מה (לא) למדנו מהרצח?

חלק א׳ – מה היא הסתה?

פתיחה

למורה / מדריכ/ה: רצח רבין שהתרחש לפני 29 שנים, הינו שבר בחברה הישראלית אשר נותן את אותותיו עד ימינו אנו. הרצח היה נקודת קצה של תקופה מלאה בהסתה נגד רבין והמהלך המדיני שקידם. תמונות של מנהיגי המדינה במהלך שנות ה-90 במדים של תומכי טרור או מנהיגי ss וקריאות מסוג “פושעי אוסלו לדין” נשמעו כחלק ממחאת הנגד. לפני שנבין מה למדנו מאותה תקופה או יותר נכון מה לא למדנו מאותה תקופה, חשוב שנבין מספר מושגים/תופעות מרכזיות שדרכן נבחן את המציאות של ימינו.

שמש אסוציואציות

  • רושמים על הלוח/פדלט – “הסתה” ומבקשים מהמשתתפים לזרוק אסוציאציות, כותבים אותן על הלוח ומנסים להבין יחד את הניואנסים השונים ולהציף דילמות ואתגרים.
  • מקריאים למשתתפים את ההגדרה להסתה או מחלקים למשתתפים הגדרה מפורקת (נספח 1) ומורים להם להרכיב ההגדרה בעצמם בקבוצות של 2-3 בעצמם.

הסתה היא התבטאות העלולה בנסיבות העניין, (תוכן ההתבטאות, הדובר, השומע והאווירה) להוביל למעשים אלימים ולא חוקיים. (מתוך ‘תדהמה’, מרכז רבין)

שאלות:

  • מה המשמעות איך יודעים שאמירה כלשהי יכולה להוביל למעשה כזה?
  • האם אין חשיבות, האם אין נכון שאדם יוכל להגיד את אשר על ליבו באופן חופשי?
  • איך נוכל להבחין בין חופש הביטוי להסתה?

קירות מדברים

תולים ברחבי החדר תמונות וקטעים (נספח 2) מבקשים מהמשתתפים להסתובב ברחבי החדר ולסמן איקס ליד כל תמונה שמבחינתם מסמנת הסתה ולסמן וי ליד כל מה שמסמן מבחינתם ביקורת לגיטימית . מטרת התרגיל היא לחדד עם המשתתפים את ההבדל בין הסתה לבין חופש הביטוי.

בסיום התרגיל מרכזים בצד אחד את השלטים שסומנו על פי רוב כמסיתים ובצד שני את אלו שסומנו על פי רוב כביקורת לגיטימית. רואים אם יש שלט שהייתה עליו אי הסכמה ומעוררים על כך דיון וויכוח: במה זה תלוי, מתי זה יהפוך להסתה או מתי זה יהפוך ללגיטימי?

הסבר –

ישנן שתי גישות מרכזיות מגדירות מהי הסתה:

הגישה התועלתנית: משתמשת לקבוע האם יש הסתה על הסבירות של פגיעה בפועל בבני אדם בשל דברים הנאמרים.

הגישה העקרונית: לפי גישה זו, תוכן הדברים הפוגעניים בדמוקרטיה הוא המבחין בין חופש ביטוי להסתה. כך שלא מדובר בעניין הקשור ברמת הסכנה. השולל את עקרונות הדמוקרטיה חייב להיות מוגבל*

*להרחבה בנושא-כוחה של מילה, מדרשת אדם לדמוקרטיה ושלום .

שאלות נוספות לדיון:

  • האם ההבחנות בין הסתה לחופש ביטוי מסייעות לדייק את הדילמות של התרגיל? כיצד?
  • מה הקשר בין הסתה לקיטוב חברתי ?
  • מה התפקיד של ההנהגה אל מול ההסתה?
  • מה הם הגבולות להתנגדות? ממה יש להיזהר בהגבלתה?

