על המערך

מטרות

1. 1. לחדד את הבעיה והאיום שיוצרת ממשלת הימין החדשה.
   2. להצביע על הקבוצות שנמצאות בסיכון גבוה תחת המדיניות שלה.
   3. להסביר את המקור לפסקת ההתגברות, כדי לדון בחלופה שהשטח יכול להציע אל מולה.

ציטוטים

חלק א’: פסקת ההתגברות והגדרת הבעיה

פתיחה

בהתאם לקהל היעד ולזמן המתוכנן, יש לתאר את המהלך שאנחנו עומדים לעבור.

שמש אסוציאציות (5 דק׳)

שואלים, מהי פסקת ההתגברות; כותבים את התשובות ב’שמש אסוציאציות’.

דיון:

מי מתגבר על מי בעצם? למה צריך להתגבר? באילו מצבים אתם חושבים שיש צורך לבית המשפט להגביל או להתגבר על חוק שהכנסת חוקקה? באילו מצבים אתם חושבים שהכנסת תרצה להתגבר על פסקה של בג”צ?

שלוש רשויות (5 דק׳)

3 הרשויות:

מציירים על הלוח (או משתמשים בשקף 1 במצגת עזר) משולש ורושמים בכל קודקוד רשות אחרת – בית המשפט העליון, הכנסת, הממשלה.

דיון:

מה הרשות שהכי מייצגת לפי דעתכם את המהות הדמוקרטית? מהי בכלל המהות הדמוקרטית? איזו עוד רשויות קיימות מעבר למשולש הזה (למשל, יש הטוענים שהרשות הרביעית היא התקשורת). בסדנה למחנכים ניתן לשאול, מה התפקיד של החינוך בתוך דמוקרטיה.

עריצות הרוב (10 דק׳)

סכנת עריצות הרוב:

מציגים (שקף 2 במצגת עזר) או כותבים על הלוח את הציטוט הבא מתוך ספרו של אלכסיס דה-טוקוויל, הדמוקרטיה באמריקה, מן הספרים החשובים בתולדות המחשבה המדינית המודרנית. דה-טוקוויל מזהיר בו מפני סכנת עריצות הרוב:

נטייתן הטבעית של דמוקרטיות היא לרכז את כל הכוח החברתי בידי הגוף המחוקק. הואיל וגוף זה הוא כוח הנובע באורח הישיר ביותר מן העם, הרי הוא גם נוטל חלק רב ביותר בעוצמתו הכל יכולה של העם. ניכרת בו אפוא מגמה קבועה להשיג שליטת יחיד על כל הסמכויות. ריכוז זה של סמכויות מזיק מאוד למינהל תקין ומשמש יסוד לעריצותו של הרוב. מחוקקי המדינות החברות נכנעו לעתים קרובות לנטיות הדמוקרטיות הללו; מחוקקיו של האיחוד התנגדו להן תדיר ובאומץ רוח. (עמ’ 158)

אחד הגורמים המסייעים יותר מכל השאר לשמירת קיומה של הרפובליקה הדמוקרטית (…) הוא מבנה הרשות השופטת. הראיתי איך בתי המשפט משמשים לריסון סטיותיה של דמוקרטיה, ואיך הם בולמים ומנחים את דחפי הרוב אם כי לעולם אינם מצליחים להפסיק את פעילותו. (עמ’ 302)

דיון:

• מתי הרוב הופך לעריץ וזקוק לריסון?
• אל מה טוקוויל מתכוון באומרו שבתי משפט מרסנים את הרוב, אבל לא מפסיקים את פעילותו?

צפייה בסרטון (15 דק׳)

בעמוד מס. 14 (עזר מס. 1) תמצאו מספר אפשרויות לסרטונים המציפים דיונים בהקשרים שונים על פסקת ההתגברות. מומלץ לבחור לפי רמת הקבוצה:

דיון:

• מה ההבדל בין שלטון העם לשלטון הרוב?
• מה הבעייתיות בכך שהרוב קובע?
• למה חשוב להגן על עצמאותו של בית המשפט העליון?
• למה לדעתכם פסקת ההתגברות חשובה כל כך למפלגות הימין?

חלק ב’: מי הראשונים להפגע

המרוויחות מבג״צ (10 דק׳)

החשש מהיחלשות של בג”צ עשויה לפגוע במשמעות הכללית של בג”צ לא רק בהקשר של פסילת חוקים. סרטון קצר על הפגיעה הפוטנציאלית של בג”צ בנשים. אחת הדוגמאות המעניינות של המשמעות של בג”צ:

על משמר הכנסת | 31.7.2018

בג”ץ הורה לבטל סעיף האוסר על התמודדות נשים לרשימה החרדית, אגודת ישראל.

פעילות אופציונלית נוספת להרחבה

למיטיבי לכת: פרק מתוך סדרה דוקומנטרית “שופטים בשר ודם” שמסבירה מי הם בעצם השופטים בעצם ומה פועלם. מעלה שאלות מה יקרה אם בעצם תתבטל המשמעות שלהם.

סדנה בת שעתיים – הנפגעים המידיים

שלוש הקבוצות הראשונות להפגע (15 דק’)

הסבר:

ההשלכות של פסקת ההתגברות והרפורמה במערכת המשפט חורגות בהרבה מסוגיות משפטיות ושלטוניות. הן מאיימות לפגוע בצורה הכי קונקרטית בקבוצות שונות בחברה בישראל.

מהלך:

מחלקים את הקבוצה ל-3, כל קבוצה מקבלת כרטיסיה (עמוד מס. 18, עזר מס 4) עם קטעי קריאה שעוסק בערבים, נשים ולהט”בים.

אחרי שכל קבוצה קוראת ועונה על השאלות, מתכנסים לסבב של שיתוף בתשובות ל-3 השאלות הבאות:

• איך מגדירים בימין הלאומני את הבעיה שקשורה באותה קבוצה?
• מהם האיומים שנשקפים כאן?
• איפה האיומים האלה מתחברים לחיים שלכם?

האלימות שמאיימת על כולם

פעילות שקט עם כרטיסיות (15 דק’)

הסבר:

עכשיו נפגוש ניתוח של פרופ’ עידן לנדאו, בלשן ופובליציסט שפועל נגד הכיבוש הישראלי בשטחים. אפשר להתווכח על התחזית שלו, אבל חשוב להכיר את התנאים והנתונים.

עידן לנדאו | נובמבר 2022

הדפיסו את שרשור הציוצים של פרופ׳ לנדאו (עמ׳ מס. 19-22, עזר מס 5), וגזרו כל ציוץ בכדי לייצר את כרטיסיות הפעילות.

מהלך:

מסבירים לקבוצה שעכשיו נקרא בשקט כרטיסיות בזו אחר זו. יש להעביר למי שמשמאל את הכרטיסיה בתום הקריאה, כך עד שהאחרון מסיים לקרוא.

דיון:

• עד כמה זה מופרך בעיניכם שהאלימות שחווינו במאי 2021 תחזור על עצמה?
• במה יהיה שונה המצב כשבן גביר, שחולל את גל האלימות הקודם בתור חבר כנסת סהרורי, יכהן כעת כשר בממשלה?
• מה אנחנו יכולים לעשות במצב של גל אלימות דומה?

חלק ג’: מחאה אזרחית ותגובה פוליטית

למיטיבי לכת – מה אפשר ללמוד מתגובות שגויה (15 דק’)

הסבר:

הממשלה החדשה יוצרת רושם שגוי, כאילו המאבק מתקיים נגד דתיים – לאומיים וחרדיים, ונגד מצביעי הליכוד מהפריפריה. אבל השאלה הגדולה היא לא איך להיאבק בציבורים האלה, אלא איך לבנות שותפויות חוצות מגזרים ומעמדות סוציו-אקונומיים, שיאפשרו להציב חלופה דמוקרטית, שוויונית וסולידרית ברחוב ובארגונים האזרחיים, למול הממשלה הניאו-ליברלית המגזרית הקיצונית ביותר שקמה כאן. המטרה שלנו היא לערער על הנחה של רבים שמאבק בממשלה הוא מאבק באנשים שנחשבים חלק מהמגזר שלה.

מהלך:

מקרינים על הלוח את הפוסטים (שקף 3 במצגת העזר), שהתפרסמו בעקבות הניצחון של הימין בבחירות:

דיון:

• מה דעתכם על הטקסטים הללו? מה הם מייצרים? מה החלוקה שהם מייצרים בתוך החברה הישראלית? מה דעתכם על החלוקה הזו וכיצד ניתן לייצר חלוקות אחרות בעצם?
• איפה עמרי חורש והקופאית בסופר, דווקא היו יכולים להיפגש? (לדוגמא: המאבק על שכר המינימום; חוק הקופאיות של שלי יחימוביץ’, שנאבקה בעצמה על זכויות להט”ב)
• כיצד מצליחים לרתום ציבורים רחבים להגן על הדמוקרטיה הישראלי ולייצר מאבקים לא מגזריים?

דיון מסכם (20 דק׳)

איך אנחנו יכולים להרחיב שותפויות ברמה המקומית?

במידה ולא עשיתם את החלק הקודם ניתן לייצר מעבר ישיר להצעה שלנו לסיכום – יצירת שותפות חוצת מגזרים למען קידום חברה דמוקרטית ושוויונית.

מהלך:

תולים על הקירות פלקט עם קטעים מתוך הכתבות הבאות:

מסבירים למשתתפים שעליהם להסתובב בין הכתבות השונות, ולרשום מחשבות ותחושות שעלו בהם לנוכח הקריאה. לאחר שכולם סיימו לעבור על כל הכתבות והטקסטים, מחזירים את הדפים עם הרישומים למעגל, ומנחים דיון.

דיון:

• איך הרגשתם לקרוא את הדוגמאות השונות?
• מה אנחנו צריכים לעשות כדי להרחיב את ההיכרות שלנו עם ציבורים שהם לא אנחנו?
• איזה שותפויות אנחנו יכולים לקדם ברמה המקומית והארצית שלנו כארגון או מקום?

מסר לסיכום

המאבק לדמוקרטיה ולשוויון של המחנה הדמוקרטי-ליברלי עובר דרך שותפות חוצת ‘שבטים’. פירוק החשיבה המגזרית, וסולידריות אזרחית ופוליטית בין פריפריה למרכז, חילונים דמוקרטיים ודתיים דמוקרטיים, ושותפות יהודית-ערבית, הן האיום הכי גדול על הממשלה החדשה, שתתאמץ ככל יכולה לפרק את הדמוקרטיה ולשחוק את השוויון והאוניברסליות. הסולידריות הזו מתחילה בבבית הספר, בארגון, בתנועה, בסניף וביישוב שלי, והיא תהיה סלע איתן גם בימים קשים שיבואו תחת כהונת הממשלה החדשה.

ארגז כלים עם חומרי עזר בנושא