מצפן: שביתה נגד הפרטת החינוך

מאז ה-1 בספטמבר מושבתים התיכונים בישראל, ותלמידי י’ עד י”ב לא מגיעים לבית הספר. ארגון המורים מנהל מאבק נחוש במשרד האוצר ומשרד החינוך, שמנסים לקדם את הפרטת מערכת החינוך, דרך הסכם העבודה עם מורי התיכון.

לדיון:

  • מה ידוע לכם על השביתה?
  • מדוע המורות והמורים מותקפים מכל הכיוונים?

העובדות

  • מאז פברואר 2022 אין הסכם שכר קיבוצי לכלל המורים. באוגוסט 2023 הגיעו ארגון המורים ומשרד האוצר לסיכומים בעל פה, מבלי לחתום על הסכם חדש.

  • בדצמבר 2023 דרשו במשרד האוצר לפתע להוסיף סעיף העסקת מורים בחוזים אישיים (‘מורה טאלנט’), בהיקף של כ-6% מהמורים בתיכונים. בארגון המורים מתנגדים בקביעות לסעיף כזה, שנחשב לצעד של הפרטת המערכת.

  • בארגון המורים התריעו כבר לפני כמה חודשים, שללא סילוק סעיף החוזים האישיים מן ההסכם, הם לא יחתמו על ההסכם, ולא יפתחו את השנה. שר החינוך קיש תומך בהעסקת מורים בחוזים אישיים, ומגבה את עמדת האוצר נגד ארגון המורים.

רוח פורום קהלת והעסקת מורים בחוזים אישיים

סופי בן ארצי, מנהלת תיכון ותיקה, טוענת שהאידיאולוגיה של פורום קהלת נמצאת ברקע של עמדת משרד האוצר והעומד בראשו:

“[חוזים אישיים] זה לשבור את כל האיגודים המקצועיים. אתה יודע של מי האג’נדה הזאת? של מי שמנסה לעשות פה את ההפיכה המשטרית. זו בדיוק הדרך למשטר מסוים. איפה נשמע דבר כזה ששר האוצר קורא למורים לצאת נגד הארגון שלהם? מה זו החוצפה הזאת לאיים על המורים ‘אתם לא תקבלו משכורת’. מה, אנחנו במדינה טוטליטרית? מהלכים עלינו אימים”.

כל החוזים האישיים מכוונים רק לדבר אחד – לתחרות בתוך החברה. אין תפקיד יותר גדול, יותר משמעותי, ויותר חשוב במדינת ישראל מאשר תפקיד המורה והמחנך ובשיטה החדשה הם ישכחו את כל הערכים האנושיים, שגם ככה קשה נורא להנחיל. זה יהיה על אחת כמה וכמה יותר קשה אם יהיה פה חוזים שמכוונים רק להישגים.”

יאיר טרצ’יצקי, ממובילי העבודה המאורגנת בתחום העיתונות,הסבירשהמאבק בין האוצר למורים הוא הרבה מעבר להסכם שכר ספציפי:

המשמעות [של העסקת מורים בחוזים אישיים] היא אחת: פחות כוח לארגוני המורים, פחות עובדים שיכולים” לשבות – והרבה יותר כוח לממשלת ישראל לקדם כל מה שתרצה במערכת החינוך ללא איזונים ובלמים. בדיוק כמו עם בית המשפט העליון, עם היועצת המשפטית לממשלה, עם השלטון המקומי, עם התקשורת והרשימה עוד ארוכה.

כדברי מירי רגב על השידור הציבורי, בשביל מה הממשלה צריכה את מערכת החינוך אם אי אפשר לשלוט בה? מבחינתם המערכת צריכה לשרת קודם את הממשלה ורק אחר כך, אולי, גם את הציבור. אם ארגוני המורים עלולים להפריע לתהליכי הפרטה במערכת החינוך, למינוי מקורבים ולהעברת משאבים לזרמים סקטוריאליים, אז המסקנה המתבקשת מטעם הממשלה היא שצריך לנסות להחליש אותם.”

לדיון:

  • איך המאבק על הסכם השכר משקף תפיסה רחבה של התנגדות להפרטה?
  • מה הנזק של חוזים אישיים?

המורים נגד הפרטת החינוך

בזמן ששר האוצרמאיים על ציבור המוריםבאיומים של בוס מטיל-אימה, ושר החינוך רודף מורים ביקורתיים ומחליש את החינוך הממלכתי דרך מימון ציבורי נדיב לחינוך החרדי המפלגתי, בארגון המורים יוצאים למאבק נגד מגמות אנטי-דמוקרטיות של הפרטת החינוך.

מאז אפריל 2024 מתריע רן ארז שהוא הולך למאבק בדרישות האוצר לסעיף החוזים האישיים. כך דיבר רן ארז חמישה חודשים לפני השביתה. אי אפשר להגיד שהמורים חיכו לרגע האחרון בשביל המאבק הזה:

לסיכום חשוב לציין: בארגון המורים מוכנים להתפשר בסוגיית החוזים האישיים, ולקבל סעיף חלופי של בונוסים למורים. רן ארזאמר את זה בעצמובראיון טלוויזיוני. מי שמתעקשים על העסקה מחוץ לארגון המורים, אלה שרי האוצר והחינוך.

קרדיט לתמונות: יוסי זמיר, שתיל סטוק

מצפן: פתיחת שנת הלימודים

פתיחה

עברנו קיץ רווי באירועי מלחמה קשים ואתגרים לדמוקרטיה הישראלית. פתיחת השנה והמפגש המחודש הם הזדמנות לעבד את החוויות האישיות ולעסוק בדברים שקרו בזירה הציבורית. מומלץ בחום להביא זווית אישית על אירועי הקיץ.

כאשר מזמינים תלמידים לספר על החופש שלהם, חשוב לשים לב שזו נקודה רגישה, כי היא חושפת פערים כלכליים בין המשפחות. יש תלמידים שהיו יכולים לנסוע לחו”ל, ואחרים שהיו חייבים לעבוד לפרנסתם. דווקא שיחה על אירועים שקרו במדינה מאפשרת ליצור שיחה שמשותפת לכולם, ויש בה החלפת דעות ורעיונות – ולא רק השוואות מי עשה יותר דברים כיפיים בחופש.

עיבוד החופש הגדול

אפשר להשתמש בקובץ הבא כדי להציף תחושות ומחשבות של התלמידות והתלמידים, ביחס לאירועים שעברו עלינו ביולי-אוגוסט האחרונים. יוצרים ‘קירות מדברים’: מדפיסים מראש את כל הכותרות, ומפזרים אותן על הקירות או השולחנות ברחבי הכיתה. ליד כל כרזה תולים דף לבן נקי. מחלקים כלי כתיבה, ומנחים את התלמידים להסתובב בכיתה ולרשום על הדף הלבן תחושות ואסוציאציות לכרזה.

פרדס מציע אפשרות נוספת לעיבוד אישי והתכוונות לקראת השנה החדשה, במערך פעילות אשר ניתן להעביר מחטיבת ביניים ומעלה:

המאבק להשבת החטופים

שאלות לדיון

  • ⁠למה לדעתכם לא קרתה עסקה להשבת החטופים עד עכשיו?
  • ⁠ ⁠מה אנחנו יכולים לעשות כדי לסייע בקידום העסקה?

ארגז הכלים של אנשי החינוך

מומלץ לערוך תיאום ציפיות לגבי שיח משותף בנושאים אקטואליים ופוליטיים לאורך השנה ולהניח כללים ועקרונות מנחים לניהול מסוג זה.

בנוסף קבוצת מנהלי בתי ספר ביחד עם משמר החינוך הממלכתי אספו כאן רבות של פעולות ליברליות שאפשר ליישם בבתי הספר, מומלץ לעיין, ולקבל השראה:

תכנים מומלצים נוספים

אבגדמוקרטיה: יוזמה משותפת של כמה ארגונים, מומלץ ביותר גם לגילאי חטיבת הביניים

תת

חופש הביטוי של מורות ומורים: מותר להגיד כמעט הכל בכיתה, האגודה לזכויות האזרח עושים סדר בעניין
מ’איזון’ ו’הכלה’ לחינוך הומניסטי: חוה שורץ בטור חשוב לפתיחת השנה, הצעה לסדר יום חינוכי דמוקרטי-ליברלי-הומניסטי
פעילויות לפתיחת שנה של קדמה: פעילויות בעברית ובערבית, סדנה לחדר מורים ותכנית שנתית עם אג’נדה
אותיות הדמוקרטיה: פוסטר אותיות הדמוקרטיה להורדה עם שרשור הצעות להצעות לפעילות והרחבה על המושגים, יצירה משותפת של מספר פעילים וארגונים.
מאגר תכניות מומלצות למערכת החינוך: משמר החינוך הממלכתי מציג מאגר של תכניות חוץ מומלצות המקדמות את ערכי הדמוקרטיה הליברלית.
מדריך כיס לחינוך אקטיביסטי: שרון מיכאלי רמון יצרה ספרון כיס למחנך עם כלים ורעיונות לחינוך אקטיביסטי.
רותם אייזיק, רננה רז ויוצרים נוספים מחזקים את המחנכים והמחנכות בפתיחת השנה ומעודדים אותם לחנך לדמוקרטיה.
‘פורום ההגנה על הדמוקרטיה בחינוך’ עם תוספות והערות בתכנית משרד החינוך “חינוך לכל הדעות” על המהפכה המשפטית
מהי בכלל דמוקרטיה?
ואיך זה קשור לחיי היום-יום שלנו?:
פודקאסט המבהיר עקרון דמוקרטי אחד ומשמעותו המעשית ומציע פעילות חינוך נלווית לכל פרק
פעילות לזיהוי שקר ברשת: פעילויות בעברית ובערבית, בשותפות המכון הישראלי לדמוקרטיה, מכון מופ״ת ואיגוד האינטרנט הישראלי

מצפנים נבחרים מהשנה החולפת

מצפן בעקבות ‘בבל’: כל מה שבנינו נופל?

שיר מחאה, שיר של תקווה. ‘בבל’ הוא הזדמנות לעסוק ברוח הזמן של המחנה הדמוקרטי-ליברלי . לאן דברים הולכים מכאן, ואיך אוהבי המדינה והארץ ממשיכים למרות הפיצול?

“השיר הזה נכתב לפני שנה, בזמן המהפכה המשפטית”, סיפר דנקר בריאיון בכאן רשת ב’. “היה דחף פנימי שלי בתוך כל הכעס והתסכול להוסיף על זה ולהגיד ‘איזה פחד שאנחנו בנפילה חופשית ולא רואים שאנחנו מאבדים את השפה אחד עם השני’. ואז הגיע 7 באוקטובר והפך את זה ליותר מוחשי”.

רן דנקר, 9.6.24

“אני חושב שזה סוג של תמרור אזהרה בשביל כולנו”, מוסיף דנקר. “זה מקום להגיד שאנחנו צריכים למצוא שפה חדשה, שנמאס לנו כל כך מהשפה של הפילוג והשיסוי וכל מה שבעצם מוביל אותנו ללא לראות אחד את השני בגלל אינטרסים ציניים של אנשים. אנחנו העם, חייבים למצוא את השפה החדשה שלנו כי איבדנו אותה. השיר הזה מדבר על זה שאני לא רוצה ללכת מפה. אני רוצה להתאמץ ולמצוא דרך אחרת, יצירתית, לשפה אחרת”.

לדיון:

  • על מה השיר מדבר?
  • מה הרגשתם במהלך הצפייה?
  • מה התקווה שהוא נותן?

בבל – רן דנקר
מילים: נועה גולנדסקי
לחן: אפק לאמור
אקורדים לשיר בבל – רן דנקר
בבל
גם אם כאן השביל מתפצל
גם אם המגדל שבנינו נופל
גם אם כל מה שנטענו נובל
בבל

היתה לנו שפה
ודברים אחדים
היו מילים
לדברים הפשוטים
אחרי אלפיים שנות
הערך השתנה
אם נעצור נוכל לשאול
מה היתה הכוונה

מה היתה הכוונה כשאמרנו צדק צדק
למה כשאמרנו בצלם נברא
איך אפשר להבין
שונה את אהבת
ואהבת בן אדם
זו כל התורה כולה

גם אם כאן השביל מתפצל
גם אם המגדל שבנינו נופל
גם אם כל מה שנטענו נובל
בבל

אז מה יהיה מחר
תלוי את מי ת׳שואל
אם שואלים אותי
עוד לא הזמן להתקפל
לאן אתה מביט כשהאופק מתערפל
בבל

זה עצוב שהשביל התפצל
כל מה שבנינו נופל
אם כל מה שהצמחנו נובל
אז מה היא האמת
את מי אני שואל
ממשיך להתבלבל
אתה רוצה לרדת או להשאר
לאן אני אלך
אין לי שום מקום אחר
תגיד אתה לא זוכר
כבר היית מהגר
המילים אותן מילים
אבל מה אני אומר
מה אתה אומר
מה אני אומר

גם אם כאן השביל מתפצל
גם אם המגדל שבנינו נופל
גם אם כל מה שנטענו נובל
בבל

אז מה יהיה מחר
תלוי את מי ת׳שואל
אם שואלים אותי
עוד לא הזמן להתקפל
לאן אתה מביט כשהאופק מתערפל
בבל

מצפן: דרג מקצועי מול דרג פוליטי

החלשת השירות הציבורי לטובת אינטרסים פוליטיים ואישיים הפכה לשיטה הרווחת לניהול המדינה. בתהליך זה נחלשת הדמוקרטיה הישראלית, ונפגע הציבור כולו. במערך הקרוב נעסוק בשאלות, מדוע דרג מקצועי חזק הוא הבסיס לשירותים חברתיים מצוינים, ולמה הכפפת השיקולים המקצועיים לאלה הפוליטיים פוגעים בחיים של כולם – מצביעי הימין והשמאל – באותה המידה.

פתיחה: המשגה

א. רושמים על הלוח בשתי עמודות נפרדות (כותרת לכל עמודה), ‘דרג מקצועי’, ‘דרג פוליטי’. 

ב. מבקשים מהמשתתפים לזרוק את התפקידים שיש לכל אחד מהדרגים, ואת היחסים ביניהם. 

ג. מסבירים שדרג מקצועי הוא בעלי מקצוע שמשרתים את הציבור, ואילו דרג פוליטי אלה פוליטיקאים שנבחרים בידי הציבור. אפשר לתת דוגמא: אתם סובלים מהיעדר תחבורה ציבורית, והצבעתם למפלגה שממנה את שר התחבורה החדש. אתם רוצים שהוא יכתיב לדרג המקצועי להשקיע יותר באוטובוסים ביישוב.

דרג פוליטידרג מקצועי
– ממונה על סמך כוחו הפוליטי באמצעות הציבור 
– קובע את סדרי העדיפויות לדרג המקצועי
– ממנה את הדרג המקצועי
מקדם את האינטרסים שלשמם נבחר, נוסף על האינטרסים – הציבוריים.
– ממונה על סמך כישוריו והשכלתו
– ממונה במכרז
– מוציא לפועל מדיניות
– מקדם את מה שנתפס כאינטרס ציבורי

תחקיר המקור על משרד התחבורה של מירי רגב : שלטון הנאמנות בשיאו

התחקיר הרציני והמקיף שערכו עיתונאי ‘המקור’ על התנהלות משרד התחבורה טלטל את הציבור בישראל. המשאבים המועטים שמוקצים לטובת מדיניות התחבורה, הנוגעת לחיים של כולנו, מאפשרים לשרה רגב להיות בעלת הבית ולקבוע על בסיס נאמנות פוליטית, ולא לפי שיקולים מקצועיים, מי יקבלו פתרונות תחבורה ומי יישארו מאחור.

התשתית לשחיתות: השקעה נמוכה והרס השירות הציבורי

למרותההצהרות היפותעל השקעה בתחבורה,המצב בישראל גרועביחס למערב. בטבלה שלעיל תוכלו לראות את רמות ההשקעה הציבורית בתשתיות תחבורה (יבשתית) בין מדינות ה-OECD. מאז 2008 צנחה ההשקעה בתשתיות תחבורה בישראל אל מתחת לממוצע ה-OECD. המצב הזה משתקף היטב בדו”חות החוזרים של מבקר המדינה,שמצביע שוב ושובעל ההשפעות ההרסניות של משבר התחבורה על הכלכלה והחברה בישראל.

לדיון:

  • מה המשמעות בפועל של ההשקעה הנמוכה בתחבורה?
  • למה השקעה נרחבת בתשתיות תחבורה, באופן אוניברסלי וללא אפלייה, הייתה מקטינה את האפשרות לעשות מניפולציה פוליטית?

זו המציאות שבתוכה פועלת מירי רגב: מצד אחד מעט משאבים שמושקעים בתחבורה, מצד שני לגיטימציה ממשלתית לשרים השונים לפעול במשרדם כאילו הוא היה חצר המלוכה שלהם. במצב של מעט משאבים, יש הרבה מאוד כוח לכל שר. הדבר אינו ייחודי למשרד התחבורה. כמעט בכל תחום של השירות הציבורי – חינוך, רווחה, תרבות, דיור ובריאות – חסרים עשרות מיליארדים של שקלים, אם ישראל רוצה להיות רק בממוצע ה-OECD, אפילו לא בטופ שלו:

הפוליטיזציה של השירות הציבורי

במשך שנים, נמצא הדרג המקצועי במשרדי הממשלה תחת מתקפה. שומרי הסף נתונים ללחצים ולהסתה פרועה מצד נבחרי ציבור. שר משטרהשרוצה לפטר את המפכ”לשלו ללא סמכות; שר אוצר שדורש מאנשי משרדו לשנות תחזיות כלכליות לא מחמיאות; שר בממשלהשקורא ליועצת המשפטיתשלו ‘אויבת העם’. לאלה מצטרפת תרבות מינויים פוליטית שאינה מתחשבת בשיקולים מקצועיים: רק לדוגמא, ראש ממשלה שרוצה למנות מקורב נטול כישורים לשומר סף כלכלי בכיר, כשנציב שירות המדינה שמופקד על המינויים האלה,הוא מוחלשמלכתחילה.

מה קורה כשהשלטון מחליש את שומרי הסף?

לדיון:

  • מי נפגעים כאשר השירותים הציבוריים נחלשים ונהרסים?
  • למה מאבק בשחיתות הוא אינטרס ציבורי מובהק?

תרבות מינויים נגועה בכהניזם?

ג’וש בריינר, כתב הפלילים של הארץ, מספר על תהליך ההשתלטות של השר בן גביר על צמרת משטרת ישראל:

לסיכום: איך מחזקים את הדמוקרטיה והשירות הציבורי?

בדמוקרטיה, שרים נבחרי ציבור ממנים את הבכירים במשרד על מנת שיוציאו לפועל את המדיניות שלהם. בשביל זה אנחנו הולכים לקלפי. בסרטון הבא מסבירה רויטל עמירן למה צריך לשפר את שיטת המינויים הפוליטיים, ולא לבטל אותה:

ומה איתנו: איך אנחנו יכולים לתרום לשיפור משרדי הממשלה והשירות הציבורי?

לדיון:

  • מדוע הטובים ביותר צריכים ללכת לשירות הציבורי?
  • מה הקשר בין שירות ציבורי חזק ובין דמוקרטיה חזקה?

תמונות: יוסי זמיר, שתיל סטוק

מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים

מדינת ישראל נמצאת בעיצומו של המשבר החוקתי המשמעותי בתולדותיה על רקע מלחמת “חרבות ברזל”, השינויים במערכת המשפט והשסעים החברתיים הגוברים. גם הסדר החוקתי העולמי נמצא על סף משבר רחב היקף. מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים שם לעצמו למטרה – לחזק את ערכי הדמוקרטיה הליברלית בישראל. המרכז מציע מגוון הרצאות מרתקות על אתגרי הדמוקרטיה הליברלית בישראל ובעולם, מועברות על ידי טובי המרצים והחוקרים, ללא עלות.

מצפן: עם לבדד ישכון?

מעמדה של ישראל בעולם הולך ומחמיר, והיא הופכת למבודדת בקרב המועדון היוקרתי של המדינות הדמוקרטיות המפותחות. האם יש בישראל מי שמעוניינים בהפיכתה של המדינה למצורעת בעיני מדינות המערב?

החרפת הביקורת המעשית על ישראל בעולם

בעוד בית הדין הבינלאומי חייב את ישראל למנועמשבר הומינטריברצועת עזה, מקדמים הממשל האמריקאי והאיחוד האירופי סנקציות כלכליות נגד מתנחלים אלימים. לראשונה יוטלו גםסנקציות נגד ארגון הימין הקיצונילהב”ה, ולא רק באופן אישי נגד אזרחים ישראלים שנחשדים בהפעלת אלימות קשה נגד אוכלוסיה אזרחית בגדה המערבית:

לדיון:

  • מה הוביל את הממשל האמריקאי להכריז על הסנקציות האישיות?
  • האם יש קשר בין הסנקציות וביןהתמיכה שמקבליםמתנחלים אלימים מחברי הממשלה?

במקביל, כמה מדינות החליטו להפסיק למכור לישראל אמצעי לחימה. בית המשפט בהולנד החליטלעצור משלוח חיונישל חלקי מטוסי קרב לישראל, ובבלגיה הוחלטלעצור משלוחי נשקותחמושת המיועדים לישראל. בקנדה, שמוכרת לישראל רכיבי אמל”ח ולא כלים שלמים,הוחלט גם כןעל הפסקת המשלוחים. בכנסת ובבנק ישראל נערכים לסנקציות הכלכליות שיוטלו בהמשך:

לדיון:

  • מה לדעתכם הנימוקים שגורמים למדינות להפסיק לספק לישראל כלי נשק?
  • מה ההבדל בין ביקורת על ישראל, ובין צעדים ממשיים שפוגעים בכוחה הצבאי?


נאום שומר: ביקורת על מדיניות ישראל – לא על עצם קיומה של המדינה

צ’אק שומר, מנהיג בית הנבחרים האמריקני, ונבחר הציבור היהודי שהגיע לעמדה הבכירה ביותר בהיסטוריה, מסביר בנאומו מה עומד בבסיס הביקורת האמריקנית על המדיניות הישראלית, ועל ההמשלה שלה:

לדיון:

  • האם מדובר בביקורת או באנטישמיות?
  • איזה חזון פוליטי מעוניין הממשל האמריקני לקדם במסגרת המלחמה?
  • מי השותפים שלהם בישראל לחזון הזה?

ובינתיים בישראל: שישרף העולם?

נבחרי ציבור ואנשי תקשורת בימין לא נבהלים מן הביקורת ומן הסנקציות בעולם. לתפיסת חלקם, הבידוד ההולך וגובר של ישראל הוא תוצאה מכוונת של התנתקות מערכי המערב ה’פרוגרסיביים’ וה’מנוונים’, אל מול הערכים הלאומניים שהם מבקשים לקדם. כאשר בן גביר וסמוטריץ’, בכירים בממשלה,מצפצפים בקביעותעל דרישות הממשל האמריקני, לא פלא שלעמדות כאלה יש אחיזה בשטח. נראה כעת כמה דוגמאות:

חה”כ גלית דיסטל אטבריאן רוצה שישראל תאמץ יותר ערכים של הקרבה ואמונה שמקורם בלא פחות מאשר החמאס:

הפרשן אליהו יוסיאן, שבתחילת המלחמה היה דובר מבוקש באולפני הטלוויזיה, ולאחר שנדחה הוא מדבר בעיקר מעל במות המזוהות עם הימין, דוחה את ערכי המערב הליברליים ומבקש שישראל תידמה יותר לאיראן:

העיתונאי שמעון ריקלין מהלל את הרוח של תושבי עזה ודוחה את החומרנות המערבית כביכול:

יועצו של בן גביר מעוניין שישראל תזנח את המשטר הדמוקרטי ותעבור למתכונת של ממלכה מזרח-תיכונית:

לדיון:

  • מדוע התנתקות של ישראל מהמערב ומערכיו הדמוקרטיים היא תוצאה רצויה בעיני אותם אנשים?
  • עד כמה הדעות האלה נפוצות בציבור הישראלי?
  • למה רובו המוחלט של הציבור עדיין לא מזדהה עם התפיסות האנטי-מערביות הללו?
  • מה הנזק הגדול של בידוד מדיני, ברמה האישית של כולנו, וברמה הלאומית?

קרדיט והרחבה

מערך זה מבוסס על מאמרו של אביעד הומינר-רוזנבלום, מדינה מבודדת ומצורעת היא החלום שלהם, לא הסיוט. להרחבה ראו:

מערכים נוספים בנושא:

ברית דמוקרטית ליברלית עולמית

בתקופה קשה זו לחברה הישראלית, ישנה חשיבות לחזק את התחושה שלנו שאנחנו לא לבד. ברחבי העולם, מנהיגים, מפורסמים ואנשים פשוטים מביעים סולידריות כלפי המתרחש כאן.

מצפן: המחנה הדמוקרטי-ליברלי בבחירות לשלטון המקומי

המחנה הדמוקרטי-ליברלי התעורר. הבחירות הקרובות בסוף החודש הנוכחי, יביאו לידי ביטוי את הציבור הגדול והרחב בישראל שמאמין בתפיסות של שוויון, חירות ודמוקרטיה. אבל הנצחונות אינם מובטחים, כי גם במחנה הנגדי מתארגנים ומתכוננים, תחתניצוחו של פורום קהלתוהידע שהוא מפיץ. הבחירות ב-27.02 הן הזדמנות חינוכיות מצוינת לעסוק בסוגיות מקומיות שנוגעות לסדר היום הדמוקרטי.

בכל עיר ורשות מקומית רצות רשימות ותיקות וחדשות שמבטאות את רוח המחאה וגווניה הרבים. אלה כמה מהיוזמות שחשוב להכיר, ומומלץ לעסוק בהקשרים חינוכיים – בין היתר כי ההצבעה בבחירות היא מגיל 17.

העלאת אחוזי ההצבעה

על פי מה להצביע בבחירות המקומיות?

אפשרות לפעילות:

הקדישו 10 דקות עם הנוער לחקור נתונים השוואתיים של הרשות המקומית שלהם לעומת רשויות אחרות – ואפשרו להם לשתף מה הפתיע אותם ומה חשוב להם?

דת ומדינה

מדד החופש

כמה העיר שלך ליברלית?

מאבקן של נשים חרדיות לבחור ולהבחר

“אין אף אישה חרדית באף מועצה באף עיר” – נבחרות

חינוך לדמוקרטיה

רוצים לחזק את החינוך לדמוקרטיה במוסדות החינוך בעיר או במועצה המקומית? ההתחייבות שניסחה הקואליציה הליברלית ברחובות, ואשרהמועמד לראשות העירקיבל על עצמו, היא רשימת דרישות שאפשר להתחיל איתה:

מסמך שניסחו בקואליציה לחינוך לדמוקרטיה – מומלץ:

בונות אלטרנטיבה – מאבק הנשים מגיע לשלטון המקומי

קישור לדף הקמפיין

שותפות חוצת-שבטים בבחירות המקומיות

רוב העיר – חיפה

אנחנו העיר – תל אביב

קול אוהביה – ירושלים

לסיום – ההקשר העולמי, ומערך חינוכי שימושי

כיצד פוליטיקה עירונית משנה את העולם?מאמר חשוב של מיכאל זיו קנת

מערכי חינוך נוספים:

בחירות ברשויות המקומיות

מערך פעילות מבית ‘פרדס’, לקראת הבחירות הקרובות לרשויות המקומיות, והצורך לערב את הנוער.

מערך שיעור

מערך על בחירות ברשויות המקומיות של מועצת התלמידים העירונית של ירושלים.

בחירות ונקיון כפיים

מערך פעילות מבית ‘מכון שלום הרטמן, שיעור חינוך שנכתב לקראת הבחירות לרשויות המקומיות | כתבו: יעל גרוס רוזן ואלון מור.

יונתן לוי

דוקטורנט למדע המדינה ב-London School of Economics ועמית מחקר במכון מולד ובקרן ברל כצנלסון. בשנים האחרונות חוקר את עליית הפופוליזם בישראל ואת משבר הדמוקרטיה בארץ ובעולם. מאמרים פרי עטו התפרסמו, בין היתר, בידיעות אחרונות, הארץ והגרידאן הבריטי. ב-2011 היה ממובילי המחאה החברתית.

ישראל מגיעה להאג

מדינת ישראל התייצבה בשבוע שעבר להגן על עצמה בפני בית הדין הבינלאומי לצדק מפני תביעה של דרום אפריקה המאשימה את ישראל בפשע של רצח עם כלפי הפלסטינים. מהו הדין הבינלאומי, מה סמכותו ואיך הגענו למצב שאנו מתמודדים עם האשמות קשות אלו?

רקע – הדין הבין לאומי וההאשמה נגד ישאל

  • החוק הבילאומי הוא מערכת של נורמות שהתבססה לאחר מלחמת העולם השנייה שנועדה להסדיר התנהגות בין מדינות, ארגונים מוכרים במשפט הבינלאומי ולעיתים גם פרטים. הוא מבוסס על הסכמת המדינות החתומות על סדרה של אמנות בינלאומיות, שמשקפות את כללי החוק הבינלאומי, בראשןאמנת האגואמנת ז’נבה

ישראל חתומה עלהאמנה מ-1949שקבעה איסור חמור והענשה על פשעי רצח עם. במסגרת אמנה זו, מדינה החתומה עליה יכולה לתבוע מדינה חתומה אחרת כי הפרה את האמנה. זו הסיבה שדרום אפריקה יכולה לתבוע את ישראל.

עיינו ב’מסבירון’ של המכון הישראלי לדמוקרטיה בנושא המשפט הבינ”ל והתביאה הנוכחית נגד ישראל בהאג

שאלות הבנה ודיון

  • מה הם שני היסודות המשפטיים לטענה להשמדת עם שנדונו בבית הדין בהאג?
  • מה נדרש ממדינה החתומה על מנת למנוע השמדת עם? 
  • מה תפקידה של מערכת עצמאית חזקה למלחמה ולדין הבינ”ל?
  • אילו תחושות עולות נוכח העובדה שישראל מואשמת בפשע נורא כל כך של  בהשמדת עם?

מנהיגות אחראית

טענה מרכזית בה השתמשה דרום אפריקה כדי להוכיח כוונה לרצח עם היא התבטאויותיהם של בכירים בממשלה ובמדינה :

אחד הסרטונים שהציגה דרום אפריקה בבית הדין הוא סרטון של חיילים שרים בהתלהבות יחד:

דיון:

  • מה שרים החיילים? מה עומד מאחורי שירתם?
  • מה היחס בין אמירות של פוליטיקאים לבין פעילות חיילים בשטח? 
  • איך לדעתכם דברים מסוג זה משפיעים על הדימוי הבינ”ל שלנו ועלינו מבפנים?
  • כיצד עלינו כמדינה וכחברה להתייחס לאירועים מסוג זה?

בין קורבן לתוקפן – פערי תדמית

לאחר התקיפה האכזרית של חמאס כלפי אזרחי ישראל, מדינת ישראל מוצאת עצמה מואשמת בפשע אכזרי בפני כל העולם. איך יכול להיות שהגענו למצב כזה?  

בעוד דרום אפריקה מתייחסת לתמונות ונתונים מן הרצועה המדווחים על מעל 23,00 הרוגיםברצועת עזהוהתנאים ההומניטרייםהקשים של תושבי הרצועה ערוצי התקשורת והשיח בישראל עסוקים הרבה בזוית הישראלית כך שנוצרים נרטיבים שונים לחלוטין לגבי המלחמה. המשפט בהאג הוא עוד הזדמנות לבחון זאת.

משימה

בחנו אחר הסיקור התקשורתי של המשפט בהאג ברשת ונתחו:

  • מה מעסיק את התקשורת הישראלית ביחס למשפט בהאג?
  • לאילו תגובות זכה המשפט מפי המנהיגים?
  • אילו עוד אפשרויות להתייחסות כלפי המשפט יש שאינכם רואים ברשת?  מה זה נוכל ללמוד מכך על החברה בישראל?
  • איך חברה דמוקרטית חזקה מתמודדת עם האשמות כאלו?

להרחבה

זכויות אדם במלחמה

מערך חינוכי העוסק בפגיעה בזכויות אדם ב 7.10 ובמלחמה שפרצה לאחר מכן ובמורכבות המוסרית העומדת בפני ישראל בניהול המלחמה.

הצבא הכי מוסרי בעולם

מערך חינוכי הדן בחשיבות שמירה על ערכי דמוקרטיה ומוסר במהלך השירות בצבא- כגוף אשר מקנה כוח להפעיל כוח בצורה חוקית.

תפקיד התנועה הקיבוצית אחרי ה-7.10

פתיחה

מקרינים בגדול את הקריקטורה של מישל קישקה על הקיבוץ (2010):

שואלים:

  • מה מאפיין את הקיבוץ בציור?
  • כמה הקריקטורה הזו קרובה למציאות?

לב המשבצת

מתחלקים ל-3 קבוצות. כל קבוצה מקבלת תשובה שונה לשאלה, מה יכול להיות התפקיד של התנועה הקיבוצית:

שיקום העוטף:

מוטי גיגי וארז צפדיה | Ynet

האם שנים של הפקרה סלקטיבית יגררו גם ‘היררכיה חברתית’ בשיקום העוטף?

חזון לתנועה הקיבוצית:

אבי בניהו | Walla

התקווה תמות אחרונה – עלינו להישבע שאיש לא יפלג עוד בינינו.

נאום אבי דבוש:

אבי דבוש | Facebook

משבר לשותפות – נאום שנשאתי בכנס שלום עכשיו ב-22.12.23.

אחרי שלומדים יחד את התוכן, דנים ומנסחים יחד תשובות לשלוש שאלות:

  1. איזה ערך קיבוצי בא לידי ביטוי במה שקראתם\ראיתם?
  2. מה צריכים אנשי הקיבוץ לעשות כדי לממש את החזון?
  3. מה אנחנו רוצים לתרום במאמץ?

חוזרים למליאה, כל קבוצה מציגה את התוכן שלה בקצרה, ומספרת על המסקנות מהדיון.

Skip to content