בכל יום שעובר מתגבר החשש הכבד לחייה של היימנוט קסאו, שנעלמה בסוף פברואר ממרכז הקליטה בצפת.
התעלמות השיח הציבורי מן המקרה מעוררת דאגה ערכית וחינוכית. כיצד לדבר על המקרה עם בני נוער ולחבר למדיניות רחבה של אחריות המדינה?
היימנוט קסאו בת ה-9 עלתה לישראל מאתיופיה עם משפחתה בסוף 2020, במסגרת המבצע האחרון להעלאת יהודי אתיופיה, ‘צור ישראל‘. היא חייתה עם הוריה ו-4 אחיה במרכז קליטה בעיר צפת, ונעלמה ביום ראשון ה-25 בפברואר. היימנוט נראתה לאחרונה בשעות הערב, לאחר שעסקה בחלוקת פלאיירים במרכז הקליטה, לקראת הבחירות למועצת העיר של צפת.
ראיון עם אביה של היימנוט, כשבוע לאחר היעלמותה:
כתבה על היעלמותה של היימנוט ומרכז הקליטה בצפת בו המשפחה מתגוררת:
רחוק מהעין, רחוק מהלב
למעלה משבוע עבר מאז היעלמותה של היימנוט. במשטרה מודים שאין להם קצה חוט, וחלק מן המתנדביםשחיפשו אחריהחזרו לביתם. בכל יום שעובר גובר החשש לחייה של היימנוט, ונראה שגם תשומת הלב הציבורית נמצאת בסכנת דעיכה. עם הזמן מתרבות השאלות הקשות:
- איך יכול להיות שילדה קטנה נעלמת באמצע עיר בישראל, כאילו בלעה אותה האדמה?
- מדוע מרוכזים העולים החדשים מאתיופיה במרכזי קליטה בפריפריה, אחרי שכברהוכרזעל שינוי מדיניות?
- מהי האחריות של המדינה על אותם עולים, לאחר שעלו לארץ?
סוגיות נוספות לדיון:
מאבקם של יוצאי אתיופיה באלימות המשטרתית ב-2019 לאחר הירי בסלומון טקה:
התעלמות הממשלה מאלפי יהודים שמחכים לעלייתם באתיופיה: