סיפור מארגן

התפתחותה של הדמוקרטיה הישראלית היא סיפור המורכב מהתקדמויות ונסיגות, שבו הושגה לאורך השנים תשתית אוניברסלית של אזרחות ישראלית. הפסיקה המשפטית והמאבק הפוליטי מילאו תפקיד חשוב בכל הקשור להרחבת זכויות של קבוצות מיעוט.

מסר מרכזי

המשבצת הזו נועדה לתת בסיס ידע להתפתחויות בדמוקרטיה הישראלית לאורך השנים – נקודות ציון של התקדמות, ונקודות ציון של נסיגה ופגמים. התוכן של המשבצת הזו הכרחי כבסיס לדיון במשבצת השלישית בחלק השלישי. בעשרות שנות קיומה של הדמוקרטיה הישראלית הלכה ונוצרה תשתית חוקתית-אוניברסלית למושג האזרחות הישראלית. לצד זאת, לאורך השנים אפיינו את הדמוקרטיה הישראלית אפלייה ואי-שוויון בין אזרחים בתוכה, על בסיס לאומי, מגדרי ומעמדי, שהשתנו בעקבות מאבקים פוליטיים ומשפטיים.

שאלה מסדרת

באיזה תחומים הושג שיפור בדמוקרטיה הישראלית, ובאיזה תחומים היו וישנם פגמים מהותיים.

שאלה מאתגרת

מה הבעיה בעובדה שהישגים דמוקרטים חשובים הושגו בדרך משפטית? (שאלה שמתאימה כהכנה לשער ה-3)

מהלך המערך

א. פתיחה

מבוא למערך כולל הסבר על שיקופית במצגת הנלווית: 

1. הדמוקרטיה הישראלית 1948-2020: אנחנו הולכים לעסוק במצב הדמוקרטיה הישראלית לאורך השנים, במטרה לנתח מה השתנה לאורך השנים, מה נותר בגדר בעיה, ומה השתפר

2. האידיאל הדמוקרטי: נקרא עכשיו את האידיאל הדמוקרטי כפי שנוסח במגילת העצמאות (‘פסקת הדמוקרטיה’ מתוך מגילת העצמאות). אחת המטרות שלנו היא לבחון את הפער בינו ובין המציאות ההיסטורית.

3. מבחן הדמוקרטיה: כיצד בוחנים דמוקרטיה? בשביל לעשות את זה צריך איזשהו קנה מידה. אנחנו נשתמש בתיאוריה החשובה של תומאס מרשל הבריטי,* על שלושה סוגי זכויות שיש לאזרח בדמוקרטיה.

הסבר למרצה: תומאס מרשל הבריטי נחשב לאחד המנסחים החשובים של התפיסה הליברלית של אזרחות בדמוקרטיה מודרנית. לתפיסתו, אזרחות היא מקבץ של זכויות המיועד להגן על הפרט במדינה המודרנית, גם מפני פגיעה על ידי פרטים אחרים, וגם מפני פגיעתה של המדינה. מרשל הבחין בין שלושה סוגי זכויות שהתפתחו בתקופות שונות – אזרחיות, פוליטיות וחברתיות, שמצבן מהווה מבחן ישיר לכל דמוקרטיה באשר היא.

הזכויות האזרחיות של המאה ה-18 (זכויות פרט), העניקו לאזרחים הגנה מפני שרירותו של השלטון והגנו על הזכויות הבסיסיות ביותר של כבוד האדם וחופש הביטוי. בית המשפט הוא המוסד שנועד להגן על זכויות הפרט;

הזכויות הפוליטיות של המאה ה-19 (זכות בחירה) התרחבו בתהליך הדרגתי, מאוליגרכיה מצומצמת של בעלי רכוש שרק להם ניתנה זכות הצבעה, לזכות הצבעה כללית לכל הגברים, ומשם – בעקבות מאבקים נחושים – לזכות הצבעה כללית לכלל האזרחים והאזרחיות. הפרלמנט הוא המוסד שדרכו הושגו הזכויות הפוליטיות, והוא שאחראי להגן עליהן

הזכויות החברתיות (שירותים ציבוריים) שילבו לתוך האזרחות את הזכות לחינוך חינם, הזכות לטיפול רפואי לכל הציבור, ומערכת הביטחון הסוציאלי שהעניקה הגנה מפני משבר כלכלי. מדינת הרווחה היא המוסד שמקנה את הזכויות החברתיות ודרכו ניתן להרחיב אותן.

4. מבחן הדמוקרטיה הישראלית: את התיאוריה של מרשל נתרגם לשלוש שאלות פשוטות על המציאות בישראל, שעליהן תצטרכו לענות.

• מה מגביל את הפרט?
• מהי מידת החופש הפוליטי?
• מהו היקף ואיכות השירותים הציבוריים שמקבלים?
  

5. ארבעה מקרי בוחן: בחרנו בשלוש קבוצות לבחון דרך המעמד שלהן את השינויים לאורך השנים של הדמוקרטיה – נשים, להט”ב, ערבים.

6. הנחייה למשימה: הסבר על המשימה בקבוצות.

לב המשבצת: משימה בקבוצות

1. חלקו לקבוצות את כרטיס ההנחיה למשימה. שימו לב להדפיס מראש את קטעי המקור, ולהביא פלקטים גדולים וטושים. חשוב לחלק מראש לכל קבוצה את אחד ממקרי הבוחן (נשים, להט”ב, ערבים). כל קבוצה מקבלת מקרה בוחן אחד מבין השלוש, ודרך מפגש עם 10 טקסטים שמהווים מקורות ראשוניים, היסטוריים ומידעיים, היא צריכה להרכיב פלקט שמחולק ל-2 באופן הבא, כשבכל תקופה צריך לענות על 3 שאלות:

2. לאחר הרכבת הפלקט, וכתיבת עיקרי הדברים בפונט גדול, מתיישבים עם שאר החוליות שקיבלו את אותו הפלקט, ומנסחים יחד שלושה מאפיינים שהיו אז, ושלושה מאפיינים שקיימים היום. לבסוף מציגים על הלוח את 6 המאפיינים, ומציגים אותם לכולם.

ב. סיכום

המרצה מסכם את המגמות דרך התייחסות ל-3 הפרספקטיבות הללו בדמוקרטיה הישראלית – זכויות הפרט, הפעולה הפוליטית והזכויות החברתיות. הסיכום עובר דרך הטבלה הבאה:

אם יש זמן, מומלץ לסיים עם קטע מהדוקו ‘שופטים בשר ודם’ – בג”ץ אליס מילר” הקטע מדגים איך שינוי ערכים לאורך השנים, תרם לשיפור השוויון בין נשים וגברים: 13:40-20:40 

טענה עקרונית לסיום:

הצבעה על שיפורים בדמוקרטיה לא נובעת מעמדה של טפיחה על השכם, אלא נועדה ללמד שיעור על עצם היכולת ההיסטורית להתקדם בהיבטים שונים בדמוקרטיה.

---

נספחים

בחזרה לגוף המערך ⇈