(צילום: עדיה שוורץ, שתיל סטוק)

סיפור מארגן

משילות, שלטון הרוב ודמוקרטיה ליברלית – המחלוקת על עתיד הדמוקרטיה הישראלית: ישראל מצויה במשבר דמוקרטי חריף בשנים האחרונות, שהלך והתגבש למשבר פוליטי וחברתי ברור מאז הקמתה של הממשלה הנוכחית, ממשלת הימין על-מלא. למשבר הזה יש היבטים שקשורים במגמות בעולם, אבל הוא גם לובש צורה ייחודית מקומית, שבה הממשלה מבקשת להחליש את כוחו של בית המשפט העליון והרשויות האחרות, במטרה לבסס את כוחה – בשם עיקרון הרוב. בתגובה להצהרת המדיניות, פרצה המחאה הממושכת בתולדות המדינה, המחאה למען הדמוקרטיה, בשם ערכי מגילת העצמאות. בשונה ממשבצות אחרות, במשבצת זו ננסה להבין את שחיקת הדמוקרטיה ואת מדיניות הממשלה, מתוך המגמה עצמה – של עמדות בני נוער, ושל עמדת שר המשפטים.

מבנה המשבצת

1. הסבר פתיחה: במערך הקרוב נעסוק בצורה ממוקדת במשבר שעובר על הדמוקרטיה הישראלית. המשבר הזה הוא רב-מימדי ומתבטא בתחומי חיים רבים, אבל אנחנו נתמקד בשני תחומים בלבד: עמדות הנוער כלפי דמוקרטיה, ומדיניות הממשלה הנוכחית ביחס למערכת המשפט.

2. שאלה פתוחה לגירוי המחשבה: איך הייתם מגדירים את המשבר אליו נכנסה הדמוקרטיה בינואר 2023, עם ההכרזה על מה שכינה שר המשפטים ‘רפורמה משפטית’? בין מי למי, או מה למה, מתקיים המשבר?

3. סקר – עמדות כלפי דמוקרטיה: מציגים חלקים נבחרים במדד של אקורד המעיד על ירידה בתמיכה בערכים דמוקרטיים בקרב הנוער בישראל. לאחר מכן שואלים – על מה ולמה?  תשובות משתתפים ללא דיון. 

כך מגדירים באקורד את משבר העומק של הדמוקרטיה הישראלית (מתוך המדד): “מהמחקר עולה, כי המחויבות להיבטים דמוקרטיים נמצאת בירידה בקרב כל המשיבים, והיא נמוכה יותר בקרב יהודים מאשר בקרב ערבים. בקרב היהודים, המחויבות להיבטים דמוקרטיים נמוכה יותר אצל חרדים לעומת דתיים, ואצל דתיים לעומת חילונים. אנו רואים זאת ביחס להיבטים פורמליים של דמוקרטיה, ביחס לערכים דמוקרטיים וביחס למוטיבציה של חיים משותפים במרחב. חלקו השני של המסמך עוסק ביחסים שבין תתי הקבוצות בחברה היהודית. מתוך הנתונים נראה כי עוצמת הרגשות השליליים בין חילונים לחרדים ורמת החשדנות עלו.”

4. הצגת השאלה המרכזית – האם וכיצד מדיניות הממשלה הנוכחית וגישות בשיח הציבורי הקשורות בה מערערות את האופי הדמוקרטי של המשטר והחברה בישראל?

5. צופים יחד בהצהרת יריב לוין על הרפורמה המשפטית:

N12 – יריב לוין הציג את הרפורמה של ממשלת נתניהו בתחום המשפטים

6. חלוקה לקבוצות – כל קבוצה מקבלת קטע קריאה שמציג מהלך או תהליך מסוים שפוגע באופי הדמוקרטי של המשטר והחברה בישראל – כולל את נקודת המבט שמצדיקה את המהלך – ולאחריו שאלות* למחשבה ולדיון. 

*שאלות:

• מהו השינוי שמדובר כאן?
• מהי ההצדקה למהלך, מנקודת המבט של הממשלה?
• באיזה מובן יש כאן פגיעה בדמוקרטיה?

7. התכנסות ושיתוף.

8. מיפוי הכרסום בדמוקרטיה והסכנות לדמוקרטיה:

• הסרת מגבלות על כוחה של הממשלה (שחוסר האיזון בין כוחה לבין כוחה של הכנסת מובנה ממילא בשיטת המשטר הישראלית)
• פגיעה בעצמאות מערכת המשפט, וניסיון להכפיפה לממשלה.
• שיח פופוליסטי שמכשיר את הלבבות לתמוך בשחיקת הדמוקרטיה
• פוליטיזציה של השירות הציבורי.
• היחלשות התקשורת העצמאית והגבלתה
• פגיעה בחופש הביטוי.

הרחבה – הרפורמה המשפטית

• הנחייה למרצה: חשוב לבחור קטעים מתוך הכתבות, ולא להביא את כל הכתבה

תקדים היסטורי: בג”ץ פסל את ביטול עילת הסבירות

ההפיכה המשטרית נמשכת למרות המלחמה, הרתעת הפצ”רית היא רק עוד מטרה בדרך

פוליטיזציה של המשטרה תחת בן-גביר רגע לפני שבן גביר משתלט – מאמר מערכת

פוליטיזציה של השירות הציבורי

צעדים להגבלת חופש הביטוי ומצבה של התקשורת הישראלית: הכנסת אישרה לקדם את ההצעה שתהפוך את “חוק אל־ג’זירה” לקבוע; להשתמש בציטוט בסוף:   העין השביעית על “חוק סגירת האינטרנט” (ייתכן שאת חוק אל-ג’זירה יהיה נכון להעביר למשבצת האחרונה); פיטורי מרצים על עבירות הסתה; 

 ראיון עם שופטת בית המשפט העליון לשעבר ענת ברון – 

ערן צדקיהו

הטיעונים המצדיקים את המהלכים הללו וחזון ימני לדמוקרטיה הישראלית:

• קטעים מנאום השקת הרפורמה המשפטית של שר המשפטים יריב לוין (4.1.23): רפורמת המשילות: שר המשפטים יריב לוין הכריז על ארבע רפורמות משפטיות – מקור ראשון
• דודי אמסלם.
• אבישי בן-חיים

האם החלטות נבחרי ציבור הן דמוקרטיות באופן אוטומטי אם הן נשענות על רצון הרוב?

---

בחזרה לגוף המערך ⇈