הערות למורה / מדריכ.ה: חופש הביטוי הוא אחת החירויות המרכזיות והחשובות בדמוקרטיה ונחשב לאמצעי משמעותי לשמירתה. חופש הביטוי חיוני למימוש רצונות ועמדות האדם ומאפשר להיחשף לצרכים והעמדות של האחר, לבקר את השלטון ואת המציאות החברתית הסובבת אותו. עם זאת, ברור שגם לחופש הביטוי, כמו לכל זכות דמוקרטית אחרת, יש גבולות המתחייבים מן הצורך לכבד גם את זכויות הזולת. הזכות לחופש ביטוי סותרת לעיתים את הזכות לחיים, וכאשר מתקיימת סתירה כזו על חופש הדיבור לסגת מפני הזכות לחיים. המשטר הדמוקרטי יגן על חופש הביטוי, כל עוד חוש הביטוי אינו פוגע בדמוקרטיה עצמה. רצח יצחק רבין הבליט את חוסר ההבנה באשר לחיוניותו של חופש הדיבור מצד אחד ובאשר להקפדה על גבולותיו של חופש זה מצד אחר. חופש הדיבור אפשר במקרה הזה הסתה. (להרחבה חפשו – בתדהמה, חפש הביטוי והסתה, מרכז יצחק רבין כוחה של מילה, מדרשת אדם.)

סרטון של המכון הישראלי לדמוקרטיה: חופש הביטוי או הסתה?

חלק ב׳ – החברה הישראלית

לאחר שהבנו את המושג ‘הסתה’, נבחן את מצבה של החברה הישראלית בעזרת צפייה במספר סרטונים קצרים: (דברי סמוטריץ’ נגד חברי הכנסת הערבים, לימור סון הר מלך קוראת נגד הפצ”רית, רון קופמן נגד החרדים)

*ניתן לצפות רק בחלק מהסרטונים

שאלות לדיון:

  • מה הסרטונים משקפים על החברה שלנו? האם זה קשור להסתה?
  • האם גם אתם חווים את החברה הישראלית בצורה הזאת? מדוע לדעתכם זה כך?
  • מה הייתם מצפים מהחברה שלנו בעקבות הלקחים של רצח רבין?
  • כיצד נדרשת לדעתכם מנהיגות לפעול בנושא?

טקסט לקריאה

קוראים יחד קטע ערוך מתוך טור דעה של ד”ר יורם יובל – בין תעמולה להסתה. (נספח 3)

שאלות לדיון:

  • מדוע לדעתכם כל כך הרבה בחברה מרגישים שיש נגדם הסתה?
  • אצל מי האחריות? האם זה באמת כך?
  • מדוע חשוב להעביר ביקורת נוקבת?
  • איפה עובד הגבול בין ביקורת לגיטימית לבין הסתה?

סיכום:

הסתה היא דבר מסוכן. בין אם היא מלבה ארס ושנאה כלפי קבוצה או ציבור, ובוודאי אם היא חמורה עד כדי עבירה פלילית. כך או כך, היא מזיקה ומשחיתה את החברה. במיוחד בתקופה קשה כמו עכשיו, ההסתה מקטבת את אזרחי המדינה וגורמת לנו להפנות את הכוחות שלנו בזמן המלחמה כנגד אזרחים פנימיים ומחלישה אותנו ואת כוחנו.

במקביל חשוב מאוד לשין לב כי סתימת הפיות באמצעות זעקות ‘הסתה’ מסוכנת לא פחות. להאשים את האחר בהסתה, גם כשהוא משמיע ביקורת לגיטימית היא פגיעה בחופש הביטוי ובדמוקרטיה, והיא עלולה ליצר התססה. חשוב שנדע לפתח ראייה ביקורתית על המציאות ושנדע להבחין את הגבול הדק בין מחאה לגיטימית המאפשרת את חופש הביטוי לבין הסתה שמהווה מעשה פלילי.

יצחק רבין ז״ל: זיכרון מכונן לחברה דמוקרטית משותפת

פתיחה: קרוסלת זיכרונות (20 דק׳)

  • מעמידים את המשתתפים בשני מעגלים – פנימי וחיצוני – המעגל החיצוני עם הפנים למעגל והמעגל הפנימי עם הפנים כלפי חוץ, כך שכל משתתף מהמעגל הפנימי עומד מול משתתף מהמעגל החיצוני (להלן הזוגות).
  • בכל תור נותנים למשתתפים שאלה ונותנים לכל זוג 2 דקות לשתף אחד אחד את השני.
  • לאחר מכן אומרים למעגל הפנימי לזוז צעד אחד ימינה, כך שכל משתתף עומד כעת מול משתתף חדש מהמעגל השני, ונותנים שאלה חדשה וחוזר חלילה.
  • אפשרות נוספות היא לתת למשתתפים להסתובב בחלל לרקע של מוזיקה רגועה. בכל פעם שעוצרים את המוסיקה הם צריכים להיעמד מול משתתף אחד ונותנים להם שאלה לשתף עד לחזרת מוסיקה אז הם ממשיכים ללכת בחלל.
  • בחרו 6 שאלות מתוך הרשימה לפי אופי הקבוצה, אם יש לכם הרבה זמן לפעילות, אפשר להוסיף עוד שאלות שימו לב לתת שאלות גם מההתחלה וגם מהסוף.

