מצפן: חברה חפצת חיים

המוות ניבט אלינו מכל פינה, בהיקפים עצומים: האזרחים שנרצחו ב–7 באוקטובר, החיילים שנהרגו בלחימה באותו היום, החיילים שנופלים בכל יום בקרבות בתוך עזה, האזרחים העזתים שנהרגים בהמוניהם בכל יום בהתקפות של צה”ל, וגם חטופים המתים בשבי. הקזת דם יום יומית, אסון הולך וגדל, שכבר אי אפשר להכיל. המוות השתלט עלינו בעוצמה כה רבה, עד שאנחנו מתחילים להתרגל אליו.

שני ליטמן, 11.12.2023

וְהִיא עוֹלָה מִשְׁעוֹלָהּ טְלוּלָה מִטְּלָלִים
לְבַשֵּׂר לִי שֶׁלֹּא לָנֶצַח תֹּאכַל חֶרֶב.
וְאַף נִשְׁבַּעַת לִי בְּשֵׁם הַיָּמִים הַבָּאִים,
שֶׁיִּהְיֶה אַחֶרֶת.

חיים גורי, לא אמרתי את כל האמת

הקדמה

במלחמה המתמשכת ניטש מאבק חברתי וחינוכי על דמותה המוסרית של ישראל. האם תהיה זו חברה שמקדשת את החיים, ורואה בהם תכלית עליונה, או חברה שמקדשת תכליות אחרות, דתיות או פוליטיות, ומוכנה למסור חיים עבורם. חברה חפצת חיים אינה שוללת את הצורך הטראגי להלחם, אולם היא זוכרת עבור מה נלחמים.

פריחה בעוטף עזה | גלי בסודו, שתיל סטוק

חברה של מסירת הנפש

הקוד ה’מוסרי’ שהופץ מטעם ‘בצלמו‘ מנסה להגדיר מחדש את הוראות הפתיחה באש, בניגודלדברים מפורשיםשאמר הרמטכ”ל הרצי הלוי:

אתה רואה שני אנשים, הם עם ידיים למעלה ובלי חולצות, קח שתי שניות, ואני רוצה להגיד לכם משהו לא פחות חשוב, ואם זה שני עזתים עם דגל לבן שיוצאים להיכנע – מה אנחנו יורים בהם? בשום פנים ואופן לא. זה לא צה”ל.

אני אומר לכם, מי שהתבלבל פה, גם מי שנלחם ועכשיו מניח את הנשק ומרים ידיים, אנחנו שובים אותו, אנחנו לא יורים בו. אנחנו מוציאים המון מודיעין מהשבויים שיש לנו, יש לנו מעל אלף כבר. אנחנו לא יורים בהם כי צה”ל לא יורה בבן אדם שמרים ידיים. זו עוצמה, זו לא חולשה.

הרמטכ”ל רא”ל הרצי הלוי בפני אוגדה 99, רצועת עזה, 17.12.2023

תחקיר של זמן ישראלטען שארגון בצלמו עסק בגיוס כספים למאחזים בלתי חוקיים, אסף כספים לטובת מאבקו המשפטי של נתניהו, ורדף באובססיביות אירועי תרבות שלא התיישרו עם דעותיו.

לדיון:

  • לפי הקוד המוסרי של בצלמו, מה צריך להיות היחס של חיילי צה”ל לאוכלוסייה האזרחית?
  • האם יש כאן ניסיון להגדיר את המלחמה כמלחמת דת בשליחות אלוהית?
  • אם כן, איך זה עולה בקנה אחד עם דברי הרמטכ”ל?

חברה חפצת חיים

גילי רומן, אחיה של ירדן רומן שנחטפה לעזה והושבה בעסקת השחרור, מסבירבראיון ליונית לוילמה התביעה לשחרור החטופים היא חלק מהתקווה לעתיד טוב יותר, של חברה חפצת חיים:

לדיון:

  • לפי גילי רומן, איזו מוטיבציה עומדת מאחורי השבת החטופים?
  • מה הקשר בין השבת החטופים ובין החברה שאנחנו רוצים לחיות בה?

הוויכוח הגדול ביותר

יותר מ-100 חטופים מוחזקים בשבי חמאס בעזה מעל חצי שנה. בממשלה בוחרים להתמקד בהמשך הלחימה בחמאס, שלמרבה הצערגובה קורבנותבשוגג מקרב החטופים, המוחזקים בידי ארגון הטרור הרצחני. מטה משפחות החטופיםדורש לקדם עסקהשתשיב אותם בחיים. אל מולם התייצב פורום תקווה, בו מעורבים אנשים המקרובים לנתניהו ולאנשי עוצמה יהודית,בדרישה שלא לעצור את הלחימהבאמצעות עסקה. ראש הממשלה עצמו הדגיש את עמדתה של קבוצת מיעוט של משפחות שכולות שמתנגדות להפסקת הלחימה, וחידד את הקונפליקט מול משפחות החטופים.

הדרישה להחזרת החטופים בכל מחירהייתה במחלוקתגם במסגרת העסקה הראשונה, וגם היום היא רחוקה מקונצנזוס פוליטי.

ובינתיים, ככל שעובר יום ועוד יום, החטופים מתים בשבי:

לדיון:

  • את מי משרת הפיצול בתוך משפחות החטופים?
  • למה החזרת החטופים היא סוגייה במחלוקת?
  • מה צריך לקרות?

לסיום

מי שמחליף את הכורח הטראגי להתגונן בשמחה להילחם הופך את כל משמעות המערכה שלנו על פיה.

יגאל אלון, מפקד הפלמ”ח, שר החינוך וסגן ראש הממשלה, 1980-1918

לדיון:

  • מה פירוש הציטוט?
  • מה צריכה להיות משמעות המערכה ברוח הדברים של אלון?


מקבץ מצפנים: חצי שנה ל-7 באוקטובר

חצי שנה עברה מאז ה-7 באוקטובר, וזו הזדמנות לחשבון נפש חינוכי וחברתי. השיחה החינוכית סביב השבת החטופים מחדדת את דמות החברה שבה נרצה לחיות, ואת החזון אליו אנחנו שואפים.

מצפן: שיר מלחמה

המלחמה שפרצה בעקבות הטבח של ה-7 באוקטובר הביאה איתה פרץ של יצירתיות גם בתחום התרבותי. במערך הקרוב נפגוש שלושה שירים שמזוהים עם המלחמה, שניים שהתפרסמו תוך כדי הקרבות, ואחד שיצא זמן קצר לפניהם.

לא לבד

שבוע אחרי השבת השחורה של ה-7 באוקטובר חיברה סולנית הלהקה דורון טלמון שיר נוגע ללב. ‘לא לבד’ התקבל בחיבוק גדול מהציבור הישראלי, שהיה זקוק לביטוי מוסיקלי בשבועות הראשונים של ההלם והצער.

לדיון:

  • מה התחושה שהשיר מעלה?
  • מה מסמלת הבחירה בתקווה?
  • איזה אתוס השיר מחזק?

חרבו דרבו

באמצע נובמבר 2023 הוציאו נס וסטילה את שיר הזעם ‘חרבו דרבו’ (במקור בערבית: מלחמה ומכה). השיר זכה לפופולריות עצומה בישראלולחשיפה גדולהבתקשורת העולמית.

לדיון:

  • מה הרגש המרכזי של השיר?
  • במה הוא שונה מהשיר של ג’יין בורדו?
  • איזה אתוס השיר מחזק?

ואלס עם שאנן

השיר ‘ואלס עם שאנן’ הוא השיר שחותם את אלבומם האחרון של הדג נחש, שיצא שבועות ספורים לפני ה-7 באוקטובר. בחציו הראשון הוא מגולל את חוויותיו האישיות של שאנן סטריט ששירת כחייל קרבי בעזה בתחילת שנות ה-90, והיה עד לזוועות שונות שהותירו עליו חותם. בחציו השני הוא מספר סיפור נשכח על אותה עזה, ועל התגובה העממית הלא צפויה של תושביה בעקבות ועידת מדריד של 1991.

לדיון:

  • מה התחושות שהשיר מעלה?
  • איזה מסר שאנן ביקש להעביר?
  • איזה מבט יש לו על עזה?

מצפן: יום זכויות האדם

המהפכה הצרפתית- איך הכל התחיל:

המהפכה הצרפתית היא המהפכה הפוליטיתהחשובה והדרמטיתבתולדות העידן המודרני. דברים רבים שנתפסים עבורנו כמובנים מאליהם, נולדו במהפכה הצרפתית. העובדה שאנחנו אזרחים שווי זכויות, למרות שלא נולדנו למשפחה מיוחסת; העובדה שחוק נתפס כציווי אוניברסלי, שאף אדם או קבוצה חברתית אינה נמצאת מעליו; התפיסה שאדם הוא אזרח בעל זכויות מתוקף הולדתו, ושעל המדינה להבטיח את אותן זכויות; כל אלה ועוד, שהיו מנוגדים בתכליתלסדר הפוליטי והחברתישקדם למהפכה – נוצקו בכוח ובדםבשנותיה הסוערות של המפכההצרפתית. המאבק על הדמוקרטיה הליברלית הוא למעשה המשך דרכה של המהפכה הצרפתית, שהיא אידיאל שאין לו סוף:

זכויות האדם והאזרח

הצהרת זכויות האדם והאזרחשפורסמה באוגוסט 1789, היא המסמך היסודי של המהפכה הצרפתית. יובל מנדלסון, סולן להקת שייגעצ שהפךלמורה נערץלאזרחות, כתב שיר שמסביר בקלות את זכויות האדם והאזרח, ומדגים למה הן מנוגדות לפשיזם:

זכויות אדם אוניברסליות

ב-1948 פורסמהההכרזהלכל באי עולם בדבר זכויות האדם, שהיא מסמך זכויות האדם החשוב והמפורסם ביותר בתקופתנו. הוא תוצר מובהק של דור מלחמת העולם השנייה, ומהווה עד היום אבן יסוד לכל חברה חפצת חיים וחופש.

סרטון טד קצר בתרגום לעברית מסביר את מהותו של המסמך, ואת האתגרים שעומדים בפני הגשמתן המלאה של זכויות האדם:

שאלות לדיון

  • עד כמה מורשת המהפכה הצרפתית והגנה על זכויות האדם הם רעיונות חזקים בישראל?
  • איפה מתקיים המאבק להגנה על זכויות אדם היום?
  • מהן זכויות האדם שאתם רוצים להיאבק עליהן?

להרחבה:

מדרשת אדם

תכנית חינוכית ליום זכויות האדם.

תפקיד התקשורת בתקופת מלחמה

פתיחה: תפקיד התקשורת בעידן הניו-מדיה

סרטון שהופק במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה:

ומנגד, לא כל מי שקורא לעצמו עיתונאי מחוייב לאמת ולעובדות. שרשור על תעשיית הפייק של ינון מגל מערוץ 14:

דיון:

  • מה התפקיד הקריטי שאנשי ונשות תקשורת ממלאים בחברה?
  • את מי משרתת מגמה של החלשת התקשורת?
  • מה האיום שנשקף לדמוקרטיה מעיתונאים בתחפושת, שהם למעשה שופרות אידיאולוגיים?
  • למה אין תחליף לתקשורת עצמאית וחזקה?

חלק מרכזי: דילמות בתפקידה של התקשורת

בחלק זה ניתן לבחור חלק מהדילמות, או להתייחס לכולן. מומלץ להשתמש במתודה של דיבייט או משהו דומה, כדי לדון בדילמות, במיוחד לקבוצות שצריכות התנעה לדיון.

דילמה ראשונה: חופש המידע מול הבטחון הלאומי

התקשורת הישראלית נרתמת במלוא כוחה לטובת המאמץ המלחמתי. תוך כדי הקרבות מצטברות ידיעות רבות אצל עיתונאים ושדרניות, והם בוחרים שלא לשדר אותן כדי לא לפגוע במוראל או לגלות מהלכים של צה”ל. למשל, בתקשורתככל הנראה יודעיםשחלק לא קטן מהחטופים הישראלים אינם בחיים. איפה עובר הגבול בין חשיפת מידע חשוב לפגיעה במאמץ המלחמתי?

צה”ל סרב לפרסם בתחילה מספרי פצועים, בעקבות שאלה עיתונאית הסכים לציין מספרים: 

והנה דוגמא למצב שבו נימוק ‘בטחון המדינה’ מורחב לצרכים של הסתרת מידע:

דילמה שנייה: ביקורת על הממשלה או גיבוי שלה

התקשורת יודעת להביע עמדה ביקורתית כלפי השלטון ולהטיח בו שאלות קשות. האיום הכללי שיוצרת המלחמה מצמצם מאוד את המחלוקות הפוליטיות ואת הביקורת כלפי הממשלה. מתי חשוב לבקר את הממשלה?

בן גביר מגיע לאולפן של טלי מורנו וניצב בפני שאלות קשות. בתחילת השנה פוצץ ראיון דומה ונטש את האולפן:

דיון:

  • מה השיטה שבה נקט בן גביר כדי להתחמק מהשאלות הקשות שהוצבו בפניו?

דילמה שלישית: האם שיקולי רייטינג גוברים על שיקולי אחריות חברתית?

הקהל הישראלי צמא לסיקור צמוד של החטופים השבים לביתם. התקשורת יכולה להפיץ כמה שיותר תמונות וראיונות של ילדים ואמהות ששבים לחיק משפחתם, וזה יגביר את הרייטינג ואת החשיפה לפרסומות. האם מציצנות לרגעי השיבה והשיקום של החטופים גובה מחיר מזכותם לפרטיות ומתהליך השיקום הרגשי שלהם?

רם כהן בפוסט ביקורתי על ‘פסטיבל שחרור החטופים’:

“את פסטיבל שחרור החטופים צריך להפסיק מכל הסיבות שבעולם. אני רוצה להודות שבעוונותיי נלכדתי אמש למסך במשך דקות ארוכות. עקבתי אחר האירועים קודם השחרור ועד פתיחת המסדרון ההומניטרי המטופש והילדותי שפתחו לחטופים שירדו מלוע המסוק בבית חולים שניידר, במקום לסלק את התקשורת ולדרוש לכבד את הפרטיות של השבויים.

אי אפשר לחיות פה בשקט ובענייניות בלי דרמה וליווי צמוד של צמד שדרנים ועשרה פרשנים מהאולפן, שחוזרים על אותם קשקושים ופיטפוטים בלופ בלתי נסבל ובשאלות בנאליות שחוזרות על עצמן בארשת רצינית. אתמול התמקדו בשאלה ‘איך אתה מרגיש?’ על כך נשאל פעם אחר פעם כל חבר/ה מקיבוץ ניר- עוז בכל הווריאציות והנוסחים האפשריים שאפשר לבנות משאלה טריוויאלית שעל התשובה עליה יכול היה לענות כל צופה בבית.”

דיון:

  • האם מוצדק להימנע מסיקור השבת החטופים?

דילמה רביעית: שיקוף מחלוקות ציבוריות או עיצוב דעת קהל

התקשורת יכולה לשאוף לייצג במדויק את המחלוקות הציבוריות סביב הטיפול בעורף והוויכוח הבטחוני-מדיני שעוסק ב’יום שאחרי המלחמה’ – מי ישלוט ברצועה, ומאידך יכולים אנשי התקשורת להציג צד מסויים בוויכוח, ולהצמד לעובדות שמתאימות לו.

חנוך מילביצקי מציג את חזון הליכוד לגבי ‘היום שאחרי’: שליטה ישראלית מלאה ברצועה:

ערן עציון מציג חזון חלופי ל’יום שאחרי’: חסות בינלאומית על הרצועה:

דיון:

  • מה הוויכוח בין עציון ומילביצקי?
  • עד כמה זה משקף את הוויכוח הנוכחי בין ימין ושמאל בישראל?
  • למה ממעטים לעסוק בשאלת ‘היום שאחרי’, ואת מי זה משרת?

*מבוסס על ‘עשר דילמות של עיתונות בימי טרור’ \ גבי וימן 

סיכום

טקסט חשוב של אלעד מן על תפקיד התקשורת בתקופת מלחמה. מן מפרק את המושג ‘תקשורת’ לשחקנים השונים שפועלים בזירה החדשותית, ומבקר את תפקידם לנוכח האתוס העיתונאי הראוי:

דיון:

  • איזו אחריות יש לאנשי התקשורת בעיני מן?
  • מה הנזק שישנו בצנזורה רחבה?

קריסת מוסדות המדינה

פתיחה: שבירת הקונספציות

מפזרים על הרצפה מספר ציטוטים מכתבות הנוגעות למגזר הציבורי מהתקופה שלפני המלחמה (נספח א’)

מבקשים מהמשתתפים לקרוא את הקטעים ודנים:

  • אילו תפיסות של המגזר הציבורי באות לידי ביטוי בקטעים ?
  • איזו מדיניות ביחס למגזר הציבורי נובעת מתפיסות אלו? איזו תפיסה עומדת מאחורי הדרישה מהמגזר הציבורי להיכנס לאלונקה? מה היעוד שלו ביחס לחברה?
  • מה היחסים העולים מהקטעים בין המגזר הציבורי לבין המדינה?
  • מה משמעות המילה “פקידים” למשרתי הציבור? מדוע לדעתכם משתמשים במונח זה בקטעים? איזה תפקיד יש להם?

חלק ראשון: הטיפול בחטופים ומשפחותיהם

מאז ה 7/10 אנו עדים להתעוררות אזרחית מרגשת שמייצרת מענים עבור העורף שנפגע במתקפה ועבור מעטפת לחיילי צהל. יחד עם זאת, המענה האזרחי -התנדבותי הוא לא מציאות של מדינה דמוקרטית מתוקנת, אלא עונה על וואקום שנפער במענה של משרדי הממשלה החל ממענה ראשוני במהלך המתקפה וכפי שמתארת הכתבה  הבאה, גם לאורך זמן ממושך. הכתבה היא חלק מפרק ששודר בתכנית ‘זמן אמת’ של כאן 11 והיא מתארת את הפרספקטיבה של אחת הסוגיות האקוטיות ביותר הנמצאות בליבת הלחימה והטיפול בעורף – הטיפול בסוגיית חטופים ובמשפחותיהם. 

צופים יחד עם החניכים בכתבה העוסקת בחמ”ל החטופיםמתוך זמן אמת ולאחריו דנים:

מתוך זמן אמת | חמ”ל החטופים שמחליף את הממשלה

* תגובות משרדי הממשלה לכתבה משודרות בפרק המלא בדקה 30:18

שאלות לדיון:

  • מה הכתבה מעוררת בכם?
  • אילו גורמים ממשלתיים אמורים להיות מעורבים בפיעלות החטופים על פי מה שראינו בכתבה? 
  • נאמר כי הפעילים של החמ”ל  כולם מתנדבים. מה זה מעורר? מה המשמעויות השונות  בכך שאזרחים מתנדבים לתת מענה לשטח ? 
  • במהלך הכתבה אחת המרואיינות אומרת ” אם זה היה הילד שלהם (של אנשי הממשלה) איך הם היו פועלים. מה זה משקף ביחס לתחושת המשפחות? מדוע לדעתכם זה כך?

חלק שני: גורמים לקריסת המערכות

מתחלקים ל- 8קבוצות. כל קבוצה מקבלת כרטיס (נספח ב’) עם תיאור של משרד ממשלתי מסוים מתוך כתבה שהתפרסמה במאקו עם שאלות לעבודה בזוגות . ניתן גם לחלק את הקבוצה לזוגות ולחלק לכמה זוגות את אותה הכרטיסייה או יותר מכרטיסיה אחת, בהתאם לגודל הקבוצה.

שימו לב – לרשותכם עוד חומרים על כל משרד להרחבת הלמידה. ניתן לחלק את לקבוצות את המאמרים והכתבות יחד עם הכרטיסיות. ככל שהקבוצות גדולות יותר, מומלץ לתת להם יותר חומרים לעי.

המשרדקישורים למאמרים
בריאותעל הפגיעה המתמשכת במערכת הבריאות הציבורית
על פערים במענה הנדרש בתחום בריאות הנפש
על פירוק המועצה הלאומית לטראומה בזמן המלחמה
רווחה וחינוךעל המתח בין הדרג המקצועי לדרג הפוליטי במשרד החינוך
ביטחון לאומיהתראות על בעיות בדוחות מבקר המדינה
על הפרטת הביטחון בכיתות הכוננות- מערך
תחבורהעל תפקוד משרד התחבורה בזמן המלחמה
על היחסים בין הדרג המקצועי לדרג הפוליטי במשרד וסוגיית המינויים
חוץ והסברהתקצוב ופעילות ההסברה במשרד החוץ במלחמה
יחסי דרג מקצועי ודרג פוליטי – התפטרות מנכ”ל משרד החוץ בזמן המלחמה
סגירת משרד ההסברה ופיצול משרדים
סיפורה של נעה תשבי ומה הוא משקף על פעילות המשרד
משפטיםעל פעילות השוטפת של משרד המשפטים בזמן הרפורמה המשפטית
הועדה לבחירת שופטים ומנהל תקין
כלכלה ואוצריחס דרג מקצועי ודרג פוליטי – על הכספים הקואלציונים בזמן המלחמה
ביטחוןהתראות על בעיות בביטחון בדוחות מבקר המדינה
ביקורת על פעילות משרד המודיעין
למדריך/ה: עוד בנושא הפגיעה בשירות הציבורי וקריסת מוסדות המדינהפוליטיזציה של השירות הציבורי
עוד קונספציה קרסה: לא צריך דרג מקצועי?
השירות הציבורי נמצא בסכנת פוליטיזציה וזה יפגע באזרח
מבקר המדינה: אין הצדקה להתעוררות המאוחרת של הממשלה בטיפול בעורף

לאחר העבודה בקבוצות אוספים את הקבוצה ומבקשים מכל קבוצה להציג את הגורמים (בכותרת) שהן זיהו, שמביאים לקריסת מוסדות המדינה ב 7/10/23 ומחלקים את הגומרים לתחומים.

שאלות לדיון:

  • אילו דוגמאות ראינו לפוליטיזציה של השירות ואילו משמעויות יש לכך?
  • מה תפקידו של המגזר הציבורי ומה ההבדלים בין מגזר ציבורי למגזר הפרטי?
  • מה תפקידנו בשמירה על מנהל ציבורי תקין ועל מוסדות הציבור?
למנחה: מומלץ לקרוא את הניתוח בחלקה הראשון של הכתבה לפני הדיון., תוכלו למצוא שם גם נתונים מספריים.

הכתבה מתייחסת לכמה גורמים שפגעו בשנים האחרונות במגזר הציבורי: 
1. תכנון, תקצוב וכוח אדם שבא לידי ביטוי בשכר נמוך- איכות אנשים והימצאותם לאורך זמן ותת איוש ושחיקה בתקינה בהתאם לגודל האוכלוסייה.
2. פוליטיזציה: המגזר הציבורי מתרחק מלהיות גוף ממלכתי חסין מלחצים פוליטיים, זה בא לידי ביטוי גם בכניסת שיקולים פוליטיים לפעילות המשרד, דחיקת המקצועיות של העובדים לטובת שיקולים אחרים והעברות בין משרדיות לאור פתיחת ושינוי של משרדים ואחריות.
3. גישת הפרטה: ניסיון להתחקות אחר המגזר הפרטי שהוכח כלא יעיל ואף פוגעת במקומות אחרים- מיצר אובדן זיכרון ארגוני, וניהול לאורך זמן, מדידה והערכה כלכלית ולא אפקטיביות השירות לציבור.

חלק שלישי וסיכום: בכל זאת – מעורבות אזרחית

לפניכן מכתב שפרסם חייל בשירות סדיר בזמן המלחמה ב 14/11/23 ב’הארץ’

אני עדיין בסדיר, אבל המלחמה הראתה לי שמקומי במגזר הציבורי

אני יליד 2002 ובעיצומו של שירותי הצבאי. מתוך 22 שנות חיי (בקירוב), בנימין נתניהו ראש הממשלה כ-13 שנים. אני ורבים מבני דורי לא מכירים ולא זוכרים באמת מציאות שונה. אנחנו מכירים מציאות שבה יש שליט אחד, שעל פיו יישק דבר. כל הסוטה מדרכו הוא בוגד, אנרכיסט וכלל שמות חיבה נוספים.

בימים אלו, ובצל המלחמה, אני חושב כמו כולם על היום שאחרי. אין לי רעיונות גדולים או תוכניות אסטרטגיות, עד לפני חודש בעיקר חשבתי לאן לנסוע ומה ללמוד. אבל אני רואה מה קורה סביבי, כחייל וכאזרח, ואני יודע שהאחריות לתיקון נמצאת אצלנו.

רבים מהנרצחים במתקפה ב-7 באוקטובר ובמלחמה שפרצה בעקבותיה הם בני גילנו. כמעט כל אדם במדינה מכיר לפחות אדם אחד שנהרג, נעדר, נפצע או במילואים כרגע. כולנו מרגישים את ההפקרות, זו שקדמה לתקיפה וזו שאחריה: אף אחד לא ציפה למתקפה חסרת הרחמים, האכזרית, המתוכננת היטב והמוצלחת כפי שבוצעה. אבל היא לא היתה הפתעה מוחלטת. מאז שהתפרסמו תוצאות הבחירות לכנסת, ובטח מאז שהורכבה הממשלה ה-37 על כלל שריה, מינוייה והצהרותיה – היה ברור לכל אדם שעיניו בראשו ולבו במקום הנכון, שביטחון המדינה בסכנה.

לא העלינו על הדעת שהסכנה הזו תתפרץ ככה, אבל היא התפרצה. ומה שאנחנו רואים מאז אותו יום שבת מהצד האזרחי הוא פלא. אשרי העם שהוא כזה, וממש לא כסיסמה. מפחיד לחשוב מה היה קורה אלמלא ההתגייסות האדירה של כל חלקי החברה האזרחית. כי בזמן שאזרחים מן השורה, עסקים ועמותות עבדו לילות כימים, תרמו כספים והתנדבו למען החיילים והמפונים, העובדים במשרדי הממשלה השונים עדיין מגרבצים. סליחה על העברית הלא מנומסת והלא מחמיאה. רק אל תגידו שאנחנו דור לא מנומס, אבל זאת האמת.

מי שמצילים עוד איכשהו את המצב הם אלה שהממשלה המסוכנת הזו לא מפסיקה להסית נגדם ולהשחיר את דמותם, אותם “פקידים” ידועים לשמצה, אנשי המקצוע במגזר הציבורי. אנחנו צריכים להודות בכל בוקר לאותם עובדי משרד האוצר והחשב הכללי וליועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה על כך שהם עומדים על הרגליים האחוריות ולא נותנים למחדלים כלכליים ואחרים לעבור כאילו הכל בסדר.

אין משרד אחד בממשלה הזאת שלא יהווה דוגמה טובה – או במקרה הזה, רעה – להזנחה פושעת של המערכת הציבורית, לאיוש תפקידי מפתח באנשים שבמקרה הטוב הם חסרי יכולת ובמקרה הרע בעלי כוונות רעות. בזמן שהחברים שלי מסכנים את החיים שלהם בעזה ובגבול הצפון, בזמן שאין אמא אחת שישנה בשקט בחודש האחרון, אנחנו קוראים על עוד מחטף ועוד מחדל ועוד תקלה.

ולכן אנחנו צריכים להגיד עכשיו, דווקא בזמן שהתותחים עדיין רועמים, שכשנחזור זה עלינו. לא רק מחאה חסרת תקדים להדחת כל הדרג הפוליטי הכושל, אלא התגייסות אמיתית לשירות הציבורי.

נכון, כנראה בהיי-טק ובחו”ל יהיה יותר כסף, ואולי יותר פינוקים בעבודה, אבל זאת העבודה החשובה ביותר שאפשר להעלות על הדעת – להחזיר את המדינה למסלול הנכון. עבודה שנהיה גאים בה שנים אחרי. אנחנו צריכים להיות גאים להיות פקידים.

שאלות לדיון:

  • מה אתם חושבים על מכתבו של החייל?
  • האם לדעתכם כניסה של צעירים חדורי מוטיבציה ומקצועיים לשירות המדינה הוא מספיק על מנת לייצר שירות טוב לציבור?
  • אילו עוד תפקידים יש לאזרח על מנת לוודא שיהיה מגזר ציבורי משמעותי ומקצועי?

@beaaza1

ליאור מבאר שבע, חייל מילואים קרבי בגולני, מספר לוועדת הכספים בכנסת על מצבו הכלכלי הקשה כתוצאה מהעדרותו מהעסק בתקופת המילואים

♬ צליל מקורי – בעז”ה
ליאור, לוחם מילואים בגולני, מתאר את הקריסה הכלכלית מנקודת מבטו האישית.

כלים נוספים:

תיעוד דוקומנטרי מאת ‘כאן’ על האזרחים שממלאים את החלל שהותירה המדינה

סקטוריאליות Vs ממלכתיות

חלק א’: הגדרת מושגים

סקטוריאליות: מגזר חברתי המאורגן במסגרת פוליטית (מפלגה), וחולק שפה משותפת ושאיפה להטביע את חותמו על החברה כולה. מגזר פוליטי רואה עצמו זכאי ליהנות מפריבילגיות ויתרונות לא שוויוניים מכיוון שלתפיסתו, תרומתו עולה על קבוצות אחרות.

מבוסס על: גדי יציב, מהם סקטורים, מתוך: החברה הסקטוריאלית 1999, עמ’ 9-10

ממלכתיות: חובתה של המדינה להקפיד על פעולה אחידה, אימפרסונלית (=לא אישית) וכללית-אוניברסלית כדי למנוע פגיעה בחירויותיו של כל פרט זה או אחר, ולשמור על השוויון הבסיסי בין בני האדם המשתייכים לגוף המדיני. הערך המרכזי המבחין את המדינה המודרנית הנאמנה לעצמה מצורות משטר קדומות הוא ערך השוויון או האוניברסליות.

מבוסס על: אבי בראלי וניר קידר, ממלכתיות ישראלית 2011, עמ’ 24

שמש אסוציאציות:

מחלקים את הלוח לשתיים: ‘ממלכתי | סקטוריאלי’. מבקשים מהמשתתפים להגיד מה האסוציאציות שיש להם לכל מושג.

הגדרת המושגים:

מציגים את שתי ההגדרות שמופיעות לעיל.

שאלות לדיון:

  • למה יש פער בין הגדרות המומחים ובין האסוציאציות?
  • איזה קבוצות בישראל נופלות תחת ההגדרה של סקטור?
  • איזה קבוצות היו סקטור ואינן עוד, לפי ההגדרות האלה?

חלק ב’: המאבק על החינוך הממלכתי

את המאבק בין סקטוריאליות וממלכתיות אפשר לבחון בכמה זירות, אבל אנחנו נתמקד בזירה של מערכת החינוך. העימות בין החינוך הממלכתי לחינוך הסקטוריאלי התעצם במהלך 2023. אחרי שנבין מה רוצה החינוך הממלכתי היום, נחזור אחורה לתפיסה הממלכתית של בן גוריון, שהובילה להקמתו של החינוך הממלכתי, כנגד הזרמים הסקטוריאליים.

המסר המרכזי:

החינוך הממלכתי זקוק להגנה מפני הפוליטיזציה המפלגתית והמגזריות. הלב של החינוך הממלכתי איננו החילוניות, אלא דווקא הניתוק מההשפעות המפלגתיות, והאנטי-מגזריות שלו. בחלק הבא נכיר גם את ההגדרות החיוביות של החינוך הממלכתי. מומלץ לפתוח מחיבור אישי ורגשי של החניכים. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שמרבית החברים בצוותים שלכם גדלו בחינוך הממלכתי.

מה רוצה החינוך הממלכתי?

צפייה בנאום של נמרוד אלוני בכנס החירום של החינוך הממלכתי. החל מדקה 00:01:04 הוא מונה את מטרות החינוך הממלכתי:

שאלה לשיתוף ראשוני:

מי למד בחינוך ממלכתי? מה המשמעות מבחינתכם שלמדתם בחינוך הממלכתי? עד כמה זה דומה למה שתיאר נמרוד אלוני?

מסבירים בקצרה:

עם קום המדינה, ניצבה מערכת החינוך היהודית בפני מציאות בלתי אפשרית של ארבעה זרמים רשמיים (ההסתדרותי, הכללי, הדתי-לאומי והחרדי), שכל אחד מהם כפוף למפלגה או לכמה מפלגות. הדבר יצר תחרות קשה על כל תלמיד, וכפילויות רבות בין בתי ספר באותה שכונה, מזרמים שונים. על מנת לעשות סדר, ולהבטיח שמערכת החינוך תגָדל בוגרים עם מכנה ישראלי משותף, נוצר חוק החינוך הממלכתי (1953), שעיקרו היה ביטול הזרמים בחינוך, ויצירתם של שני סוגי בתי ספר – ממלכתי, וממלכתי-דתי. הרוב המוחלט של בתי הספר השתייך לחינוך הממלכתי (בשיא – 70% מהחינוך העברי).

בן גוריון Vs. החינוך המגזרי (15 דק׳)

מקרינים את הקטע מנאום בן גוריון על הלוח (מצגת עזר – שקף 1):

“עם ביטול הזרמים אנחנו רוצים שני דברים עיקריים:
א) אחריות המדינה על בתי־הספר במקום אחריותן של המפלגות.
ב) השלטת ערכי־יסוד תרבותיים, חלוציים וחברתיים בכל בתי־הספר.

ההסתדרות עשתה גדולות בהרבה שטחים, אבל היא אינה יכולה לעשות מה שביכלתה של המדינה לעשות: להנחיל לכל ילדי העם את הערכים הדרושים, למען נהיה עם יוצר ועובד ובן־חורין. ביטול הזרמים אינו ביטול שם אלא ביטול מסגרת וזיקה מפלגתית שפוררו את העם והכניסו אנדרלמוסיה בחינוך. והקמת חינוך ממלכתי – אינה שינוי שם אלא שינוי תוכן: תוכן מאחד ומלכד. לא אחדות פורמאלית אנחנו רוצים – אלא אחדות־יעוד, אחדות של תרבות ומשימה, אחדות של אחריות הדדית ושל שליחות חלוצית …אחדות של כושר עבודה ואהבת הבריות. אנו רוצים בבית־ספר ממלכתי שישמש מנוף לליכוד העם ולבנין הארץ. אם ערכינו החינוכיים יש בהם ממש – נַקנה אותם לכל הילדים. איני יודע חובה וזכות גדולה מזו.” (ישיבת מפא”י, פברואר 1953)

שאלת הבהרה:

  • מה השינוי שיצר החינוך הממלכתי לפי בן גוריון?

ממשיכים לציטוטים מתוך ההסכמים הקואליציונים בין הליכוד ומפלגות הימין הדתי (מצגת עזר שקפים 2-3):

הציונות הדתית:

169. חוק החמ״ד – הממשלה תקדם את תיקון חוק חינוך ממלכתי לצורך חיזוק וייצוב מעמדו ועצמאותו של החינוך הממלכתי דתי. התיקון לחוק יידון בוועדה מיוחדת בכנסת אשר תהיה משותפת לוועדת חינוך וועדת חוקה. כיו״ר הוועדה יכהן חבר כנסת מהציונות הדתית.

170. לאחר הקמת הממשלה, תאושר החלטת ממשלה לחיזוק החינוך הממלכתי דתי בישראל. במסגרת התוכנית יתוקצבו ויינתנו מענים למאפיינים היחודיים של החמ״ד בבסיס התקציב, גודל ופריסת המוסדות, אורח חיים דתי, אפשרות להפרדה מגדרית, מוסדות פנימייתיים, חינוך על יסודי בבעלויות חינוך אשר אינן רשויות מקומיות, ובכלל זה מערך פיקוח בתחומי שפ״י, קליטת עליה, חינוך חברתי וחינוך מיוחד, ועוד, התוכנית תתוקצב בבסיס התקציב בסך של 637 מלש״ח.

ש״ס:

138. הממשלה תפעל למתן מעמד עצמאי לרשת מעיין החינוך התורני בשים לב למעמדה המיוחד בהתאם לסעיף 3א׳ לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה-1985, כך שהיא לא תהיה כפופה למחוז החרדי, אלא מעמדה יהיה דומה לזה של מנהל החינוך ההתיישבותי.

דיון:

  • למה בן גוריון דיבר על הצורך לבטל את הקשר בין בתי ספר והמפלגות?
  • באיזה אופן ההסכמים הקואליציונים מחזקים את הקשר הזה?
  • מה הבעיה בכך שכספי ציבור יממנו מוסדות שנשלטים על ידי מפלגות?

למדריכ.ה:

להרחבה על ניתוח ההסכמים הקואליציוניים בתחום החינוך: ניתוח ההסכמים הקואליציוניים בתחום החינוך – קרן ברל כצנלסון

השלכות החינוך המגזרי

מסר מרכזי:

לחינוך המגזרי יש השלכות בעייתיות לטווח הקצר ולטווח הארוך. בחינוך החרדי קיימות תופעות של אפלייה על רקע עדתי ומעמדי, העסקה פוגענית של מורים, ודיווחים של בוגרים על קושי להסתגל לעולם המודרני. בחינוך הממלכתי-דתי, שתלמידיו נהנים מן התקציבים הגבוהים ביותר ביחס לכל שאר תלמידי ישראל, אין הגבלות למעשה על הקשר בין מפלגה ומוסדות החינוך, וישנה פוליטיזציה מפלגתית משמעותית של מסגרות החינוך התיכוניות, שבאה לידי ביטוי בקשר המובהק בין דתיות לימניות. בכל המגזרים הדתיים מתרחבת ומעמיקה תופעת ההפרדה המגדרית בבתי הספר ובמסגרות החינוך הבלתי-פורמלי, שפוגעת קודם כל בדתיים עצמם, שלא מעוניינים בהפרדה בגיל כל כך צעיר. ההפרדה המתרחבת הזו אינה נשארת בתחומי המגזר, ומאיימת גם על המרחב הציבורי הכללי, כפי שמראה החוקרת והאקטיביסטית יופי תירוש.

עדויות של בוגרות החינוך החרדי (15 דקות)

מחלקים את הקבוצה ל-2. כל חצי קבוצה קוראת עדות אחרת, ולאחר מכן משוחחת על מה שקראה.

עדותה של תהילה דויטש | עדותה של יעל אליה (עזר מס. 2)

חוזרים למליאה לסיכום:

  • מה ההשלכות של היעדר לימודי ליבה עבור אנשים?
  • למה לדעתכם ההנהגה החרדית מתנגדת בתוקף לרעיון של חינוך ממלכתי-חרדי?
  • איך לא-חרדים יכול לחזק את החינוך הממלכתי-חרדי?

למדריכ.ה:

נתוני מאקרו על היעדר לימודי ליבה בחינוך החרדי; ההתנגדות האידיאולוגית לאנגלית ומתמטיקה;

פוליטיזציה בחינוך מגזרי (10 דק׳)

ב-2003 נכנס צוות הפקה של ערוץ 10 לישיבת כפר הרוא”ה, ישיבה תיכונית שהיא בית ספר ממלכתי-דתי ופנימייה. הצוות תיעד את חיי היום-יום של הישיבה בשביל צילומי הסדרה שכונתה ‘הישיבה’. בפרק הראשון, בין דקות 9:16-11:35, מתקיים דיון במועצת התלמידים של הישיבה העוסק ביציאה להפגנה. הנהגת הישיבה דוחפת את התלמידים ללכת להפגנה נגד ערפאת ובעד ארץ ישראל, אבל לא כולם מרוצים מההחלטה.

הקרינו את הפרק הראשון, שימו דגש על דקות 9:16-11:35.

שאלות לדיון:

  • מה דעתכם על הניגוד בין עמדת המורים לטענות התלמידים?
  • האם יציאה כזו להפגנה אפשרית בבית הספר שאתם למדתם? למה?
  • מה מונע מאנשי החינוך הממלכתי לקחת חלק בפעילות פוליטית דומה?

הקרינו את הציוץ של מנכ״ל מפלגת הציונות הדתית (מצגת עזר – שקף 4).

שאלה לדיון:

  • למה יש כאן חציית גבול?

המסר המרכזי למחנכ.ת:

פוליטיזציה במערכת החינוך, במובן של הצפת מחלוקות ציבוריות בבתי הספר, היא עובדה קיימת. כל עוד הפוליטיזציה היא לא מפלגתית, היא לא בעייתית בהכרח. השאלה היא למה רק מגזר מסויים מרגיש מספיק בנוח לנקוט בה. חינוך פוליטי הוא קריטי גם במערכת החינוך הממלכתית, מבלי לוותר על פלורליזם ועל אקלים סובלני לדעות מגוונות. בחינוך המגזרי הדתי יש לא רק פוליטיזציה, אלא הכוונה לתנועה ולמפלגות פוליטיות ספציפיות, שמקבלות כוח השפעה גדול על מסגרות במימון ציבורי (מכינת עלי, למשל). תנועת נעם שבראשה אבי מעוז למשל, לא מכוונת רק לחינוך הדתי, אלאמבקשת לקדם אידיאולוגיה ימנית-לאומניתבתוך החינוך הממלכתי. זו השעה עבור מחנכות ומחנכים במסגרות החינוך הממלכתי לשמור על השערים ולקדם חינוך פוליטי של אזרחות משותפת, דמוקרטיה מהותית, וחינוך למיניות בריאה וסובלנית.

להרחבה על מה ניתן לעשות כדי לחזק את החינוך הממלכתי היום, מומלץ להכיר את המערך של המגדלור, העוסק בהרחבה בנושא המאבק על החינוך הממלכתי.

