחית

הערות למנחה

מומלץ להעביר את המערך סביב ציון ה-1 במאי

מהלך השיעור

פתיחה: מהי התאגדות?  (5 דק’)

נקרא יחד את ההגדרה הבאה להתאגדות: 

“דרך המשקפת בחירה של יחידים להתחבר ולהתלכד יחד סביב מטרה משותפת או סביב צורך משותף ולפעול יחד כדי להגשימם. כוח שנובע מהרצון לא להיות לבד וביטוי בחיים להיותך חלק ממשהו”.

דיון:

• מדוע בני אדם שואפים להתאגד?
• אילו צורות של התאגדות אתם מכירים בחברה בה אתם חיים?
• האם אתם לוקחים או לקחתם חלק בהתאגדות כלשהי בחייכם?

חלק א’- התאגדות העובדים בארץ ישראל (10 דק’)

צפייה:

השביתה הראשונה בארץ ישראל התחוללה בשנת 1911. נצפה יחד בחלק קצר מפרק בסדרה “הקיבוץ” של מודי בראון ז”ל, המספר על התנאים שהובילו לשביתה הגדולה בחצר כינרת:

( מדקה 11:40 ועד  13:42)

לאחר מכן נקרא  יחד את תיאורו של ברל כצנלסון, ממובילי השביתה והמחאה, על התנאים שהיו לעובדים בחוות כינרת:

“יותר מקשיי התנאים הביא לידי משבר קושי היחסים. הפועלים היו נתונים בתנאי דירה איומים, חלו הרבה ללא כל טיפול רפואי. חולים היו שוכבים על הרצפה, ללא מיטות, תחת גג דולף, ולעיניהם נבנה בית-מידות בשבל משפחת הפקיד. באו שני מקרי מוות, בזה אחר זה, והפקיד סירב לתת זוג פרדות ללוָיה.”

דיון:

• מה גרם לעובדים באותה תקופה להתאגד ולצאת לשביתה? 
• מה הכח שההתאגדות נתנה לפועלי החווה?
• מדוע לדעתכם ברל טוען כי הקושי הגדול ביותר על אף תנאי העבודה, היו היחסים?

חלק ב’- השביתה כאמצעי להשגת תנאים סוציאליים: (15 דק’)

• שואלים את הקבוצה – במידה והייתם במקומם של ברל כצנלסון ועובדי החווה, מה היו הדרישות שלכם מהמנהל?  
• מתוך התשובות ניצור רשימה של עקרונות שיכולים להוות מסמך דרישה.

קוראים את מסמך הדרישות שברל כתב למנהל החווה ברמן:

“דרישות הפועלים מאת פקידות חוות-כנרת

תנאי החיים של פועלי כנרת עברו כבר את גבול הקושי הרגיל. הדוחק, האוויר המחניק, אי הניקיון המוכרח לידי זה, הגשמים הדולפים, הרוחות הנושבות דרך השמשות השבורות הביא כבר לידי תוצאות ניכרות: מספר החולים מתגבר מיום ליום.

המצב הזה אי אפשר לו שימשך. והרינו דורשים מהפקידות שתוציא לפועל את אלו הדרישות, שאנחנו חושבים אותן להיותר הכרחיות בשעה זו:

– לתת לנו 2 חדרים: אחד לבריאים, והשני בשביל החולים, שלא יצטרכו להתגולל בין הבריאים ולהרעיל את האוויר.

– לתת לנו 10 מיטות, 15 מזרונים (מאטראץ), 5 שולחנות, 10 כסאות.

– לתקן מה שדורש תיקון, כגון שמשות שבורות, את הגג הדולף.

– שפקידות החווה תשתתף בהוצאות המרקחת והחובש של המושבה.

את הדרישות האלו אין לדחות, ובמשך השבוע הבא הן יכולות לצאת לפועל.”

דיון:

• האם פועלי החווה יכלו להשיג הישגים ללא התאגדות?
• מדוע השביתה בחוות כנרת נחשבת לאירוע מכונן בתולדות הציונות?
• מה הפך את ברל כצנלסון לדמות מנהיגותית בעקבות השביתה?

הסבר למשתתפים: סיפור השביתה בחוות כנרת מדגים את החשיבות של איגוד עובדים בשמירת הזכויות של עובדים בעולם. לפני שאיגודי עובדים באו לעולם לפועל לא היה שום הגנה ממנהלו ותנאי העבודה היו קשים והדברים שהיום נראים לנו מובנים כמאליהם כעובדים לא היו קיימים כגוון :8 שעות עבודה ביום, ביטול עבודת ילדים, ביטול אפליית נשים במקום העבודה ועוד ועוד. 

• האם לדעתכם אחרי כל כך הרבה הישגים שהשיגו העובדים האם עדין יש רלוונטיות לאיגודי עובדים?

חלק ג’- משמעות ההתאגדות היום (10 דק’)

מראים אחד מהסרטונים הבאים המספר על סיפורי התאגדות בישראל של ימינו:

---

דיון:

• מה ניתן ללמוד מהקטעים על חשיבותם של איגודי עובדים כיום?
• האם כל עובד מודע לזכויותיו?

חלק ד’- מדוע איגודי עובדים עדיין רלוונטיים? (20 דק’)

נחלק את המשתתפים ל-3 קבוצות עבודה, כל קבוצה תקבל קטע אחד מתוך הנספחים 2-4:

3 סיבות מדוע איגודי עובדים עדיין רלוונטיים (אם רוצים לתת עוד רקע על מהו איגוד עובדים אפשר לקרוא את הפתיחה של הקטע- נספח 1), הקטע נכתב על ידי אביעד הומינר-רוזנבלום ופורסם בירחון “תלם”.

כל קבוצה תתבקש לקרוא ולהסביר את אחת הסיבות במליאה. 

שאלות לדיון במליאה:

• מדוע לדעתכם ישנם גורמים שמבקרים ומאשימים את איגודי העובדים?
• האם איגודי עובדים תורמים לדמוקרטיה? האם יש לכך דוגמאות בישראל?

סיכום

להתאגדות עובדים בארץ ישראל שורשים היסטוריים עמוקים, הקשורים לתנועה הציונית ולעקרונות הדמוקרטיה. כפי שלמדנו, גם כיום יש לאיגודי העובדים חשיבות רבה במיצוי זכויות העובדים, במיוחד לאוכלוסיות החלשות בשוק העבודה.

נסיים בקריאת השיר “לא ספפו” מאת אהרון שבתאי, המדגיש את כוח ההתאגדות והמאבק לשוויון.

לא ספפו\אהרון שבתאי

הַדָּבָר הֲכִי יָפֶה, אָמְרָה סַפְּפוֹ, הוּא מִי שֶאוֹהֲבִים.
לֹא, סַפְּפוֹ, אֲנִי אוֹמַר, מִי שֶאוֹהֲבִים לֹא יִהְיֶה יָפֶה
כָּל עוֹד קַבְּלָן אוֹ תַּאֲגִיד אוֹ חֶבְרַת כֹּחַ אָדָם מוֹצְצִים אֶת דָּמוֹ – 
בַּחֲמִשָׁה עָשָׂר שֶׁקֶל לְשָׁעָה אֵין עַתִּיד לַיֹּפִי.
תְּנִי לִי לְהוֹצִיא לָךְ מְהָרֹאשׁ אֶת הָחָרָא שָהָאֱכִילוּ אוֹתָךְ.
אַנַקְטוֹרְיָה לֹא תִּהְיֶה יָפָה אִם תֵּאָלֵּץ לַעֲבֹד בְּמִשְׂרַד לִווּי,
אַטִיס לֹא תִּקְלַע זֵרִים אִם הַמִּפְעָל יְפֹרַק וְיֻעֲבָר לְקַהִיר.
לָכֵן, הַדָּבָר הֲכִי יָפֶה, הַתְּנַאי לַיֹּפִי, הוּא מִלְחֶמֶת הַמַּעֲמָדוֹת.
צָדַקְתְּ, לֹא פָּרָשִׁים אוֹ צָבָא חָמּושׁ, לֹא סְפִינוֹת, 
אַךְ כְּשֶׁיִגְבְּרוּ אַחֲוַת הָעוֹבְדִים, הַשִּׁתּוּף, הַשִּׁוְיוֹן
אוֹ אָז הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יִתְנַשְׁקוּ בְּעֵינֵי אֲהוּבָתִי.
לָכֵן, גַּם לֹא בְּקֶרֶב הַסּוֹפְרִים, לֹא בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה, לֹא בְּקוֹנְצֶרְט
תִּמְצְאִי הַיּוֹם אֶת הַיֹּפִי, אֶלָּא בָּאִגוּד הַמִּקְצוֹעִי – 
פּוֹעֲלֵי הַזֶּבֶל, מַשָׂאִיּוֹת הַזֶּבל, סַפְּפוֹ, הֵם הַדָּבָר הֲכִי יָפֶה.

---

להרחבה – מי בכלל צריך איגודי עובדים (רמז – אתם) 

למאמר המלא

להורדת נספחי המערך

הורדה