יש לוח שנה עברי, יש לוח שנה אזרחי, ויש לוח-שנה חינוכי – זה שמתוח על פני שלושה מועדים טעונים, מורכבים ומלאי תוכן: יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות.
אלה שלושה ימים שמציפים את כל הסתירות שאנחנו מחנכים בתוכן: בין אתוס של גבורה ואחריות לצורך בהטלת ספק ובביקורת, בין הזדהות עם הכאב הישראלי לרגישות לסבל אוניברסלי, בין אהבת הארץ לבין המאבק על דמותה ועל בית לאומי ראוי. שלושה ימים שמעמידים את כולנו – מחנכות, מדריכים, אנשי צוות – מול השאלות הקשות של “מה נספר?” ו”באיזו שפה נדבר?”
האוגדן הזה מבקש להיות כלי עבודה ומרחב לחשיבה – לא רק איך להעביר את הימים האלה, אלא איך לשמור בהם את המצפון, את הסקרנות ואת החיבור לחניכים ולחניכות שלנו.
המערכים והטקסים שבו נכתבו מתוך מחויבות לחינוך פוליטי אמיתי: כזה שמטפח זהות, כזה שמעודד לזכור אבל גם לשאול את השאלות הקשות והחשובות על דמותה של החברה שלנו, כזה שרואה בזיכרון לא רק חובת כבוד אלא מנוף לשינוי חברתי.
בין העצב של יום השואה, הכאב של יום הזיכרון והשמחה של יום העצמאות – טמון הפוטנציאל לחינוך עמוק: חינוך שמתבונן בסדקים ומבין שדווקא שם יכולים להיכנס האור והרוח.
אנחנו מזמינים אתכם ואתכן להתייחס לאוגדן הזה כהצעה פתוחה – להתאים, להוסיף, לערער, ובעיקר – לא להיכנע לשיעורים ולטקסים ריקים, אלא למלא אותם בתוכן, ביושרה ובאומץ.
שלכם, צוות פדגוגיה וחינוך, החלוץ – המדרשה באורנים והמגדלור.
מדינת ישראל נמצאת בתקופה קריטית בה המשטר הדמוקרטי מאוים, ושלטון החוק אינו מובן מאליו.
החלשת המנגנונים הדמוקרטיים, פיטורי שומרי הסף, וחוקי ההפיכה המשטרית, מציבים את ישראל בפני תהום הדיקטטורה.
אנו מעודדות ומעודדים צעירים וצעירות, תלמידות, מורים, מדריכות וא.נשי חינוך בכל השדה, לצאת למחות נגד פעולות הממשלה, ולהפגין למען הדמוקרטיה ועתיד מדינת ישראל.
בעמוד זה ניתן למצוא מגוון שיעורים שפרסמנו בנושא.
מערכים מומלצים:
משבר חוקתי
המשבר החוקתי האחרון, מה המשמעויות שלו וכיצד ניתן לפעול כעת כדי להגן על שלטון החוק בדמוקרטיה הישראלית
לאחר החלטת הממשלה על פיטורי ראש השב”כ בשבוע שעבר, בג”צ (בית הדין הגבוה לצדק) הקפיא את ההחלטה והודיע כי אין לפטר את ראש השב”כ עד שתידון החוקיות של המהלך:
בעת רגישה מבחינה בטחונית, ותוך כדי שמתנהלת חקירת שב”כ על לשכת ראש הממשלה, הודיע ראש הממשלה כי בכוונתו לפטר את ראש השב”כ רונן בר.
"האירוע הזה שונה: הכל תלוי עכשיו איך רה"מ רוצה שהארגון הזה יראה – אמון למלך או לממלכה" | ניר דבורי בפרשנות על פיטורי ראש השב"כ הערב@ndvoripic.twitter.com/X8PzFDTDvB
השב”כ, שירות הביטחון הכללי, הוא ארגון שעוסק בביטחון ובמודיעין, וכפוף למשרד ראש הממשלה.
על-פי חוק שירות הביטחון הכללי, לשב”כ ישנו תפקיד גם בשמירה על סדרי המשטר במדינה:
“השירות מופקד על שמירת ביטחון המדינה, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, מפני איומי טרור, חבלה, חתרנות, ריגול וחשיפת סודות מדינה – וכן יפעל השירות לשמירה ולקידום של אינטרסים ממלכתיים חיוניים אחרים לביטחון הלאומי של המדינה, והכל כפי שתקבע הממשלה ובכפוף לכל דין“.
האם ראוי שראש הממשלה יכריז על פיטוריו של ראש השב”כ בעת שמתנהלת חקירת שב”כ על לשכת רוה”מ?
האם העיתוי של פיטורי ראש השב”כ הוא מקרי?
פיטורי בכירים וניגודי עניינים:
ההודעה על פיטורי ראש השב”כ מגיעה במהלך מלחמת “חרבות ברזל”, במהלכה פיטר רוה”מ גם את שר בטחון, הביא להתפטרות הרמטכ”ל, וכעת מאיים גם על ראש השב”כ.
בנוסף לבכירי מערכת הבטחון, גם נגד היועצת המשפטית לממשלה, שומרת סף נוספת במדינת ישראל הדמוקרטית, החל תהליך הדחה.
אמנון אברמוביץ׳: כמו שאמרו כל מי שעסק בביטחון מאז יצחק שמיר, ״נתניהו מסוכן לישראל״. צאו לרחובות! מאבטחי שב״כ לנטוש משמרת! אנשי שב״כ לנטוש את העמדות! אף אחד אחר לא יציל אותנו, זה בידיים שלנו. שבוע אחד וגומרים את המשטר. בכל דרך! בכל מחיר! pic.twitter.com/6LcjCscTpW
מה משמעות פיטורי כל בכירי מוסדות המדינה על-ידי ראש הממשלה?
מה הסכנה בהדחת ראש השב”כ והיועמש”ית?
חוקיות פיטורי ראש השב”כ:
היועצת המשפטית לממשלה, שכאמור גם נגדה החל תהליך הדחה, שלחה לראש הממשלה מכתב ובו מציינת שההליך יכול להיות “נגוע באי חוקיות ובניגוד עניינים”, ועל כן נדרשת בחינה משפטית שלו.
האם ראש הממשלה יכול לפטר את ראש השב”כ בניגוד לעמדת היועמ”שית?
מה תהיה המשמעות של זה?
תגובת רונן בר:
ראש השב”כ רונן בר פרסום תגובה בכתב בו מתייחס לנושא האמון בינו לבין ראש הממשלה, שאותו ציין רוה”מ בתור הגורם לפיטוריו:
רונן בר בתגובה חריפה לנתניהו: הציפייה של ראש הממשלה לחובת אמון אישית שתכליתה סותרת את האינטרס הציבורי, היא ציפייה פסולה מעיקרה העומדת בניגוד לחוק השב"כ ובניגוד לערך הממלכתיות שמוביל את שירות הביטחון הכללי ואנשיו.
— מיכאל שמש Michael Shemesh (@shemeshmicha) March 16, 2025
להניח תשתית מושגית, היסטורית ופוליטית למתח בין יהדות ומדינה בישראל, בהקשר דמוקרטי-ליברלי
לברר את הבעיות המרכזיות סביב המתח הזה
לחדד את הזהות החילונית הפלורליסטית בדרך לתחושת בעלות ואחריות על פתרון פוליטי
הקדמה
יחסי הדת והמדינה הם סוגיה מרכזית במדינה המודרנית, ומהווים מתח משמעותי במדינת ישראל. מהלך חינוכי זה מתמקד במתח בין יהדות ומדינה, לו השלכות רבות על זכויות הפרט והמרחב הציבורי. יחסי הדת היהודית והמדינה והבעיות הנגזרות מהם, מאתגרים את חובתה של המדינה לקיים שוויון אזרחי מלא, ומהווים אבן בוחן מרכזיות לדמותה הליברלית.
אם ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, מה המשמעות של היותה יהודית? לשאלה זו השלכות נרחבות הנוגעות למושגי האזרחות וההתאזרחות, תפיסת הרוב היהודי והלגיטימציה הפוליטית של לא-יהודים, יחסי המשפחה ומעמד הנישואין, האווירה והמתכונת של יום השבת (תחבורה ציבורית? בתי עסק? מקומות בילוי?), הגדרת מיהו יהודי, יחסי ישראל והתפוצות היהודיות, ועוד ועוד.
