(צילום: יוסי זמיר, שתיל סטוק)
סיפור מארגן
הסכסוך האלים המתמיד שבו נתונה ישראל כרוך, מאז הקמתה, ביצירת מתח בין צרכי הביטחון הלאומי לבין עקרונות דמוקרטיים וזכויות אזרח. על בסיס מתח זה, ובמיוחד בעתות מלחמה, עקרונות דמוקרטיים עשויים להירמס הן בגלל אילוצי ביטחון לאומי ממשיים, ולא פחות מכך על-ידי מהלכים העושים שימוש בטיעוני ביטחון לאומי. חופש הביטוי (=מה שלא נוח לנו לשמוע) נבחן דווקא בעיתות מלחמה, במיוחד בשתי זירות: החברה הערבית ומערכת החינוך (בתי ספר ואקדמיה). במערך נבחן את השפעות המקארתיזם בתקופת המלחמה.
מסר מרכזי
חופש הביטוי הוא אבן בוחן של הדמוקרטיה. דמוקרטיה שנמצאת בסכסוך מתמיד ובמלחמות חווה מתקשה לשמור על אופיה הדמוקרטי. הדרך לחיזוק הדמוקרטיה הישראלית עוברת, בין היתר, בסירוב לראות במלחמה דרך קיום יחידה וערך בפני עצמו, בסירוב להכפיף באופן אוטומטי זכויות אדם ועקרונות מוסר לשיקולי ביטחון לאומי, ובמאמץ להתקדם למציאות של שלום.
שאלה מסדרת
כיצד משפיעה מציאות הסכסוך המתמשך בכלל, והמלחמה הנוכחית בפרט, על החשיבות שמוסדות השלטון והאזרחים מייחסים לזכויות אזרח ולעקרונות דמוקרטיים? כיצד היא משפיעה על נכונותנו להיאבק לחיזוק הדמוקרטיה הישראלית?
מהלך המערך
1. משימת דילמה: המקרה של “מלכת אמבטיה” והדרישה משר החינוך והתרבות יגאל אלון להוריד אותה.
- קוראים יחד את השיר עשרת הדיברות – חנוך לוין שלקוח מהמחזה (יש להתייחס לכך שזו לא רק דוגמה לתוכן מהמחזה, אלא שהוא יוצא כנגד מחיקת עקרונות המוסר בחסות צורכי הביטחון, עניין שקשור ישירות לסוגייה בה עוסק השיעור).
- קוראים קטע מהמכתב בו דורש סגן ראש עיריית תל-אביב מיגאל אלון למנוע את העלאת ההצגה. (מצורפת עם תשובת יגאל אלון כנספח)
- כל חניך צריך לענות בכתב – כיצד היה פועל לו היה בנעליו של יגאל אלון?
- קוראים את התשובה של יגאל אלון.
2. הצגת השאלה המרכזית: איך מצב של מלחמה משפיע על היחס שלנו לזכויות אדם בכלל, ולחופש הביטוי בפרט? איך נכון להתמודד עם ההשפעות האלו?
3. קריאת קטע מהמאמר של יצחק זמיר: ביטחון לאומי וזכויות אדם.
4. פעילות בקבוצות על בסיס דוגמאות מהתקשורת להגבלות חופש הביטוי במלחמה האחרונה.
כל קבוצה מקבלת קטע מכתבה על מקרה של הגבלת חופש הביטוי או זכות דמוקרטית אחרת, ודף עם שאלות. דוגמאות: 1. פיטורים מוויקטורי 2. הרופאה מבי”ח העמק 3. המורה מפ”ת 4. צמצום חופש ההפגנה
5. במליאה: קריאת קטע מ”חינוך להומאניות בעתות מלחמה” של יגאל אלון – בעמוד הבא:
ככל שהמלחמה תמשך יותר, כן תגבר, בדרך הטבע, עוצמתם של הלכי הרוח האנטי-דמוקרטיים והאוטוריטאריים ברחובנו, שיתיימרו במיתוסים כוזבים לגאול את החברה משממונה הרוחני, ומהתרוקנותה מערכים חברתיים. לכן, גם כשלבנו עם המתרחש בחזית, אל נעצום עינינו מפני ההתפתחויות בעורף. הכל יודעים, כי מלחמה משמעה סולם עדיפויות סלקטיבי גם בחיי המשק ובתכנון היעדים החברתיים, ההשכלתיים והתרבותיים. עם זאת, אסור כי נוותר בשם נימוקי בטחון, כביכול, על חתירתנו לחברת-מופת צודקת, שככל שתהיה צודקת יותר, כן תגדל נכונותם של בניה להזדהות עימה ולהגן עליה. לא ייתכן להשאיר את האחווה ואת הערבות ההדדית רק לשדות הקרב. אלו מחייבות – וביתר שאת – את העורף. […]
נספחים
מצגת שיעור
בחזרה לעמוד השער

שער 3: משבר הדמוקרטיה ופתרונו
למערך הקודם – מערך 11

משבר הדמוקרטיה הישראלית
למערך הבא – מערך 13

חזון עתידי לדמוקרטיה הישראלית