הערה: התאימו את האינטימיות של השאלות לאופי של הקבוצה, אך אל תהססו לאתגר אותם.

שאלות לקרוסלת השאלות: (בחרו כשש שאלות)

  • מה הזיכרון הראשון שלי?
  • מה אני זוכר מהיום האחרון של בית הספר בשנה שעברה?
  • מה הזיכרון הראשון שלי ממך?
  • זיכרון שההורים שלי מספרים לי על עצמם מתקופה שהיו צעירים או ילדים?
  • זיכרון אישי מהקורונה.
  • מה אני זוכר מימי הזיכרון לרצח רבין מהיסודי/מהתיכון/ממקום אחר
  • משהו שהשפיע על החיים שלי, שקרה לפני שנולדתי.
  • טקס/אירוע/רטאול שיש בחיים שלי עבור זיכרון של דברים חשובים.
  • משהו שאני זוכרת ממשהו שכבר אינו בחיים.
  • זיכרון משמעותי שהשפיע על מי שאני היום.
  • זיכרון אישי מה-7/10 או מאירוע לאומי אחר.
  • זיכרון לאומי (שאינו אישי) שאני מרגיש שהוא קשור אלי.

דיון:

בסיום הפעילות אספו את הקבוצה ודונו בקצרה:

  • מה המשמעות של הזיכרון בחיים שלנו?
  • האם יש משמעות לזיכרון שאינו זיכרון ממשי שלנו?
  • אילו בחירות יש לנו על מקומו של הזיכרון?
  • כיצד לדעתכם נזכור את ימי האסון והמלחמה בהם אנחנו נמצאים עכשיו? מה ישפיע על כך?
  • כיצד נראה יום הזיכרון לרצח רבין בבית הספר שלכם?

*למורה / מדריכ.ה: שאלו אותם שאלות מכוונות- מה היו המסרים המרכזיים בימים אלו? מה הייתה החוויה המרכזית מימים אלו?

  • מה אמורים לזכור ביום הזיכרון לרצח רבין לדעתכם?

*מנסים למפות עם החניכים את סוגי ההתייחסויות: רבין האיש/דרך השלום/ נאבקים על הדמוקרטיה/ אחדות העם. ורושמים על הלוח.

הסבר ביניים:

בפעילות הקודמת דיברנו על מה שקרה ברצח רבין ועל מה שהוביל אליו. המחלוקת ממשיכה ללוות אותנו גם לגבי האופן שבו אנחנו זוכרים את הרצח. בפעילות הזו נבדוק איזה מקום האירוע הזה מקבל בזיכרון הלאומי שלנו ואיזו מן חברה נבנית ביחס לאופן שבו אנחנו זוכרים? זו גם הזדנמות להתחיל לפתח את החשיבה על אופן הזיכרון של אסון ה-7/10 והמלחמה הנוכחית.

חלק א׳

גלגולה של עצרת (צפייה 30-54 דק׳)

  • צופים בכתבה – גלגולה של עצרת:

רקע- הכתבה עוסקת בעיצוב עצרת הזיכרון המרכזית הנערכת כל שנה בכיכר רבין. העצרת אינה טקס של המדינה ואת קיומה בחרו לקחת גורמים שונים שמתחבטים בסוגיית הזיכרון.

1.צופים בכתבה כולה, ניתן לערוך חלק ממנה לצפייה, בהתאם לזמן שיש (קטעים מומלצים 0-1:27 | 3:56-6:06 | 11:55-15:50 | 20:08-:00 | 39:07-42:04 )

2. מחלקים למשתתפים דפים ועטים ומבקשים מהם לרשום נקודות, משפטים חשובים שנאמרים, תחושות ומחשבות במהלך הצפייה.

3. בסיום הצפייה עורכים דיון משותף.

דיון

במה הזיכרון צריך לעסוק?

1.בקשו מהם לשתף במחשבות ותחושות בעקבות הכתבה. אספו 3-4 התייחסויות

שאלות עזר:

  • בסרט מוזכר המשפט ‘לא נשכח ולא נסלח’ – מה אסור לשכוח? ולמה ולמי אסור לסלוח? (חשבו על העמדות השונות והלקחים השונים שהדוברים הזכירו והעלו)
  • בסיום הכתבה המפיק של העצרת אומר כי אם העצרת נגמרת כל שנה עם ‘שיר לשלום’ שום דבר אחר אינו חשוב. מה אתם חושבים על האמירה הזו? האם אתם מסכימים?
  • האם שמעתם על ציון יום הזיכרון לרחל אמנו באותו יום עם רצח רבין? מה אתם חושבים על כך? מה המשמעות של ציון שני הימים יחד?

2. מדייקים את הדילמה ומוודאים שכולם מבינים אותה.

3. מבקשים לעמוד בשורה. כל פעם נותנים קריטריון לתוכן של עצרת זיכרון שאמור לפנות לכלל החברה הישראלית. אם הם חושבים שנכון לקיים עצרת כזו הם צועדים צעד קדימה . אם הם לא, הם צועדים צעד אחורה .

4. כל פעם עוצרים ושואלים חלק מהמשתתפים למה הם בחרו כך.

תכנים אופציונאלים:

  • אחדות חברתית
  • רצח הוא לא דרך להכריע מחלוקות
  • לא לאלימות
  • כן לשלום לא לאלימות
  • הסתה וחופש הביטוי
  • רבין – האיש והמנהיג
  • סובלנות
  • חשיבות הדמוקרטיה ומאפייניה
  • סיום הסכסוך
  • הסכמי אוסלו

שאלות דיון:

מחלוקות קשות מלוות אותנו גם היום, האם לדעתכם יש לוותר על מסרים ותכנים מסוימים בעיצוב הזיכרון, על מה לא תוותרו? איזו עוד דרך יש לנו להתמודד עם מחלוקות?

למדריך.ה – חשוב לדייק את הדילמה – התייחסות לדרכו של רבין מדירה מהזיכרון הקולקטיבי את מתנגדיו. האם על מנת “לא לפגוע” בציבור הימני או הדתי יש לטשטש את נסיבות הרצח? את החזון הפוליטי שעליו רבין נרצח? אלה שאלות קשות שהתשובה להן היא לא חד משמעית, חשוב להציף עם החניכים את הדילמות, אך לא להניח להם להישאר באזורי הנוחות ולאתגר:

  • מה המחיר של טשטוש המחלוקת וההקשר הפוליטי של הרצח?
  • איזה זיכרון יאפשר לנו להמשיך הלאה ולבנות חברה דמוקרטית משותפת?
  • מה תמונת המצב של היום (האלימות, האיום על הדמוקרטיה, הקיטוב, המלחמה) מלמד אותנו על מה שחשוב להזכיר ולזכור? האם זה דורש להגביה את החומות או דווקא להוריד אותן?
  • מה אתם חושבים, עכשיו אחרי השיחה הזו, על תפקידה של העצרת המרכזית – מה היא אמורה לצעוק? מה היא אמורה להזכיר?
  • איך אתם חושבים זיכרון הרצח כמו שאנחנו מעצבים אותו משפיע או היה יכול להשפיע על האופן שבו אנחנו תופסים את המציאות והמלחמה כיום?

חלק ב׳

טקסט (15 דק’)

קוראים את הכתבה .”רבין היה בוגד ולכן הגיע לו למות” משנת 2014 (ראו בנספח). בקבוצה או בחברותות.

שאלות לדיון

  • מה עולה בכתבה הזו?
  • איך נראית תמונת הזיכרון של החברה הישראלית? איפה הלקחים מהרצח?
  • מה היא דמותה של החברה הישראלית העולה מאופי הזיכרון?
  • מה המשמעות בכינוי משהו בוגד? מה זה עושה לחברה שלנו?
  • מה בין ביקורת לבגידה?