הבנה ובירור של ההתנגשות בין יהדות למדינה, תוך חידוד הזהות הפלורליסטית שלנו, הם מוצא מהזנחתו של התחום בידי רבים בציבור הליברלי, וישמשו תשתית חשובה לצורך לקחת אחריות על הפתרונות. הבטחת החופש לבטא את הזהות היהודית, תרבותית או דתית, והחופש מדת לכלל אזרחי ישראל, הם שלב חשוב בדרך לפיתוח אופיה של מדינת ישראל כדמוקרטיה ליברלית.
להרחבה
מאמר – חופש הדת חופש מדת והגנה על רגשות דתיים סטטמן וספיר
קרדיט לצילומים מימין לשמאל: לע”מ: עמוס עוז 1973, חנניה הרמן; קהל המונים חולק כבוד אחרון לרב כדורי 2006, עמוס בן גרשום; יוסי זמיר, שירה ויינברג. שתיל סטוק
הבנה כי הקצנה ולאומנות אינן רק נחלת היום יום. אלא בעיה עמוקה שליוותה את היהודים עוד לפני קום המדינה.
חיבור בין מאפייני לאומנות קיצונית לתופעות אקטואליות
מציאת דרכי ההתמודדות עם לאומנות קיצונית והוקעתה
מהלך השיעור
פתיחה (5 דק’)
נגיד: בשנת 1935 כותב ברל מאמר בשם “דרכנו מלחמתנו בפאשיזם”. בתקופה זו בה היטלר עולה היטלר עולה לשלטון בגרמניה ולצידו עולות עוד תנועות פאשיסטיות ואנטי דמוקרטיות המערערות את הסדר הקיים. ברל מנסה להבין בדבריו איך יכול להיות כי עולם שצעד לעבר קדמה ונאורות נסוג בצורה כל כך משמעותית ומהירה. מעבר לכך ברל מנסה לתאר את דרכיו של הפאשיזם להשיג כוח ושליטה ואיך הכוחות הדמוקרטים בעולם צריכים לעמוד מול אותו כח אנטי דמוקרטי.
כעת נתאר יחד מהו הפאשיזם ואת מרכיביו האידאולוגיים.
חלק א’- מהו פאשיזם (30 דק’)
נקרא על 14 מאפיינים של המשטר הפאשיסטי, מאפיינים אלו נכתבו על ידי אומברטו אקו איטלקי שחי בתקופת שלטונו של מוסוליני (נספח).
נחלק את הקבוצה ל4 קבוצות כל קבוצה מקבלת כ4,3 מרכיבים של הפאשיזם ועונה על השאלות הבאות (אפשר גם לתת מאפיין אחד לקבוצה ביחס לרמת הקבוצה ולבחור את המאפיינים החשובים לכם).
דיון לקבוצות:
הסבירו במילותיכם את המרכיב.
איך המרכיב חותר נגד הערכים המכוננים של המשטר הדמוקרטי?
חוזרים למליאה, כל קבוצה משתפת במאפיינים שהיא קיבלה.
דיון:
למה לדעתכם אנשים מוכנים לוותר על החירויות שלהם וללכת אחרי רעיונות אנטי דמוקרטים?
חלק ב’- עלייתה של התנועה הפאשיסטית (15 דק’)
נקרא חלק מהמאמר “דרכי מלחמתנו בפאשיזם”, שכתב ברל בתגובה למגמות שזיהה בכל העולם של עליית הפאשיזם. בחלק זה ברל מתאר את התהליך ההיסטורי בתוכו צמחה התנועה הפאשיסטית, ברל מציג כי מלחמת העולם הראשונה יצרה קטיעה בהתקדמות העולם למקום נאור ודמוקרטי, ברל מניח את השפעות המלחמה החדרה, חוסר הביטחון , האכזבה מהקידמה את היסודות עליהן התנועה הפאשיסטית ביססה את עצמה.
“בּבָקרה של המאָה העשׂרים האמין האָדם, עוֹד האמין, בּקִדמה, בּהוּמַניוּת, בּמדע, בּנצחוֹן השׂכל, בּערך התרבּוּת, בּיקַר החירוּת, בּהתעלוּת המוֹנים. כּל זה היה כּלוּל, בּלשוֹן פּוֹליטית, בּמוּשׂג: דמוֹקרטיה. מאוֹת בּשנים התפּתּלה האנוֹשוּת עם עוֹלם המוּשׂגים והיחסים של המשטרים הישנים, שקידשוּ את העריצוּת והשעבּוּד והאַדנוּת, וכבשה מהם שעל שעל לקראת תפיסת־עוֹלם הוּמַניסטית.
[…]
בּאָה המלחמה, וּבחרמש־המות שהניפה על דוֹר עלוּמים ניתקה את חוּט־ההתפּתחוּת, גזרה כּלָיה על תחוּשת־העוֹלם ההוּמַניסטית. היא בּיטלה בּתכלית הבּיטוּל את מוּשׂגינוּ על טוֹב ורע, מוּצדק וּמוּשׂכּל. היא שינתה ערכי־חיים וּמידוֹת: שקר החכמה והבל המוּסר; הצלחה בּמלחמה – היא תהוּלל. היא לא השאירה אבן על אבן מכּל וַדָאוּיוֹתינוּ: חוּקי חברה, גוֹרמי התפּתחוּת, הגיוֹן היסטוֹרי, פּרוֹגנוֹזה סוֹציוֹלוֹגית – נתבּדוּ….
אין להבין את המתרחש מסביבנוּ בּשנים אלה, אם לא להניח שעדיין לא יצאנוּ משִלְהֵי מלחמת־העוֹלם.
המלחמה העוֹלמית לא היתה פּוּרענוּת חוֹלפת, אשר עקבוֹתיה נמחים בּמהרה. קטסטרוֹפה היסטוֹרית היא. בּכיה לדוֹרוֹת. לא רק מיליוֹני הנרצחים וּבעלי־המוּם וּטרוּפי־העצבים והמיוּתמים הם נגוּעי המלחמה, כּי אם אנחנוּ כּוּלנוּ. היא פּגעה בּכוּלנוּ, רצחה את אמוּנתנוּ, החריבה את תרבּוּתנוּ, טרפה את עצבינוּ, עשׂתה אוֹתנוּ בּעלי־מוּם וּמיוּתמים. היא עשׂתה שַמוֹת בּנפש האדם, גם בּנפש האָדם שלא השתתף עדיין בּמלחמה, שלא ראָה אוֹתה, גם בּנפש תינוֹק שנוֹלד “לאחר” המלחמה. המלחמה חוֹללה בּקע עמוֹק בּרוּחנוּ. נשתנוּ סדרי החברה, נשתנוּ דרכי המחשבה. הצבא, בּין שניצח בּין שנוּצח, כּבש את העוֹלם.”
דיון:
מהו אותו קו התפתחות שברל כצנלסון מתאר שמתקיים בעולם שלפני מלחמת העולם הראשונה? האם אתם גם מרגישים היום שהעולם הוא בציר התפתחות תמידי?
למה לדעתו של ברל המלחמה היא סיבה כל כך דרמטית לעלייתו של הפאשיזם מה “הבקע” שהיא עושה בנפש האדם?
מה הכוונה במשפט הצבא ניצח את העולם? מה בין הקוד הצבאי לתנועה הפאסישטית כפי שתיארנו את מאפיינה?
חלק ג’- היסודות הנפשיים של התנועה הפאשיסטית (5 דק’)
נקרא חלק נוסף מן המאמר- בחלק זה ברל מאפיין את היסודות הנפשיים עליהן התנועה הפאשסיטית מתבססת:
“בּכל אדם, בּכל אחד מאִתנוּ, רוֹדמים יצרים רעים, אַנטי־חברתיים, אַנטי־תרבּוּתיים, רֶשע, הֶפקרוּת, גסוּת־רוּח, קנטרָנוּת. סביבה חברתית טוֹבה כּוֹבשת אוֹתם. הם זקוּקים ל“הֶכשר”, כּדי שיהיוּ רשאים לצוּף על פּני השטח וּלהתגלע בּאין מפריע”.
דיון:
האם אתם מסכימים עם הטענה כי בכל אדם יש “יצר הרע”?
איך חברה מתמודדת עם אותם “יצרים רעים” ? איך מווסתים אותם?
מה הכח של הפאשיזם בלתת הכשר לאותם יצרים?
איך שני החלקים- ההיסטורי והנפשי – קשורים לדעתכם.ן אחד בשני?
חלק ד’- מגמות מדאיגות במציאות הישראלית (25 דק’)
נציג מספר ידיעות חדשותיות עדכניות ונשאל את המשתתפים האם אנחנו יכולים לזהות מגמות שמהן מזהיר ברל כצנלסון. לאחר מכן נקריא ציטוט של ברל ונסביר.
“אינני מקבּל את ההפרדה בּין “מטרה” ו“אמצעים”. המטרה מקוּפּלת בּתוך ה“אמצעים”, מתגלמת תוֹך כּדי דרך־פּעוּלה.”
הסבר: המטרה מקדשת את האמצעים– הגשמת היעד בכל דרך שהיא. כלומר, יש לנקוט את כל האמצעים האפשריים להשגת מטרה – גם אמצעים הנחשבים לרוב פסולים ובלתי-מוסריים.
“הפאשיזם היהוּדי –המיט עלינוּ את אסוֹן השנה האחרוֹנה. אוּלם עוֹד אסוֹן גדוֹל מזה הוּא מביא אתוֹ: סגנוֹן הבּריוֹנוּת בּחיינוּ, – בִּריוּן הלשוֹן והמחשבה, בִּריוּן הרחוֹב והאסיפה, בִּריוּן יחסי עבוֹדה ויחסי מפלגוֹת.“
הסבר: בִּרְיוֹנוּת היא התנהגות הכוללת הפגנה קבועה של כוח והשגת יעדים בעיקר בעזרת איומים ובמצבים מסוימים גם בפעילות אלימה. הפעילות מתבטאת בעיקר על ידי הטרדה אגרסיבית מתמשכת וחוזרת במטרה לפגוע, ולמרות סימנים ברורים למצוקת הקורבן.
“אמצעי הראשוֹן להצית את תנוּעת־הפּוֹעלים, אשר מנהיגיה אינם עשׂוּיים להיכּנע, היה: לרצוֹח בּעיני מחנה־העבוֹדה את כּבוֹד אישיו וּשליחיו. כּל פּוּרענוּת וכל שבר, כּל מַשבּר כּלכּלי וּפּוֹליטי, כּל מצוּקת חיים ועלבּוֹנוֹ של הפּוֹעל בּארץ בּימי חוֹסר־עבוֹדה והתישבוּת – הכּל נוּצל בּשביל להבאיש את ריח “מנהיגי החלוּצים”.”
הסבר: מידת האמון שממשל רוכש מצד הציבור והחברה שעליהם הוא מופקד. התפיסה שמעניקה חשיבות לאמון הציבור, גורסת שככל שהציבור מאמין יותר בגופי הממשל, הדבר מעיד שהשלטון תואם יותר את רצונותיו וציפיותיו, והופך יותר לגיטימי דמוקרטית.
“[הפאשיזם] רוֹצה בּמלחמת אזרחים, משתוֹקק אליה, מחנך לה, חוֹתר אליה בּמעשׂיו. כּל עוֹד לא שלחה לוֹ ההשגחה הרחמניה מלחמת־עוֹלם חדשה אין הוּא מצפּה לנצחוֹן אלא ממלחמת־אזרחים. מכּל הדרכים האחרוֹת נוֹאש מכּבר.”
הסבר: מלחמת אזרחים היא מלחמה שבה הצדדים היריבים משתייכים לאותו עם ו/או לאותה ישות מדינית.
סיכום (20 דק’)
קוראים את הסיכום של ברל כצנלסון למאמר:
“זאת המלחמה. מלחמה כּבּירה על נפש המוֹני ישׂראל, אשר תשחרר אוֹתם מקוּרי השקר וההסתה ואשר תפתח לפניהם את דרך העבודה ודרך תנוּעת העבוֹדה. אין זוֹ מלחמת־ידים, אבל אין זוֹ גם מלחמה מילוּלית. […]
איני רוֹאה את המלחמה הזאת – על נפש העם, על כּל נפש בּישׂראל – קלה. […] לפיכך: לא אדישוּת, לא פּאסיביוּת, לא השלָמה, לא פּשרנוּת. אך גם לא אמצעים־בּל־יוֹעילוּ. אַל נהיה משוּלים לאוֹתם הדגים שבּמשל, אשר בּרחוּ מפּני הרשתוֹת אל היבּשה. נילָחם בּשטח הרצוּי לנוּ, בּשטח שבּוֹ כּוֹחנוּ. […] אבל ממחלה מידבּקת צריך קוֹדם כּל להישמר שלא להידבק בּה. וצריך למנוֹע מזוֹן מאת החידקים מפיצי המחלה. […] וּכלל גדוֹל בּמלחמתנוּ בּוֹ: להכּיר בּהכּרה שלמה כּי אל מטרתנוּ אָנוּ לא נגיע בּדרכיו שלוֹ. בּין מטרוֹתיו הוּא לבין צרכיו יש התאמה פּנימית. ואנחנוּ, משאחזנוּ בּדרכיו שלוֹ, לא נגיע אל מטרתנוּ, אלא הוֹפכים להיוֹת דוֹמים לוֹ.
מה לטענתו הבעיה של ברל בלהשתמש בדרכים פאשיסטיות במלחמה בפאשיזם?
מהי המשימה המרכזית שברל מניח לפנינו ? מה זה אומר מלחמה על “נפש העם”?
ברל מציב בפניו את המשימה להיות יוצרים ובונים, אילו יצירות ומערכות עלינו לבנות על מנת להתמודד עם הפאשיזם? (חינוך לדמוקרטיה, התיישבות בגבולות וכו…).
לסיכום
בעשור האחרון אנו רואים כמגמות אנטי דמוקרטיות תופסות תאוצה, מגמות שהגיעו לשיאם עם הקמתה של הממשלה הקיצונית בתולדות הציונות ועם הובלה של ההפיכה המשפטית. ברל כצנלסון ידע לזהות עוד בתחילתה של הציונות את הסכנות שטומנות בכובן תנועות אנטי דמוקרטיות לציונות. היום אנו יותר מדתמיד מוצאים את עצמנו מול השאלה “כיצד להיאבק בפאשיזם” ברל מנסה במאמרו לחדד לנו את 2 העיקרין החשובים ביותר א.חובה עלינו להיאבק כי אסון מחכה לנו עם לא ב.על מנת להיאבק בפאשיזם מוכרחים אנחנו להמשיך להאמין באדם ולפעול בכלים של עשיה ובניה.
השופט יצחק עמית שמכהן בתור ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, הוא הבא בתור להתמנות לנשיא העליון לפי השיטה הנהוגה עד כה, שיטת “הסניוריטי”. באופן הזה השופט או השופטת עם הותק הרב ביותר בבית המשפט העליון ימונו לנשיא/ה.
עם בחירתו של עמית הוציא שר המשפטים הודעה לפיו הוא לא מכיר במינוי של עמית:
שאלות לדיון:
מה משמעות אי ההכרה של שר המשפטים במינוי נשיא לבית המשפט העליון?
מה הסכנה שיש לכך על הדמוקרטיה הישראלית?
מהו משבר חוקתי?
לסיכום
מינוי נשיא העליון ושמירה על מערכת משפט עצמאית היא חלק מהבטחת היותה של מדינת ישראל מדינה דמוקרטית
כיצד זה יכול היה להיות?
שר המשפטים יריב לוין אומר שהוא גדל על ברכי מנחם בגין. אין דבר רחוק יותר מבגין מאשר האנרכיה – אין מילה אחרת – שזורע לוין. שר המשפטים: זה הזמן לחשב מסלול מחדש. pic.twitter.com/2VRd0XksBr
בשלושת תיקי נתניהו עומדת שאלת יחסים שניהל בהיותו ראש ממשלה ושר תקשורת, עם בעלים של כלי תקשורת בישראל ותמורות שלכאורה קיבל מהם. שוק התקשורת החופשית חשוב אף הוא בדמוקרטיה, בהיותה של התקשורת מנגנון המבקר את השלטון ואת כוחו.
עם פתיחת המשפט של נתניהו במאי 2020 הוא כינס מסיבת עיתונאים ובה השמיע את טענותיו נגד העמדתו לדין, ומציג אותה כניסיון להדיח אותו מתפקיד ראש הממשלה-
נתניהו מאשים בדבריו את המשטרה, מערכת המשפט וגופי התקשורת, ובכך למעשה יוצא נגד מוסדות האמונים על שמירת שלטון החוק במדינה דמוקרטית, שמבטיח את השוויון בפני החוק.
השידור הציבורי מהווה מנגנון דמוקרטי חשוב לחופש הביטוי וחופש הביטוי. הפרטת תאגיד השידור הציבורי מהווה בפועל סגירה של התאגיד וביטול השידור הציבורי בישראל.
