גזענות יכולה לבוא לידי ביטוי באופן גלוי ומילולי או באופן סמוי ביחס או בתחושה כפי שמעידים הילדים.
שאלות לדיון:
איזה דוגמאות עולות מהסרטון לגזענות גלויה ולגזענות סמויה?
מה ההבדל בין שני סוגי הגזענות?
גזענות נגד קבוצות וזהויות בישראל
נצפה כעת בסרטוני “ספוקן וורד” המציגים קבוצות שונות בחברה הישראלית (ניתן לחלק לקבוצות קטנות לצפייה והצגה או להציג במליאה ולענות על שאלות זהות).
נגיד: ספוקן וורד או שירה מדוברת, ידוע גם בשם “הטחת שירה” או “שירת רחוב”. זהו ז’אנר אומנותי של כתיבת טקסט המיועד לביצוע בימתי, שדורש להטוטנות מילים וגם הצגה בימתית שמשלבת משחק ותנועה. השירים מאוד אישיים, נכתבים על-ידי מי שמציג אותם ולרוב לא ניתנים לשחזור על-ידי דובר אחר. השירה המדוברת מצליחה להביא לידי ביטוי בצורה אומנותית מגוון של רגשות, לרבות כאבים של הדוברים והדוברות.
התחפושת מאפשרת לנו להזדהות ליום אחד עם דמות אחרת, מי שמאוד שונה מאיתנו, או מי שהיינו רוצים להיות:
שאלות לדיון:
מה ניתן ללמוד על פורים מהתבוננות בחברה החרדית?
מה ניתן ללמוד על החברה החרדית מהתבוננות במנהגי הפורים?
“נהפוך הוא”?
למרות מצוות החג “ונהפוך הוא”, תחפושות פורים, בכל הגילאים, שונות עבור בנות ובנים:
שאלות לדיון:
מה ההבדלים בין תחפושות לבנות ולבנים?
מה ניתן ללמוד מכך על הציפיות השונות מבנות ומבנים בחברה?
בעקבות התפקיד המרכזי של נשים במלחמת חרבות ברזל, בחזית הביטחונית והאזרחית, ניתן לראות שינוי חיובי בהזדהות של בנות עם כוחות הביטחון ועם הנשים המשרתות בהם:
שאלות לדיון:
מה ניתן ללמוד על המציאות מתוך התחפושת השנה?
האם לתחפושות יש יכולת להשפיע על המציאות?
תחפושות כוחות הביטחון ונשקים
הניראות של כוחות הביטחון בתחפושות פורים מביאה עימה השלכות נוספות:
שאלות לדיון:
מה המשמעות של הבולטות של נשקים במרחב הציבורי בישראל?
איזו רגישות צריכה להיות לנו סביב חג הפורים ובכלל?
גם בפורים הזה השמחה אינה שלמה עד שנשיב את כל אחינו החטופים מהשבי
הבנה כי הקצנה ולאומנות אינן רק נחלת היום יום. אלא בעיה עמוקה שליוותה את היהודים עוד לפני קום המדינה.
חיבור בין מאפייני לאומנות קיצונית לתופעות אקטואליות
מציאת דרכי ההתמודדות עם לאומנות קיצונית והוקעתה
מהלך השיעור
פתיחה (5 דק’)
נגיד: בשנת 1935 כותב ברל מאמר בשם “דרכנו מלחמתנו בפאשיזם”. בתקופה זו בה היטלר עולה היטלר עולה לשלטון בגרמניה ולצידו עולות עוד תנועות פאשיסטיות ואנטי דמוקרטיות המערערות את הסדר הקיים. ברל מנסה להבין בדבריו איך יכול להיות כי עולם שצעד לעבר קדמה ונאורות נסוג בצורה כל כך משמעותית ומהירה. מעבר לכך ברל מנסה לתאר את דרכיו של הפאשיזם להשיג כוח ושליטה ואיך הכוחות הדמוקרטים בעולם צריכים לעמוד מול אותו כח אנטי דמוקרטי.
כעת נתאר יחד מהו הפאשיזם ואת מרכיביו האידאולוגיים.