חלק ג’: סקטוריאליות במלחמה

הסקטוריאליות שמאפיינת את הקואליציה הנוכחית ממשיכה להכתיב את דרכה במהלך המלחמה. ההגנה על ההטבות המגזריות מעוררת ביקורת גם בשל הצורך העצום בהתגייסות למען הציבור כולו, וציבור המפונים בפרט, שחלקו לא נמנה על תומכי הממשלה.

דוגמאות

סמוטריץ’ מגן על הכספים הקואליציוניים לחינוך המגזרי

גפני מעכב תקציבים תוך כדי מלחמה כדי להבטיח כסף לחרדים

אלמוג כהן תוקף את משפחות החטופים ומגנה את מאבקן

דיון

  • איזה תחושות עלו בכם לנוכח הדוגמאות הללו?
  • מדוע גם אירוע טראומתי כמו ה-7 באוקטובר לא משפיע בהכרח על התפיסה המגזרית?

המלחמה שבתוך המלחמה \ דני גוטוויין

לסיכום, מומלץ לקרוא את הטקסט הבא, שמסביר כיצד המאבק בסקטוריאליות הוא מפתח לניצחון במלחמה.

דיון

  • איך הסקטוקרטיה משפיעה על ניהול מטרות המלחמה?
  • מה החלופה לסקטוקרטיה?

מצפן: חופש הביטוי במלחמה 

“אם לחירות יש איזושהי משמעות בכלל, משמעותה היא הזכות לומר לאנשים מה שהם לא רוצים לשמוע.”

(ג’ורג’ אורוול, הקדמה לספר ‘חוות החיות’)

מצב המלחמה המתמשך מציב הגבלות על חופש הביטוי בישראל. הבחירה להביע דברי ביקורת על המדיניות הישראלית, ומנגד לציין דברים לחיוב בהקשר הפלסטיני, הופכת לפחות מובנת מאליה. אזרחי ישראל הערבים מוצאים עצמם תחת הגבלות חמורות ביותר על זכותם הבסיסית להתבטא, גם בביטויים שאינם קשורים למלחמה. המצב הזה מעורר שאלות על הדמוקרטיה הישראלית, ומחייב דיון על תחושות של רדיפה פוליטית על רקע לאומי.

סיפורים אישיים: דוגמאות לרדיפת אזרחים ערבים 

ברשימה שלהלן תמצאו דוגמאות לאזרחים ערבים ששילמו מחיר אישי על התבטאויות שלהם, בחלקן עוד לפני המלחמה:

סולקה בגין צילום ישן עם צעיף עם הכיתוב “פלסטין”

פוליטיקאי מעוצמה יהודית הסית נגד סייעת מחריש שציינה בעבר את הנכבה ביום העצמאות, הוביל להפגנה נגדה, והביא להרחקתה מבית הספר

תגובה של סולידריות לא אחרה לבוא:

View this post on Instagram

A post shared by עומדים ביחד نقف معًا (@standing.together.movement)

שיתפה “הלב עם עזה” ונלקחה לחקירה ממושכת

ת’, אמנית ופעילה חברתית מאזור המשולש, מצאה את עצמה נחקרת חמש שעות, תוך שמזכירים לה שהיא מקבלת דמי ביטוח לאומי.

ביקרה הרג של תינוקות בעזה, ופוטרה מעבודתה

אחות בוולפסון סולקה בעקבות פוסט שבו נראו תינוקות עזתים עם הכיתוב “בנק המטרות של ישראל”. התנצלות והבעת זעזוע מהטבח של חמאס לא עזרו.

סטודנטים במכללת נתניה התבצרו במעונות בגלל המון זועם

המשטרה חילצה 30 סטודנטים ערבים לאחר שהמון זועם, בהובלת אנשי הגרעין התורני, ביקש לכלות את זעמו נגדם.

רופא בכיר הושעה בגלל תמונת פרופיל לגיטימית

מנהל היחידה לטיפול נמרץ בבית חולים השרון הושעה מתפקידו בעקבות זיהוי לא נכון של תמונת הפרופיל שלו, שדווקא קוראת לשלום מנקודת מבט דתית-מוסלמית:

וזו כתיבה מקיפה שנותנת הקשר רחב לחוויה של רבים בחברה הערבית בתקופה הנוכחית:

פוליטיקה בצו 8

ימי פרוץ המלחמה היו ימי מאבק על דמותה מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. מאז ה 7/10 נעצרה חקיקת החוקים והמחאה נגד ההפיכה המשטרית.  רבות מהתארגנויותהמחאה נגד ההפיכה התגייסולמתן מענה לצרכי העורף והצבא לאור כשל מוסדות המדינה לתת מענה מידי, השיח המלבה והמשסע התחלף במסרים של אחדות וקבוצות משני צידי אחת המחלוקת הפוליטית הגדולות בישראל נפגשו לשרת זה לצד זה במילואים.

ישנה הבנה כי לכולנו שותפות גורל במאבק מול הטרור והאיומים על בטחונה של ישראל וכי בעוד מאמצים לאומיים רבים מושקעים בביסוס הביטחון ובאיסוף השברים של משפחות רבות כל כך, אין זה נכון לקדם מהלכים מדיניים מעוררי מחלוקת כל כך ובוודאי שאין מקום לפוליטיקה בצה”ל.

יחד עם זאת, נראה כי במקבילנעשות פעולות אנטי דמוקרטיותהממשיכות לפגוע באופי הדמוקרטי של המדינה ומסרים משיחייםוקריאות להתנחלות מחודשת בעזהחודרים לעומקו של צה”ל ואף מובלים על ידימפקדים בשטח, במעטה של רוח לחימה, בעוד הדבר עלול להוביללפגיעה ברוח החייליםותחושת השותפות.

נוסף על כך, נראה כי בממשלה הקוראת לאחדות בעם בעת הזו יש גם מי שזורעים זרעים שלפילוגוממשיכים בקידוםמטרות פוליטיות סקטוריאליות,על חשבון מטרות המלחמה המשותפות.

עוד על קמפיין החזרה לגוש קטיף וחדירתו לצה”ל:

שאלות לדיון:

  • מה המשמעות של הקריאות לאחדות בעם?
  • מה הבבדל בין הגורמים השונים בדוגמאות שהוצגו הקוראים להתיישבות ברוצעת עזה?
  • מה המשמעות של צה”ל בעייני הקבוצות הפוליטיות השונות נוכח הקריאות הפוליטיות העולות בתוכו?
  • אילו משמעויות יש לכניסת התכנים הללו לצה”ל כצבא העם?

מלחמה לשם מה?

התבוננו בעמוד הפיסבוק ‘הביתה’ הקורא לחזרה לגוש קטיף:

הסתכלו על הפוסטים בעמוד שנכתבו אחרי ה 7/10 ונתחו אותם בהתאם לשאלות הבאות:

(ניתן לחלק את הפוסטים בין התלמידים או לעבור עליהם יחד)

  • מי קורא לשיבה לעזה על פי הפוסטים?
  • האם כל המשתתפים בתמונות והסרטונים  קוראים לכך ישירות? האם לדעתכם זו עמדתם האישית או שזה מטען פוליטי שמונח על חיילים בתפקיד וצה”ל באופן חיצוני? (שימו לב כי לכל פוסט יכולים להיות כוונים שונים)
  • מה המשמעויות של חזרה להתיישבות בעזה על פי הפוסטים בעמוד?

ש״י אגמון

ד״ר ש”י אגמון הוא ה Rank-Manning Junior Research Fellow בניו קולג׳, אוניברסיטת אוקספורד, ועמית מחקר במכון מולד. המחקר שלו כולל נושאים כגון פילוסופיה של תחרות, סמכות פוליטית, הגבולות המוסריים של השוק ועוד. הוא פרסם מאמרים בכתבי עת כגון Ethics;Politics Philosophy & Econoimcs ; Jorunal of Ethics and Social Philosophy;Contemporary Politics. בנוסף, ש״י חוקר וכותב על פוליטיקה ישראלית. תחום ההתמחות שלו הינו עליית הימין הפופוליסטי בישראל, והקשר בין ביטחון לאומי למפעל ההתנחלויות. ש״י מפרסם טורים ומאמרים ב׳הארץ׳, ׳ידיעות אחרונות׳, כתב העת ׳תלם׳ ועוד.

בנוסף לפעילותו האקדמית, לש״י ניסיון פוליטי עשיר. הוא ניהל קמפיין בחירות לראשות מפלגת העבודה, היה שותף בצוות 100 הימים שתכנן את המדיניות של מפלגת כחול לבן בסבב הראשון של בחירות 2019, היה ראש צוות המשא ומתן של התנועה הירוקה בזמן הקמת המחנה הדמוקרטי, עבד במשרד המשפטים, היה יועץ פוליטי לשגריר אנגליה בישראל ועוד.

הנהגה מעוררת השראה

מה אמרו על המחאה?

מציגים את הציטוטים על הלוח, או מדביקים אותם על דף ומבקשים מכל אחד לרשום אסוציאציה או תחושה שהציטוט מעורר בהם.

הם טוענים שהם נלחמים למען הדמוקרטיה. אלה שמכריזים על עצמם כמגיני הדמוקרטיה הם האיום הגדול ביותר עליה. היום הרבה יותר מאשר ב־2011. (אמנון לורד, ישראל היום, 18.5.2023)

הפיגוע התדמיתי שארגון השמאל הקיצוני “אחים לנשק” עשה לישראל הוא חסר תקדים. השקרים של “אחים לנשק” זוכים לתהודה עולמית אדירה. והנזק שהם עושים לתדמית שלנו לא דומה לנזק של ארגוני ה BDS. מדובר בנזק חמור הרבה יותר. כי הם “משלנו”. (גלית דיסטל אטבריאן, שרת ההסברה לשעבר, 21.9.2023)

טייסים על תנאי הם לא פטריוטים. לא מלח הארץ. לא ציונים. לא מטובי בחורנו. לא אנשים נפלאים. לא עמישראל. טייסים שמתנים את בטחון האזרחים בתוצאות הבחירות הם נפולת של נמושות. לא מעניין אותי מה הם עשו למען המדינה, גם סייעות של גננות עושות לא מעט למען המדינה. בזה להם אחד אחד. (גלית דיסטל-אטבריאן, שרת ההסברה לשעבר, 5.3.2023)

“קומוניסטים ארורים שגזלו חצי מאדמות המדינה על חשבון עיירות הפיתוח. שחררו את האסי לתושבי בית שאן, לפני שאתם מטיפים!” (יאיר נתניהו על התנועה הקיבוצית, 28.7.2020) “הם לא מפגינים, הם גם לא אנרכיסטים, הם טרוריסטים! (יאיר נתניהו, על המחאה למען הדמוקרטיה, 3.3.2023)

“תודה רבה שבאתם מצפון ומדרום לכנס שלי, למרות הניסיון של המפגינים להפריע לנו. חג שמח גם לאנרכיסטים, אלו שניסו לפגוע באירוע המסורתי שלי ולא הצליחו. אנחנו לא נבהלים ומפחדים מכם. “מאות מפגינים סוגרים על בעלי עסקים, שנאה בעיניהם של החלק ‘הנאור’ כאילו מדובר בקסבה של טרור”. (מירי רגב, שרת התחבורה, 4.3.2023)

“אני אומר להם, פשוט ירדתם מהפסים. איבדתם את זה. הנה, שמעתי עכשיו את דבריה המלומדים והמנומקים של עוד אנרכיסטית, הם באמת צריכים להתבייש” (בנימין נתניהו, ראש הממשלה, 20.2.2023)

“שום דבר לא מפתיע אותי כבר עם ההפגנות האלה. מי שמארגן את המחאה הזו מצוייד בכסף רב. הם הביאו לכך שסרבנות זה דבר נורמלי. אנחנו רואים הפגנות נגד ישראל על ידי אנשים שחוברים לאש”ף, לאיראן, לאחרים, שום דבר כבר לא מפתיע.” (בנימין נתניהו, ראש הממשלה, 18.9.2023)

“אנחנו רק בתחילתה של מלחמה והבוגדים מהשמאל ממשיכים בהסתה.” (ציפי נבון, מנהלת לשכת אשת ראש הממשלה שרה נתניהו, 14.10.2023)

דיון:

  • מה אפשר ללמוד מהציטוטים האלה על המחאה?
  • למה ישראל לא יכולה להרשות לעצמה שציבור ישראלי שלם יסומן בתור בוגדים ואויבים?

נאום לפיד – אופוזיציה מגוייסת למלחמה

צופים בקטע הקצר מתוך נאומו של לפיד, שנשא נאום ממלכתי ומעורר תקווה, אך לא נמנע מלשאול שאלות קשות:

דיון:

  • מה יכול להיחשב ניצחון?
  • בהנחה וחמאס ינוצח ויפורק, מי יחליף אותו?

תחליף למדינה שהופרטה ונבזזה: התגייסות המחאה לטובת תושבי העוטף וצה”ל

מחלקים את הקבוצה ל-3 קבוצות קטנות. כל קבוצה מקבלת ארגון אחר ששותף למאבק על הדמוקרטיה, והסיט את כל משאביו ואנשיו לטובת מצב החירום והדאגה לעורף. אחרי שכל קבוצה לומדת מה עשה הארגון, חוזרים חזרה לשיחה.

אחים לנשק:

בונות אלטרנטיבה:

התנועה הקיבוצית:

דיון:

  • איך אפשר להסביר את המעבר המהיר ממאבק על הדמוקרטיה להתגייסות לטובת המאמץ הצבאי וההגנה על העורף?
  • בהמשך לדברים שאמר יאיר לפיד, מה הקשר בין העוצמה של ישראל ובין הדמוקרטיות שלה?

לסיכום: נאום ביידן בישראל

דיון:

  • איך אפשר להסביר שישראלים רבים, מימין ומשמאל, רואים בביידן את המנהיג העיקרי בשעת החירום הזו?
  • מדוע בדבריו הוא מתעקש לשמור על עמדה מוסרית?

ואם רוצים לסיים בנימה יותר הומוריסטית על מנהיגות ראויה – מומלץ לעשות זאת עם צפייה בממים הבאים על יאיר גולן:

Skip to content