גזענות יכולה לבוא לידי ביטוי באופן גלוי ומילולי או באופן סמוי ביחס או בתחושה כפי שמעידים הילדים.
שאלות לדיון:
איזה דוגמאות עולות מהסרטון לגזענות גלויה ולגזענות סמויה?
מה ההבדל בין שני סוגי הגזענות?
גזענות נגד קבוצות וזהויות בישראל
נצפה כעת בסרטוני “ספוקן וורד” המציגים קבוצות שונות בחברה הישראלית (ניתן לחלק לקבוצות קטנות לצפייה והצגה או להציג במליאה ולענות על שאלות זהות).
נגיד: ספוקן וורד או שירה מדוברת, ידוע גם בשם “הטחת שירה” או “שירת רחוב”. זהו ז’אנר אומנותי של כתיבת טקסט המיועד לביצוע בימתי, שדורש להטוטנות מילים וגם הצגה בימתית שמשלבת משחק ותנועה. השירים מאוד אישיים, נכתבים על-ידי מי שמציג אותם ולרוב לא ניתנים לשחזור על-ידי דובר אחר. השירה המדוברת מצליחה להביא לידי ביטוי בצורה אומנותית מגוון של רגשות, לרבות כאבים של הדוברים והדוברות.
הבנה כי הקצנה ולאומנות אינן רק נחלת היום יום. אלא בעיה עמוקה שליוותה את היהודים עוד לפני קום המדינה.
חיבור בין מאפייני לאומנות קיצונית לתופעות אקטואליות
מציאת דרכי ההתמודדות עם לאומנות קיצונית והוקעתה
מהלך השיעור
פתיחה (5 דק’)
נגיד: בשנת 1935 כותב ברל מאמר בשם “דרכנו מלחמתנו בפאשיזם”. בתקופה זו בה היטלר עולה היטלר עולה לשלטון בגרמניה ולצידו עולות עוד תנועות פאשיסטיות ואנטי דמוקרטיות המערערות את הסדר הקיים. ברל מנסה להבין בדבריו איך יכול להיות כי עולם שצעד לעבר קדמה ונאורות נסוג בצורה כל כך משמעותית ומהירה. מעבר לכך ברל מנסה לתאר את דרכיו של הפאשיזם להשיג כוח ושליטה ואיך הכוחות הדמוקרטים בעולם צריכים לעמוד מול אותו כח אנטי דמוקרטי.
כעת נתאר יחד מהו הפאשיזם ואת מרכיביו האידאולוגיים.
חלק א’- מהו פאשיזם (30 דק’)
נקרא על 14 מאפיינים של המשטר הפאשיסטי, מאפיינים אלו נכתבו על ידי אומברטו אקו איטלקי שחי בתקופת שלטונו של מוסוליני (נספח).
נחלק את הקבוצה ל4 קבוצות כל קבוצה מקבלת כ4,3 מרכיבים של הפאשיזם ועונה על השאלות הבאות (אפשר גם לתת מאפיין אחד לקבוצה ביחס לרמת הקבוצה ולבחור את המאפיינים החשובים לכם).
דיון לקבוצות:
הסבירו במילותיכם את המרכיב.
איך המרכיב חותר נגד הערכים המכוננים של המשטר הדמוקרטי?
חוזרים למליאה, כל קבוצה משתפת במאפיינים שהיא קיבלה.
דיון:
למה לדעתכם אנשים מוכנים לוותר על החירויות שלהם וללכת אחרי רעיונות אנטי דמוקרטים?
חלק ב’- עלייתה של התנועה הפאשיסטית (15 דק’)
נקרא חלק מהמאמר “דרכי מלחמתנו בפאשיזם”, שכתב ברל בתגובה למגמות שזיהה בכל העולם של עליית הפאשיזם. בחלק זה ברל מתאר את התהליך ההיסטורי בתוכו צמחה התנועה הפאשיסטית, ברל מציג כי מלחמת העולם הראשונה יצרה קטיעה בהתקדמות העולם למקום נאור ודמוקרטי, ברל מניח את השפעות המלחמה החדרה, חוסר הביטחון , האכזבה מהקידמה את היסודות עליהן התנועה הפאשיסטית ביססה את עצמה.
“בּבָקרה של המאָה העשׂרים האמין האָדם, עוֹד האמין, בּקִדמה, בּהוּמַניוּת, בּמדע, בּנצחוֹן השׂכל, בּערך התרבּוּת, בּיקַר החירוּת, בּהתעלוּת המוֹנים. כּל זה היה כּלוּל, בּלשוֹן פּוֹליטית, בּמוּשׂג: דמוֹקרטיה. מאוֹת בּשנים התפּתּלה האנוֹשוּת עם עוֹלם המוּשׂגים והיחסים של המשטרים הישנים, שקידשוּ את העריצוּת והשעבּוּד והאַדנוּת, וכבשה מהם שעל שעל לקראת תפיסת־עוֹלם הוּמַניסטית.