חלק א’- מהו פאשיזם (30 דק’)
נקרא על 14 מאפיינים של המשטר הפאשיסטי, מאפיינים אלו נכתבו על ידי אומברטו אקו איטלקי שחי בתקופת שלטונו של מוסוליני (נספח).
נחלק את הקבוצה ל4 קבוצות כל קבוצה מקבלת כ4,3 מרכיבים של הפאשיזם ועונה על השאלות הבאות (אפשר גם לתת מאפיין אחד לקבוצה ביחס לרמת הקבוצה ולבחור את המאפיינים החשובים לכם).
דיון לקבוצות:
הסבירו במילותיכם את המרכיב.
איך המרכיב חותר נגד הערכים המכוננים של המשטר הדמוקרטי?
חוזרים למליאה, כל קבוצה משתפת במאפיינים שהיא קיבלה.
דיון:
למה לדעתכם אנשים מוכנים לוותר על החירויות שלהם וללכת אחרי רעיונות אנטי דמוקרטים?
חלק ב’- עלייתה של התנועה הפאשיסטית (15 דק’)
נקרא חלק מהמאמר “דרכי מלחמתנו בפאשיזם”, שכתב ברל בתגובה למגמות שזיהה בכל העולם של עליית הפאשיזם. בחלק זה ברל מתאר את התהליך ההיסטורי בתוכו צמחה התנועה הפאשיסטית, ברל מציג כי מלחמת העולם הראשונה יצרה קטיעה בהתקדמות העולם למקום נאור ודמוקרטי, ברל מניח את השפעות המלחמה החדרה, חוסר הביטחון , האכזבה מהקידמה את היסודות עליהן התנועה הפאשיסטית ביססה את עצמה.
“בּבָקרה של המאָה העשׂרים האמין האָדם, עוֹד האמין, בּקִדמה, בּהוּמַניוּת, בּמדע, בּנצחוֹן השׂכל, בּערך התרבּוּת, בּיקַר החירוּת, בּהתעלוּת המוֹנים. כּל זה היה כּלוּל, בּלשוֹן פּוֹליטית, בּמוּשׂג: דמוֹקרטיה. מאוֹת בּשנים התפּתּלה האנוֹשוּת עם עוֹלם המוּשׂגים והיחסים של המשטרים הישנים, שקידשוּ את העריצוּת והשעבּוּד והאַדנוּת, וכבשה מהם שעל שעל לקראת תפיסת־עוֹלם הוּמַניסטית.
[…]
בּאָה המלחמה, וּבחרמש־המות שהניפה על דוֹר עלוּמים ניתקה את חוּט־ההתפּתחוּת, גזרה כּלָיה על תחוּשת־העוֹלם ההוּמַניסטית. היא בּיטלה בּתכלית הבּיטוּל את מוּשׂגינוּ על טוֹב ורע, מוּצדק וּמוּשׂכּל. היא שינתה ערכי־חיים וּמידוֹת: שקר החכמה והבל המוּסר; הצלחה בּמלחמה – היא תהוּלל. היא לא השאירה אבן על אבן מכּל וַדָאוּיוֹתינוּ: חוּקי חברה, גוֹרמי התפּתחוּת, הגיוֹן היסטוֹרי, פּרוֹגנוֹזה סוֹציוֹלוֹגית – נתבּדוּ….
אין להבין את המתרחש מסביבנוּ בּשנים אלה, אם לא להניח שעדיין לא יצאנוּ משִלְהֵי מלחמת־העוֹלם.
