CPT Tag: חינוך לשוויון

פתיחה:

שמש אסוציאציות למילה ממלכתיות \ לחילופין אפשר לתת לחניכים לנסות לכתוב הגדרה למילה ממלכתיות לעשות סבבה בין ההגדרות ושהחניכים יסמנו את ההגדרות שהם מתחברים אליהן.

אמור : אנחנו שומעים בשנים האחרונות שימוש הולך וגובר בחברה ובפוליטיקה הישראלית לשימוש במילה ממלכתי, במקרים רבים פוליטיקאים משתמשים במונח על מנת לתת קונטקסט חיובי למעשיהם ולדמותם, אך האם אנו מבינים מה המושג אומר ? או יודעים להבחין במציאות בין מעשה ממלכתי ושאינו ממלכתי?

חלק א’:

קוראים עם החניכים את הפתיחה של מאמרו של ידידיה שטרן “ממלכתיות בעת הזו” .

“על מגרש המסדרים הצה”לי בגליל העליון עמדו כמאתיים חיילות וחיילים במסדר סיום של קורס המיועד לחיילים עולים. אלה הם צעירים יהודים שגדלו בחו”ל והחליטו לשרת בצה”ל, איש ואישה מסיבותיו. מפקד המסדר ביקש מהטירונים לומר “כמה טוב להיות בארץ” בשפת אימם. לתדהמתי, המשפט נאמר בלא פחות מ-36 שפות. הצעירים שנקבצו ובאו מארבע כנפות תבל ממש, לובשים מדי זית אחידים, עומדים בדום מתוח על הר גלילי קירח, המחישו את שיבת ציון בדורנו. התרגשתי מאוד. הנה אני צופה בהתגשמות חלום הנביאים של קיבוץ הגלויות. ישעיהו הנביא, מי יגלה עפר מעיניך.

גל נוסף של התרגשות אחז בי כשהתברר לי שמפקד המסדר, קצין הדוּר סמכות, הוא איש העדה הדרוזית. אל ההיבט היהודי הצטרף ההיבט האזרחי – והשניים אחוזים זה בזה ומזינים איש את רעהו. הפעם הומחשה לי משמעות הממלכתיות: צעירים יהודים מבלרוס ועד ברזיל, מאוסטרליה עד קליפורניה, מאוחדים במשימה עם קצין דרוזי באמצעות הזיקה המשותפת שיש להם אל השירות הצבאי, אל המדינה. דוד בן-גוריון, אבי הממלכתיות, מי יגלה עפר מעיניך.”

שאלות:

• האם אתם מזדהים אם הכותב שהתמונה הזו מייצגת ממלכתיות ישראלית? מה בה מייצג את זה?
• למה לדעתכם השירות הצבאי וצה”ל כל כך מזוהים עם הממלכתיות?
• האם גם אחרי השנה האחרונה לדעתכם צהל הוא ייצוג למקום ממלכתי?

חלק ב’:

קוראים את “ערך הממלכתיות” כפי שהוא מנוסח ברוח צה”ל. מספרים שערך הממלכתיות הוסף לרוח צהל על ידי אביב כוכבי לפני מספר שנים. אפשר בנוסף לשמוע את נאומו של אביב כוכבי:

שאלות:

• מה אתם מבינים שהיא ממלכתיות על פי המסמך?
• למה לדעתכם בכירי צה”ל הרגישו שצריך להוסיף את ערך הממלכתיות? מה השתנה בחברה הישראלית שדרש את זה?
• נתעכב על המשפט “חיילי צה”ל יפעלו כשרק המשימה ערכי צהל וביטחון ישראל יעמדו נגד עיניהם” האם המשפט הזה הוא מובן מאליו? אילו עוד דברים יכולים לעמוד מול עיניו של חייל?
• מה הסכנות שלדעתכם יש בכך שחיילי צה”ל לא יתנהגו בממלכתיות ? מה יקרה לצבא ולחברה?
• האם יש לכם דוגמאות לאופני פעולה לא ממלכתיות של חיילי צהל לאורך השנה האחרונה או של נבחרי ציבור כלפי צה”ל?

חלק ג’:

נחלק ל-3 קבוצות עבודה קטנות. כל קבוצה תקבל כתבה ותנתח אותה לאור שאלות לדיון.

1. התקפה על רוח צהל.

שאלות:

1. למה לדעתכם יש התקפה על רוח צהל?
2. מה לדעתכם היו ההשלכות של שינוי הקוד האתי של צה”ל?

2. הממשלה נגד הצבא.

