מטרות

1. להבין את משמעות הריבונות – ריבונות היא לא רק שליטה טריטוריאלית, אלא אחריות רחבה על עיצוב החברה, הערכים והתרבות שבתוכה. ריבונות היא היכולת לקבוע את הדרך הלאומית.
2. להיות מודעים למחיר ההיסטורי של ריבונות – השגת ריבונות כרוכה באתגרים ובמחירים – אישיים, חברתיים ולאומיים. החניכים יכירו בכך שהחירות המדינית של העם היהודי לוותה במאבקים ובבחירות קשות לאורך ההיסטוריה.
3. להכיר בריבונות כביטוי לערכינו הלאומיים – הריבונות אמורה לשקף את הערכים שלנו כעם. עלינו לשאול מה הערכים אותם היינו רוצים שהריבונות היהודית תייצג – יום העצמאות הוא ביטוי לאותם ערכים.

מהלך הפעילות

פתיחה

יום העצמאות אינו רק חגיגת הקמת המדינה, אלא הזדמנות לחשוב לעומק על המשמעות של ריבונות. מה המשמעות של להיות עם חופשי בארצו? האם ריבונות היא רק שליטה על שטח, או שמא היא גם מחויבות לעיצוב החברה והערכים שבתוכה?

לאורך ההיסטוריה, העם היהודי חווה תקופות קצרות של עצמאות ותקופות ארוכות של גלות. חזרתו של העם היהודי לריבונות הייתה חלום בן אלפיים שנה שהתגשם, אך גם אתגר הדורש התמודדות מתמשכת. ביום העצמאות, כשהמדינה חוגגת את קיומה, נרצה לעצור ולשאול: מה אנחנו עושים עם העצמאות הזו? האם ריבונות היא יעד בפני עצמו, או שהיא אמצעי ליצירת חברה ערכית וצודקת?

בשיעור הזה נבחן כיצד הריבונות עיצבה את ההיסטוריה היהודית, נדון במחירים ובאתגרים שלה, ונשאל כיצד נוכל להבטיח שהיא תשמש אותנו לא רק ככוח שלטוני, אלא גם כבסיס לאחריות מוסרית וחברתית.

חלק א’ – מהי ריבונות?

נשאל את המשתתפות והמשתתפים מה הם המרכיבים החיוניים של ריבונות, ונכתוב אותם על הלוח.

נשווה בין תשובותיהם לבין ההגדרה האקדמית המקובלת, הכוללת:

• שליטה טריטוריאלית – גבולות מוגדרים.
• שלטון עצמאי– ממשלה, מערכת משפט, צבא.
• זהות לאומית – חוקים, סמלים, תרבות משותפת.
• כלכלה וחברה – שליטה במשאבים, מערכות רווחה.
• יחסים בינלאומיים – הכרה דיפלומטית ויחסי חוץ.

דיון:

• האם ניתן להיות ריבוניים ללא כל אחד מהמרכיבים האלה?
• כיצד כל אחד מהם בא לידי ביטוי בישראל?

חלק ב’ – בין ריבונות לגלות

ההיסטוריה היהודית היא מסע מתמשך בין ריבונות לבין גלות. כעת נבחן מה הם האירועים והתקופות בהיסטוריה היהודית המסמלות ריבונות.
נחלק את המשתתפות ומשתתפים לשתי קבוצות (או יותר, בהתאם לכמות), כל קבוצה תקבל פתקים עם שמות אירועים היסטוריים ויהיה עליה לסדר אותם על פני ציר זמן בסדר כרונולוגי, ונקיים תחרות בין הקבוצות.