המלחמה העוֹלמית לא היתה פּוּרענוּת חוֹלפת, אשר עקבוֹתיה נמחים בּמהרה. קטסטרוֹפה היסטוֹרית היא. בּכיה לדוֹרוֹת. לא רק מיליוֹני הנרצחים וּבעלי־המוּם וּטרוּפי־העצבים והמיוּתמים הם נגוּעי המלחמה, כּי אם אנחנוּ כּוּלנוּ. היא פּגעה בּכוּלנוּ, רצחה את אמוּנתנוּ, החריבה את תרבּוּתנוּ, טרפה את עצבינוּ, עשׂתה אוֹתנוּ בּעלי־מוּם וּמיוּתמים. היא עשׂתה שַמוֹת בּנפש האדם, גם בּנפש האָדם שלא השתתף עדיין בּמלחמה, שלא ראָה אוֹתה, גם בּנפש תינוֹק שנוֹלד “לאחר” המלחמה. המלחמה חוֹללה בּקע עמוֹק בּרוּחנוּ. נשתנוּ סדרי החברה, נשתנוּ דרכי המחשבה. הצבא, בּין שניצח בּין שנוּצח, כּבש את העוֹלם.”
דיון:
מהו אותו קו התפתחות שברל כצנלסון מתאר שמתקיים בעולם שלפני מלחמת העולם הראשונה? האם אתם גם מרגישים היום שהעולם הוא בציר התפתחות תמידי?
למה לדעתו של ברל המלחמה היא סיבה כל כך דרמטית לעלייתו של הפאשיזם מה “הבקע” שהיא עושה בנפש האדם?
מה הכוונה במשפט הצבא ניצח את העולם? מה בין הקוד הצבאי לתנועה הפאסישטית כפי שתיארנו את מאפיינה?
חלק ג’- היסודות הנפשיים של התנועה הפאשיסטית (5 דק’)
נקרא חלק נוסף מן המאמר- בחלק זה ברל מאפיין את היסודות הנפשיים עליהן התנועה הפאשסיטית מתבססת:
“בּכל אדם, בּכל אחד מאִתנוּ, רוֹדמים יצרים רעים, אַנטי־חברתיים, אַנטי־תרבּוּתיים, רֶשע, הֶפקרוּת, גסוּת־רוּח, קנטרָנוּת. סביבה חברתית טוֹבה כּוֹבשת אוֹתם. הם זקוּקים ל“הֶכשר”, כּדי שיהיוּ רשאים לצוּף על פּני השטח וּלהתגלע בּאין מפריע”.
דיון:
האם אתם מסכימים עם הטענה כי בכל אדם יש “יצר הרע”?
איך חברה מתמודדת עם אותם “יצרים רעים” ? איך מווסתים אותם?
מה הכח של הפאשיזם בלתת הכשר לאותם יצרים?
איך שני החלקים- ההיסטורי והנפשי – קשורים לדעתכם.ן אחד בשני?
חלק ד’- מגמות מדאיגות במציאות הישראלית (25 דק’)
נציג מספר ידיעות חדשותיות עדכניות ונשאל את המשתתפים האם אנחנו יכולים לזהות מגמות שמהן מזהיר ברל כצנלסון. לאחר מכן נקריא ציטוט של ברל ונסביר.
“אינני מקבּל את ההפרדה בּין “מטרה” ו“אמצעים”. המטרה מקוּפּלת בּתוך ה“אמצעים”, מתגלמת תוֹך כּדי דרך־פּעוּלה.”
הסבר: המטרה מקדשת את האמצעים– הגשמת היעד בכל דרך שהיא. כלומר, יש לנקוט את כל האמצעים האפשריים להשגת מטרה – גם אמצעים הנחשבים לרוב פסולים ובלתי-מוסריים.
“הפאשיזם היהוּדי –המיט עלינוּ את אסוֹן השנה האחרוֹנה. אוּלם עוֹד אסוֹן גדוֹל מזה הוּא מביא אתוֹ: סגנוֹן הבּריוֹנוּת בּחיינוּ, – בִּריוּן הלשוֹן והמחשבה, בִּריוּן הרחוֹב והאסיפה, בִּריוּן יחסי עבוֹדה ויחסי מפלגוֹת.“
הסבר: בִּרְיוֹנוּת היא התנהגות הכוללת הפגנה קבועה של כוח והשגת יעדים בעיקר בעזרת איומים ובמצבים מסוימים גם בפעילות אלימה. הפעילות מתבטאת בעיקר על ידי הטרדה אגרסיבית מתמשכת וחוזרת במטרה לפגוע, ולמרות סימנים ברורים למצוקת הקורבן.
“אמצעי הראשוֹן להצית את תנוּעת־הפּוֹעלים, אשר מנהיגיה אינם עשׂוּיים להיכּנע, היה: לרצוֹח בּעיני מחנה־העבוֹדה את כּבוֹד אישיו וּשליחיו. כּל פּוּרענוּת וכל שבר, כּל מַשבּר כּלכּלי וּפּוֹליטי, כּל מצוּקת חיים ועלבּוֹנוֹ של הפּוֹעל בּארץ בּימי חוֹסר־עבוֹדה והתישבוּת – הכּל נוּצל בּשביל להבאיש את ריח “מנהיגי החלוּצים”.”
הסבר: מידת האמון שממשל רוכש מצד הציבור והחברה שעליהם הוא מופקד. התפיסה שמעניקה חשיבות לאמון הציבור, גורסת שככל שהציבור מאמין יותר בגופי הממשל, הדבר מעיד שהשלטון תואם יותר את רצונותיו וציפיותיו, והופך יותר לגיטימי דמוקרטית.
“[הפאשיזם] רוֹצה בּמלחמת אזרחים, משתוֹקק אליה, מחנך לה, חוֹתר אליה בּמעשׂיו. כּל עוֹד לא שלחה לוֹ ההשגחה הרחמניה מלחמת־עוֹלם חדשה אין הוּא מצפּה לנצחוֹן אלא ממלחמת־אזרחים. מכּל הדרכים האחרוֹת נוֹאש מכּבר.”
הסבר: מלחמת אזרחים היא מלחמה שבה הצדדים היריבים משתייכים לאותו עם ו/או לאותה ישות מדינית.
סיכום (20 דק’)
קוראים את הסיכום של ברל כצנלסון למאמר:
“זאת המלחמה. מלחמה כּבּירה על נפש המוֹני ישׂראל, אשר תשחרר אוֹתם מקוּרי השקר וההסתה ואשר תפתח לפניהם את דרך העבודה ודרך תנוּעת העבוֹדה. אין זוֹ מלחמת־ידים, אבל אין זוֹ גם מלחמה מילוּלית. […]
איני רוֹאה את המלחמה הזאת – על נפש העם, על כּל נפש בּישׂראל – קלה. […] לפיכך: לא אדישוּת, לא פּאסיביוּת, לא השלָמה, לא פּשרנוּת. אך גם לא אמצעים־בּל־יוֹעילוּ. אַל נהיה משוּלים לאוֹתם הדגים שבּמשל, אשר בּרחוּ מפּני הרשתוֹת אל היבּשה. נילָחם בּשטח הרצוּי לנוּ, בּשטח שבּוֹ כּוֹחנוּ. […] אבל ממחלה מידבּקת צריך קוֹדם כּל להישמר שלא להידבק בּה. וצריך למנוֹע מזוֹן מאת החידקים מפיצי המחלה. […] וּכלל גדוֹל בּמלחמתנוּ בּוֹ: להכּיר בּהכּרה שלמה כּי אל מטרתנוּ אָנוּ לא נגיע בּדרכיו שלוֹ. בּין מטרוֹתיו הוּא לבין צרכיו יש התאמה פּנימית. ואנחנוּ, משאחזנוּ בּדרכיו שלוֹ, לא נגיע אל מטרתנוּ, אלא הוֹפכים להיוֹת דוֹמים לוֹ.
מה לטענתו הבעיה של ברל בלהשתמש בדרכים פאשיסטיות במלחמה בפאשיזם?
מהי המשימה המרכזית שברל מניח לפנינו ? מה זה אומר מלחמה על “נפש העם”?
ברל מציב בפניו את המשימה להיות יוצרים ובונים, אילו יצירות ומערכות עלינו לבנות על מנת להתמודד עם הפאשיזם? (חינוך לדמוקרטיה, התיישבות בגבולות וכו…).
לסיכום
בעשור האחרון אנו רואים כמגמות אנטי דמוקרטיות תופסות תאוצה, מגמות שהגיעו לשיאם עם הקמתה של הממשלה הקיצונית בתולדות הציונות ועם הובלה של ההפיכה המשפטית. ברל כצנלסון ידע לזהות עוד בתחילתה של הציונות את הסכנות שטומנות בכובן תנועות אנטי דמוקרטיות לציונות. היום אנו יותר מדתמיד מוצאים את עצמנו מול השאלה “כיצד להיאבק בפאשיזם” ברל מנסה במאמרו לחדד לנו את 2 העיקרין החשובים ביותר א.חובה עלינו להיאבק כי אסון מחכה לנו עם לא ב.על מנת להיאבק בפאשיזם מוכרחים אנחנו להמשיך להאמין באדם ולפעול בכלים של עשיה ובניה.
היום הבין-לאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מצוין מדי שנה ב-3 בדצמבר ומוקדש לקידום ההבנה כלפי אנשים עם מוגבלות ולעידוד התמיכה בכבודם, בזכויותיהם ובשלומם.
זכויות אנשים עם מוגבלויות:
שאלות לדיון:
מה דורשים אנשים ונשים עם מוגבלויות?
מה נדרש מאיתנו כחברה על מנת לאפשר שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות?
בסוף נובמבר 2023, 105 חטופים וחטופות שוחררו וחזרו לזרועות משפחותיהם ורחובות ישראל התמלאו בשמחה וריקודים על הצלת החיים.
ציון אירוע היסטורי זה הוא עניין בעל חשיבות עליונה מבחינה לאומית וערכית, במיוחד בעת הזו לאור העובדה כי 101 חטופים עוד מוחזקים בעזה ואסור לנו לאבד את התקווה לחזרתם.
בשל כך, התכנסו יחד מספר נציגי משפחות חטופים ומשוחררים ומספר נשות חינוך ותלמידים בכדי לגבש ולהציע מערכי שיעור ופעולות חינוכיות לציון שנה לשחרור תחת הכותרת ‘מערך תקווה’:
סרטון- ימים של תקווה
חן אביגדורי על שובן של ביתו ואישתו משבי חמאס, לפני שנה:
אסור להרפות מהמאבק להחזרת החטופים, שהוא מאבק על דמותנו המוסרית כחברה חפצת חיים. 400 ימים בשבי הם לא גזירת גורל, והסבל הנורא של החטופים מחייב את החזרתם המיידית, בכל מחיר.
כל אחד צריך לענות על השאלה הבאה עבור הדמות שקיבל: מה הנורות האדומות שנגלו לדמות הזאת?
שאלות לדיון במליאה:
למי הייתה היכולת לראות את הנורות האדומות?
על מי האחריות?
מה ההבדל בין אחריות לאשמה? איך אפשר להבדיל בין שניהם?
איזו תרבות עולה מן הכתבה? איזה ערכים משתקפים ממנה? מה הקודים בין הא.נשים?
תרבות של בטיחות:
נקרא מתוך מסקנות ועדת אהרונישקי שהוקמה לאחר האסון:
מהי תרבות הבטיחות אליה יש לחתור במכינות הקדם צבאיות ? תרבות בטיחות היא תוצר של ערכים, גישות יכולות ותבנית התנהגות של ההנהלה, המדריכים והחניכים במכינה הקובע את היחס והמחויבות לבטיחות הלכה למעשה . האתגר הוא הטמעת תרבות הבטיחות כערך וכאורח חיים.
בכלל הפעילויות והעיסוקים במכינות הקדם צבאיות משלב התכנון ועד הביצוע והבקרה, באמצעות דוגמא אישית של המנהלים והמדריכים ותוך הדגשת האחריות והמחויבות הכוללת של הסגל והחניכים.
מרכיבים חיוניים בתרבות הבטיחות במכינות:
מנהיגות : היכולת של המנהלים במכינות להוביל לשינוי בתרבות הארגונית כך שהבטיחות .משתלבת בתהליכי העבודה במכינה כערך ולא רק כצורך.
אחריות : האחריות היא כוללת, מתחילה בחינוך החניכים לאחריות ומסתיימת באחריות. המדריכים והמנהלים. יש לשלב את החינוך לאחריות הנלמד במכינה דרך קבע לחיזוק תרבות הבטיחות.
תרבות של למידה : הפקת לקחים מתמשכת היוצרת שיפור באיכות ביצוע המשימות ותוך הפחתה של טעויות החוזרות על עצמן.
שאלות לדיון: (המסקנות נכתבו עבור מכינות קד”צ אך ניתן להתאים את הדיון לכל מסגרת חינוכית).
מהי תרבות של בטיחות?
מדוע ועדת אהרונישקי שמה דגש גדול כל-כך על תרבות פנים ארגונית?
מהי אותה תרבות כזאת?
איזה שינוי נדרש מכל חברי המסגרת החינוכית כדי להיות בתרבות של בטיחות?
“יהיה בסדר”
נקרא יחד טקסט ערוך מתוך נאומו של יצחק רבין מטקס הסיום של בית הספר לפיקוד ומטה של צה”ל ב-1992:
כשאנחנו שמים את ערך החיים במרכז, כערך החשוב ביותר, מה זה דורש מאיתנו ביום יום?
איזו מין חברה אנחנו שואפים להיות?
סיכום:
אסון מכינת בני ציון בנחל צפית אירע ב-2018, ורק ב-2024 הסתיים המשפט (לפני תהליך הערעורים). מאז ועד היום אנו עדים לאסונות נוספים, אסון מירון ב-2021 וה-7 באוקטובר 2023, אשר גם בהם שאלות האחריות לבטיחות אינן מובנות מאליהן.
לדיון:
אילו עוד קווי דמיון קיימים, אם בכלל, בין אסון מכינת בני ציון לבין אסון מירון ומחדל ה-7 באוקטובר?
התמונה בראש העמוד צולמה ע”י שמעון (שמקו) אל עמי.
חומרים נוספים:
מערך השיעור המלא מאת מיקה ברקת
מערך השיעור שכתבה מיקה ברקת ראשת מכינת חביבה רייק.
מה ניתן ללמוד מכך שיש תקציב ייעודי עבור קהילת הלהט”ב?
מה ניתן ללמוד מכך שהממשלה הנוכחית פוגעת משמעותית בתקציבים המיועדים לקהילת הלהט”ב?
קהילת הלהט”ב בישראל נאבקת על זכויותיה בזירות החיים השונות, על מנת להביא לשוויון זכויות ולמניעת אפליה. במדינה דמוקרטית שוויון וכבוד הן זכויות הכרחיות, ובמקרה של הקהילה הגאה בישראל הן עומדות למבחן פעם אחר פעם.
עברנו קיץ רווי באירועי מלחמה קשים ואתגרים לדמוקרטיה הישראלית. פתיחת השנה והמפגש המחודש הם הזדמנות לעבד את החוויות האישיות ולעסוק בדברים שקרו בזירה הציבורית. מומלץ בחום להביא זווית אישית על אירועי הקיץ.
כאשר מזמינים תלמידים לספר על החופש שלהם, חשוב לשים לב שזו נקודה רגישה, כי היא חושפת פערים כלכליים בין המשפחות. יש תלמידים שהיו יכולים לנסוע לחו”ל, ואחרים שהיו חייבים לעבוד לפרנסתם. דווקא שיחה על אירועים שקרו במדינה מאפשרת ליצור שיחה שמשותפת לכולם, ויש בה החלפת דעות ורעיונות – ולא רק השוואות מי עשה יותר דברים כיפיים בחופש.
עיבוד החופש הגדול
אפשר להשתמש בקובץ הבא כדי להציף תחושות ומחשבות של התלמידות והתלמידים, ביחס לאירועים שעברו עלינו ביולי-אוגוסט האחרונים. יוצרים ‘קירות מדברים’: מדפיסים מראש את כל הכותרות, ומפזרים אותן על הקירות או השולחנות ברחבי הכיתה. ליד כל כרזה תולים דף לבן נקי. מחלקים כלי כתיבה, ומנחים את התלמידים להסתובב בכיתה ולרשום על הדף הלבן תחושות ואסוציאציות לכרזה.
