עברו שנתיים מאז שהיימנוט קסאו נעלמה ב־25 בפברואר 2024 ממרכז קליטה בצפת. למעט החודשים הראשונים, נדמה כי השיח הציבורי סביב המקרה דעך באופן משמעותי – תופעה שמעוררת דאגה ערכית וחינוכית.

כיצד ניתן לשוחח עם בני ובנות נוער על המקרה באופן רגיש ואחראי, ולחבר אותו לדיון רחב יותר על אחריות המדינה כלפי אזרחיה, על שוויון, ועל מקומם של קבוצות שונות בשיח הציבורי?

היימנוט קסאו בת ה-9 עלתה לישראל מאתיופיה עם משפחתה בסוף 2020, במסגרת המבצע האחרון להעלאת יהודי אתיופיה, ‘צור ישראל‘. היא חייתה עם הוריה ו-4 אחיה במרכז קליטה בעיר צפת, ונעלמה ביום ראשון ה-25 בפברואר. היימנוט נראתה לאחרונה בשעות הערב, לאחר שעסקה בחלוקת פלאיירים במרכז הקליטה, לקראת הבחירות למועצת העיר של צפת.

ראיון עם אביה של היימנוט, כשבוע לאחר היעלמותה:

כתבה על היעלמותה של היימנוט ומרכז הקליטה בצפת בו המשפחה מתגוררת:

רחוק מהעין, רחוק מהלב

כעבור שבועיים מאז היעלמותה של היימנוט הודיעה המשטרה כי אין בידיה קצה חוט, וחלק מהמתנדבים שחיפשו אחריה חזרו לבתיהם. במהלך השנתיים שחלפו המשיכה המשפחה במאבקה בניסיון להשאיר את הנושא על סדר היום הציבורי – אך ללא הצלחה משמעותית. בדצמבר האחרון עלתה מחדש תקווה לפריצת דרך שתוביל לאיתורה של היימנוט, אולם גם הפעם החקירה הגיעה למבוי סתום.

בינתיים כל יום גובר החשש לחייה של היימנוט, ונראה שגם תשומת הלב הציבורית נמצאת בסכנת דעיכה. עם הזמן מתרבות השאלות הקשות:

• איך יכול להיות שילדה קטנה נעלמת באמצע עיר בישראל, כאילו בלעה אותה האדמה?
• מדוע מרוכזים העולים החדשים מאתיופיה במרכזי קליטה בפריפריה, אחרי שכבר הוכרז על שינוי מדיניות? 
• מהי האחריות של המדינה על אותם עולים ועולות, לאחר שעלו לארץ?

הצעה לפעולה

התבוננו בפוסטר שעיצב האמן שושקה אנגלמאייר, הקורא להצטרף למחאה שמארגנת המשפחה לציון שנתיים לחטיפתה של הימנוט:

• איזו פעילות אתם.ן חושבים.ות שתוכל להביע תמיכת ציבורית במשפחתה של היימנוט?
• מה המדינה צריכה לעשות כדי לפעול באופן נחוש ואחראי להשבתה של היימנוט?
• בהשראת השאלות הקודמות, עצבו פוסטר הקורא להמשך החיפושים אחר היימנוט ולהגברת האחריות הציבורית בנושא.

סוגיות נוספות לדיון:

מאבקם של יוצאי אתיופיה באלימות המשטרתית ב-2019 לאחר הירי בסלומון טקה:

התעלמות הממשלה מאלפי יהודים שמחכים לעלייתם באתיופיה: