הקדמה: איך היכרות עם ארגוני הטרור מחזקת את החשיבה הפוליטית שלנו
עיסוק בארגוני הטרור של המזרח התיכון הוא הזדמנות לחידוד החשיבה הפוליטית האיזורית. מצד אחד חשוב להכיר בבעיה הביטחונית שישראל ניצבת בפנייה כשהיא נלחמת באותם ארגונים. מצד שני חשוב ללמוד קצת יותר לעומק את סבך היחסים הפוליטיים והמגמות הסותרות שמתקיימות במרחב המוסלמי.
ארגון טרור רצחני כמו חמאס או חיזבאללה אף פעם לא עומד בפני עצמו. גם לגדולים שבאויבי ישראל, יש יריבים משלהם, ושיקולים פנימיים שמגבילים אותם. לישראלים רבים נדמה כי ישראל ניצבת לבדה מול עולם אסלאמי עויין הנחוש להביא לנפילתה. אולם כשמביטים קצת מעבר לחלוקה השטחית, מגלים לא רק הבדלים משמעותיים בין ארגוני הטרור, אלא גם את נקודת התורפה המרכזית שלהם: ארגוני טרור מייצרים לעצמם אויבים ומתנגדים שאינם ישראל, לאורך כל שנות קיומם.
לצד המאבק הנחוש בטרור, וזכותה של ישראל להגן על עצמה מפניו, למדינת ישראל יש שורה של בעלי ברית פוטנציאלים ברחבי העולם המוסלמי והמזרח התיכון, שמתנגדים לארגוני הטרור. בעלי הברית האלה, בראשן המדינות שישראל חתומה על הסכם שלום איתן – מצרים וירדן, מתנגדים בדרכם לארגוני הטרור הקיצוניים, ויכולים להיות חלק מהסדר מדיני שיוביל להפחתת האלימות וליציבות שאולי תתפתח יום אחד לשלום של ממש. “האויב של האויב שלי – הוא ידידי”.
מתודה מרכזית:
א. את הטבלה הצבעונית שלפניכם מדפיסים מראש בכמה עותקים, עדיף על A3. לאחר מכן גוזרים אותה לקוביות, ומחלקים את המשתתפים לקבוצות קטנות. מכריזים על תחרות, שבה במשך 5 דקות, כל קבוצה צריכה להרכיב את הטבלה ולשבץ כל קובייה במשבצת הנכונה. מותר להשתמש בחבר/ה טלפוני/ת ולבדוק מה שרוצים באינטרנט.
ב. בתום הזמן, מקרינים על הלוח את הטבלה, ובודקים האם ענו נכון. לאחר מכן, עוברים על הטבלה ומספרים מהם ההבדלים (למידה משותפת). זה גם זמן טוב לענות על שאלות שעולות תוך כדי – שאלות הבנה של מושגים, פרטי מידע וכו’.
ג. אחרי שמרכיבים את הטבלה, מציגים את השאלות הבאות, ומחליטים יחד באיזה סרטון לצפות. מומלץ לתת למשתתפים לקרוא את המאמרים הקצרים בהמשך (המלצות קריאה), במידה ויש רצון להעמיק עוד יותר.
המלצות צפייה – סרטונים קצרים:
- למה איראן היא נגד דעא”ש?
- מיהם היריבים של חיזבאללה בלבנון?
- סעודיה: בת ברית אפשרית של ישראל נגד חמאס?
- תקציר אודות חיזבאללה
- סדרה: קרטל חיזבאללה