שאלות:

1. מה ההבדל בין לבקר את צהל לבין להשתלח בו מה אתם מזהים בתגובות אלו?
2. מה אתם חושבים שההשלכות ארוכות הטווח של התקפות אלו על הצבא?
3. למה לדעתכם פוליטקאים בוחרים לתקוף כך א צהל?

3. התבטאויות פוליטיות של חיילים.

שאלות:

1. למה הרמטכל מסיר את הפאץ? מה הבעיה שהרמטכל מזהה.
2. מה הסכנות בהחדרת השיח הפוליטי לתוך צהל והכנסת מטרות פוליטית לתוך צהל?

נחזור למליאה ונשאל:

• אילו סכנות טמונות לצבא בזמן לחימה , שמגמות כאלה מתפתחות בו?
• איפה יש התנגשות במקרים הללו עם עיקרון הממלכתיות?
• האם אתם חושבים שהאנשים שמאחורי המקרים הרגישו שהם פועלים בחוסר ממלכתיות?

סיכום:

‘קוראים את הקטע “‘ממלכתיות צבאית’ ועל ‘ממלכתיות חלולה'” מאת קצין חינוך ראשי תא”ל אופיר לויוס

שאלות:

• מה ההבדל שהוא עושה בין ממלכתיות חלולה לממלכתיות מהותית?
• למה במציאות היום הממלכתיות דורשת אומץ?
• למלשבים: איזו אחריות אתם מרגישים שיש לכם כלפי שמירת הממלכתיות במציאות שבה צה”ל והחברה הישראלית נמצאים היום?

קרדיט לתמונה בראש העמוד: PINN HANS הנס פין HANS PIN אוסף התצלומים הממשלתי.

מערכים נוספים באתר:

סקטוריאליות Vs ממלכתיות

המאבק בין גישה מגזרית לגישה ממלכתית ואוניברסלית הוא אחד הצירים המרכזיים בפוליטיקה, ומעצב גם את מטרות המלחמה והטיפול בעורף. המערך הנוכחי עוסק במשמעויות הערכיות והחינוכיות של ההתנגשות הזו.

לעמוד המערך

ממלכתיות על-פי בן-גוריון

מערך חינוכי המסביר את המושג “ממלכתיות” שהומצא ע”י בן-גוריון עם קום המדינה, ובוחן את חשיבותו בישראל הדמוקרטית של ימינו.

לעמוד המערך

הקונגרס הציוני

צופים בסרטון על כינוס הקונגרס הציוני הראשון:

שאלות לדיון:

• למה לדעתכם הרצל בחר להפוך את הקונגרס למקום דמוקרטי?
• האם הציונות הייתה יכולה להצליח בלי קונגרס?
• מה ההבדל בין לכונן את הציונות דרך קונגרס לעומת דרך נדבן יהודי? באיזה מהאופנים הציונות שייכת ליותר אנשים?

חזונו של הרצל

מחלקים לחניכים קטעים שונים שהרצל כתב על המדינה שתקום בארץ ישראל:

שאלות לדיון:

• למה לדעתכם הרצל בחר להפוך את הקונגרס למקום דמוקרטי?
• האם הציונות הייתה יכולה להצליח בלי קונגרס?
• מה ההבדל בין לכונן את הציונות דרך קונגרס לעומת דרך נדבן יהודי? באיזה מהאופנים הציונות שייכת ליותר אנשים?

מגילת העצמאות

מקריאים לחניכים את מגילת העצמאות ומבקשים מהם תוך כדאי , לסמן במדגיש עקרונו וערכים שקיימים במגילה, לאחר ההקראה:

שאלות לדיון:

• אילו עקרונות וערכים מצאתם במגילה?
• אילו עקרונות יהודים ואילו עקרונות דמוקרטים?
• האם יש עקרונות במגילה שנמצאות היום במחלוקת? אילו עקרונות לדעתכם הם בהסכמה רחבה?
• האם יש עקרונות שאתם חושבים שניתן לוותר עליהן ועדין להיות ציונים? האם יש עקרונות שמצריכים מאיתנו לייצר עליהם הסכמה מחודשת?

ערכים ועקרונות:

1. עלייה וקיבוץ גלויות
2. פיתוח הארץ לטובת כל תושביה
3. חירות
4. צדק
5. שלום
6. חזון הנביאים
7. שוויון זכויות ללא הבדל דת, גזע ומין
8. חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות
9. שמירה על המקומות הקדושים לכל הדתות
10. נאמנות לעקרונות מגילת האו”ם
11. אזרחות מלאה ושווה לערבים תושבי ישראל
12. הושטת יד לשלום ולשכנות טובה למדינות השכנות

למה הציונות חייבת להיות דמוקרטיה ליברלית

קוראים חלק קצר מראיון של פרופ׳ אבי שגיא:

שאלות לדיון:

• למה הזכות למדינה יושבת על היות המדינה מדינה דמוקרטית?
• למה צריך להשאיר את ההגדרה היהודית כהגדרה זרה?
• מה חשיבותה של הדמוקרטיה ביכולת לכונן מדינה לכלל העם היהודי?
• מהי הזכות למרחב ציבורי יהודי? איפה ניתן לראות את זה איך זה בא לידי ביטוי?

סיכום

מראשית הקמתה של הציונות התנועה הציונית שאפה בהקמתה של חברה דמוקרטית ליברלית יהודית בארץ ישראל. שאיפה זו קיבלה משנה תוקף בחתימת מגילת העצמאות ביום הקמתה של מדינת ישראל. הדמוקרטיה הליברלית היא זו שאפשרה לנו כחברה לצמוח על אף האתגרים והחברות השונות המרכיבות את החברה הישראלית. כיום אנו רואים כי היסודות המוסכמים של הדמוקרטיה הישראלית נמצאים בערעור המאיים על המשך דרכה של הציונות.

המערכים הבאים בקורס:

המערך הקודם (שיעור 6)

רשתות חברתיות ופייק ניוז

בעידן המודרני הניו מדיה הפכה לכיכר העיר החדשה, שם אנו צורכים חדשות ומתווכחים ונוצר קיטוב מרחיק לכת. כיצד דמוקרטיה יכולה להתנהל במציאות של פוסט-אמת?

לעמוד המערך

לעיון בכל הקורס

קורס: דמוקרטיה ליברלית

קורס חוויתי ומתודי המותאם לנוער בגילאי תיכון ועד יד׳, לביסוס הבנה עמוקה של סוגיות היסוד הדמוקרטיות-ליברליות, והקניית כלי ניתוח שיאפשרו לבני נוער לבקר את השיח הפוליטי האקטואלי.

לעמוד הקורס

המערך הבא (שיעור 8)

זכויות מיעוטים מול עריצות הרב

במערך זה נבחן מודלים שונים כיצד מדינות דמוקרטיות מתמודדות עם מיעוטים לאומים ואתנים.

לעמוד המערך

מטרות:

1. להבין ממלכתיות כתפיסה של אזרחות משותפת
2. להיווכח בקשר בין ממלכתיות לעקרונות דמוקרטיים ליברליים
3. לאמץ תפיסת עולם ממלכתית

זמן: 45 דק’ עד שעה.

פתיחה: מהי ממלכתיות?

(5 דק’)

נשאל: מה זה ממלכתיות? מהיכן המילה מוכרת לנו?

נכתוב על הלוח שמש אסוציאציות

חלק א- המצאת הממלכתיות:

(10 דק’)

נציג את הסרטון של ד”ר ניר קידר-

נכתוב על הלוח את ההיגדים הבאים:

• תודעה של מדינה
• תודעה של אזרחות 
• מה זה אומר להיות אזרח במדינה

שאלות לדיון:

• מה תפקיד הממלכתיות? 
• למה זה חשוב לבן גוריון? מה הוא ניסה להשיג?
• האם ממלכתיות נחוצה לנו עד היום?

נסכם, הממלכתיות היא התודעה האזרחית המשותפת, המשמעות של להיות חלק מהמדינה, כיחידים וכקבוצה. בן-גוריון הגה את המושג וגם את המשמעות שלו. לאזרחים יש אחריות למדינה, על כל הקבוצות שמרכיבות אותה, ולמדינה אחריות עבור כל אזרחיה, באופן שווה ושיוויוני. על-פי תפיסת הממלכתיות מוסדות המדינה הם האחראים היחידים והבלבדיים לאזרחי המדינה.

חלק ב’- החלטות שעיצבו את דמותה הממלכתית של המדינה

(25 דק’: 15 דק’ בקבוצות ועוד 10 דק’ במליאה)

החלטות רבות שהתקבלו בקום המדינה משקפות את התפיסה הממלכתית. 

נחלק את המשתתפים לקבוצות עבודה קטנות של 4-5, כל קבוצה תעסוק בסוגייה עליה התקבלה החלטה ממלכתית משמעותית שעיצבה במידה רבה את חיינו עד היום. כל קבוצה תלמד על סוגיה אחת מתוך הטקסטים הקצרים ותציג אותה למליאה (אם יש כמות גדולה יותר של משתתפים ניתן לחלק לשתי קבוצות עבודה את אותה סוגייה).

השאלות הזהות לניתוח כל סוגיה (מופיעות גם בטקסט):

• מהי ההחלטה שהתקבלה? 
• האם היו התנגדויות להחלטה? מצד מי? 
• באיזה אופן ההחלטה משקפת את תפיסת הממלכתיות? 
• איך זה בא לידי ביטוי בישראל של היום? 
  