[…]
בּאָה המלחמה, וּבחרמש־המות שהניפה על דוֹר עלוּמים ניתקה את חוּט־ההתפּתחוּת, גזרה כּלָיה על תחוּשת־העוֹלם ההוּמַניסטית. היא בּיטלה בּתכלית הבּיטוּל את מוּשׂגינוּ על טוֹב ורע, מוּצדק וּמוּשׂכּל. היא שינתה ערכי־חיים וּמידוֹת: שקר החכמה והבל המוּסר; הצלחה בּמלחמה – היא תהוּלל. היא לא השאירה אבן על אבן מכּל וַדָאוּיוֹתינוּ: חוּקי חברה, גוֹרמי התפּתחוּת, הגיוֹן היסטוֹרי, פּרוֹגנוֹזה סוֹציוֹלוֹגית – נתבּדוּ….
אין להבין את המתרחש מסביבנוּ בּשנים אלה, אם לא להניח שעדיין לא יצאנוּ משִלְהֵי מלחמת־העוֹלם.
המלחמה העוֹלמית לא היתה פּוּרענוּת חוֹלפת, אשר עקבוֹתיה נמחים בּמהרה. קטסטרוֹפה היסטוֹרית היא. בּכיה לדוֹרוֹת. לא רק מיליוֹני הנרצחים וּבעלי־המוּם וּטרוּפי־העצבים והמיוּתמים הם נגוּעי המלחמה, כּי אם אנחנוּ כּוּלנוּ. היא פּגעה בּכוּלנוּ, רצחה את אמוּנתנוּ, החריבה את תרבּוּתנוּ, טרפה את עצבינוּ, עשׂתה אוֹתנוּ בּעלי־מוּם וּמיוּתמים. היא עשׂתה שַמוֹת בּנפש האדם, גם בּנפש האָדם שלא השתתף עדיין בּמלחמה, שלא ראָה אוֹתה, גם בּנפש תינוֹק שנוֹלד “לאחר” המלחמה. המלחמה חוֹללה בּקע עמוֹק בּרוּחנוּ. נשתנוּ סדרי החברה, נשתנוּ דרכי המחשבה. הצבא, בּין שניצח בּין שנוּצח, כּבש את העוֹלם.”
דיון:
מהו אותו קו התפתחות שברל כצנלסון מתאר שמתקיים בעולם שלפני מלחמת העולם הראשונה? האם אתם גם מרגישים היום שהעולם הוא בציר התפתחות תמידי?
למה לדעתו של ברל המלחמה היא סיבה כל כך דרמטית לעלייתו של הפאשיזם מה “הבקע” שהיא עושה בנפש האדם?
מה הכוונה במשפט הצבא ניצח את העולם? מה בין הקוד הצבאי לתנועה הפאסישטית כפי שתיארנו את מאפיינה?
חלק ג’- היסודות הנפשיים של התנועה הפאשיסטית (5 דק’)
נקרא חלק נוסף מן המאמר- בחלק זה ברל מאפיין את היסודות הנפשיים עליהן התנועה הפאשסיטית מתבססת:
“בּכל אדם, בּכל אחד מאִתנוּ, רוֹדמים יצרים רעים, אַנטי־חברתיים, אַנטי־תרבּוּתיים, רֶשע, הֶפקרוּת, גסוּת־רוּח, קנטרָנוּת. סביבה חברתית טוֹבה כּוֹבשת אוֹתם. הם זקוּקים ל“הֶכשר”, כּדי שיהיוּ רשאים לצוּף על פּני השטח וּלהתגלע בּאין מפריע”.
דיון:
האם אתם מסכימים עם הטענה כי בכל אדם יש “יצר הרע”?
איך חברה מתמודדת עם אותם “יצרים רעים” ? איך מווסתים אותם?
מה הכח של הפאשיזם בלתת הכשר לאותם יצרים?
איך שני החלקים- ההיסטורי והנפשי – קשורים לדעתכם.ן אחד בשני?
חלק ד’- מגמות מדאיגות במציאות הישראלית (25 דק’)
נציג מספר ידיעות חדשותיות עדכניות ונשאל את המשתתפים האם אנחנו יכולים לזהות מגמות שמהן מזהיר ברל כצנלסון. לאחר מכן נקריא ציטוט של ברל ונסביר.
“אינני מקבּל את ההפרדה בּין “מטרה” ו“אמצעים”. המטרה מקוּפּלת בּתוך ה“אמצעים”, מתגלמת תוֹך כּדי דרך־פּעוּלה.”
הסבר: המטרה מקדשת את האמצעים– הגשמת היעד בכל דרך שהיא. כלומר, יש לנקוט את כל האמצעים האפשריים להשגת מטרה – גם אמצעים הנחשבים לרוב פסולים ובלתי-מוסריים.
