מצפן: שובו של הפונדמנטליסט

אחריהפגנת שרירים כושלתמול שותפיו לקואליציה, חזר אבי מעוז ממפלגת נעם אל תפקיד סגן השר הממונה עלהרשות לזהות יהודית,כשלרשותו למעלה מרבע מיליארד ש”ח לתקצוב תוכניות לימוד, ואישור הממשלה שיוכל לנטר ולפקח על תוכניות לימוד בבתי ספר, תוךהפיכתם של הורים למלשיניםפוטנציאליים. שר החינוך קיש, שמקדם אתפירוק החינוך הממלכתיומגביר אתהשליטה המגזריתבמערכת, הודיע בתגובה כירק משרד החינוך אחראיעל תוכניות לימוד, וכל הפרשה היא פייק של התקשורת. בעוד שר החינוך מנסה לטשטש, חברו של מעוז לרשימה, חבר הכנסת צבי סוכות, הבהיר כי מעוז נשלח בדיוק בשביללפקח על תכנים. מומלץ להאזין לדבריו של מעוז כדי להביןכמה הוא רחוקמהמיינסטרים.

אידיאולוגיה

“הדגל שלנו הוא מלחמה חד־משמעית בפרוגרס. צריך לשנות את הסטטוס־קוו, ולדאוג שהיהדות תהיה מוכרת בכל פינה מפינות חייה של המדינה. ישראל תהיה מדינה שומרת שבת בפרהסיה, משפחות להט”ביות לא יזכו להכרה, ונשים לא ישרתו בצבא. תרומתן תהיה בכך שיינשאו ויגדלו משפחה. אנחנו לא נהיה כמו מדינות שהן לכלל אזרחיהן. חלילה. ערכי היהדות עומדים מעל זכויות הפרט. תראו, אני מקבל כלים ותקציבים, באתי לעבוד, ואנחנו ננקה את המערכות הציבוריות. תבחנו אותי, יש לנו סבלנות. זוהי רק התחלת ההתחלות”

בחדרים סגורים, אבי מעוז, תחקירו של מורדי מילר, הארץ

הפיקוח על התכנים

שאלות לדיון:

  • מה החשש הקיים מתפקידו של מעוז כסגן שר במשרד החינוך ומסמכויות הפיקוח על תכנים שניתנו לו?
  • מה כל אחת ואחד מאיתנו יכולים לעשות כדי להגן על מסגרות החינוך הממלכתי הקרובות אלינו?
  • אל מול ערכיו הסדורים של מעוז ומפלגת נֹעם, מה צריכה להיות תפיסת העולם של החינוך הממלכתי?

להרחבת הדיון:

ראיון עם עו”ד איתמר קרמר, העומד בראש משמר החינוך הממלכתי:

הגבול האדום של הליברלים – שירלי רימון ברכה, מנהלת אגף החינוך של תל אביב, בראיון על חשיבות החינוך הממלכתי, ועל מה שיוביל את ת”א יחד עם רשויות אחרות, ליצירת אוטונומיה בחינוך הממלכתי:


מותר להימנע מהנחיותיו של אבי מעוז – בבירור משפטי שנערך באגודה לזכויות האזרח, מותר למורות, מורים ומנהלים לסרב להנחיות של הרשות לזהות יהודית: 

משמר החינוך הממלכתי

מאגר תוכניות לדמוקרטיה ליברלית במערכת הגפ”ן של משרד החינוך

ישראל חופשית

חינוך חופשי- מיפוי התכניות לזהות יהודית במערכת הגפ”ן.

מצפן: התמודדות חינוכית בעת המלחמה

המלחמה שהחלה עם התקפת הטרור הרצחנית ב 7/10/23, ירי רקטות וחטיפת אזרחים וחיילים מעוררת תחושות קשות של אימה, אי ודאות וכעס. רבים מן החניכים שלנו חווים את האירועים הקשים או שקרוביהם במתקפה או גויסו למילואים. ערעור השגרה והשקט מחייבים את המחנכים לנהוג ברגישות ובהכלה לתחושות שעולות, להעניק ביטחון ותקווה וכן לנהוג באחריות חינוכית שתשמור את השיח מורכב, ומעוגן בערכים של סולידריות אנושית, באופן היוצר ציפייה לחיי שלום משותפים לערבים ויהודים.

מצפן זה נועד לסייע לצוותים החינוכיים במפגש עם תלמידים וחניכים בתקופה מתוחה ומביא בפניהם כלים שונים

לשיח חינוכי ומערכי שיעור שונים שיצרו ארגונים ואנשי חינוך שונים.

תכנים בנושא חוסן

תכנים בנושא רוח

תכנים מקצועיים

עודד אדומי לשם

ד”ר עודד אדומי לשם הוא פסיכולוג פוליטי וחוקר בכיר במעבדה לפסיכולוגיה של סכסוכים ופיוס באוניברסיטה העיברית. אדומי חוקר, כותב, מלמד ומרצה על נושאים מגווונים כמו דעת קהל, תקשורת פוליטית, סכסוכים בין קבוצות, גזענות ואפליה, פוליטיקה מקומית ועולמית, מחשבה ליברלית ועוד. אדומי מומחה לחקר אחד הגורמים הפסיכולוגיים שמניעים כל שינוי חברתי – תקווה.

מצפן: יום ירושלים

ירושלים- תמונת מצב

לאחרונה חצתה ירושלים את רף מיליון התושבים:

מקור: “ענייה, חרדית ועם יותר ממיליון תושבים: תמונת מצב מקיפה של ירושלים”, ynet, 02.06.24.

תושבי ירושלים, בירת ישראל, שייכים למעמד סוציו-אקונומי נמוך.

ירושלים כולה מדורגת באשכול 2 (מתוך 10) במדד החברתי-כלכלי בישראל.

ומחקרים נוספים חושפים אי-שוויון גבוה מאוד בתוך העיר– בעיקר בין מזרח ירושלים ליתר האזורים.

מזרח ירושלים

שאלות לדיון:

  • מה ניתן ללמוד על ירושלים מהתבוננות בנעשה במזרח העיר?
  • מה ניתן ללמוד אי-שוויון מהמקרה של ירושלים?

יום ירושלים וריקוד הדגלים

יום ירושלים ובמרכזו מצעד הדגלים הפך להיות יום המזוהה מגזרית עם הציונות הדתית, ומשנה לשנה הופך קיצוני ולאומני יותר ויותר:

שאלות לדיון:

  • מה ניתן ללמוד יחסי הכוח בירושלים ביום ירושלים?
  • מה ניתן ללמוד מיחסי הכוח ביום ירושלים על החברה בישראל?

בתודעה הישראלית, יום ירושלים הוא חג לא מרכזי. גם עבור רבים מהירושלמים, היום הזה מעורר מחלוקת, ולא במקרה. לריקוד הדגלים היה חלק בגורמים שהובילו לגל האלימות של המבצע הצבאי ‘שומר החומות’ במאי 2021. יש כל מיני סיבות למחלוקת סביב יום ירושלים, אחת מהן היא הפיכתו לחגיגה מגזרית ולא כלל-ישראלית. סיבה נוספת היא שיום ירושלים צבוע בצבעים של הפגנת עליונות יהודית בעיר העתיקה.

בכל שנה במצעד הדגלים המסורתי ישנם גילויים רבים של אלימות, שנאה והסתה חמורה כלפי תושבי ירושלים הערבים. בנוסף לכך בכל שנה מתועדים מקרים רבים הרס והשחתת בתי עסק ערביים שנאלצים לסגור מחשש לפגיעה בהם, ואף מנועים מתנועה חופשית בעיר מגוריהם:

מצעד הפרחים

במקביל, ישנם ניסיונות של ירושלמים לציין את היום הזה מתוך הכרה בחיים המשותפים בעיר המורכבות והרב-תרבותית הזו, שיכולה להיות בירה של סובלנות. בשמם של ערכים יהודיים והומניסטיים, הם מציעים דרך חלופית לחגוג את יום ירושלים.

דיון מסכם:

  • למה אין היענות בציבור הכללי לעלות לירושלים ביום ירושלים?
  • האם העיר באמת ‘חוברה לה יחדיו’, או שנכון לספר עליה סיפור אחר?
  • מה דרוש כדי להפוך את יום ירושלים לחג כלל-ישראלי שחוגג את הייחודיות והפלא של עיר הבירה?
  • איזה דימוי יש לירושלים בשבילכם? 
  • איזה מן סמל הייתם רוצים לראות בירושלים כבירה של מדינת ישראל?

תכנים מומלצים לציון יום ירושלים ברוח דמוקרטית והומניסטית:

ירושלים מחלון הרכבת הקלה – לתיכון

הצעה לפגישה עם אתרים שונים המזמנים דיון בשאלות חברתיות, מוסריות ופוליטיות שהעיר ירושלים גדושה בהן לחטיבה עליונה | מכון שלום הרטמן

ירושלים שלי – לחטיבת הביניים

סדרת שיעורים בנושא ירושלים לחטיבת הביניים לכבוד “שנת אחדות ירושלים” | מכון שלום הרטמן

נועה קלי

ב30 השנים האחרונות – מורה, מנחה, מרצה, רכזת חברתית, מדריכה פדגוגית ואקטיביסטית חברתית-סביבתית-פוליטית. בעלת תואר שני בהיסטוריה כללית, הכשרה בהנחיית קבוצות דיאלוג, ניסיון רב בהוראה דיאלוגית, בהדרכת מורים, ובפיתוח תכנים לחינוך הומניסטי וחינוך לדמוקרטיה.

לוחמים לשלום

תנועת לוחמים לשלום הוקמה בשנת 2005, על ידי קבוצת פעילים ישראלים ופלסטינים שלקחו חלק במעגל האלימות בין העמים, והחליטו לנטוש את דרך המאבק האלים ולפעול יחד למען סיום הסכסוך.

המפגש כולל שיחה עם שניים מפעילי התנועה, שמספרים על הדרך שעברו מתפיסת האחר כאויב שיש להילחם בו לתפיסה של שותפות גורל ומאבק משותף לא אלים למען צדק ושיוויון לכל יושבי הארץ.

פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני למען פיוס ושלום

פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני הוא ארגון משותף בו חברים מאות ישראלים ופלסטינים שאיבדו בן משפחה קרוב כתוצאה מהסכסוך הממושך בין העמים. כל חברי הפורום, ישראלים ופלסטינים, מתנגדים לאלימות ותומכים בסיום הסכסוך בדרכי שלום. חזון הפורום הוא מניעת שכול נוסף בשני העמים ויצירת מסגרת לתהליך פיוס שיקדם את תהליך השלום ויהווה חלק בלתי נפרד מכל הסכם שלום עתידי. הפורום פועל ליצירת היכרות, דיאלוג והבנה בין שני הצדדים באמצעות פרויקטים חינוכיים, תרבותיים ותקשורתיים חוצי-גבולות.

השפעות הסכסוך על החברה הישראלית

מהלך המערך:

1. פתיחה

מסבירים שבמשבצת הקרובה נעסוק בבירור ההשפעות העמוקות והדרמטיות שיש לסכסוך הישראלי פלסטיני על כל תחומי החיים בישראל.

ניתן לשאול לפתיחה:

  • איזה תחומים אתם יכולים לשער שמושפעים מקיומו של הסכסוך? מעבר להיבט הבטחוני?

2. השלכות כלכליות

מדיניות ניהול הסכסוך גובה מחיר כלכלי גבוה, ומעבר לכך- קיים פוטנציאל כלכלי גדול במציאות של שלום בין ישראל והפלסטינים.

מחלקים את המשתתפים לשתי קבוצות:

  • קבוצה אחת תדון בעלויות הקיימות בניהול הסכסוך (אילו דברים עולים כסף למדינה כתוצאה מהסכסוך הישראלי-פלסטיני?)
  • וקבוצה אחרת תדון בפוטנציאל הכלכלי בהסכם שלום עם הפלסטינים.

אפשר להשתמש בפרק הזה, מהפודקאסט “חיות כיס”, העוסק במחיר הסכסוך:

נקרא את הטקסט כמה עולה לנו הסכסוך וכמה נרוויח מסיומו, ונדון:

  • האם ההיבטים הכלכליים שעלו בטקסט תואמים את מה שעלה בקבוצה? אילו
    דברים התחדשו לכם בעקבות הקריאה?
  • האם יצא לכם לעסוק בשאלת המחיר הכלכלי של הסכסוך? אם כן- איפה? אם
    לא- מדוע לדעתכם ממעטים לעסוק בסוגיית העלות הכלכלית?
  • כיצד אתם הייתם מציעים לתווך את נושא העלות הכלכלית של הסכסוך, כך
    שימצא בשיח הישראלי סביב פתרון הסכסוך?

3. חברה מיליטנטית

נשאל את המשתתפים אם הם יודעים מה פירוש המושג “מיליטריזם”? איזה
ביטויים יש למיליטריזם בתוך חברה? (אם הם לא מכירים, אפשר לקרוא איתם טקסט קצר
המסביר את המושג)

מיליטריזם היא אידיאולוגיה רווחת אשר מגדירה את הצבא כערך עליון, אידיאולוגיה זו מאדירה את הערכים והאתוס המלחמתי, עם או בלי קשר למצב בטחוני נתון. “תהליכי מיליטריזציה מתרחשים צעד אחר צעד, באמצעותם בני אדם נעשים תלויים יותר ויותר ברעיונות צבאיים ובהדרגה משתעבדים להם” (גור, 2005). חברה מיליטריסטית לפיכך היא חברה המחזיקה באידיאולוגיה זו ומקדשת את הצבאיות, אשר מהווה חלק בלתי נפרד מהחיים החברתיים. המילטירזיציה היא תהליך חודרני הפולש לכל תחומי החיים של הפרט ושל החברה. היא אינה נראית מאיימת או בעייתית ולכן מחלחלת בהצלחה לתחומי חיים רבים, ומתווכת על ידי סוכני חברות שונים כמו החינוך, התקשורת, המשפחה, התרבות והשיח הציבורי

נערוך סבב עם המשתתפים והמשתתפות ונבקש שיספרו על המפגש הראשון שזכור להם בינם לבין המערכת הצבאית. באיזה גיל זה היה? באיזו מסגרת? האם זה היה מפגש חיובי או שלילי? לאחר מכן נצפה בסרטון הילד של כולנו ונדון בשאלות הבאות:

  • מה לדעתכם ההשפעה של נוכחות צבאית בשלל תחומי החיים?
  • מה דעתכם על חשיפה להיבטים צבאיים עוד בגיל הגן, ועל הדרך שבה הדבר נעשה?
  • כיצד אתם הייתם מציעים לקיים שיח על הצבא והסכסוך עם ילדים ובני נוער?

4. השלכות פסיכולוגיות

נתחלק לזוגות, וכל זוג ידבר על חוויות אישיות שלהם הנובעות מהסכסוך (יכולות להיות חוויות אישיות שלהם או של משפחה, קרובים וכו’). נחזור למליאה ונצפה בסרטון על דור הקסאמים. לאחר הצפייה נשאל:

  • מה דעתכם על כך שכמעט כל אדם במדינה נכווה בצורה כזו או אחרת כתוצאה מהסכסוך?
  • המחיר הנפשי שאנו כחברה משלמים על הסכסוך אינו חדש לנו (מציינים זאת לפחות אחת לשנה), אז למה שנקבל את המציאות הזו ואת ההשלכות האלה?

5. גזענות ואלימות

תולים את הכתבות המצורפות על הקיר, ונותנים למשתתפים זמן להסתובב ביניהן ולקרוא. לאחר הסבב נחזור לדיון:

  • מה חשבתם / הרגשתם לאור קריאת הכתבות?
  • האם היה משהו שהפתיע אתכם?
  • האם נתקלתם במקרה של גזענות שקשורה לסכסוך?
  • האם הסכסוך יוצא את הגזענות, או רק מגביר אותה?
למדריך/ה: חשוב לציין כי קיימת תופעה הרסנית רחבה של גזענות ואלימות בחברה הישראלית, וכאן
נעסוק בגזענות ואלימות הנובעת מהסכסוך הישראלי פלסטיני- נגד הציבור הערבי בישראל.
  1. הלינץ’ בבאר שבע
  2. סטודנט ערבי נזרק מאוטובוס ציבורי
  3. סלקציה באוטובוס בבי”ח ברזילי
  4. מדד הגזענות -2018 כל 66 שניות פוסט נגד ערבי
  5. סמוטריץ’ על הפרדת יולדות יהודיות וערביות

6. מעמד בינלאומי

  • כיצד לדעתכם הסכסוך פוגע במעמדה הבינלאומי של ישראל?
  • האם יש לכם דוגמאות שאתם מכירים / שמעתם על פגיעה כזו?
  • מדוע לדעתכם חשוב לשמור על מעמד בינלאומי חיובי של ישראל?

לאחר הדיון נקרא את הדו”ח של מרכז אדווה (עמוד 36) אשר עוסק בפגיעה במעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל אודות הסכסוך.

7. סיכום

  • האם עסקתם בעבר בהשלכות הסכסוך הישראלי- פלסטיני על תחומי החיים בחברה, מלבד התחום הביטחוני?
  • האם השתנתה/ התחדדה דעתכם באשר לאינטרס הקיים בפתרון הסכסוך לאור דברים אלו?
  • האם לדעתכם היבטים אלו צריכים להימצא יותר בלב השיח הישראלי אודות הסכסוך ופתרונו?

תמונת הנושא: יוסי זמיר, שתיל סטוק

עופר דגן

מנכ”ל שותף של עמותת סיכוי-אופוק מאז שנת 2019, לפני כן מילאתי תפקידים אחרים בעמותה, והובלתי בין השאר את המהלכים לקידום יישום תוכנית החומש הממשלתית לחברה הערבית (החלטה 922), ומהלכים לקידום תשתיות ושירותים חיוניים לכפרים הבלתי מוכרים בנגב. תושב באר שבע.

פרדס – מרכז לחינוך ערכי

פרדס – מרכז חינוך ערכי, שואף ליצור חברה דמוקרטית ופלורליסטית ברוח ערכי הציונות, הסולידריות, שוויון ערך האדם והשאיפה לשלום. אנחנו שואפים להיות חלק מוביל בהעצמת החינוך הערכי והביקורתי במערכת החינוך, תוך העמקת המחויבות והאחריות של בני נוער, מדריכים, הורים ומורים כלפי החברה הישראלית.

 

אנו מציעים מפגש חינוכי-סדנאי עם תוכן מרענן ומתודות מקוריות וייחודיות שלא מתחמקות מעיסוק ישיר בבעיות אך מאפשרות לתלמידים מרקעים שונים להתמודד איתן. התהליך מתבצע בשותפות מלאה עם המורים, בין כתלי בית הספר ובחוץ. בני הנוער הלוקחים חלק בפעילות עושים זאת כחלק מקבוצה אורגנית בה מתאפשר להם להביע דעה, להיות פעילים ולעבור תהליכי שינוי ביחד עם החברה בה הם מתנהלים.

Skip to content