רשימת האירועים:

1. תקופת המקרא: ממלכת ישראל המאוחדת (שאול, דוד ושלמה)
2. חורבן בית ראשון (586 לפנה”ס) – גלות בבל
3. שיבת ציון (תקופת עזרא ונחמיה) – ניסיון לחידוש הריבונות
4. שלטון יווני והתקוממות החשמונאים – הקמת ממלכת החשמונאים
5. שלטון רומאי וחורבן בית שני (70 לספירה) – תחילת הגלות הארוכה
6. מרד בר כוכבא (132 לספירה) – ניסיון אחרון לריבונות יהודית עד המאה ה-20
7. הגלות הארוכה – חיים תחת שלטון זר לאורך הדורות
8. הציונות והמאבק להקמת המדינה – הקונגרס הציוני הראשון, הצהרת בלפור, מלחמת העצמאות

שאלות לדיון:

• מה היו המחירים של אובדן הריבונות לאורך ההיסטוריה?
• לכמה זמן מתוך ההיסטוריה היהודית ליהודים הייתה ריבונות? איך הגלות עיצבה לדעתכם את האופי היהודי?

חלק ג’ – ללא ריבונות

כיצד חיים של עם ללא ריבונות משפיעים עליו מבחינה תרבותית, חברתית ודתי?
נקרא קטעים שונים שנכתבו בזמן הגלות או על חווית הגלות.

“על נהרות בבל” / תהילים קל”ז
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן: בעַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ: גכִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן: דאֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְהוָה עַל אַדְמַת נֵכָר: האִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי: ותִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי: זזְכֹר יְהוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ:

“לבי במזרח” / יהודה הלוי
לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב / אֵיךְ אֶטְעֲמָה אֵת אֲשֶׁר אֹכַל וְאֵיךְ יֶעֱרָב
אֵיכָה אֲשַׁלֵּם נְדָרַי וֶאֱסָרַי, בְּעוֹד / צִיּוֹן בְּחֶבֶל אֱדוֹם וַאֲנִי בְּכֶבֶל עֲרָב
יֵקַל בְּעֵינַי עֲזֹב כָּל טוּב סְפָרַד, כְּמוֹ / יֵקַר בְּעֵינַי רְאוֹת עַפְרוֹת דְּבִיר נֶחֱרָב.

נאום בקבלת פרס נובל / ש”י עגנון (1966)
“מתוך קטסטרופה היסטורית שהחריב טיטוס מלך רומי את ירושלים וגלה ישראל מארצו – נולדתי אני באחת מערי הגולה. אבל, בכל עת, תמיד דומה הייתי עלי כמי שנולד בירושלים.
בחלום, בחזון לילה ראיתי את עצמי עומד עם אחי הלויים בבית המקדש כשאני שר עמהם שירי דוד מלך ישראל. נעימות שכאלה לא שמעה כל אוזן מיום שחרבה עירנו והלך עמה בגולה. חושד אני את המלאכים הממונים על היכל השירה שֶמִיִרְאַתָם שאשיר בהקיץ מה ששרתי בחלום, השכיחוני ביום מה ששרתי בלילה; שאם היו אחי בני עמי שומעים –לא היו יכולים לעמוד בצערם, מחמת אותה הטובה שאבדה להם. כדי לפייס אותי על שנטלו ממני לשיר בפה – נתנו לי לעשות שירים בכתב. “

תיאור של חג הסיגד / תמר יוסף (אינגדאו), שגדלה באזור גונדר ועלתה לארץ בגיל 14 במבצע משה
באותו יום אנשים היו צמים ולובשים לבן, האווירה הייתה של התרומות רוחנית. חלק גדול מאד מהתפילה עוסק בירושלים, בשנה הבאה בירושלים. אני ידעתי להגיד ירושלים לפני שידעתי להגיד את שמי, ירושלים סימנה עבורנו גן עדן.
(מתוך אתר בית אבי חי)

שאלות לדיון:

• כיצד מבטאים הטקסטים את החוויה של אובדן הריבונות?
• האם העם היהודי הצליח לשמור על זהותו בגלות? כיצד?
• מה לדעתכם היה הכי קשה ליהודים בגלות? (אפשר לשתף בסיבות בגללן המשפחות של המשתתפים והמשתתפות עלו לארץ)

חלק ד’

נקרא בזוגות קטע מתוך שיחה עם גרשום שלום:

גרשם שלום (1897–1982) היה חוקר יהודי-ישראלי, מייסד המחקר האקדמי של הקבלה והמיסטיקה היהודית. הוא עלה לארץ ב-1923, היה ממקימי החוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית ופרסם מחקרים פורצי דרך על הקבלה והשבתאות.

שאלות לדיון במליאה:

• מתוך השיחה, מהו המחיר שדורשת מאיתנו הריבונות (החזרה להיסטוריה)? מה מחיר הגלות? מה הדוגמאות היום לשני צדי המטבע?
• האם אתם מרגישים שאתם חיים מתוך תחושת אחריות ליהדות?
• מה זה אומר, שבעצם כל אחד מאיתנו הוא חלק מהממסד? האם יש לזה מחירים?
• האם השנה וחצי האחרונות חיזקו בכם את תחושת האחריות על העם היהודי, או דווקא גרמו לכם לרצות להתרחק מאותה אחריות?

חלק ה’

נקרא את הגדרת הריבונות של אבי שגיא.

אבי שגיא הוא פילוסוף וחוקר ישראלי, המתמחה בהגות יהודית, פילוסופיה של המשפט ואתיקה. פרופסור במרכז שלם ובאוניברסיטת בר-אילן, כתב רבות על זהות יהודית, דמוקרטיה ויחסי דת ומדינה.

אבי שגיא על ריבונות (מתוך הרצאה מוקלטת על פלורליזם)
ביסוד המדינה – האמנה בין האזרחים למדינה […] ביסודה של האמנה עומדים ערכים. כאשר אזרחים נותנים כח למדינה, הם נותנים את הכח כדי לממש תכליות. התכליות קשורות ברווחתם, שלמותם, ביטחונם וחירותם של האזרחים. המדינה היא אמצעי למימוש ערכינו […] אלא שלמדינה יש תכליות המוכתבות ע”י האזרחים והיא מתאימה ומתקנת את עצמה לאורך הדורות.

שאלות לדיון:

• למה ריבונות היא גם יציקת תוכן של חברה?
• מה לדעתכם התוכן שאנו יצקנו ויוצקים לריבונות שלנו? איזה תוכן הייתם רוצים שהריבונות תחזיק בה?
• איך יום העצמאות הוא ביטוי של התוכן של הריבונות שלנו? איך הייתה רוצים לחגוג אותו?

סיכום:

ביום העצמאות אנחנו חוגגים את הזכות להיות עם עצמאי במדינה משלנו, אך החג הזה הוא לא רק ציון דרך היסטורי – הוא תזכורת לאחריות הגדולה הכרוכה בעצמאות. ריבונות היא לא רק עובדה קיימת, אלא בחירה מתמשכת: כיצד להשתמש בכוח שניתן לנו? אילו ערכים ינחו אותנו בעיצוב החברה?

השיעור הזה לימד אותנו שריבונות היא הרבה מעבר לשלטון – היא בחירה באיזה אופן ננהל את חיינו כחברה, איך נתמודד עם אתגרים פנימיים וחיצוניים, ואילו עקרונות יעמדו בבסיס המדינה שלנו. ההיסטוריה מלמדת אותנו שהחזקת ריבונות אינה מובנת מאליה, ושמירה עליה דורשת לא רק עוצמה, אלא גם חכמה, מוסריות ויכולת להגדיר מטרות משותפות.

ביום העצמאות, כשהדגלים מתנופפים והשירים נשמעים ברחובות, חשוב לזכור שהעצמאות אינה רק אירוע שאירע בעבר – היא אתגר שמלווה אותנו בכל יום מחדש. השאלה הגדולה היא לא רק כיצד נשמור על הריבונות שלנו, אלא איך נעניק לה משמעות שתשקף את הערכים והחזון שלנו כחברה.

לכל מערכי הימים הלאומיים