סיכום: סרטון

לסיים עם נאומה הקצר של ציפי ליבני בעין פרת:

רצח ראש המשלה יצחק רבין הוא אירוע דרמטי בהיסטוריה הישראלית. הוא רגע פוליטי מכונן שחשוב להמשיך לזכור ולהזכיר. חשוב לשים לב מה אנחנו בוחרים לזכור. הזיכרון מכונן את החברה והעתיד שלנו. זיכרון משותף, הוא חלק מהיכולת שלנו להיות חברה משותפת וחזקה, והוא מכונן את השאיפות שלנו בימים האלו ואת ההתנהלות של האזרחים והשטלון.

חשוב לזכור שהרצח הוא רצח פוליטי, שנעשה לאור הסתה במטרה להשיג השג פוליטי. המחלוקת הפוליטית ממשיכה ללוות אותנו, הסתה ואלימות שממשיכות ללוות אותנו ולאיים על מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. ההתמודדות שלנו עם הזיכרון הם התמודדות נגד כל האיומים הללו על הדמוקרטיה .

מערך 5: אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה

סיפור רצח רבין

צופים בקטע מהסדרה מדורת בשבט על התקופה של הירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין: מדקה 04:00-19:00

שאלות לדיון:

  • מה עולה לכם בצפייה בסרטון?
  • מה המחלוקת שמתקיימת בחברה? מה המתחים שעולים בחברה שנמצאת בכזאת מחלוקת דרמטית?
  • האם מחלוקות לדעתכם זה בעיה בדמוקרטיה?
  • איפה בסרטון ראיתם שנחצה גבול?

בין הסתה לביקורות לגיטמית

תולים ברחבי החדר תמונות וקטעים מבקשים מהמשתתפים להסתובב ברחבי החדר ולסמן איקס ליד כל תמונה שמבחינתם מסמנת הסתה ולסמן וי ליד כל מה שמסמן מבחינתם ביקורת לגיטימית. מטרת התרגיל היא לחדד עם המשתתפים את ההבדל בין הסתה לבין חופש הביטוי. בסיום התרגיל מרכזים בצד אחד את השלטים שסומנו על פי רוב כמסיתים ובצד שני את אלו שסומנו על פי רוב כביקורת לגיטימית. רצוי להוסיף תמונות של שלטים והתבטאויות מהשבוע החולף.

שאלות לדיון:

  • מה מבדיל בין אמירה לגיטימית לביקורת?
  • יש לכם עוד דוגמאות מהימים הנוכחים של אמירות שלדעתכם עוברות את הגבול?
  • כיום מתנהל שיח ער על מה הם הגבולות של מחאה פוליטית איפה אתם מותחים את הקו?

אלימות רצח הדמוקרטיה

קוראים מתוך פסק הדין של יגאל עמיר:

שאלות לדיון:

  • מה הכוונה בלומר שיגאל עמיר התנקש בדמוקרטיה הישראלית?
  • האם אתם מסוגלים לדמיין אירוע דומה בחברה הישראלית היום?

אלימות פוליטית היום

:עוברים על כתבות המתארות אלימות פוליטית היום
תג מחיר, אלימות ע”י חרדים קיצוניים, דברי הסתה כנגד חרדים ועוד (לחפש לפני המפגש דוגמאות עדכניות)

שאלות לדיון:

  • מה קורה לדמוקרטיה ברגע שמאפשרים לנהוג באלימות?
  • איך ניתן להאבק באלימות פוליטית בכלים דמוקרטים?

סיכום

הסתה היא דבר מסוכן. בין אם היא מלבה ארס ושנאה כלפי קבוצה או ציבור, ובוודאי אם היא חמורה עד כדי עבירה פלילית. כך או כך, היא מזיקה ומשחיתה את החברה. במיוחד בתקופה קשה כמועכשיו, ההסתה מקטבת את אזרחי המדינה וגורמת לנו להפנות את הכוחות שלנו בזמן המלחמה כנגדאזרחים פנימיים ומחלישה אותנו ואת כוחנו.

במקביל חשוב מאוד לשים לב כי סתימת הפיות באמצעות זעקות ‘הסתה’ מסוכנת לא פחות. להאשים את האחר בהסתה, גם כשהוא משמיע ביקורת לגיטימית היא פגיעה בחופש הביטוי ובדמוקרטיה, והיא עלולה ליצר התססה. חשוב שנדע לפתח ראייה ביקורתית על המציאות ושנדע להבחין את הגבול הדק בין מחאה לגיטימית המאפשרת את חופש הביטוי לבין הסתה שמהווה מעשה פלילי.

המערכים הבאים בקורס:

המערך הבא (שיעור 6)

רשתות חברתיות ופייק ניוז

בעידן המודרני הניו מדיה הפכה לכיכר העיר החדשה, שם אנו צורכים חדשות ומתווכחים ונוצר קיטוב מרחיק לכת. כיצד דמוקרטיה יכולה להתנהל במציאות של פוסט-אמת?

לעיון בכל הקורס

קורס: דמוקרטיה ליברלית

קורס חוויתי ומתודי המותאם לנוער בגילאי תיכון ועד יד׳, לביסוס הבנה עמוקה של סוגיות היסוד הדמוקרטיות-ליברליות, והקניית כלי ניתוח שיאפשרו לבני נוער לבקר את השיח הפוליטי האקטואלי.

המערך הקודם (שיעור 4)

פוליטיקה של טינה

בשנים האחרונות אנו עדים לעליה בכוחן של מפלגות פופליסטיות ברחבי העולם, מפלגות אלו משתמשות בשיח של שנאה כלפי קבוצות שונות בחברה. במערך זה נדון בכוחה של השנאה ככח מניע של הפוליטיקה וננסה לחשוב מה סוד כוחה ואיך ניתן להיאבק בה.

תכנית חינוכית לציון רצח רבין

השנה ימלאו 29 שנים לרצח יצחק רבין, אחד השברים הגדולים בדמוקרטיה הישראלית. כשברקע האסון הגדול שפקד את החברה הישראלית ב 7/10 מלחמה רבת חזיתות ומשבר הדמוקרטיה שמלווה אותנו כבר תקופה ארוכה. ישנה חשיבות לזיכרון הרצח כחלק מחינוך לדמוקרטיה וכבסיס להתמודדות עם האיומים החוזרים

אנו מעמידים לרשותכם הצעה לתוכן חינוכי הכולל מערכי שיעור מאת המגדלור והפניות לתכנים נוספים.

מערכי המגדלור:

יצחק רבין ז״ל: רקע היסטורי, אוסלו והרצח

הרקע של רצח רבין הוא זכוכית המגדלת שדרכה אנחנו בוחנים את המציאות שבה אנו חיים היום.

יצחק רבין ז״ל: זיכרון מכונן לחברה דמוקרטית משותפת

הקיטוב וההקצנה מן העבר והשכחה אינם רק נחלת העבר אלא סכנה אמיתית לזהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

מה (לא) למדנו מהרצח?

המשבצת נועדה להפגיש את הצעירים עם היבטים מרכזיים שהביאו לרצח והביטוי העכשווי שלהם והסכנות שלהם לדמוקרטיה ולחוסנה של מדינת ישראל בתקופת מלחמה.

יצחק רבין ז״ל: תרבות דמוקרטית

יום הזיכרון לרצח רבין הוא תזכורת אחת לכך שהדמוקרטיה הייתה מאוימת גם בעבר והיא מאותגרת ומאוימת שוב ושוב בישראל וברחבי העולם כולו בצורות של פופוליזם, קיטוב, פייק-ניוז, הסתה וחקיקת חוקים אנטי דמוקרטיים.

יצחק רבין ז״ל: חזון דמוקרטי משותף

במשבצת זו נדון בדרישות ובמאמץ לקינונו של חזון משותף, דמוקרטי ליברלי ומלא תקווה לישראל.

תכנים נוספים:

״ימים נוראים״ | צפייה חינוכית

מערך לעיבוד צפייה חינוכית בסרט ״ימים נוראים״ של ירון זילברמן.

אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה

על אלימות פוליטית ככלי לשחיקת הדמוקרטיה, מקרי בוחן של שימוש באלימות פוליטית בישראל ובחינת הקווים האדומים בדמוקרטיה ליברלית?

תכנים חיצוניים נוספים

מערך שיעור ליסודי | בינ”ה
מערך שלושים לאוסלו | שיעור אחד ביום
ערכות חינוכיות | מרכז יצחק רבין
30 שנה להסכמי אוסלו |
תכנים ליום רבין | מכון הרטמן
אסופת זיכרון | מרכז יצחק רבין

הצעה לפעילות בכיתה | קדמה

חופש ביטוי והסתה- מערך פעילויות | מדרשת אדם

Skip to content