1. שירות נשים בצה”ל

קטע מתוך נאום “בעקבות דבורה” שנשא דוד בן-גוריון בפני קצינות בשנת 1951.

למקור באתר “פרויקט בן-יהודה”.

להרחבה: שיעור של “פרדס” על שירות נשים

2. “הסטטוס קוו”

קטע מתוך מכתב “הסטטוס קוו” המסדיר מספר סוגיות הקשורות בדת ומדינה.

3. הקמת צה”ל

פקודת הקמת צה”ל משנת 1948.

למקור בארכיון צה”ל.

4. חוק חינוך ממלכתי

“חוק החינוך הממלכתי” משנת 1953- סעיפים 1 עד 5

למקור באתר בכנסת.

חלק ג’- ביקורת על הממלכתיות

(15 דק’- אם יש זמן)

כחלק מהתפיסה הממלכתית של קום המדינה, הייתה נהוגה מדיניות של “כור היתוך”. 

נקרא יחד טקסט שכתב בן-גוריון בנושא מתוך “יעודי הרוח והחלוציות בישראל”, ב-1951:

אנו מעלים לארץ עם יחיד במינו, מפוזר בכל קצווי תבל, המדבר בלשונות רבות חניך תרבויות זרות, נפרד לעדות” ושבטים שונים בישראל. ומוטל עלינו להתיך מחדש כל הציבור הרב והמנומר הזה, לצקת אותו בדפוס של אומה מחודשת. עלינו לעקור המחיצות הגיאוגרפיות, התרבותיות, החברתיות והלשוניות המפרידות בין החלקים השונים ולהנחיל להם לשון אחת, תרבות אחת, אזרחות אחת, נאמנות אחת, חוקים חדשים ומשפטים חדשים. עלינו להנחילם רוח, תרבות, ספרות, מדע, אמנות. עלינו להכניסם למסגרות חברתיות ומדיניות חדשות, להנחיל להם זיקה לעברנו ולחזוננו לעתיד; עלינו לחנכם לחיי עם עצמאי, לחיים ממלכתיים, לשלטון עצמי, לחירות, לאחדות יהודית, לאחווה אנושית, לעזרה הדדית, לאחריות קולקטיבית, ובו בזמן עלינו לדאוג לבטחונם, לבטחון המדינה וחירותה ומקומה בעולם. מלאכה זו עלינו לעשותה בתקופה מסוערת ומסוכסכת, כששלום-העולם תלוי בשערה ואנו מוקפים צוררים ויריבים.“

שאלות לדיון: 

• מה דעתכם.ן על תפיסת “כור ההיתוך”? 
• האם באמת ניתן להתיך את הזהויות שמרכיבות את החברה הישראלית לזהות אחת? 
• מה המחירים של זה?

לטקסט המלא מתוך “פרויקט בן-יהודה”.

סיכום:

מושג הממלכתיות כפי שהגה אותו בן-גוריון מבטא תודעה אזרחית משותפת של כל אזרחי מדינת ישראל למדינה, ואת אחריות המדינה לאזרחים. החלטות רבות שהתקבלו ברוח הממלכתיות כשקמה המדינה משפיעות על החיים שלנו עד היום. החברה בישראל שינתה את פניה מקום המדינה ועד היום, וסוגיות רבות עדיין נמצאות במחלוקת בין קבוצות שונות. ברוח הממלכתיות חשוב שנשאל את עצמנו: על איזה ערכים בישראל חשוב לנו לשמור?

המערך בשיתוף

קרדיט לתמונה בראש העמוד: PINN HANS הנס פין HANS PIN אוסף התצלומים הממשלתי.

מערכים נוספים באתר:

סקטוריאליות Vs ממלכתיות

המאבק בין גישה מגזרית לגישה ממלכתית ואוניברסלית הוא אחד הצירים המרכזיים בפוליטיקה, ומעצב גם את מטרות המלחמה והטיפול בעורף. המערך הנוכחי עוסק במשמעויות הערכיות והחינוכיות של ההתנגשות הזו.

לעמוד המערך

להרחבה על ממלכתיות ע”פ בן-גוריון:

אתר בית בן-גוריון בת”א

תיאום ביקורים ופעילויות

לאתר

שביל הממלכתיות

בואו להבין אחת ולתמיד את המונח ‘ממלכתיות’ שטבע דוד בן-גוריון.

לאתר

ערכה לציון יובל לפטירתו- בית בן-גוריון

ערכת פעילויות חינוכיות לציון 50 שנים לפטירתו של בן-גוריון, לגילאי גן ועד תיכון.

להורדת הערכה