בינ״ה – הבית של היהדות הישראלית – פועלת לקידום זהות יהודית ותרבות עברית,
בדגש על צדק חברתי, והעצמה קהילתית.
היהדות שלנו היא יהדות עכשווית, מגוונת ופתוחה. יהדות רודפת צדק ודורשת שלום
שבמרכזה השאיפה לתיקון העולם ומחויבות לערכי הדמוקרטיה, למדינת ישראל ולעם
היהודי. העשייה החברתית, ההתנדבות, המפגש והקהילה הן הביטוי המעשי לתפיסה
היהודית שלנו, ברוח המסורת היהודית לדורותיה וחזון הנביאים.
אנו רואים בלימוד ערך מרכזי ופועלים להגדלת האוריינות היהודית של הציבור הישראלי
הרחב ולהנגשת ארון הספרים היהודי. לימוד המוביל ללקיחת אחריות על הזהות
היהודית, מעגל השנה, טקסי החיים והמסורות במרחב הציבורי, בקהילה ובמשפחה.
בינ”ה נוסדה לפני 25 שנים ומפעילה מגוון מסלולים ותוכניות חינוך לקהלים שונים
בארץ ובחו”ל.
CPT Tag: חינוך לשוויון
החלוץ – המדרשה באורנים
המדרשה באורנים הינה מרכז חינוכי הפועל ליצירת יהדות ישראלית ולבניית אחריות חברתית. מטרתנו היא לחזק את הרקמה החברתית והתרבותית בישראל ברוח של שביל, שוויון ערך האדם, וסולידריות אנושית; לחדש את החיים היהודיים בישראל בגישה פלורליסטית, תוך התמקדות במרחב הקהילתי, המשפחתי והחינוכי; להצמיח מנהיגות חברתית, רוחנית וציבורית, שתתפוס עמדות הובלה בחברה הישראלית.
מצפן: שביתה נגד הפרטת החינוך
מאז ה-1 בספטמבר מושבתים התיכונים בישראל, ותלמידי י’ עד י”ב לא מגיעים לבית הספר. ארגון המורים מנהל מאבק נחוש במשרד האוצר ומשרד החינוך, שמנסים לקדם את הפרטת מערכת החינוך, דרך הסכם העבודה עם מורי התיכון.
לדיון:
- מה ידוע לכם על השביתה?
- מדוע המורות והמורים מותקפים מכל הכיוונים?
העובדות
- מאז פברואר 2022 אין הסכם שכר קיבוצי לכלל המורים. באוגוסט 2023 הגיעו ארגון המורים ומשרד האוצר לסיכומים בעל פה, מבלי לחתום על הסכם חדש.
- בדצמבר 2023 דרשו במשרד האוצר לפתע להוסיף סעיף העסקת מורים בחוזים אישיים (‘מורה טאלנט’), בהיקף של כ-6% מהמורים בתיכונים. בארגון המורים מתנגדים בקביעות לסעיף כזה, שנחשב לצעד של הפרטת המערכת.
- בארגון המורים התריעו כבר לפני כמה חודשים, שללא סילוק סעיף החוזים האישיים מן ההסכם, הם לא יחתמו על ההסכם, ולא יפתחו את השנה. שר החינוך קיש תומך בהעסקת מורים בחוזים אישיים, ומגבה את עמדת האוצר נגד ארגון המורים.
רוח פורום קהלת והעסקת מורים בחוזים אישיים
סופי בן ארצי, מנהלת תיכון ותיקה, טוענת שהאידיאולוגיה של פורום קהלת נמצאת ברקע של עמדת משרד האוצר והעומד בראשו:
“[חוזים אישיים] זה לשבור את כל האיגודים המקצועיים. אתה יודע של מי האג’נדה הזאת? של מי שמנסה לעשות פה את ההפיכה המשטרית. זו בדיוק הדרך למשטר מסוים. איפה נשמע דבר כזה ששר האוצר קורא למורים לצאת נגד הארגון שלהם? מה זו החוצפה הזאת לאיים על המורים ‘אתם לא תקבלו משכורת’. מה, אנחנו במדינה טוטליטרית? מהלכים עלינו אימים”.
כל החוזים האישיים מכוונים רק לדבר אחד – לתחרות בתוך החברה. אין תפקיד יותר גדול, יותר משמעותי, ויותר חשוב במדינת ישראל מאשר תפקיד המורה והמחנך ובשיטה החדשה הם ישכחו את כל הערכים האנושיים, שגם ככה קשה נורא להנחיל. זה יהיה על אחת כמה וכמה יותר קשה אם יהיה פה חוזים שמכוונים רק להישגים.”
יאיר טרצ’יצקי, ממובילי העבודה המאורגנת בתחום העיתונות,הסבירשהמאבק בין האוצר למורים הוא הרבה מעבר להסכם שכר ספציפי:
המשמעות [של העסקת מורים בחוזים אישיים] היא אחת: פחות כוח לארגוני המורים, פחות עובדים שיכולים” לשבות – והרבה יותר כוח לממשלת ישראל לקדם כל מה שתרצה במערכת החינוך ללא איזונים ובלמים. בדיוק כמו עם בית המשפט העליון, עם היועצת המשפטית לממשלה, עם השלטון המקומי, עם התקשורת והרשימה עוד ארוכה.
כדברי מירי רגב על השידור הציבורי, בשביל מה הממשלה צריכה את מערכת החינוך אם אי אפשר לשלוט בה? מבחינתם המערכת צריכה לשרת קודם את הממשלה ורק אחר כך, אולי, גם את הציבור. אם ארגוני המורים עלולים להפריע לתהליכי הפרטה במערכת החינוך, למינוי מקורבים ולהעברת משאבים לזרמים סקטוריאליים, אז המסקנה המתבקשת מטעם הממשלה היא שצריך לנסות להחליש אותם.”
לדיון:
- איך המאבק על הסכם השכר משקף תפיסה רחבה של התנגדות להפרטה?
- מה הנזק של חוזים אישיים?
המורים נגד הפרטת החינוך
בזמן ששר האוצרמאיים על ציבור המוריםבאיומים של בוס מטיל-אימה, ושר החינוך רודף מורים ביקורתיים ומחליש את החינוך הממלכתי דרך מימון ציבורי נדיב לחינוך החרדי המפלגתי, בארגון המורים יוצאים למאבק נגד מגמות אנטי-דמוקרטיות של הפרטת החינוך.
מאז אפריל 2024 מתריע רן ארז שהוא הולך למאבק בדרישות האוצר לסעיף החוזים האישיים. כך דיבר רן ארז חמישה חודשים לפני השביתה. אי אפשר להגיד שהמורים חיכו לרגע האחרון בשביל המאבק הזה:
לסיכום חשוב לציין: בארגון המורים מוכנים להתפשר בסוגיית החוזים האישיים, ולקבל סעיף חלופי של בונוסים למורים. רן ארזאמר את זה בעצמובראיון טלוויזיוני. מי שמתעקשים על העסקה מחוץ לארגון המורים, אלה שרי האוצר והחינוך.
קרדיט לתמונות: יוסי זמיר, שתיל סטוק
מצפן: פתיחת שנת הלימודים
פתיחה
עברנו קיץ רווי באירועי מלחמה קשים ואתגרים לדמוקרטיה הישראלית. פתיחת השנה והמפגש המחודש הם הזדמנות לעבד את החוויות האישיות ולעסוק בדברים שקרו בזירה הציבורית. מומלץ בחום להביא זווית אישית על אירועי הקיץ.
כאשר מזמינים תלמידים לספר על החופש שלהם, חשוב לשים לב שזו נקודה רגישה, כי היא חושפת פערים כלכליים בין המשפחות. יש תלמידים שהיו יכולים לנסוע לחו”ל, ואחרים שהיו חייבים לעבוד לפרנסתם. דווקא שיחה על אירועים שקרו במדינה מאפשרת ליצור שיחה שמשותפת לכולם, ויש בה החלפת דעות ורעיונות – ולא רק השוואות מי עשה יותר דברים כיפיים בחופש.
עיבוד החופש הגדול
אפשר להשתמש בקובץ הבא כדי להציף תחושות ומחשבות של התלמידות והתלמידים, ביחס לאירועים שעברו עלינו ביולי-אוגוסט האחרונים. יוצרים ‘קירות מדברים’: מדפיסים מראש את כל הכותרות, ומפזרים אותן על הקירות או השולחנות ברחבי הכיתה. ליד כל כרזה תולים דף לבן נקי. מחלקים כלי כתיבה, ומנחים את התלמידים להסתובב בכיתה ולרשום על הדף הלבן תחושות ואסוציאציות לכרזה.
פרדס מציע אפשרות נוספת לעיבוד אישי והתכוונות לקראת השנה החדשה, במערך פעילות אשר ניתן להעביר מחטיבת ביניים ומעלה:
המאבק להשבת החטופים
שאלות לדיון
- למה לדעתכם לא קרתה עסקה להשבת החטופים עד עכשיו?
- מה אנחנו יכולים לעשות כדי לסייע בקידום העסקה?
ארגז הכלים של אנשי החינוך
מומלץ לערוך תיאום ציפיות לגבי שיח משותף בנושאים אקטואליים ופוליטיים לאורך השנה ולהניח כללים ועקרונות מנחים לניהול מסוג זה.
בנוסף קבוצת מנהלי בתי ספר ביחד עם משמר החינוך הממלכתי אספו כאן רבות של פעולות ליברליות שאפשר ליישם בבתי הספר, מומלץ לעיין, ולקבל השראה:
תכנים מומלצים נוספים
אבגדמוקרטיה: יוזמה משותפת של כמה ארגונים, מומלץ ביותר גם לגילאי חטיבת הביניים
תת
ואיך זה קשור לחיי היום-יום שלנו?: פודקאסט המבהיר עקרון דמוקרטי אחד ומשמעותו המעשית ומציע פעילות חינוך נלווית לכל פרק
מצפנים נבחרים מהשנה החולפת
בונות אלטרנטיבה
ארגון בונות אלטרנטיבה הוקדם בשנת 2020 במטרה לקדם זכויות נשים, לצמצם אפליה ואלימות כלפי ילדות נערות ונשים. העמותה כיום מהווה את ארגון הנשים הגדול בישראל וממקימות קואליציות ארגוני נשים.
מצפן: כדורגל נגד גזענות
“בלי כדורגלנים שיצביעו על בעיות הרבה אנשים פשוט לא היו רואים בעיות. אולי בגלל זה הם רוצים שכדורגלנים ישתקו”
אוריאל דסקל,הכדורגלנים חייבים להיות מעורבים פוליטית, 2020
הקדמה
אליפות אירופה בכדורגל התקיימה הקיץ במקביל לבחירות הבזק בצרפת, אחרי הניצחון של הימין הקיצוני בבחירות לפרלמנט האירופי.
הכוכב הגדול של צרפת, קיליאן אמפבה, התבטא באופן חד-משמעי נגד האיום שנשקף מצדם של קיצונים גזעניים שעשויים לעלות בבחירות האלה, אחרי שנחלו הצלחה בבחירות לפרלמנט האירופי.
אמבפה נגד גזענות
תרגום:
“אנחנו נמצאים ברגע היסטורי וחסר תקדים בתולדות המדינה שלנו (צרפת). אני רוצה לפנות לעם הצרפתי ובמיוחד לדור הצעיר. אני חושב שאנחנו הדור שיכול לעשות את ההבדל. אנחנו רואים שהקיצוניים נמצאים על סף קבלת הכוח לידיהם. קיליאן אמבפה הוא נגד קיצוניים, נגד רעיונות מפלגים.
כמו שאמרתי, יש לנו את ההזדמנות לבחור את העתיד למדינה שלנו, ואנחנו חייבים להדגיש את החשיבות של הבחירה הזו. אני חושב שכולם צריכים להיות ערים לכך שהרבה צעירים שם לא מודעים לעניין. אם רואים את שיעורי ההימנעות מהצבעה באיזורי הכפר ובפרברים, מבינים למה אני רוצה לתת לצעירים האלה קול ולדבר אל בני הדור שלי. כי אני גם הייתי ככה כשהייתי צעיר, הייתי אומר לעצמי, “הקול שלי לא ישנה שום דבר”.
כן, הקול שלך יכול לעשות את ההבדל, והעניין הזה דחוף וחשוב. אני רוצה להיות גאה במדי הנבחרת שאני לובש במהלך הטורניר. אני לא רוצה לייצג מדינה שלא משקפת את הערכים שלי, הערכים שלנו [מגוון וסובלנות], כי אני חושב ומקווה שכולנו באותה הסירה כאן.”
לדיון:
- מדוע אמפבה חש צורך להביע דעה פוליטית?
- אמבפה נחשב לשחקן הטוב בעולם, מולטימיליונר ומודל לחיקוי להמוני צעירים. מה המחיר שהוא יכול לשלם על התבטאות כזו?
- עד כמה הניסיון להגדיר את גבולות הדמוקרטיה, כפי שעשה אמבפה, זו עמדה לגיטימית לכדורגלן?
כוכבי הנבחרת נגד גזענות
לדיון:
- האם יש לגיטימציה דומה לכדורגלנים בישראל להתבטא נגד מפלגות גזעניות?
- מה הציפייה שלנו מכוכבי הנבחרת, בכל מה שקשור לגזענות בישראל?
קפטן נבחרת ישראל אלי דסה נגד גזענות
קרדיט לתמונות: נהוראי סמימי, יוסי זמיר | שתיל סטוק
טל ולנטיין
מאמין בשוויון, צמצום פערים וביכולת לבנות עולם טוב יותר על ידי תהליכים חברתיים והנהגה נכונה. כיום עובד בברנקו וייס כיועץ ארגוני למנהלות ובמיזם 4MENA ליצירת רשת ארגונים במזרח התיכון, בעבר ניהלתי שנת שירות ומרכז בינתחומי לילדים ונוער בסיכון.
בוגר תוכנית המנהיגות מנדל, בעל תואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת תל אביב ותואר B.Ed הכולל תעודת הוראה ממכללת בית ברל. מתגורר בנהריה.
אגודת יהודי אתיופיה
הארגון המרכזי והוותיק ביותר של ישראלים.יות ממוצא אתיופי, המבקש להשפיע ולקדם מדיניות שוויונית בחברה הישראלית. האגודה פועלת לשנות את המדיניות והתודעה הישראלית ברמה הארצית, המוניציפאלית והקהילתית, במטרה לסגור את הפערים הקיימים אצל אזרחים ישראלים ממוצא אתיופי בכל תחומי החברה, ולשנות את התפיסות המקובלות בקרב מקבלי ההחלטות והציבור הרחב בישראל.
רינה איילין גורליק, מנכ”לית אגודת יהודי אתיופיה, עורכת דין במקצועה, בוגרת האונ’ העברית, בעלת תואר מוסמך במשפטים ותעודת מגשרת מאונ’ בר אילן.
אבי ילאו
אבי מכהן כמנכ”ל עמותת הנני, יו”ר מפלגת צדק, והוא אקטיביסט ויזם חברתי. לצד עבודתו הוא משמש כחבר הנהלה באגודה לזכויות האזרח, חבר ועד בארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה (נאקוג’). הוא גם חבר ב”מרחב השפעה” – מסגרת פעולה למנכ”לי ארגונים חברתיים להובלת השפעה חברתית בשדה החברתי המשותף להם, וב”פורום חשיבה משותף למאבק בגזענות” ובעוד התארגנויות וולונטריות חברתיות, שמטרתן למגר את הגזענות, לשפר את החברה הישראלית ולקדם בה שינוי אמיתי.