“הפאשיזם היהוּדי –המיט עלינוּ את אסוֹן השנה האחרוֹנה. אוּלם עוֹד אסוֹן גדוֹל מזה הוּא מביא אתוֹ: סגנוֹן הבּריוֹנוּת בּחיינוּ, – בִּריוּן הלשוֹן והמחשבה, בִּריוּן הרחוֹב והאסיפה, בִּריוּן יחסי עבוֹדה ויחסי מפלגוֹת.“
הסבר: בִּרְיוֹנוּת היא התנהגות הכוללת הפגנה קבועה של כוח והשגת יעדים בעיקר בעזרת איומים ובמצבים מסוימים גם בפעילות אלימה. הפעילות מתבטאת בעיקר על ידי הטרדה אגרסיבית מתמשכת וחוזרת במטרה לפגוע, ולמרות סימנים ברורים למצוקת הקורבן.
“אמצעי הראשוֹן להצית את תנוּעת־הפּוֹעלים, אשר מנהיגיה אינם עשׂוּיים להיכּנע, היה: לרצוֹח בּעיני מחנה־העבוֹדה את כּבוֹד אישיו וּשליחיו. כּל פּוּרענוּת וכל שבר, כּל מַשבּר כּלכּלי וּפּוֹליטי, כּל מצוּקת חיים ועלבּוֹנוֹ של הפּוֹעל בּארץ בּימי חוֹסר־עבוֹדה והתישבוּת – הכּל נוּצל בּשביל להבאיש את ריח “מנהיגי החלוּצים”.”
הסבר: מידת האמון שממשל רוכש מצד הציבור והחברה שעליהם הוא מופקד. התפיסה שמעניקה חשיבות לאמון הציבור, גורסת שככל שהציבור מאמין יותר בגופי הממשל, הדבר מעיד שהשלטון תואם יותר את רצונותיו וציפיותיו, והופך יותר לגיטימי דמוקרטית.
“[הפאשיזם] רוֹצה בּמלחמת אזרחים, משתוֹקק אליה, מחנך לה, חוֹתר אליה בּמעשׂיו. כּל עוֹד לא שלחה לוֹ ההשגחה הרחמניה מלחמת־עוֹלם חדשה אין הוּא מצפּה לנצחוֹן אלא ממלחמת־אזרחים. מכּל הדרכים האחרוֹת נוֹאש מכּבר.”
הסבר: מלחמת אזרחים היא מלחמה שבה הצדדים היריבים משתייכים לאותו עם ו/או לאותה ישות מדינית.
סיכום (20 דק’)
קוראים את הסיכום של ברל כצנלסון למאמר:
“זאת המלחמה. מלחמה כּבּירה על נפש המוֹני ישׂראל, אשר תשחרר אוֹתם מקוּרי השקר וההסתה ואשר תפתח לפניהם את דרך העבודה ודרך תנוּעת העבוֹדה. אין זוֹ מלחמת־ידים, אבל אין זוֹ גם מלחמה מילוּלית. […]
איני רוֹאה את המלחמה הזאת – על נפש העם, על כּל נפש בּישׂראל – קלה. […] לפיכך: לא אדישוּת, לא פּאסיביוּת, לא השלָמה, לא פּשרנוּת. אך גם לא אמצעים־בּל־יוֹעילוּ. אַל נהיה משוּלים לאוֹתם הדגים שבּמשל, אשר בּרחוּ מפּני הרשתוֹת אל היבּשה. נילָחם בּשטח הרצוּי לנוּ, בּשטח שבּוֹ כּוֹחנוּ. […] אבל ממחלה מידבּקת צריך קוֹדם כּל להישמר שלא להידבק בּה. וצריך למנוֹע מזוֹן מאת החידקים מפיצי המחלה. […] וּכלל גדוֹל בּמלחמתנוּ בּוֹ: להכּיר בּהכּרה שלמה כּי אל מטרתנוּ אָנוּ לא נגיע בּדרכיו שלוֹ. בּין מטרוֹתיו הוּא לבין צרכיו יש התאמה פּנימית. ואנחנוּ, משאחזנוּ בּדרכיו שלוֹ, לא נגיע אל מטרתנוּ, אלא הוֹפכים להיוֹת דוֹמים לוֹ.
מה לטענתו הבעיה של ברל בלהשתמש בדרכים פאשיסטיות במלחמה בפאשיזם?
מהי המשימה המרכזית שברל מניח לפנינו ? מה זה אומר מלחמה על “נפש העם”?
ברל מציב בפניו את המשימה להיות יוצרים ובונים, אילו יצירות ומערכות עלינו לבנות על מנת להתמודד עם הפאשיזם? (חינוך לדמוקרטיה, התיישבות בגבולות וכו…).
לסיכום
בעשור האחרון אנו רואים כמגמות אנטי דמוקרטיות תופסות תאוצה, מגמות שהגיעו לשיאם עם הקמתה של הממשלה הקיצונית בתולדות הציונות ועם הובלה של ההפיכה המשפטית. ברל כצנלסון ידע לזהות עוד בתחילתה של הציונות את הסכנות שטומנות בכובן תנועות אנטי דמוקרטיות לציונות. היום אנו יותר מדתמיד מוצאים את עצמנו מול השאלה “כיצד להיאבק בפאשיזם” ברל מנסה במאמרו לחדד לנו את 2 העיקרין החשובים ביותר א.חובה עלינו להיאבק כי אסון מחכה לנו עם לא ב.על מנת להיאבק בפאשיזם מוכרחים אנחנו להמשיך להאמין באדם ולפעול בכלים של עשיה ובניה.
חג הסיגד נחגג מידיי שנה בכ”ט בחשוון 50 יום לאחר יום כיפור. השנה נציין אותו בתקופה מותחת במיוחד, רגע אחרי הכרזה על הפסקת אש בצפון, ובעוד 101 אחינו ואחיותינו עדיין חטופים בשבי חמאס. דווקא בתקופה זו ציון הסיגד מסמל את הדאגה לשלום המדינה והחברה, לצד השאיפה לשוויון בה.
פתיחה: מהו חג הסיגד?
לדיון:
מה הקשר שלכם לחג הסיגד?
נותנים למוסיקה לדבר
אופק אדנק / המצב של היום
“אדנק שר ת’שיר כי יש סיכוי סביר \ שאם לא תשיר ינפצו בקיר משהו שביר”
טדי נגוסה / אפ’חד לא יגיד לי
“אפ’חד לא יגיד לי מי אני מה אני אתה לא תשתיק ‘תי למה לשבת בשקט אני כבר כאן”
קיי. ג’יי. סי ואביאור מלסה / מהמתוק אל המר
“בתי ספר לא מלמדים ת’ אחיות שלי המשטרה רודפת את כל האחים שלי אח קטן תקשיב למה יוצא מפי תזכור If You Wanna Be So Be”
הכהניזם הוא זרם בימין הקיצוני הישראלי שדוגל בעליונות יהודית מוחלטת ובגזענות אלימה כלפי ערבים.
הוא קרוי על שם הרב מאיר כהנא, שהיה חבר כנסת בשנות ה-80 ונרצח בידי טרוריסט פונדמנטליסטי ב-1990.
דמוקרטיה ליהודים בלבד
התנועה הכהניסטית ‘כך’ נבחרה לראשונה בכנסת ב-1984, לאחר שמנהיגה הרב כהנא עלה לישראל מארה”ב בתחילת שנות ה-70. אלו כמה הצעות חוק שהגיש הרב כהנא במהלך כהונתו:
מעבר לגזענות העמוקה, הצעות החוק הללו מביישות את הדמוקרטיה הישראלית. לכל אחת מהןהייתה מקבילה בגרמניה הנאצית– נגד יהודים. אבל בהקשר של כהנא, החשוב הוא לא הצעות החוק הפרובוקטיביות שלו, אלא התגובה של הכנסת, שבחרה להקיא מתוכה את כהנא ולהפוך אותו למוקצה:
לאחר בחירתו של כהנא לכנסת, לא הסתפקו חברי הכנסת רק בהחרמת נאומיו. ב-1985 שינתה הכנסת ברוב גדול, בתמיכת הימין והשמאל, את חוק יסוד: הכנסת, וקבעה שאסור למפלגות בעלות מצע גזעני להתמודד בבחירות. המטרה היתה להגן על הדמוקרטיה הישראלית מפני פוליטיקת שנאה קיצונית כל כך.
לקראת בחירות 1988 ביקש הרב כהנא לרוץ שנית, וערער לבית המשפט העליון על פסילתו על פי החוק. בית המשפט דחה את עתירתו, וקבע שמצע תנועת “כך” הוא אכן גזעני, כמו שהשמש זורחת בשמים. אלה היו נימוקיו:
למה בית המשפט דחה את הערעור של כהנא ופסק שלא יוכל להתמודד בבחירות?
לסיכום
הכהניזם הוא תנועת שנאה פוליטית. דמוקרטיות ברחבי העולם התגוננו מפני תנועות דומות, משום הנטייה שלהן לפגוע אנושות ביחסים החברתיים ובאושיות המשטר הדמוקרטי.
כפי שמסביר עירן הלפרין, כהניזם לצורותיו אולי תמיד יתקיים במסגרת הדמוקרטיה, השאלה הגדולה יותר היא מידת הלגיטימציה שיזכה לה מצד הרוב:
היה כוח אדיר מבחינת האיתות המוסרי לעובדה שחברי כנסת ישראל, כמעט כאיש אחד, עזבו את אולם המליאה כאשר מנהיג מפלגה שמייצגת כל כולה שנאת האחר וגזענות עלה לנאום בה. הכוח הזה היה אף יותר מרשים משום שהמנהיגות שהובילה את אותה דה-לגיטימציה ברורה של שנאה וגזענות הגיעה מתוך שורות הימין הדמוקרטי.
מי שבידיהם הכוח הממשי להשפיע על אותן נורמות של סבלנות או גזענות, הם דווקא מנהיגי המיינסטרים” – עירן הלפרין, אזהרת שוליים, 2024
להרחבה:
המכון הישראלי לדמוקרטיה | עודד רון
אירוויזיון במוצאי שבת? מאסר של שנה. תחבורה ציבורית בשבת? אל תחשבו על זה אפילו. עיתונות חופשית בשטחי יהודה ושומרון? רק דרך דובר מטעם לשכת ראש הממשלה. משנתם של ממשיכי דרכו של הרב כהנא – שנמצאים בדרכם לכנסת בעקבות האיחוד במפלגות הימין – אינה מתמקדת רק באוכלוסייה הערבית בישראל – אלא נוגעת בהיבטים רבים ורחבים הרבה יותר בחייו של כל אחד מאתנו
קלצ׳קין | פרק 44 – הימין הרחוק: כהניזם. אורח: ד”ר עידן ירון
ד”ר עידן ירון, סוציולוג ואנתרופולוג שחקר את תנועות הימין הרחוק (Far Right) בישראל, בשיחה על עלייתה של התנועה הכהניסטית, ההבדלים בין מפלגות רדיקליות לבין קיצוניות, משנתו האידאולוגית של הרב כהנא וכמה ממנה עברה ליורשו איתמר בן גביר.
הצלחתה של מפלגת עוצמה יהודית בבחירות לכנסת על בסיס הבטחתה “לעשות סדר” ולהראות “מי פה בעלי הבית” רכבה על תפיסה אידיאולוגית המבליטה את הפחד מפני פשיעה ואת האיום על תחושת הביטחון האישי. שורשיה הרעיוניים של מגמה זו טמונים במשנתו המוקדמת של מאיר כהנא, שפותחה בתקופה שבה עמד בראש הליגה להגנה יהודית בארצות הברית.
בעקבות החיבור בין שר החינוך רפי פרץ ויו”ר עוצמה יהודית, החלה מחאת הורים עם המסר – “כהניזם לא בבית ספרנו”. תמי יקירה, אמא לשניים ומיוזמות המחאה, אומרת באולפן ynet: “מעבר לתכנים ולתקציבים במשרד החינוך, העניין הוא הלגיטימציה של הערכים שבן גביר מייצג”
בית המשפט העליון: מרזל וגופשטיין לא יתמודדו בבחירות
בחירות 2019: שופטי העליון קבעו כי התבטאויותיו של בן ציון גופשטיין מגלות נקודת שפל חדשה בשיח הגזעני, וכי ברוך מרזל – על אף הצהרותיו – התמיד בהתנהלות של הסתה לגזענות.
בחברה פלורליסטית, ובמסגרת שמחנכת לסקרנות ולבירור עמדות, איך נראים גבולות הפלורליזם? איך נזהה מתי ריבוי דעות, שנחוץ לטובת שיחה חינוכית מורכבת ומאתגרת, כולל בתוכו דעות השוללות את ריבוי הדעות? בשביל שאלות אלה ואחרות נוצר המערך שלפניכם.
חלק פותח: מה הגבולות שלנו?
פותחים בשאלה: האם מי שמאמינים בריבוי דעות כמונו צריכים לפגוש את כל הדעות האפשרויות, בלי הגבלה?
מבקשים מהמשתתפים לחשוב על דמות או ארגון שהיו רוצים להביא לשיחה במסגרת החינוכית במטרה לאתגר את הדיון.
לאחר מכן, כל המשתתפים רושמים על דף שם או כותרת של אדם, או שם של ארגון, שבעיניהם צריך להביא אותו לשיחה מאתגרת במסגרת החינוכית, למרות שברור ששיחה כזו לא תהיה קלה לקהל באוריינטציה ליברלית. מתחת לשם/כותרת יש לרשום, למה נכון בעיני להביא אדם/ארגון כזה למסגרת. אם צריך, אפשר לתת דוגמאות: אסיר משוחרר; נרקומן שנגמל; נער גבעות שחי במאחז לא חוקי; פעיל מארגון אנטי-להט”בי; פעיל למען גירוש פליטים; חוקרת שטוענת שגברים סובלים מאלימות במשפחה לא פחות מנשים; וכו’ וכו’.
לדיון:
מהדוגמאות שעלו, יש מישהו.י שחושב.ת שלא צריך לתת במה לדעותיו? ולמה?
חלק שני: הציוץ של צבי סוכות
צבי סוכות צייץ את זה מיד לאחר שנפגש עם שלוחה של מכינת רבין:
לדיון:
מה משמעות המסר של סוכות, “אם לא נדע לדבר לא נהיה פה”?
את מי הוא מבקש לעקוץ כשהוא מדגיש את חשיבות השיח והמפגש?
מה הפער שישנו בין אדם עם כוח פוליטי ממשי וחברות בקואליציה, ובין מכינאים שמבקשים לשוחח?
צבי סוכות הוא איש מעשי, שמתפלל במתכוון בקבר יוסף שבשכם ומקים סוכה בליבו של כפר פלסטיני. האם בכל מצב היה מוכן לשבת ולשוחח, או שיש לו עקרונות מוסריים משלו?
חלק שלישי: מיהו צבי סוכות
כרטיס ביקור
שם: צבי סוכות | תאריך לידה: 3 באוקטובר 1990 | תפקיד נוכחי:
שירות צבאי: סוכות לא שירת בצבא, וקיבל פטור בגין “אי־התאמה” אחרי שבראיון בלשכת גיוס הודיע שאין לו אמון בצבא מאז ההתנתקות מגוש קטיף וצפון השומרון ב-2005.
קריירה: לפני כניסתו לכנסת היה עורך השבועון “גילוי דעת”, יו”ר תנועת אמונים, מנכ”ל מפלגת עוצמה יהודית, דובר הישוב יצהר ועוזרו של יו”ר מועצה אזורית שומרון יוסי דגן.
עבר פלילי: נעצר שלוש פעמים במהלך הפגנות נגד אלוף פיקוד המרכז בשנים 2007-2009, גדי שמני, בגלל התנגדותו של סוכות לפינוי מאחזים על ידי צה”ל. נעצר עם חשודים נוספים בחשד להצתת מסגד בכפר יאסוף ב-2010, אך שוחרר לאחר כמה שבועות בשל חוסר ראיות. כשנתיים לאחר מכן הוא הורחק מיהודה ושומרון לתשעה חודשים בצו מנהלי שמטרתו “לשמור על ביטחון התושבים”.
אקטיביזם: בדצמבר 2015 ארגן הפגנה נגד השב”כ בכיכר הבימה בתל אביב ובה שיחזר עינויים של עצירים מנהליים יהודים שהיו מעורבים בפיגוע בדומא. בראשית 2017 הוביל מאבק נגד פינוי המאחז עמונה, ולאחר מכן השתתף במאבק להקמת היישוב עמיחי למפונים. בשנת 2021 הוביל את הקמת המאחז אביתר בשומרון. ב-5 באוקטובר 2024, בעקבות פיגוע הירי הערב בכפר חווארה שבשומרון, חבר הכנסת צבי סוכות פתח לשכה פרלמנטית באיזור הפיגוע. מאז ה-7 לאוקטובר ח״כ סוכות השתתף בפעולות מחאה למניעת העברת סיוע הומניטרי לתושבי עזה
מי שמעוניינים בהרחבה על האיש:
הבעיה בפלורליזם חד-צדדי
האם פלורליזם יכול להוביל אותנו לתת לגיטימציה לעמדות ותפיסות עולם גזעניות וחשוכות שמנוגדות לדמוקרטיה? כך כותב גדי גבריהו, ממובילי התארגנות י”ב בחשוון, בביקורת על קבוצת פעילים שנסעו לחברון לשיחת הידברות עם הרב דב ליאור, אוהד מוצהר של הרוצח ברוך גולדשטיין:
אם לא יוגבלו השיח וההידברות בכלל התלמודי “מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך” – נמצא את עצמנו בעולם המטשטש את המחלוקות הבסיסיות ביותר בין בני האדם, ונישטף כולנו בפלורליזם העולה על גדותיו ואינו מאפשר אחיזה איתנה בעמדות המוסריות היסודיות של חיינו.
כך הפלורליזם מכשיל את עצמו: אנשי דת גזענים ומסיתים, שאינם מקבלים אף לא אחת מהנחות הפלורליזם וההומניזם, נעזרים דווקא בערכים אלה כדי להצטייר כשיות תמימות. ואנשי ה”שיח בכל מחיר” מזכירים את הכבש הבודד, היחיד ששרד לאחר שחבורת זאבים טרפה את חבריו, והתעקש על זכותו להיטרף גם הוא, וזאת – כדי לשנות את הזאב מבפנים…
גדי גבירהו, על מחלוקת וגבולות הפלורליזם, דעות 52, 2011
לדיון:
מה דעתכם על דבריו של גבריהו?
מה זה אומר שיכול להיות ‘יותר מדי פלורליזם’?
סיכום
קוראים יחד את המאמר של עמרי שפרוני, שבו נימק מדוע לא ירצה להפגיש את צבי סוכות עם חניכדי המכינה בראשותו.
אליפות אירופה בכדורגל התקיימה הקיץ במקביל לבחירות הבזק בצרפת, אחרי הניצחון של הימין הקיצוני בבחירות לפרלמנט האירופי.
הכוכב הגדול של צרפת, קיליאן אמפבה, התבטא באופן חד-משמעי נגד האיום שנשקף מצדם של קיצונים גזעניים שעשויים לעלות בבחירות האלה, אחרי שנחלו הצלחה בבחירות לפרלמנט האירופי.
אמבפה נגד גזענות
תרגום:
“אנחנו נמצאים ברגע היסטורי וחסר תקדים בתולדות המדינה שלנו (צרפת). אני רוצה לפנות לעם הצרפתי ובמיוחד לדור הצעיר. אני חושב שאנחנו הדור שיכול לעשות את ההבדל. אנחנו רואים שהקיצוניים נמצאים על סף קבלת הכוח לידיהם. קיליאן אמבפה הוא נגד קיצוניים, נגד רעיונות מפלגים.
כמו שאמרתי, יש לנו את ההזדמנות לבחור את העתיד למדינה שלנו, ואנחנו חייבים להדגיש את החשיבות של הבחירה הזו. אני חושב שכולם צריכים להיות ערים לכך שהרבה צעירים שם לא מודעים לעניין. אם רואים את שיעורי ההימנעות מהצבעה באיזורי הכפר ובפרברים, מבינים למה אני רוצה לתת לצעירים האלה קול ולדבר אל בני הדור שלי. כי אני גם הייתי ככה כשהייתי צעיר, הייתי אומר לעצמי, “הקול שלי לא ישנה שום דבר”.
כן, הקול שלך יכול לעשות את ההבדל, והעניין הזה דחוף וחשוב. אני רוצה להיות גאה במדי הנבחרת שאני לובש במהלך הטורניר. אני לא רוצה לייצג מדינה שלא משקפת את הערכים שלי, הערכים שלנו [מגוון וסובלנות], כי אני חושב ומקווה שכולנו באותה הסירה כאן.”
לדיון:
מדוע אמפבה חש צורך להביע דעה פוליטית?
אמבפה נחשב לשחקן הטוב בעולם, מולטימיליונר ומודל לחיקוי להמוני צעירים. מה המחיר שהוא יכול לשלם על התבטאות כזו?
עד כמה הניסיון להגדיר את גבולות הדמוקרטיה, כפי שעשה אמבפה, זו עמדה לגיטימית לכדורגלן?
כוכבי הנבחרת נגד גזענות
לדיון:
האם יש לגיטימציה דומה לכדורגלנים בישראל להתבטא נגד מפלגות גזעניות?
מה הציפייה שלנו מכוכבי הנבחרת, בכל מה שקשור לגזענות בישראל?
מעמדם של הפליטים בישראל משמש נייר לקמוס לדמוקרטיה היהודית. יום הפליט הבינלאומי המצויין ב-20 ביוני הוא הזדמנות לחזור ולעסוק בסוגיית הפליטים, שנמצאת גם על סדר היום הישראלי – למרות הירידה במספרם לאורך השנים. במצפן שלפניכם תמצאו נתונים ועובדות על אוכלוסיית הפליטים, הבהרת מושגים, וחומרים לפעילות בנושא.
פתיחה: בחן את עצמך
לפניך 10 היגדים של נכון/לא נכון. ניתן לשאול את הקבוצה/כיתה, ולאחר מכן להסביר:
מדינת ישראל בדקה את בקשות המקלט של פליטי סודן ואריתריאה והחליטה שאפשר לגרש אותם. (לא נכון)
הסבר: לא נכון. מדינת ישראל אינה בודקת בקשות מקלט של סודנים, ורק מעטות של אריתריאים. ישראל אינה מגרשת פליטים לסודן ולאריתריאה בגלל הסכנה הנשקפת לחייהם.
הסברמורחב: ״פליט מוכר״ היא הגדרה הקבועה באמנה בינלאומית שישראל חתומה עליה. האמנה קובעת כי פליט מוכר יקבל הגנה מגירוש וזכויות שוות לכל תושב במדינה שאינו אזרח, וכי המדינה הקולטת תשתדל לתת לו אפשרות להתאזרח. בישראל יש פליטים ספורים שבקשתם נבחנה וזכו למעמד ״פליט מוכר״, וכל יתר הפליטים מקבלים רק אשרת שהייה זמנית (2א5).
הפליטים בישראל חיים ועובדים בה באופן חוקי (נכון).
הסבר: החוק הישראלי על פיו פועלת הממשלה מתיר לפליטים לשהות בישראל ולעבוד בה למחייתם, למרות שמעמדם אינו יציב וקבוע.
בישראל יש 100 אלף פליטים מסודן ואריתריאה (לא נכון).
הסבר: ביום הפליט הבינלאומי 2024, יש בישראל כ-31 אלף פליטים מאריתריאה וסודן עם ילדיהם, ועוד 34 אלף פליטים מאוקראינה שהגיעו בשנים האחרונות.
בכל שנה נכנסים כ-3,000 אריתריאים מגבול מצרים (לא נכון).
הסבר: לא נכון, מאז הקמת הגדר בגבול ב-2012 לא נכנס כמעט אף אדם מגבול מצרים.
מרבית פליטי אריתריאה הם נוצרים בדתם (נכון).
הפליטים נהנים מהקלות במס ולא צריכים לשלם מס הכנסה (לא נכון).
הסבר: כמו כל עובד בישראל, הפליטים חייבים לשלם מיסים.
פליטים זכאים לקצבאות מהביטוח הלאומי – קצבת ילדים, קצבת מזונות וקצבת זקנה. (לא נכון).
הסבר: בגלל מעמדם הזמני, הם אינם זכאים לקצבאות – אף שהם משלמים מיסים כדי לממן אותן.
לילדי הפליטים אותן זכויות כמו לילדים בישראל (לא נכון).
הסבר: הילדים אינם זכאים למעמד ולזכויות בסיסיות כגון ביטוח רפואי נגיש, קצבאות לילד עם נכות, מזונות וכו׳. כמו כן אסור להם להתגייס וכשהם מגיעים לגיל 18 רוב האפשרויות חסומות בפניהם בגלל שאין להם אזרחות.
מעמד הפליטים מאפריקה זהה למעמדם של הפליטים מאוקראינה (נכון).
הסבר: לכל אלה מדינת ישראל נותנת אשרת שהייה (2א5) על סמך ההחלטה לתת להם ״הגנה זמנית מגירוש״, אך לא נותנת מעמד ונגישות לזכויות בסיסיות.
פליטים רשאים להוציא רישיון נהיגה ישראלי (לא נכון).
הסבר: בעוד שלפי תקנות משרד התחבורה לעובד זר מותר להוציא רישיון, לבעלי אשרה מסוג 2א5 אסור להוציא רישיון נהיגה.
חידון ‘מי אמר’
שימו לב לציטוטים הבאים, שנאמרו בידי בכירים בשלטון הישראלי. נסו לנחש מי אמר אותם (מודגש: התשובה הנכונה):
״סודן היא מדינת אויב, אבל האנשים שנכנסו משם ברחו מסודן בגלל שהם נרדפים בסודן. אז הם באו לכאן.״
(אביגדור ליברמן, 2010; אריה דרעי, 2017; יאיר לפיד, 2020)
״הפליטים שהגיעו הנה מסודן זקוקים להגנה ולמקלט, וקליטתם היא חובה מוסרית עליונה נוכח ההיסטוריה של העם היהודי וערכי הדמוקרטיה וההומניות. הפליטים שמגיעים הנה עברו זוועות שלא ניתן לדמיין וראוי לפעול למענם, כמחויב מאמנות האו”ם בנושא זה שישראל חתומה עליהן״
(יצחק רבין, 1995; בנימין נתניהו, 2007; אהוד אולמרט, 2009)
״עכשיו אני שואל אתכם, ממשלת ישראל – למה אתם מקבלים החלטה רק על אוקראינה? למה אתם לא מקבלים החלטה על מקומות אחרים באפריקה שיש בהם מלחמות? איפה קולכם המוסרי…? איזה צבועים אתם. אתם פשוט גזענים, זה הכול. גזענות טהורה, בוטה, מבישה, שלא הייתה כמוה אף פעם. […] במה זכו האוקראינים שהם יותר טובים מהסודאנים. במה? שהם יותר טובים מנפגעי מלחמות במקומות אחרים. במה הם זכו?״
הארגון המרכזי והוותיק ביותר של ישראלים.יות ממוצא אתיופי, המבקש להשפיע ולקדם מדיניות שוויונית בחברה הישראלית. האגודה פועלת לשנות את המדיניות והתודעה הישראלית ברמה הארצית, המוניציפאלית והקהילתית, במטרה לסגור את הפערים הקיימים אצל אזרחים ישראלים ממוצא אתיופי בכל תחומי החברה, ולשנות את התפיסות המקובלות בקרב מקבלי ההחלטות והציבור הרחב בישראל.
רינה איילין גורליק, מנכ”לית אגודת יהודי אתיופיה, עורכת דין במקצועה, בוגרת האונ’ העברית, בעלת תואר מוסמך במשפטים ותעודת מגשרת מאונ’ בר אילן.
המלחמה שפרצה בעקבות הטבח של ה-7 באוקטובר הביאה איתה פרץ של יצירתיות גם בתחום התרבותי. במערך הקרוב נפגוש שלושה שירים שמזוהים עם המלחמה, שניים שהתפרסמו תוך כדי הקרבות, ואחד שיצא זמן קצר לפניהם.
לא לבד
שבוע אחרי השבת השחורה של ה-7 באוקטובר חיברה סולנית הלהקה דורון טלמון שיר נוגע ללב. ‘לא לבד’ התקבל בחיבוק גדול מהציבור הישראלי, שהיה זקוק לביטוי מוסיקלי בשבועות הראשונים של ההלם והצער.
לדיון:
מה התחושה שהשיר מעלה?
מה מסמלת הבחירה בתקווה?
איזה אתוס השיר מחזק?
חרבו דרבו
באמצע נובמבר 2023 הוציאו נס וסטילה את שיר הזעם ‘חרבו דרבו’ (במקור בערבית: מלחמה ומכה). השיר זכה לפופולריות עצומה בישראלולחשיפה גדולהבתקשורת העולמית.
לדיון:
מה הרגש המרכזי של השיר?
במה הוא שונה מהשיר של ג’יין בורדו?
איזה אתוס השיר מחזק?
ואלס עם שאנן
השיר ‘ואלס עם שאנן’ הוא השיר שחותם את אלבומם האחרון של הדג נחש, שיצא שבועות ספורים לפני ה-7 באוקטובר. בחציו הראשון הוא מגולל את חוויותיו האישיות של שאנן סטריט ששירת כחייל קרבי בעזה בתחילת שנות ה-90, והיה עד לזוועות שונות שהותירו עליו חותם. בחציו השני הוא מספר סיפור נשכח על אותה עזה, ועל התגובה העממית הלא צפויה של תושביה בעקבות ועידת מדריד של 1991.
