CPT Tag: חינוך לשוויון

1. פתיחה: פתקיות

המשתתפים מקבלים שלושה פתקים ריקים. על כל אחד מהם בנפרד הם כותבים ‘סמל או מקום שבו יהודים וערבים נפגשים’. אם רוצים להדגים – אפשר להגיד ‘חומוסיה’ או ‘בית חולים’.

אחר כך משחקים ‘פתקיות’: מתחלקים לצמדים, בכל פעם אחד מן הצמד שולף פתק וצריך לתאר אותו מבלי להשתמש במילה שכתובה על הפתק. חברו לצמד צריך לנחש במהירות מה רשום על הפתק. במידה והצליח – עוברים לפתק הבא. המטרה של כל צמד – לנחש כמה שיותר פתקים במסגרת זמן של 45 שניות בלבד (חשוב למדוד). בסוף המשחק אפשר לדבר בקצרה על מה שעלה

שאלות לדיון

• מה מאפיין את המקומות שנכתבו במשחק?
• איפה אין מפגש בין יהודים וערבים, ומה זה משקף?

2. סרטון: ספוקן נוער על יהודים וערבים

מקרינים את הסרטון ואחריו שואלים, מה התחושות שהשיר עורר:

3. קירות מדברים

תולים על הקיר משפטים מתוךהמאמרשל אמיר פאח’ורי ומירון רפפורט שעוסק בצורך לקדם שותפות יהודית ערבית.

הגיע זמן למסגר את הפוליטיקה הישראלית על פי קווים רעיוניים חדשים: לא עוד ימין ושמאל, גם לא ליברלי מול שמרני או דתי מול חילוני – אלא זרם השותפות, שהפרקטיקה שלו היא שוויון בין האזרחים היהודים והערבים ושותפות פוליטית ביניהם

הדרך היחידה למשטר דמוקרטי של ממש בישראל ולשלום במרחב המסוכסך הזה עוברת דרך אזרחות שוויונית בין ערבים ליהודים

בין מפלגות השמאל-מרכז, אין מחלוקת אמיתית על שאלת האזרחות השוויונית והצורך בשותפות מסוג כלשהו עם הצד השני

מחנה המרכז הלאומי, המיוצג היום בעיקר על ידי כחול-לבן, עשוי להימשך אל רעיון השותפות בין יהודים לערבים. זה קורה כבר עכשיו. רק לפני חצי שנה דיבר גנץ על “יהודים ולא יהודים”. היום הוא פונה אל “הערבים אזרחי ישראל”

המאגרים האלקטורליים של זרם העליונות היהודית קטנים יותר. שיעור ההצבעה בקרב חובשי הכיפות והחרדים הוא כבר כיום 85%, ואין להם הרבה לאן לעלות

השותפות האזרחית בארץ צריכה להיות בין שני קולקטיבים לאומיים גאים – פלסטינים וציונים – שותפות שאינה מטשטשת את זהותם המובחנת של שני העמים

ישראלים רבים מבינים היום שבישראל חיים שני לאומים. זו המציאות. אם זרם השותפות יידע לחבר את השיח הפוליטי שלו למציאות הזאת, הוא עשוי למצוא תומכים במקומות שהיום נראים רחוקים – כמו הציבור המסורתי-מזרחי, ציבור יוצאי בריה”מ לשעבר וגם הציבור הדתי.

השותפות בין יהודים לערבים צריכה להיות בין כל מי שחי בין הירדן לים. הגבולות לא באמת קיימים מבחינה דמוגרפית, כלכלית ורגשית.

השותפות האזרחית בין יהודים וערבים יכולה ליצור זהות פוליטית חדשה, הנשענת על הרגשות הלאומיים בשני הצדדים. לא ביטול הלאומיות, אלא שני לאומים הגאים בלאומיות שלהם, ורוצים לממש אותה על ידי יחסי שותפות ועמיתוּת עם הלאום השכן.

• מחלקים כלי כתיבה, ומנחים את המשתתפים להסתובב בחדר, ולרשום אסוציאציות, תחושות ומחשבות שעולות מהקריאה. אחרי שהדפים מתמלאים, מתיישבים לשיחה. מבקשים מכמה נציגים להציף את מה שנכתב על הדפים.

שאלות לדיון:

• איזה תחושות עלו לכם?
• מה מאתגר את השותפות הזו ביומיום?
• איפה היא כבר קיימת במציאות?

4. סקאלת השותפות

• כדי להבין טוב יותר את המושג שותפות יהודית-ערבית, אנחנו צריכים להכיר את השדה שבו השותפות הזו היא חוויה יומיומית. נפגוש עכשיו 12 זירות וארגונים שמתאפיינים בשותפות ומפגש יהודי-ערבי – בין אם בחזון ובין אם למעשה.
• מחלקים את הקבוצה לצמדים. כל צמד מקבל ארגון או מסגרת, וצריך לענות על 4 שאלות אחרי צפייה או קריאה בתוכן. אחרי שעונים על 4 השאלות, עוברים למיפוי משותף.
• מניחים על הרצפה מערכת צירים גדולה. מומלץ לשרטט אותה על פלקט גדול, או להשתמש במסקינטייפ לבן בשביל לבנות אותה. כל זוג בתורו צריך להסביר בקצרה את הארגון\מסגרת שקיבל, ולהחליט בפני כולם, איפה הוא ממקם אותו על מערכת הצירים. חשוב להדפיס מראש את סמלי המסגרות, ולהדביק על פקק של בקבוק.
• למדריכ\ה, הסבר על מערכת הצירים: הציר האנכי הוא סקאלה של אופי המפגש – בין מאבק פוליטי לחיים ביחד. חיים ביחד (חיים משותפים במונח היותר מקצועי) הם זירות ומסגרות שבהם יהודים וערבים חולקים מימד אחד או יותר באזרחות ובחיי היומיום שלהם – בין אם זה בית ספר, בית חולים, מעגלי שיח, וכו’. בחלק מהמקומות, חיים ביחד קורים מעצמם, בלי חזון מכוון. מאבק פוליטי מתקיים במסגרות שבהן יהודים וערבים נאבקים יחד על סדר יום משותף, בין אם כמאבק כללי רחב, ובין אם בסוגייה ספציפית כלשהי. חלק מהזירות והארגונים משלבים בין חיים ביחד ובין מאבק פוליטי. הציר האופקי הוא סקאלה שמתארת את אופי היחסים בין יהודים לערבים – האם אלה יחסים שחותרים ליחסי שוויון וביטול יחסי כוח, או אלה יחסים שבהם יש מפגש משותף, אבל משתמרים יחסי הכוח. השאלה מי המנהל\ת של המסגרת, מסייעת לא פעם להבחין ביחסי הכוחות.

ארבע השאלות:

שאלון-לבירור-המסגרתDownload

ארגונים ומסגרות:

5. סיכום

• לסיכום, מומלץ לצפותבנאוםשל מייסם ג’לג’ולי, חברת הנהגת עומדים ביחד, מנהיגת עובדים ואקטיביסטית.

שאלות לדיון

• במידה ואנחנו רוצים לקדם שותפות יהודית ערבית, מה אנחנו יכולים לעשות?
• מה צריך להיות הדגש שלנו, ואיפה היינו רוצים להיות ממוקמים במערכת הצירים – פוליטי—חיים ביחד, שוויון—שימור יחסי כוחות?