מצפן: על אשמה ואחריות
“תרבות רעה מצאנו בתוך ביתנו. תרבות רעה של “ראש קטן”, של מזעור האחריות ושל התחמקות ממנה. הכתובת הייתה על הקיר. את האסון הזה ניתן היה למנוע, וחובה הייתה למונעו”: כשלוש שנים לאחר האסון, ועדת החקירה הממלכתית לחקר האסון במירון פרסמה היום (רביעי) את מסקנותיה הרשמיות מהמחדל שגבה את חייהם של 45 בני אדם. הדו”ח החריף של ועדת החקירה כולל המלצות קשות נגד בכירים במערכת הפוליטית ובמשטרה, ומטיל אחריות אישית על ראש הממשלה בנימין נתניהו, השר לביטחון הפנים דאז אמיר אוחנה, השר לשירותי דת דאז יעקב אביטן, והמפכ”ל קובי שבתאי. הוועדה קבעה כי אוחנה לא יוכל לשמש בעתיד כשר לביטחון הפנים, כי אביטן לא ימונה בעתיד לתפקיד שר, וכי על המפכ”ל קובי שבתאי לסיים את תפקידו, אך בשל המלחמה הותירה הוועדה לממשלה לקבוע את המועד הנכון לסיום תפקידו.
אביעד גליקמן, ברוך קרא, רביב דרוקר
ועדות חקירה ממלכתיות
מאז סוף שנות ה-60 נהוג בישראל להקים ועדות חקירה ממלכתיות לחקר אסונות וכשלונות שגבו מחיר בחיי אדם. ההיגיון של ועדות החקירה נובע מתוך תרבות דמוקרטית-ליברלית עמוקה שרואה במחדלים ואסונות מעשה ידי אדם, ולא תוצאה של גורל או נסיבות מקריות.
לדיון:
- למה חקר האמת הוא ערך בדמוקרטיה?
- כיצד ועדות חקירה מחזקות את הדמוקרטיה הישראלית?
על אחריות ואשמה
ועדת החקירה לא הסתפקה במסקנות שיובילו כנראהלהגשת כתבי אישוםנגד מי שאישרו ישירות את המבנה המסוכן שגרם לאסון. מסקנותיה הטילו אחריות אישית על בעלי התפקידים הבכירים שהיו מעורבים באישור האירוע שבו התרחש האסון:
- ראש הממשלה נתניהו – אחריות אישית
- השר לביטחון פנים אוחנה – אחריות אישית
- מפכ”ל המשטרה שבתאי – אחריות אישית
- שר הדתות אביטן – אחריות אישית
- מפקד מחוז צפון הניצב לביא – אחריות אישית
מסקנות הועדה מלמדות שיעור חשוב על מושג האחריות:
אחריות היא נגזרת של סמכות ושל תפקיד, ואינה קשורה רק לשאלה המשפטית-פלילית – האם האדם אשם במה שקרה.
לדיון:
- האם התרבות הישראלית עדיין רואה באחריות אישית ערך חשוב?
שתי תגובות מנוגדות
דוברות הליכוד מיהרה להוציא תגובה שביקשה לערער על מהימנות ועדת החקירה ולשלול את סמכותה:
מנגד, גינה שר הפנים ארבל, שותף קואליציוני בכיר של הליכוד, את התגובה:
"תגובה מבישה": שר הפנים ארבל קרא לדובר הליכוד לחזור בו מההודעה על מסקנות ועדת החקירה של אסון מירון. @shemeshmicha עם דברי השר | #חדשותהערב pic.twitter.com/TEwtonwre0
— כאן חדשות (@kann_news) March 6, 2024
לדיון:
- מהי התרבות הפוליטית שמשתקפת מהודעת דובר הליכוד?
- האם בתרבות כזו ניתן לקבוע מהי האמת?
- מדוע תרבות כזו מהווה איום על הדמוקרטיה?
למצפן בנושא שנתיים לאסון המירון, שמרחיב את הדיון, ראו:
