חצי שנה חלפה מאז ה-7 באוקטובר. ישראלים רבים חזרו לשגרת יומם, אחרים שינו לגמרי את חייהם. יותר מ-100 אלף איש עדיין מפונים מביתם שבגבול הצפון או בעוטף עזה. עבור משפחות החטופים, כל יום הוא עדיין ה-7 באוקטובר. במצפן הקרוב נבקש לחבר מחדש את בני הנוער לדיונים על ובעקבות אותה שבת בחודש אוקטובר, ונדגיש את חשיבות העיסוק במשמעויות המוסריות והחברתיות של האירוע המטלטל הזה.
לדיון:
- מה הרגשתם?
- למה אסור לנו לשכוח את החטופים בעזה?
מוזמנים לחזור אל המצפן ‘שיר מלחמה’, שעסק בפס הקול המוסיקלי של המלחמה, ובערכיו השונים:
מצפן: שיר מלחמה
הנהגה ראויה
יזהר שי, שר המדע לשעבר, ששכל את בנו שהגן בגבורה על תושבי העוטף ב-7 באוקטובר, כתב באומץ לב על מוכנותו לעסקה, גם במחיר הכבד ביותר:
אני כותב את הדברים האלה בידיים רועדות. אם מחבל הנוחבה המתועב שהרג את הבן שלי יושב כרגע בכלא ישראלי הייתי שמח לצפות בהוצאתו להורג. כמו שמקובל בארצות הברית, שם מזמינים את בני המשפחה לצפות בהוצאה להורג של רוצחי יקיריהם. הייתי רוצה לצפות בו נושם את נשימותיו האחרונות, במידת האפשר…
— Izhar Shay – יזהר שי (@Izhars7) March 17, 2024
לדיון:
- מה מביא אדם ששילם את המחיר היקר מכל לתמוך בעסקת החטופים?
- מה ההבדל בין העמדה של יזהר שי ובין העמדה של חלק מנבחרי הציבור, שמתנגדים לעסקת חטופים?
מוזמנים לחזור אל המצפן שעסק בהנהגה מעוררת השראה, כבר במהלך אוקטובר:
הנהגה מעוררת השראה
המאבק להשבת החטופים
אותן פרקטיקות של מאבק על הדמוקרטיה הישראלית, משמשות במאבק להשבת החטופים:
ברגעים אלו נחסמו נתיבי איילון צפון ע"י משפחות החטופים כחלק מהמחאה לשחרורם
— Gil Solomon 🎗️ (@Soloph0ne) March 20, 2024
קרדיט – דנור אהרון Danor Aharon pic.twitter.com/vuNYmvNq8A
לדיון:
- מה הקשר בין המאבק למען הדמוקרטיה ובין הדרישה להשבת החטופים, גם במחיר כבד?
- למה השבת החטופים היא חובה מוסרית?
מוזמנים לחזור אל המצפן שיצא לרגל יום המשפחה 2024 והוקדש למשפחות החטופים, או למצפן נוסף שהתמקד בביטוי ‘חברה חפצת חיים’ חידד את הוויכוח הפוליטי הממשי, בין מי שרוצים בהמשך המלחמה כתכלית, ובין מי שרוצים בהשבת החטופים, גם במחיר כבד: